למידה

Question 1

למידה learning

Answer 1

היא תהליך המבוסס על התנסות, שתוצאתו היא שינוי קבוע יחסית בהתנהגות או בפוטנציאל להתנהגות

Question 2

התנסות ולמידה

Answer 2

למידה מתרחשת רק באמצעות התנסות, היא מושפעת ממה שהזיכרון למד. תנאי הכרחי להוכחת למידה, הוא שלא ניתן להסביר את השינוי בהתנהגות באמצעות נטיות מולדות, התפתחות מוחית בתהליך ההתבגרות הטבעי, או בשילה פיזית maturation. עם זאת, פעמים רבות בשילה פיזית היא תנאי מקדים ללמידה.

Question 3

שינוי קבוע יחסית - למידה

Answer 3

שינוי בהתנהגות, או בפוטנציאל להתנהגות, נחשב ללמידה אם הוא עקבי, כלומר חוזר בכמה הזדמנויות שונות. שינויים עקביים אינם
בהכרח תמידיים. בכל זאת, השינוי הוא קבוע במובן שמשהו מההתנסות הקודמת שלנו נשמר.

Question 4

ג’ון ווטסון Watson

Answer 4

אבי האסכולה הביהביוריסטית, הניח את היסודות לגישתה של הפסיכולוגיה המודרנית ללמידה. ווטסון טען כי לשימוש באינטרוספקציה אין מקום במחקר ההתנהגות, שכן הם אינם ניתנים לאימות אובייקטיבי. משום כך, יש לקדם את המחקר בתחום הפסיכולוגיה אך ורק באמצעות התבוננות בהתנהגות הניתנת לצפייה - observational behaviour

Question 5

ב.פ. סקינר Skinner

Answer 5

את העקרונות של ווטסון הרחיב בהמשך ב.פ. סקינר שפיתח את ההשקפה הידועה בשם ביהביוריזם רדיקלי behaviourism radical. סקינר, בשונה מווטסון, סבר כי התנהגות היא שם כולל לכל פעולה שהאורגניזם מבצע, ולכן תהליכים פנימיים כמו חשיבה וחישה הוגדרו גם כן כהתנהגות. הקפיד סקינר להסביר כל התנהגות במונחים של השפעות מהסביבה. כדי להבין התנהגות אין צורך לדעת דבר על המצב
הפסיכולוגי הפנימי, אלא רק להבין עקרונות פשוטים של למידה, המאפשרים לבני אדם ולחיות ללמוד קשרים בין התנהגויות לבין תגמול ועונש.

Question 6

ניתוח התנהגות behavioural analysis

Answer 6

נקודת המוצא של התחום היא הביהביוריזם הרדיקלי של סקינר. ניתוח התנהגות מתמקד בגילוי גורמי סביבה הקובעים סדירויות אוניברסליות בלמידה, המתחוללות בכל המינים השונים של בעלי החיים. צורות מורכבות של למידה מיוצגות על ידי צירופים ופיתוחים של צורות פשוטות
יותר, ואינן מהוות תופעות שונות באיכותן.

Question 7

למידה לא אסוציאטיבית non associative learning

Answer 7

למידה על אודות גירוי אחד. זו הצורה הבסיסית ביותר של למידה, והיא כוללת התרגלות (הביטואציה) ורגישות (סנסיטיזציה)

Question 8

התרגלות, או הביטואציה habituation

Answer 8

הפחתת תגובה התנהגותית לגירוי, לרוב גירוי לא מזיק, שחוזר שוב
ושוב והופך מוכר. מאפשרת למקד את הקשב בגירויים חדשים.

Question 9

רגישות, או סנסיטיזציה sensitization

Answer 9

התהליך ההפוך להביטואציה, בו גירוי חוזר לרוב גירוי לא נעים דווקא גורר הגברה של תגובה התנהגותית.

Question 10

למידה אסוציאטיבית associative learning

Answer 10

היא למידה מורכבת יותר, וכרוכה בלמידת יחסים בין אירועים:
 התניה קלאסית conditioning classical: למידת קשר בין שני גירויים.
 התניה אופרטנית conditioning operant: למידת קשר בין תגובה לגירוי שבא אחריה.

Question 11

התניה קלאסית ומחקר פבלוב

Answer 11

צורת למידה בסיסית שבה גירוי אחד מנבא את התרחשותו של גירוי אחר. הלמידה היא של קישור, אסוציאציה בין שני הגירויים. המחקר הראשון אודות התניה קלאסית הוא זה של הפיזיולוג הרוסי, איבן פבלוב שנתקל בתופעה תוך כדי עריכת מחקרים על מערכת העיכול. עוזרי המחקר של פבלוב הניחו אבקת בשר בפיהם של הכלבים על מנת לגרום להם להפריש רוק. בתוך זמן מה הסתבר שהכלבים מפרישים רוק עוד לפני ששמו בפיהם את האבקה. הכלבים התחילו לרייר למראה המזון, ואז ריירו כבר ברגע שראו את עוזר המחקר, ובהמשך ריירו אפילו למשמע צעדיו בלבד. כל גירוי שקדם באופן קבוע להגשת האוכל עורר ריור. כך ראה פבלוב, כי למידה עשויה להיות תוצאה של שני גירויים שנוצר ביניהם קשר. בהמשך הצליח פבלוב ליצור התניה גם למוזיקה, לאורות ולתקתוק מטרונום. כל אחד מהגירויים הללו עורר בהתחלה תגובת אוריינטציה orientation response ניסיון לעמוד על טיבו של הגירוי החדש. לאחר זיווג חוזר pairing repeated עם מתן המזון, הוחלפה תגובת האוריינטציה בתגובת הריור.

