רעות שלגי תרגום

Question 1

מהם שני האתרים האקטיביים שיש בריבוזום? באיזה תת יחידה כל אחד נמצא?

Answer 1

decoding center

כאן נעשה הצימוד בין הקודון לאנטי קודון. נמצא בתת היחידה הקטנה (בין היחידה הקטנה לגדולה)ז

PTC - peptidyl transfer center

נמצא בתת היחידה הגדולה, שם נוצרים הקשרים בין החומצות האמיניות

Question 2

איך נקראת המנהרה בה הפפטיד יוצא מהריבוזום?

Answer 2

exit tunnel

Question 3

איזה עמדות יש ב

decoding center

מה קורה בכל עמדה?

Answer 3

A,P,E

A-aminoacyl trna

החדש

P-peptidyl trna

מי שעכשיו מסר

E-exit

Question 4

מה מיוחד בשלב האלונגציה?

Answer 4

הוא שמור בין פרוקריוטים לאאוקריוטים

Question 5

מהם ארבעת השלבים בתהליך האלונגציה? תן פירוט קל על השלבים

Answer 5

1.קשירה של תרנא וזיהוי קודון:

התרנא אמינואציל נקשר לעמדה איי

2.היווצרות הקשר הפפטידי

הקשר הפפטידי נוצר והתרנא שבעמדה פ’ מתנתק מהפפטיד (שהוא עד עכשיו החזיק)

3.טרנסלוקציה של תת היחידה הגדולה בריבוזום:

תת היחידה הגדולה זזה ככה שמי שהיה בפ’ עכשיו יהיה באי’ וכ’ו

4.טרנסלוקציה של תת היחידה הקטנה בריבוזום:

ככה למעשה כל הריבוזום כבר זז, ומי שהיה בעמדה אי’ מוסר

Question 6

כמה אנרגיה מושקעת ביצירת הקשר הפפטידי?

Answer 6

הקשר הפפטידי נוצר ספונטנית על ידי שימוש באנרגיה שאגור בתרנא שמגיע עם חומצה אמינית

Question 7

מיהם שני פקטורי האלונגציה? בבקטריות ובחיידקים

Answer 7

בבקטריות:

EF-Tu

EF-G

באאוקריוטים:

eE-F1

eE-F2

Question 8

מה התפקיד של הפקטורים

EF-Tu

EE-F1

מיהם פקטורי העזר שלהם ומה תתפקידם?

Answer 8

הפקטורים נושאים מולקולת

GTP.

הם לוקחים איתם את התרנא שאמור להצטרף לשרשרת, מוודאים שהקודום אכן מתאים לאנטי קודון. עד שהם מאשרים שאכן יש התאמה, הגתפ ממסך את היכולת של החומצה האמינית להתחבר לשרשרת. לאחר שיש אישור שהכל בסדר הגתפ הופך לגדפ והחומצה אמינית יכולה להצטרף לשרשרת.

פקטורי העזר הם

EF-Ts

EE-F1B

תפקידים להפוך גדפ לגתפ ובכך הם ממחזרים את הפקטור לשימוש נוסף

Question 9

מה התפקיד של הפקטור

EF-G

EE-F2

?

Answer 9

הם מאפשרים את הרטנסלוקציה של הריבוזום שלושה בסיסים באמצעות שימוש באנרגיית גתפ

Question 10

האם טרנסלוקציה של הריבוזות דורשת אנרגיה?

Answer 10

גן יש שימוש בגתפ. נעזרים בפרטורי אלונקגציה לשם כך

Question 11

מה השוני בתהליך האלונגציה בפרוקריוטים ואאוקריוטים?

Answer 11

אין הבדל. זהו תהליך שמור

Question 12

כיצד הפקטור

EF-Tu

EE-F1

יודע לעשות

proofreading

כלומר לוודא התאמה בין קודום לאנטיקודון?

Answer 12

האנטי קודון מגיע לקודון. אם הם מתאימים יש התאמה מרחבית כזאת שמאפשרת לחלק

16S

של הררנא להקשר למרנא ולתרנא. רק במידה ואלו נקשרו, הפקטור יכול לעשות הידרוליזה ולהפוך את הגתפ שלו לגדפ ובכך לאפשר אלונגציה

Question 13

מה שמות החלבונים שנמצאים ב

exit tunnel?

איפה המנהרה הכי צרה?

מה הי מונעת?

Answer 13

שמות החלבונים הם

L4,L22

המנהרה הכי קצרה במיקומם של החלבונים

המנהרה מונעת מהחלבון להתקפל לפני שמסיימים לשעתק אותו

Question 14

האם שלב באינציאציה בפרוקריוטים ובאאוקריוטים שמור?

