למידה Flashcards
למידה learning
היא תהליך המבוסס על התנסות, שתוצאתו היא שינוי קבוע יחסית בהתנהגות או בפוטנציאל להתנהגות
התנסות ולמידה
למידה מתרחשת רק באמצעות התנסות, היא מושפעת ממה שהזיכרון למד. תנאי הכרחי להוכחת למידה, הוא שלא ניתן להסביר את השינוי בהתנהגות באמצעות נטיות מולדות, התפתחות מוחית בתהליך ההתבגרות הטבעי, או בשילה פיזית maturation. עם זאת, פעמים רבות בשילה פיזית היא תנאי מקדים ללמידה.
שינוי קבוע יחסית - למידה
שינוי בהתנהגות, או בפוטנציאל להתנהגות, נחשב ללמידה אם הוא עקבי, כלומר חוזר בכמה הזדמנויות שונות. שינויים עקביים אינם
בהכרח תמידיים. בכל זאת, השינוי הוא קבוע במובן שמשהו מההתנסות הקודמת שלנו נשמר.
ג’ון ווטסון Watson
אבי האסכולה הביהביוריסטית, הניח את היסודות לגישתה של הפסיכולוגיה המודרנית ללמידה. ווטסון טען כי לשימוש באינטרוספקציה אין מקום במחקר ההתנהגות, שכן הם אינם ניתנים לאימות אובייקטיבי. משום כך, יש לקדם את המחקר בתחום הפסיכולוגיה אך ורק באמצעות התבוננות בהתנהגות הניתנת לצפייה - observational behaviour
ב.פ. סקינר Skinner
את העקרונות של ווטסון הרחיב בהמשך ב.פ. סקינר שפיתח את ההשקפה הידועה בשם ביהביוריזם רדיקלי behaviourism radical. סקינר, בשונה מווטסון, סבר כי התנהגות היא שם כולל לכל פעולה שהאורגניזם מבצע, ולכן תהליכים פנימיים כמו חשיבה וחישה הוגדרו גם כן כהתנהגות. הקפיד סקינר להסביר כל התנהגות במונחים של השפעות מהסביבה. כדי להבין התנהגות אין צורך לדעת דבר על המצב
הפסיכולוגי הפנימי, אלא רק להבין עקרונות פשוטים של למידה, המאפשרים לבני אדם ולחיות ללמוד קשרים בין התנהגויות לבין תגמול ועונש.
ניתוח התנהגות behavioural analysis
נקודת המוצא של התחום היא הביהביוריזם הרדיקלי של סקינר. ניתוח התנהגות מתמקד בגילוי גורמי סביבה הקובעים סדירויות אוניברסליות בלמידה, המתחוללות בכל המינים השונים של בעלי החיים. צורות מורכבות של למידה מיוצגות על ידי צירופים ופיתוחים של צורות פשוטות
יותר, ואינן מהוות תופעות שונות באיכותן.
למידה לא אסוציאטיבית non associative learning
למידה על אודות גירוי אחד. זו הצורה הבסיסית ביותר של למידה, והיא כוללת התרגלות (הביטואציה) ורגישות (סנסיטיזציה)
התרגלות, או הביטואציה habituation
הפחתת תגובה התנהגותית לגירוי, לרוב גירוי לא מזיק, שחוזר שוב
ושוב והופך מוכר. מאפשרת למקד את הקשב בגירויים חדשים.
רגישות, או סנסיטיזציה sensitization
התהליך ההפוך להביטואציה, בו גירוי חוזר לרוב גירוי לא נעים דווקא גורר הגברה של תגובה התנהגותית.
למידה אסוציאטיבית associative learning
היא למידה מורכבת יותר, וכרוכה בלמידת יחסים בין אירועים:
התניה קלאסית conditioning classical: למידת קשר בין שני גירויים.
התניה אופרטנית conditioning operant: למידת קשר בין תגובה לגירוי שבא אחריה.