Question 12

תגובה בלתי מותנית Unconditional response UCR

Answer 12

התגובה המקורית לגירוי הבלתי מותנה, מעין תגובת רפלקס, כמו הפרשת ריר, כיווץ אישונים או מצמוץ עיניים.

Question 13

גירוי בלתי מותנה Unconditional Stimulus UCS

Answer 13

גירוי המעורר רפלקס שכזה באופן טבעי, ללא צורך בלמידה. גירוי בלתי מותנה UCS גורם בטבעיות לתגובה בלתי מותנית UCR.

Question 14

גירוי מותנה Conditional Stimulus CS

Answer 14

גירוי (צלצול של פעמון) שבאופן טבעי אינו מוביל לתגובה הבלתי מותנית (ריור). גירוי זה נקרא “מותנה”, כי כוחו לעורר תגובה, מותנה בזיווג שלו עם הגירוי הבלתי מותנה (אוכל). לאחר הזיווג החוזר יוצר הגירוי המותנה תגובה מותנית.

Question 15

צעד התניה Conditional Trial

Answer 15

כל צימוד בודד בין הגירוי המותנה (צליל פעמון) לבין הגירוי הבלתי מותנה (אוכל) נקרא צעד התניה.

Question 16

רכישה acquisition

Answer 16

תהליך שבו תגובה מותנית מתעוררת בפעם הראשונה, ותדירותה עולה בהדרגה עם צעדי ניסוי נוספים. על מנת שתתרחש רכישה, יש להציג את הגירוי המותנה (פעמון) ואת הגירוי הבלתי מותנה (אוכל) בסמיכות זמנים כזו שהאורגניזם יתפוס אותם כקשורים זה לזה.

Question 17

התניה מושהית Delay Conditioning

Answer 17

הגירוי המותנה (פעמון) מופיע לפני הגירוי הבלתי מותנה (אוכל) ונשאר לפחות עד להצגת הגירוי הבלתי מותנה. התניה זו היא לרוב היעילה ביותר.

Question 18

התניית עקבה Trace Conditioning

Answer 18

הגירוי המותנה (פעמון) מופסק לפני הצגת הגירוי הבלתי מותנה (אוכל). כלומר הזיווג מתרחש על בסיס של זיכרון הגירוי המותנה.

Question 19

התניה בו בזמן / התניה סימולטנית simultaneous conditioning

Answer 19

שני הגירויים מוצגים יחדיו.

Question 20

התניה לאחור Backward Conditioning

Answer 20

הגירוי המותנה (פעמון) מוצג לאחר הגירוי הבלתי מותנה (אוכל).

Question 21

הכחדה extension

Answer 21

כאשר הגירוי המותנה (פעמון) מפסיק לנבא את הגירוי הבלתי מותנה (אוכל), התגובה המותנית (לרייר לפעמון) הולכת ונחלשת. ההכחדה מחלישה את הביצוע אך אינה מבטלת את הלמידה המקורית הראשונה שנעשתה.

Question 22

החלמה ספונטאנית spontaneous recovery

Answer 22

לאחר הכחדה, הופעתו של הגירוי המותנה לבדו (פעמון), תביא לחזרתה של תגובה מותנית (לרייר לפעמון) בעוצמה חלשה, תופעה הנקראת בשם החלמה ספונטאנית.

Question 23

ניתן לכמת את ההתנהגות שמתרחשת בעקבות הגירוי המותנה (פעמון) במספר דרכים:

Answer 23

 מדידת עוצמה Response Conditioned the of Magnitude: למשל, כמות טיפות הריר של הכלב.
 הסתברות Responding of Probability: באיזו תדירות הגירוי המותנה גורם לתגובה. נמצא בשימוש רב בייחוד בהתניות של עפעוף.
 עיכוב Latency: פרק הזמן שחולף מרגע הופעת הגירוי המותנה ועד התרחשות התגובה.

Question 24

הכללה Generalization

Answer 24

הרחבה אוטומטית של התגובתיות מהגירוי המותנה המקורי לגירוי שמעולם לא צומד איתו. ככל שהגירוי החדש דומה יותר לגירוי המותנה, כך גדל הסיכוי שגם הוא יעורר תגובה מותנית. כאשר מודדים את חוזק התגובה עבור סדרות שונות של גירויים ההולכים ונעשים שונים זה מזה, בהדרגה מתקבל מדרג הכללה gradient generalization. לתופעת ההכללה ערך הישרדותי חשוב, שכן היא מאפשרת להגיב תגובות מתאימות גם לגירויים חדשים שהאורגניזם לא נחשף אליהם בעבר.