Answer 14

לא, הוא שונה

Question 15

בחיידקים

המרנא פוליציסטרוני או לא?

מה מיוחד באינטרונים שלו?

מה זה

RBS?

Answer 15

המרנא החיידקי הוא פוליציסטרוני

אין לו אינטרונים

RBS

זה רצף שנמצא אפסטרים לתחילת נקודת השעתוק שבעצם אומר לריבוזום: שים לב, תיכף מתחיל שעתוק

Question 16

באאוקריוטים

המרנא הוא פוליציסטרוני או לא?

איפה הריבוזום יקשר למרנא?

מה יש בצד 3 של המרנא שלו?

מה יש בצד 5 של המרנא שלו?

Answer 16

המרנא לא פוליציסטרוני

הריבוזום נקשר למרנא ב

start codon

בניגוד לרבס בחיידקים

בצד 3 יש את הזנב עם האיי, ובינו לבין חלק מסויים של המרנא יש

3UTR

בצד 5 יש את הקאפ, ובינו לבין ה

start codon

יש

UTR5

Question 17

ארבעה הבדלים באינציאציה בפרוקריוטים ויוקריוטים הם:

Answer 17

1. הרנא החיידקי הוא פוליציסטרוני
2. רצף רבס שיש רק לחיידקים
3. באאוקריוטים יש שלב סקאנינג. כלומר התרנא הראשון מחפש את הסטארט קודום
4. בפרוקריוטים התרנא הראשון מקודד לפורמיל מתיונין (יש מודיפיקציה)

Question 18

מיהם פקטורי האינציאציה בפרוקריוטים ומה תפקידם?

מה קורה כשהם מסיימים את עבודתם?

Answer 18

IF1,IF2,IF3

IF1

מתלווה ל איי-אפ-2

IF2

אחראי על הבאת התרנא הראשון עם הפורמיל מתיונין ל

P site

הוא מכסה את החומצה האמינית עד שהוא מבצע

fedility

כלומר ווידוא התאמה. פעולתו דורשת אנרגיה

IF3

מהדק את הקשר בין הרבס למרנא ל

16S

לאחר שהפקטורים מסיימים את פעולתם שתי תת היחידות של הריבוזום מתחברות והפעולה ממשיכה

Question 19

מהם שני שלבי האינציאציה בפרוקריוטים?

Answer 19

שלב ראשון:

המרנא ותת היחידה הקטנה של הריבוזום (16 אס) נקשרים זה לזה דרך

RBS

בעזרתו של הפקטור איי-אפ 3.

שלב שני:

התרנא עם המתיונין פורמלי נכנס לאתר ה

P

בעזרתו של איי-אפ 1 ו2. תפקידו של האיי-אפ 2 הוא להביא אותו לשם. כשיש הידרוליזה מתחילה האלונגציה

Question 20

מהו ה

cap binding complex?

Answer 20

קומפלקס חלבונים שנקשר אל הקאפ של המרנא. כל שלבי האינציאציה מתחילים ממנו. הקומפלקס הזה נקשר לזנב של הפולי איי בצד השני

Question 21

מהו

eiF

מה הוא כולל, ומה כל אחד מהם עושה

Answer 21

משפחת חלבונים שהיא חלק מהקאפ ביינדינג קומפלקס. כולל את החלבונים הבאים:

4E

קושר את הקאפ ישירות

4G

חלבון פיגום שעליו נבנה קומפלקס האינציאציה

4A

רנא הליקאז שמאפשר סקאנינג. פותח מבנים שניוניים ברנא

Question 22

מה כולל ה

pre initiation complex

באאוקריוטים?

Answer 22

את תת היחידה הקטנה של הריבוזום ה40 אס, את התרנא הראשון עם המתיונין ואת הפקטור

elf2a

שמביא את החומצה אמינית הראשונה ועוזב רק כשהוא מוודא שהקודון והאנטיקודון מתאימים

Question 23

מה ההבדל בין

elf2a

ל

eE-F1

?

Answer 23

יש לשים לב ש

elf2a

מדבר על החומצה אמינית הראשונה בעוד ש

eE-F1

מדבר באופן כללי

Question 24

כיצד מתבצע תהליך הסקאנינג באאוקקריוטים?

מי נותן את הכוח לתהליך?