התניה קלאסית ומחקר פבלוב
צורת למידה בסיסית שבה גירוי אחד מנבא את התרחשותו של גירוי אחר. הלמידה היא של קישור, אסוציאציה בין שני הגירויים. המחקר הראשון אודות התניה קלאסית הוא זה של הפיזיולוג הרוסי, איבן פבלוב שנתקל בתופעה תוך כדי עריכת מחקרים על מערכת העיכול. עוזרי המחקר של פבלוב הניחו אבקת בשר בפיהם של הכלבים על מנת לגרום להם להפריש רוק. בתוך זמן מה הסתבר שהכלבים מפרישים רוק עוד לפני ששמו בפיהם את האבקה. הכלבים התחילו לרייר למראה המזון, ואז ריירו כבר ברגע שראו את עוזר המחקר, ובהמשך ריירו אפילו למשמע צעדיו בלבד. כל גירוי שקדם באופן קבוע להגשת האוכל עורר ריור. כך ראה פבלוב, כי למידה עשויה להיות תוצאה של שני גירויים שנוצר ביניהם קשר. בהמשך הצליח פבלוב ליצור התניה גם למוזיקה, לאורות ולתקתוק מטרונום. כל אחד מהגירויים הללו עורר בהתחלה תגובת אוריינטציה orientation response ניסיון לעמוד על טיבו של הגירוי החדש. לאחר זיווג חוזר pairing repeated עם מתן המזון, הוחלפה תגובת האוריינטציה בתגובת הריור.
תגובה בלתי מותנית Unconditional response UCR
התגובה המקורית לגירוי הבלתי מותנה, מעין תגובת רפלקס, כמו הפרשת ריר, כיווץ אישונים או מצמוץ עיניים.
גירוי בלתי מותנה Unconditional Stimulus UCS
גירוי המעורר רפלקס שכזה באופן טבעי, ללא צורך בלמידה. גירוי בלתי מותנה UCS גורם בטבעיות לתגובה בלתי מותנית UCR.
גירוי מותנה Conditional Stimulus CS
גירוי (צלצול של פעמון) שבאופן טבעי אינו מוביל לתגובה הבלתי מותנית (ריור). גירוי זה נקרא “מותנה”, כי כוחו לעורר תגובה, מותנה בזיווג שלו עם הגירוי הבלתי מותנה (אוכל). לאחר הזיווג החוזר יוצר הגירוי המותנה תגובה מותנית.
צעד התניה Conditional Trial
כל צימוד בודד בין הגירוי המותנה (צליל פעמון) לבין הגירוי הבלתי מותנה (אוכל) נקרא צעד התניה.
רכישה acquisition
תהליך שבו תגובה מותנית מתעוררת בפעם הראשונה, ותדירותה עולה בהדרגה עם צעדי ניסוי נוספים. על מנת שתתרחש רכישה, יש להציג את הגירוי המותנה (פעמון) ואת הגירוי הבלתי מותנה (אוכל) בסמיכות זמנים כזו שהאורגניזם יתפוס אותם כקשורים זה לזה.
התניה מושהית Delay Conditioning
הגירוי המותנה (פעמון) מופיע לפני הגירוי הבלתי מותנה (אוכל) ונשאר לפחות עד להצגת הגירוי הבלתי מותנה. התניה זו היא לרוב היעילה ביותר.
התניית עקבה Trace Conditioning
הגירוי המותנה (פעמון) מופסק לפני הצגת הגירוי הבלתי מותנה (אוכל). כלומר הזיווג מתרחש על בסיס של זיכרון הגירוי המותנה.
התניה בו בזמן / התניה סימולטנית simultaneous conditioning
שני הגירויים מוצגים יחדיו.
התניה לאחור Backward Conditioning
הגירוי המותנה (פעמון) מוצג לאחר הגירוי הבלתי מותנה (אוכל).