Question 25

הבחנה discrimination

Answer 25

תהליך שבאמצעותו לומד האורגניזם להגיב באופן שונה לגירויים המובחנים מן הגירוי המותנה. לצד הצורך ההישרדותי להכליל, ישנו הצורך שלא להכליל יתר על המידה. יכולת ההבחנה מתחדדת לאחר תרגול. על מנת שאורגניזם יתפקד במיטבו בסביבה, על תהליכי ההבחנה וההכללה להיות מאוזנים.

Question 26

התניית נגד counter conditioning

Answer 26

תהליך דומה להכחדה. הן במקרה של הכחדה והן במקרה של התניית נגד ישנו תהליך של תגובתיות פוחתת, אולם בהתניית נגד התגובה הפוחתת אינה רק נכחדת, אלא מוחלפת בתגובה אחרת. בדוגמה מפורסמת, מארי ג’ונס, אחת מתלמידותיו של ווטסון, מתארת מקרה בו טיפלה בילד בן 3 שחווה פחד מארנבים. בתהליך של התניית נגד, ג’ונס הכחידה את תגובת הפחד מארנבים והחליפה אותה בתגובה חיובית לאחר שהילד הורשה לאכול ממתקים שאהב בעוד הוא יושב לצד ארנב בתוך כלוב. לאורך זמן הילד הפך נינוח (comfortable) יותר בסביבת הארנב הודות לתגובה החיובית לממתקים שהחליפה את תגובת הפחד לארנב.

Question 27

התניה מסדר שני second-order conditioning

Answer 27

גם גירויים שאינם בעלי משמעות ביולוגית יכולים להפוך להיות
“גירויים בלתי מותנים”, לאחר צימוד עקבי לגירוי בלתי מותנה אחר. למשל, אם הכלב למד כבר לקשר את האור למזון, אפשר להצמיד צליל לאור ולהגיע למצב בו הצליל יגרום ריור, למרות שמעולם לא צומד למזון. קיום התניה מסדר שני מגדיל במידה רבה את היקף ההתניה הקלאסית, בעיקר אצל בני אדם.

Question 28

סמיכות לעומת תלות contiguity versus contingency

Answer 28

בתיאוריה של פבלוב, התניה קלאסית נסמכת על האסוציאציה
המכאנית, הפשוטה, של שני אירועים שמתרחשים בסמיכות גבוהה בזמן. מרווח זמן של חצי שנייה יוביל להתניה היעילה ביותר, וככל שמרווח הזמן הבין-גירויי יגדל, יעילות ההתניה תרד. באמצע שנות ה-
60 הראה רוברט רסקורלה Rascorla שסמיכות בזמן היא אולי הכרחית ליצירת התניה, אך אינה מספיקה. הוא השתמש בצליל (גירוי מותנה) ובהלם חשמלי (גירוי בלתי מותנה), ואימן כלבים לקפוץ מעל מחסום כדי לעבור מצד אחד של הכלוב לצד השני, על מנת להימנע מהלם חשמלי שהועבר דרך הרצפה. בהמשך חילק את הכלבים לשתי קבוצות: קבוצת “ניבוי” וקבוצת “אקראיות”. במהלך הניסוי קבוצת ה”אקראיות” נחשפה באופן רנדומלי לצלילים באורך 5 שניות ולהלם חשמלי באורך 5 שניות. בקבוצת ה”ניבוי” הופעת הגירוי המותנה קדמה תמיד להופעת הגירוי הבלתי מותנה ב30- שניות או פחות. רסקורלה ראה שרק הכלבים בקבוצת ה-“ניבוי” למדו לקשר בין הגירוי המותנה לגירוי הבלתי מותנה.

Question 29

אפקט החסימה Blocking effect

Answer 29

אפקט החסימה התגלה בניסוי שערך לאון קאמין Kamin. בניסוי, לאחר שחולדות למדו שצליל מנבא הלם חשמלי, נוסף הבזק אור שהופיע תמיד ביחד עם הצליל. נמצא שאם בהמשך מציגים את האור בלבד, החולדות לא מגיבות אליו. כלומר, לא התבצעה למידה שהאור מנבא זרם חשמלי. לגבי חולדות אלה, ההתניה הקודמת לצליל למעשה חסמה את האפשרות ללמוד התניה מאוחרת יותר לאור. המסקנה היא, שעל מנת שגירוי ישמש כבסיס להתניה קלאסית עליו לשמש מקור מידע, להוסיף יכולת ניבוי. הדרישה, שגירוי מותנה יהווה מקור מידע, מסבירה מדוע התניה מתרחשת במהירות הרבה ביותר כאשר הגירוי המותנה בולט במיוחד על רקע
גירויים אחרים. ככל שגירוי חזק יותר, ככל שהוא מנוגד יותר לגירויים אחרים, הוא מובחן מהר יותר. כדי להבטיח התניה קלאסית טובה, כדאי להציג גירוי חזק וחדש בסביבה לא מוכרת, או גירוי חזק ומוכר בהקשר חדש.