Answer 24

cap binding complex

יחד עם

scanning complex=pre initiation complex

סורקים את המרנא ומחפשים את קודון ההתחלה. מי שנותן את האנרגיה לתהליך הזה הוא ה

4A

שתורם אתפ לתהליך. כשנמצא קודום ההפעלה, עוזב הפקטור

elf2a

ובמקומו מגיעה היחיד הגדולה של הריבוזום

Question 25

מה זה

preferred context

Answer 25

הקונספט שאומר שקודון ההתחלה באאוקריוטים יעדיף להיות באיזור של בסיסים מסויימים ולא רנדומלית

Question 26

האם הטרמינציה דומה או שונה בין פרוקריוטים לאאוקריוטים?

Answer 26

שונה

Question 27

מהו דבר דומה בטרמינציה של פרוקריוטים ושל אאוקריוטים?

Answer 27

אותם קודוני סיום

Question 28

מהם בגדול שני השלבים של הטרמינציה בפרוקריוטים?

Answer 28

1. עזיבת השרשרת הפוליפפטידית את הריבוזום
2. מחזור תת היחידה הגדולה

Question 29

מי הם

RF1

RF2

מה הם עושים?

פרוקריוטים או אאוקריוטים?

Answer 29

מדברים על פרוקריוטים

הם נקשרים לעמדה

A

של הריבוזום כאשר יש

stop codon

ומשחררים באמצעות הידרוליזה את התרנא מהשרשרת שהוא מחזיק

releaase factor.

Question 30

בכמה מולקולות גתפ משתמשים על מנת למחזר את תת היחידה הגדולה בפרוקריוטים?

מיהם הפקטורים המשתתפים בתהליך?

Answer 30

משתמשים בשתי מולקולות גתפ

RF3

משחרר את אחד מהפקטורים שהיה שם לפני

RF1/2

התהליך דורש גתפ. לאחר מכן נכנס הפקטור

RRF

שמביא איתו עוד פקטור

EFG

ושניהם יחד מאפשרים את ההפרדות של תת היחידה הגדולה באמצעות שימוש בעוד גתפ

לאחר מכן הפקטור

IF3

משחרר את התרנא שנשאר בעמדה פי

נותרת היחידה הקטנה שממשיכה לעבוד על המרנא (הוא פוליציסטריני).

Question 31

בכל התהליך של מחזור תת היחידה הגדולה בפרוקריוטים, מי מהפקטורים לא דורש אנרגיה?

Answer 31

IF3

Question 32

האם בטרמינציה באאוקריוטים משתחררת גם תת היחידה הקטנה של הריבוזום?

Answer 32

כן

Question 33

מהם שלושת שלבי הטרמינציה באאוקריוטים?

Answer 33

1. שחרור הפפטיד
2. שחרור תת היחידה הגדולה
3. שחרור תת היחידה הקטנה

Question 34

מיהם

eRF1

eRF3

מה הם עושים?

Answer 34

מכירים את הסטופ קודון, נקשרים לעמדה

A

ובעזרת הידרוליזהשל גתפ מששחררים את השרשרת הפוליפפטידית מהתרנא

Question 35

איך מתבצע מחזור תת היחידה הגדולה באאוקריוטים?

Answer 35

תחילה עוזב ה

eRF3

שעזר לשחרר את השרשרת הפוליפפטידית. לאחק מכן מגיע הפקטור

ABCE1

באמצעות אתפ הוא מסייע המחזור תת היחידה הגדולה

Question 36

מהן שתי הדרכים בהן יכול לקרות מחזור של תת היחידה הקטנה?

Answer 36

בעזרת חלבון ליגאטין

בעזרת פקטורי אינציאציה. אחד מהן הוא

elF3,eIf1A/eIF1

כאשר

ElF1A/elF1

אחראים על מחזור תת היחידה הקטנה

elF3

אחראי על שחרור המרנא

Question 37

מה מיוחד במחזור תת היחידה הקטנה ובשחרור המרנא?

Answer 37

שהם לא דורשים אנרגיה

Question 38

מה מוצאים כאשר משווים בין ריבוזום של פרוקריוט לשל שמר? בין של שמר לשל בן אדם?

Answer 38

הריבוזום ששל שמר ושל פרוקריוטים דומה. נוספו כמה חלבונים ושרשרת ררנא.

בין בני אדם לשמר מה שהשתנה הוא כמות הררנא. כמות החלבונים לא השתנתה כמעט מהשמר

Question 39

כיצד ניתן לנצל את ההבדלים במבנה הריבוזום בין חיידקים לבני אדם לטובתנו?

Answer 39

אפשר ליצור אנטיביוטיקות שיפגעו במנגנון של החיידקים אך לא במנגנון של בני אדם