הכחדה extension
כאשר הגירוי המותנה (פעמון) מפסיק לנבא את הגירוי הבלתי מותנה (אוכל), התגובה המותנית (לרייר לפעמון) הולכת ונחלשת. ההכחדה מחלישה את הביצוע אך אינה מבטלת את הלמידה המקורית הראשונה שנעשתה.
החלמה ספונטאנית spontaneous recovery
לאחר הכחדה, הופעתו של הגירוי המותנה לבדו (פעמון), תביא לחזרתה של תגובה מותנית (לרייר לפעמון) בעוצמה חלשה, תופעה הנקראת בשם החלמה ספונטאנית.
ניתן לכמת את ההתנהגות שמתרחשת בעקבות הגירוי המותנה (פעמון) במספר דרכים:
מדידת עוצמה Response Conditioned the of Magnitude: למשל, כמות טיפות הריר של הכלב.
הסתברות Responding of Probability: באיזו תדירות הגירוי המותנה גורם לתגובה. נמצא בשימוש רב בייחוד בהתניות של עפעוף.
עיכוב Latency: פרק הזמן שחולף מרגע הופעת הגירוי המותנה ועד התרחשות התגובה.
הכללה Generalization
הרחבה אוטומטית של התגובתיות מהגירוי המותנה המקורי לגירוי שמעולם לא צומד איתו. ככל שהגירוי החדש דומה יותר לגירוי המותנה, כך גדל הסיכוי שגם הוא יעורר תגובה מותנית. כאשר מודדים את חוזק התגובה עבור סדרות שונות של גירויים ההולכים ונעשים שונים זה מזה, בהדרגה מתקבל מדרג הכללה gradient generalization. לתופעת ההכללה ערך הישרדותי חשוב, שכן היא מאפשרת להגיב תגובות מתאימות גם לגירויים חדשים שהאורגניזם לא נחשף אליהם בעבר.
הבחנה discrimination
תהליך שבאמצעותו לומד האורגניזם להגיב באופן שונה לגירויים המובחנים מן הגירוי המותנה. לצד הצורך ההישרדותי להכליל, ישנו הצורך שלא להכליל יתר על המידה. יכולת ההבחנה מתחדדת לאחר תרגול. על מנת שאורגניזם יתפקד במיטבו בסביבה, על תהליכי ההבחנה וההכללה להיות מאוזנים.
התניית נגד counter conditioning
תהליך דומה להכחדה. הן במקרה של הכחדה והן במקרה של התניית נגד ישנו תהליך של תגובתיות פוחתת, אולם בהתניית נגד התגובה הפוחתת אינה רק נכחדת, אלא מוחלפת בתגובה אחרת. בדוגמה מפורסמת, מארי ג’ונס, אחת מתלמידותיו של ווטסון, מתארת מקרה בו טיפלה בילד בן 3 שחווה פחד מארנבים. בתהליך של התניית נגד, ג’ונס הכחידה את תגובת הפחד מארנבים והחליפה אותה בתגובה חיובית לאחר שהילד הורשה לאכול ממתקים שאהב בעוד הוא יושב לצד ארנב בתוך כלוב. לאורך זמן הילד הפך נינוח (comfortable) יותר בסביבת הארנב הודות לתגובה החיובית לממתקים שהחליפה את תגובת הפחד לארנב.
התניה מסדר שני second-order conditioning
גם גירויים שאינם בעלי משמעות ביולוגית יכולים להפוך להיות
“גירויים בלתי מותנים”, לאחר צימוד עקבי לגירוי בלתי מותנה אחר. למשל, אם הכלב למד כבר לקשר את האור למזון, אפשר להצמיד צליל לאור ולהגיע למצב בו הצליל יגרום ריור, למרות שמעולם לא צומד למזון. קיום התניה מסדר שני מגדיל במידה רבה את היקף ההתניה הקלאסית, בעיקר אצל בני אדם.