Question 30

התניה לפחד fear conditioning

Answer 30

ג’ון ווטסון ועמיתתו רוזלי ריינר רצו להראות שאפשר להסביר תגובות פחד כזיווג של גירוי נייטרלי עם דבר מה המעורר פחד באופן רפלקסיבי. הם אימנו את אלברט לפחד מחולדה לבנה שחיבב קודם לכן, על ידי כך שזיווגו את הופעתה עם גירוי בלתי מותנה מבהיל – רעש חזק. מהר מאוד הפחד של אלברט הוכלל לעצמים נוספים מכוסי פרווה. מכיוון שתגובות של התניה קלאסית אינן נוצרות באמצעות חשיבה מודעת קשה להפסיקן באמצעות היגיון מודע.

Question 31

למידת התמכרות לסמים

Answer 31

פבלוב היה הראשון שהציע שסיבולת לאופיאטים מתפתחת כאשר הפרט מצפה להשפעה הפרמקולוגית של הסם. חוקר בשם שפרד סיגל Siegel חידד בהמשך את הרעיון וטען, כי הנסיבות בהן הסם נלקח פועלות כגירוי מותנה למצב בו הגוף לומד להגן על עצמו על ידי מניעת ההשפעות הרגילות של הסם. כאשר לוקחים סמים, הסם גורם לפעולות פיזיולוגיות מסוימות. הגוף מגיב אליהן בתגובת נגד במטרה להחזיר לעצמו את שיווי המשקל. פעולות הנגד של הגוף הן תגובות בלתי מותנות. עם הזמן, תגובת פיצוי זו הופכת להיות גם התגובה המותנית. כלומר, בנסיבות המתקשרות לשימוש בסם, הגוף מכין את עצמו מבחינה פיזיולוגית להשפעות הצפויות של הסם. הסבילות לסם עולה, שכן בנסיבות אלה הפרט צריך לצרוך את הסם בכמות גדולה יותר כדי לגבור על תגובת הפיצוי של גופו. ככל שתגובת הפיצוי המותנה עצמה מתגברת, נדרשות כמויות הולכות וגדלות של הסם. בניסוי שערך, סיגל הרגיל חולדות לקבל זריקת הרואין בסביבה אחת, וזריקה של סוכר פירות בסביבה אחרת. הוא הראה כי חולדות שקיבלו ביום המבחן את זריקת ההרואין בסביבה הרגילה, היו מוכנות יותר להתמודדות עם החומר המסוכן.
החולדות שקיבלו הרואין בסביבה בה התרגלו לסוכר פירות, היה שיעור תמותה כפול. המסקנה היא שכמות סם אשר
פותחה אליה סבילות בסביבה מסוימת, עלולה להפוך למנת יתר בסביבה לא מוכרת.

Question 32

אדוארד ל’ תורנדייק Thorendike והתניה אופרנטית

Answer 32

פעל במקביל לפבלוב ועסק בהתנהגות חיות בניסוי, שתחילתה בניסוי וטעיה. הוא דיווח שחיה שביצעה תגובה מקרית שלאחריה הופיע פרס החלה לבצע תגובה זו לעתים
תכופות יותר. כך, תגובות אקראיות אחרות נעלמות, והתגובה המסוימת שהביאה לפעולה הרצויה נטמעת. לפי הניתוח של תורנדייק, הלמידה היא יצירת קשר בין גירויי המצב, לבין תגובה שבעל החיים לומד לבצע. תדירותן של ההתנהגויות שהביאו לתוצאה הרצויה עולה בהדרגה, עד שהן הופכות לתגובות הדומיננטיות.

Question 33

חוק התוצאה law of effect

Answer 33

החוק הבסיסי שטבע תורנדייק: הסבירות להתרחשותה של תגובה שתוצאותיה אינן משביעות רצון הולכת וקטנה, בעוד הסבירות להתרחשות תגובה שתוצאותיה נעימות הולכת וגדלה. בעקבות כך התווה סקינר מערך מחקר, שמטרתו הייתה לבחון את האופן שבו תנאי סביבה שונים ישפיעו על הסבירות שתגובה נתונה תתרחש, בעזרת שינוי שיטתי של תנאי הגירוי. על מנת לנתח את ההתנהגות באופן ניסויי, פיתח סקינר הליכים שבהם ערך מניפולציות על תוצאות ההתנהגות של בעל חיים, כדי לראות מה תהיה ההשפעה על ההתנהגות שתתרחש לאחר מכן.

Question 34

אופרנט operant

Answer 34

כל התנהגות שאורגניזם מפיק, המשפיעה על הסביבה או מפעילה אותה. אופרנטים אינם מופעלים על ידי גירוי מסוים, כפי שמופקות התנהגויות בהתניה קלאסית. אנשים ובעלי חיים עושים פעולות שונות באופן טבעי ואפשר להגדיל או להקטין את הסבירות שהתנהגויות כאלה יתרחשו בעתיד באמצעות הפעלת מניפולציה על השפעתן של התנהגויות אלה על הסביבה.

Question 35

התא האופרנטי/ תיבת סקינר operant chamber/ Skinner’s box

Answer 35

בתוך תיבה הונחה חיה. מנגנון התיבה מסוגל לשחרר/לא לשחרר גירוי רצוי ומסוגל לשחרר/לא לשחרר גירוי אברסיבי. המנגנון שחרר/לא שחרר את כל אחד מהגירויים בתגובה להתנהגויות מסוימות של החיה. שיטת מחקר זו אפשרה לסקינר לחקור את השפעתם של חיזוקים ועונשים שונים על התנהגותם של בעלי חיים.

Question 36

התנהגות תלוית חיזוקים reinforcement contingency

Answer 36

קשר עקבי בין תגובה לבין השינויים בסביבה שהתגובה יוצרת. על מנת שקשר עקבי בין תגובה לשינוי סביבתי יביא להגברת סבירות התגובה, עליו להיות תלוי אך ורק בתגובה זו, ולא בתגובות אחרות. על מנת להגביר את ההסתברות להתנהגות יש להשתמש במחזק reinforcer – גירוי המתרחש מיד לאחר התגובה, ולכן נתפס כתלוי בה.

Question 37

חיזוק חיובי positive reinforcement

Answer 37

גירוי נעים appetitive הניתן בעקבות ההתנהגות.

Question 38

חיזוק שלילי negative reinforcement

Answer 38

גירוי לא נעים aversive המוסר בעקבות ההתנהגות. קיימים שני מצבי
למידה שגירוי שלילי רלוונטי עבורם:
 התניית בריחה escape conditioning: למידה שתגובה כלשהי תאפשר לברוח מגירוי אברסיבי.
 התנהגות הימנעות conditioning avoidance למידה שתגובות מסוימות מאפשרות להימנע מגירויים לא נעימים עוד לפני שהם מתחילים.

Question 39

הכחדה אופרנטית

Answer 39

דומה להכחדה קלאסית – אם ההתנהגות מפסיקה להיות מתוגמלת, התגובה נכחדת, כלומר חוזרת לרמה ההתחלתית. בדומה להתניה קלאסית גם כאן מתרחשת החלמה ספונטאנית.

Question 40

גירויים מבחינים discriminative stimuli

Answer 40

גירויים המופיעים לפני תגובה מסוימת, וקובעים את ההקשר לאותה
ההתנהגות דרך האסוציאציה שלהם לחיזוק או לעונש. בני אדם ובעלי חיים לומדים כי בנוכחות גירויים מסוימים, אך לא אחרים, התנהגותם תשפיע על הסביבה באורח מסוים.
לדוגמה, גירוי מבחין: בעלים של כלב אומר: “שב!”, התנהגות: הכלב מתיישב, תוצאה: הבעלים משבח את הכלב ומלטפו.

Question 41

תלות משולשת three-term contingency

Answer 41

סקינר קרא לרצף: גירוי מבחין – התנהגות – תוצאה בשם תלות משולשת והאמין שזו יכולה להסביר את מרבית הפעולות האנושיות.
על ידי מניפולציה של מרכיבי התלות המשולשת אפשר להגביל את ההתנהגות להקשר מסוים.

Question 42

מחזקים משניים secondary reinforcers

Answer 42

כשתינוק נולד, טבועים בו מספר מצומצם של מחזקים ראשוניים
primary reinforces כמו מזון ומים. ואולם, במרוצת הזמן מתקשרים גירויים ניטרליים למחזקים הראשוניים והם הופכים להיות מחזקים משניים מותנים, בעלי השפעה עצומה על התנהגותנו. המחזקים המשניים כאמור אינם מולדים, ועל כן נלמדים מניסיון. דוגמה למחזק משני הוא כסף. לכסף בפני עצמו אין ערך עבור האדם ולכן אין הוא
מחזק ראשוני, אולם כסף הוא מחזק משני באשר הוא משמש להשגת מחזקים ראשוניים כגון מזון או מקום מקלט.

Question 43

עיצוב התנהגות shaping

Answer 43

טכניקה לשימוש בהתניה אופרנטית כדי ללמד התנהגות מורכבת, או כזו שאינה טבעית לאורגניזם. כאשר קיים סיכוי נמוך שהלומד יבצע באופן טבעי את התגובה שמעוניינים בה, יש לחזק כל תגובה המתקרבת אל התגובה הרצויה, עד שזו הופכת בהדרגה לתגובה שמכוונים אליה. שיטה זו נקראת עיצוב התנהגות על ידי קירוב הדרגתי shaping
by successive approximation, ובאמצעותה ניתן ללמד טווח רחב מאוד של התנהגויות.

Question 44

מודל הכפייה coercion model

Answer 44

מחקרים זיהו כי חיזוקים שהורים נתנו בלי כוונה הן אחת הסיבות לבעיות התנהגות בקרב ילדים. דוגמה למודל כזה הוא מודל הכפייה להתנהגות אנטי חברתית שפיתחו ג’ראלד פטרסון Patterson ועמיתיו. המודל מבוסס על תצפיות במשפחות, מהן עלה כי הורים רבים מאיימים בעונש על ילדים בתגובה על התנהגויות בלתי הולמות שהן שוליות יחסית אך אינם ממשים את האיומים. לעומת זאת, במקרים אחרים אותם הורים מגיבים בהטלת משמעת נוקשה ואלימה בתגובה על אותן התנהגויות
בדיוק. כך, לא מתבצעת הכחדה של התנהגויות תוקפניות מאחר והעונשים אינם עקביים. במקביל, הילדים לומדים כי על מנת להשיג מטרות יש להשתמש במידה גדולה יחסית של פעולות תוקפניות, מה שמוביל בהדרגה לעליית חומרת ההתנהגות האנטי חברתית שלהם.

Question 45

רווחים משניים secondary gains

Answer 45

מנתחי התנהגות מניחים כי הסיבה להתמדתה של התנהגות מסוימת היא העובדה שהיא מובילה לחיזוק. לטענתם, אפשר להבין כל התנהגות, אי רציונלית או מוזרה ככל שתהיה, אם מגלים מהם החיזוקים שהיא מקבלת. כאשר סימפטומים מסוימים של הפרעות נפשיות או פיזיות אינם חולפים – יש לשקול את האפשרות שהאדם זוכה לתשומת לב ואהדה, המהוות חיזוק לשימור הסימפטומים. רווחים משניים אלה מחזקים התנהגות לא רציונלית ולעיתים גם כזו הגורמת הרס עצמי.

Question 46

כלכלת אסימונים token economics

Answer 46

שיטה הנהוגה בבתי חולים פסיכיאטרים ובתוכניות גמילה למיניהן
המבוססת על חיזוקים מותנים. על מנת להשתמש בשיטה יש להגדיר בבירור התנהגויות רצויות, וכשהן מתבצעות הן מתוגמלות באמצעות אסימונים שהצוות מעניק. בשלב מאוחר יותר ניתן להמיר את האסימונים במגוון רחב של תגמולים והטבות. מערכות חיזוק אלה יעילות בייחוד בשינויי התנהגות שקשורים בהיגיינה אישית, בתחזוקת הסביבה המיידית ובתדירות יחסי הגומלין החיוביים שלהם עם סביבתם.

Question 47

תיאוריית מניעת תגובה response deprivation theory

Answer 47

התנהגויות נעשות מועדפות, ולכן הופכות לחיזוק, כאשר מונעים מהאורגניזם לעסוק בהן. למשל, חולדות שנמנעו מהן מים, למדו להגביר את מרוצתן על גלגל אימון, אם בעקבות הריצה הן קיבלו הזדמנות לשתות. אבל גם להיפך – חולדות שנמנע מהן להתאמן על הגלגל, למדו להגביר את השתייה, כאשר תגובה זו הביאה בעקבותיה סיכוי לרוץ. דפוס דומה קיים כאשר מבטיחים לילד שיוכל לצפות בטלוויזיה או לשחק במחשב לאחר הכנת שיעורי הבית. במשך זמן מה הפעילויות הללו נמנעות ממנו, ועל מנת להתגבר על המניעה, מתחזקת הכנת שיעורי הבית.

Question 48

תכנית חיזוקים חלקית partial reinforcement schedule

Answer 48

מצב בו חיזוקים אינם ניתנים באופן מידי ולאחר כל תגובה נכונה. הן
במעבדה והן במצבי חיים, חיזוקים חלקיים עמידים יותר בפני הכחדה בהשוואה לחיזוק מלא.

Question 49

ככלל, אפשר לתת חיזוקים בשני סוגים של תכניות:

Answer 49

 תכניות של יחס schedule ratio - נתינת חיזוק לאחר מספר קבוע של תגובות.
 תכניות של רווח זמן schedule interval - כלומר מתן חיזוק לתגובה הראשונה המתבצעת לאחר פרק זמן קבוע מראש.
לכל אחת מתוכניות החיזוקים הללו יכול להיות מבנה קבוע fixed או מבנה משתנה variable.

Question 50

תכניות חיזוקים ביחס קבוע fixed ratio schedules FR

Answer 50

בתכנית הרצופה המקורית יש יחס של 1 ל1- בין חיזוק לתגובה, כלומר חיזוק לאחר כל תגובה. התכנית מסומנת FR1. תכנית יחס קבוע מחוללת שיעור תגובות גבוה, שכן יש מתאם ישיר בין ההגבה לחיזוק. מאפיין של תוכניות אלה, הוא הפסקה זמנית בתגובה לאחר כל חיזוק. ככל שהיחס גבוה יותר, ההפסקה לאחר כל חיזוק ארוכה יותר. דרישה של מספר גדול מאוד של תגובות עד לקבלת חיזוק עלולה לגרום
להכחדה.

Question 51

תכניות חיזוקים ביחס משתנה variable ratio schedules VR

Answer 51

חיזוק ניתן כל מספר ממוצע של התגובות. המשמעות של -10VR תהיה נתינת חיזוק בממוצע אחרי עשר תגובות. תכניות חיזוקים ביחס משתנה מחוללות את השיעור הגבוה ביותר של תגובות והן העמידות ביותר מפני הכחדה, בעיקר כשהערך המשתנה הוא גבוה. מתחילים לחזק ביחס
משתנה בערך נמוך, ומעלים בהדרגה. תכניות חיזוקים ביחס משתנה גורמות לנו לנחש מתי יגיע התגמול – אנו מהמרים שיגיע לאחר התגובה הבאה ולא לאחר תגובות רבות ואכן נראה שזה מה שקורה למתמכרים להימורים.

Question 52

תכניות חיזוקים ברווח קבוע Fixed intervals schedules FI

Answer 52

ניתן חיזוק לתגובה לאחר פרק זמן קבוע. דפוס התוצאות המתקבל
בתוכנית זו: מיד לאחר כל תגובה מחוזקת בעל החיים מגיב תגובות מועטות בלבד אם בכלל, וככל שמתקרב זמן התגמול חלה עלייה הדרגתית בתגובתו.

Question 53

תכניות חיזוקים ברווח משתנה variable intervals schedules VI

Answer 53

מה שנקבע מראש אינו פרק הזמן בין שני חיזוקים, אלא פרק זמן ממוצע. תכנית כזו מחוללת שיעור תגובות מתון, אך עם זאת יציב מאוד. ההכחדה בתוכנית זו היא הדרגתית ואיטית יותר מאשר בתוכנית חיזוקים ברווח קבוע.

Question 54

הגישה האתולוגית Ethological Approach

Answer 54

מאז שנות השישים של המאה העשרים, החלו פסיכולוגים לגלות סייגים לרעיון שאפשר להכליל את ממצאי ההתניה מעבר לכל בעלי החיים. הטענה שעלתה היא שבעלי חיים התפתחו בתגובה על הצורך לשרוד, ולכן תהיה שונות בין יכולת הלמידה של מינים שונים. מגבלות ביולוגיות על למידה learning on constrains biological הן כל המגבלות
הנובעות ממטען גנטי של המין. מגבלות אלה יכולות להיות קשורות ליכולת החישתית, ההתנהגותית או הקוגניטיבית של בעל החיים.

Question 55

סלידה נלמדת מטעם taste aversion learning

Answer 55

מנגנון בעל עוצמה הגורם לבעלי חיים להימנע לחלוטין ממזון שגרם להם בעבר להקאה. שלא כמו ברוב המקרים האחרים של התניה קלאסית, סלידה מטעם נלמדת כבר מזיווג חד פעמי בין גירוי מותנה לבין תוצאותיו. הדבר נכון גם לאחר הפסקה ארוכה של שתים עשרה שעות ויותר בין הזמן שהחולדה בולעת את החומר לבין הזמן שהיא נעשית חולה. ג’ון גרסיה Garcia ורוברט קולינג Koelling היו הראשונים שתיעדו במעבדה סלידה נלמדת מטעם, והשתמשו בתופעה על מנת להראות כי באופן כללי, לבעלי חיים יש מוכנות ביולוגית preparedness biological ללמידה של קשרים מסוימים.

Question 56

סחף אינסטינקטיבי instinctual drift

Answer 56

תופעה של סחיפת ההתנהגות הנלמדת לעבר ההתנהגות האינסטינקטיבית. את התופעה תיארו קלר ומריון ברלאנד Breland, שאימנו בעלי חיים במשך שנים בטכניקות של התניה אופרנטית לבצע מגוון רחב של התנהגויות. ואולם, זמן מה לאחר האימון התחילו חלק מבעלי החיים לעוות את ההתנהגות שנלמדה. התיאוריה שלהם מאשרת, כי לא כל היבטי הלמידה נמצאים בשליטת הנסיין, וכי הקלּות או
הקושי שבה אפשר לשנות התנהגויות של בעל חיים הם פונקציה של התגובות הנורמאליות שלו בסביבתו המוכתבות לו גנטית. התניה תהיה יעילה יותר אם החוקר יגדיר תגובת יעד רלוונטית מבחינה ביולוגית.

Question 57

מפות קוגניטיביות Cognitive map

Answer 57

אדוארד טולמן Tolman הראה כי אם חוסמים את המסלול המוכר אל היעד, חולדה בעלת ניסיון קודם במבוך תמצא את החלופה הקצרה ביותר לעקוף את המחסום, על אף שתגובה זו לא קיבלה כל חיזוק בעבר. ממצאיו של טולמן מראים כי ההתניה היא יותר מאשר יצירת קשרים בין מערכות של גירויים, או בין תגובות לחיזוקים: היא כוללת למידה וייצוג של היבטים נוספים של ההקשר ההתנהגותי. בעלי חיים משתמשים במפות קוגניטיביות כדי להכיר ולזהות את מאפייני הסביבה שלהם. מחקרים נוספים שנערכו בהשראת טולמן המשיכו להראות בעקביות יכולות מרשימות של זיכרון מרחבי בקרב בעלי חיים רבים נוספים.

Question 58

התנהגות מושגית

Answer 58

מחקרים עדכניים יותר שנעשו על פרימאטים ולא על חולדות, מספקים עדויות חזקות לקיומם של ייצוגים מנטאליים מורכבים. באחד המחקרים, למדו שימפנזים להשתמש בצורות פלסטיק בצבעים ובגדלים שונים
כדי לסמל מושגים שונים שלא היה ביניהם כל דמיון פיזי. בנוסף, החוקרים הראו ששימפנזים מסוגלים ללמוד
מושגים מופשטים כגון “זהה”, “שונה” ו”בגלל”.

Question 59

למידת תובנה insight

Answer 59

ניסויים שערך וולפגנג קוהלר Kohler עם שימפנזים מעידים שהם מסוגלים להפגין אופן למידה השונה איכותית מלמידת התניות. בניסויים של קוהלר למדה שימפנזה להשתמש במקל קצר כדי למשוך אליה מקל ארוך יותר ולהגיע אל פרי, או לבנות פלטפורמה כדי להגיע לבננות התלויות מהתקרה. אופן הלמידה שהפגינה השימפנזה עומד בסתירה לרעיון הביהביוריסטי של התנהגות ממשית של ניסוי וטעיה, ועשוי לשקף תהליך של ניסוי וטעיה שנעשה באופן מחשבתי. החיה יוצרת ייצוג שכלי של הבעיה, מפעילה ומתמרנת מרכיבים של הייצוג, עד שהיא מוצאת פתרון ומיישמת את הפתרון במציאות.

Question 60

אופן הלמידה של למידה תבונה insight הינו שונה מלמידה אופרנטית בשלושה היבטים מהותיים:

Answer 60

 פתאומיות– הפתרון נראה פתאומי: תהליכי ניסוי וטעיה מתבצעים תוך שימוש בדימוי המנטאלי ואינם מתבטאים בהתנהגות.
 זמינות– אין צורך בניסוי וטעיה בעת הצגה חוזרת של הבעיה לאחר מעבר זמן: הייצוג המנטאלי נשמר בזיכרון.
 העברה– יכולת להעביר את הלמידה לבעיה חדשה ולהגיע לפתרון במהירות: הייצוג המנטאלי מופשט וגמיש דיו כדי להתאים למצב החדש.

Question 61

אסוציאציות מלאכותיות spurious associations

Answer 61

יחסים שאינם קיימים במציאות אבל מתקבלים על הדעת נקראים אסוציאציות מלאכותיות.

Question 62

גישה התנהגותית

Answer 62

• התייחסות להתנהגות הגלויה בלבד: גירוי ותגובה.
• תהליך הלמידה ניתן לבחינה רק אם יש לו סימון חיצוני או ביצוע.
• הלמידה נעשית באמצעות חיזוקים/עונשים.
• מערך זהה של גירויים סביבתיים יוביל לתגובה זהה אצל לומדים שונים.
• הסבר לטווח צר של התנהגויות/למידות.

Question 63

גישה קוגניטיבית

Answer 63

• התייחסות לתהליך פנימי המתווך בין הגירוי לתגובה.
• תיתכן למידה בהכרה (קוגניציה) מבלי שיהיה לה ביטוי חיצוני נראה לעין.
• הלמידה נעשית בתהליך: קליטת הגירוי, חשיבה והסקת מסקנות.
• הגירוי עשוי לגרום לתגובות שונות אצל אנשים שונים, עקב התהליך הפנימי של עיבוד מידע ושל הסקת מסקנות.
• הסבר לטווח רחב של למידות.

Question 64

למידה באמצעות צפייה observation learning

Answer 64

במסגרתה, אדם אחד צופה בהתנהגותו של אדם אחר, שקיבלה חיזוק או עונש, ואחר כך משנה את התנהגותו בהתאם לכך. יכולת זו ללמידה מאפשרת לרכוש דפוסי התנהגות מורכבים ורחבי היקף באופן מידי,
תוך למידה מניסיונם או משגיאותיהם של אחרים. למידה באמצעות צפייה אינה ייחודית לאדם ונצפתה על ידי חוקרים גם בקרב מינים שונים של בעלי חיים.

Question 65

לפי תאוריית הלמידה החברתית של בנדורה, הסבירות שהתנהגות של מודל נצפה תביא לחיקוי עולה ביותר כאשר מתקיימים התנאים הבאים:

Answer 65

 ההתנהגות מקבלת חיזוק
 המודל נתפס באור חיובי
 אפשר למצוא קווי דמיון בין תכונותיו של המודל לבין אלה של הצופה
 הצופה מתוגמל על כך שהוא מפנה קשב להתנהגות המודל
 התנהגות המודל גלויה ונראית לעין ובולטת על רקע מודלים מתחרים
 חיקוי ההתנהגות נמצא בטווח יכולותיו של הצופה

Question 66

הפעלה ארוכת טווח long term potentiation

Answer 66

על מנת לדמות למידה, חוקרים פיתחו הליך זה המורכב מגירוי חשמלי של סט נוירונים מסוים ואז בדיקה אם חלה עלייה בקצב הפעילות של הנוירונים כשמגרים אותם שוב. אכן נמצאו עליות כאלה במספר אזורים במוחו של ארנב, והעלייה יכולה להמשיך כמה חודשים. התופעה תומכת באופן עקיף בגישת השינויים המבניים של למידה.

Question 67

למידת התרגלות (הביטואציה) מושגת על ידי ______ של כמות הנוירוטרנסמיטר המופרש מהנוירון הקדם סינפטי

Answer 67

הפחתה

Question 68

סנסיטיזציה מושגת על ידי ______ בכמות הנוירוטרנסמיטר המופרש על ידי הנוירון השולח.

Answer 68

עלייה