פרמקוקינטיקה Flashcards

1
Q

פרמקוקינטיקה

A
מסלול התנועה של התרופה בגוף: ספיגה, פיזור, 
)מטבוליזם,( פינוי.
• מה הגוף עושה לתרופה. 
• כדי שתתבצע השפעה תרפויטית התרופה צריכה להגיע 
לאתר הפעולה בריכוז המתאים. 
• אתר הפעולה יכול להיות גם באתר הספיגה או הפינוי.
• disposition Drug זהו תהליך 
הכולל )ADME:)
,)Absorption( ספיגה o
,)Distribution( פיזור o
,)Metabolism( מטבוליזם o
.)Elimination( פינוי o
• קובע את ריכוז התרופה המועבר 
לאתר הפעולה.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
2
Q

ריכוז התרופה בפלזמה לאורך זמן

Concentration-time curve

A
• נהוג למדוד את ריכוז התרופה בפלזמה.
• רמת התרופה בפלזמה: 
o נוחה למדידה,
o הדם הוא הנשא העיקרי של תרופות, לאתר הפעולה )אפקט( וגם 
לאברי הגוף האחרים )ת"ל(,
o מהווה מדד נוח )לא תמיד מדויק( לרמת התרופה באתר הפעולה 
ובאתרים אחרים. 
 השטח שמתחת לעקומת ריכוז 
התרופה בדם יחסית לציר הזמן- AUC
o ערך לחישוב זמינות ביולוגית
o יחידות של ריכוז כפול זמן
o בשימוש להערכת זמינות ביולוגית 
ולהערכת b

משך הזמן שבו התרופה נמצאת בגוף
לא בהכרח משקף את משך האפקט שלה!

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
3
Q

C max

נקודת השיא בעקומה –

A

מייצגת את הרגע שבו קצב ספיגת
התרופה למחזור הדם וקצב פינוי התרופה
מהגוף משתווים.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
4
Q

T max

שך הזמן עד לנקודת השיא

A

מייצג את משך הזמן הדרוש על מנת
להגיע למצב שבו קצה הספיגה וקצב
הפינוי של התרופה משתווים.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
5
Q

שלב הספיגה

A

• המעבר ממקום המתן לדם.
• מקום המתן יכול להיות: בליעה, הזרקה וכו’.
• ספיגה טובה תלויה בשטח )רב( ובעובי )דק( של הממברנה.
• לכן ספיגה מהמעי הדק או מהאלביאולות בריאות טובה יותר
מאשר מהמעי הגס.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
6
Q

זמינות ביולוגית

A

• זמינות של תרופה היא הכמות היחסית של תרופה, שהגיעה
לדם, מתוך המנה שניתנה.
• כאשר תרופה ניתנת לגוף באופן שהוא לא ישיר לדם
• כמות התרופה שמגיעה בפועל לדם יכולה להיות נמוכה מזו
שניתנה.
• החלק של התרופה הזמין לדם נקרא זמינות ביולוגית,
ומסומן ב- F .
• הזמינות הביולוגית יכולה להיות נמוכה מ- %100.
• זמינות של תרופה היא הכמות היחסית של תרופה, שהגיעה
לדם, מתוך המנה שניתנה.
• כאשר תרופה ניתנת לגוף באופן שהוא לא ישיר לדם
• כמות התרופה שמגיעה בפועל לדם יכולה להיות נמוכה מזו
שניתנה.
• החלק של התרופה הזמין לדם נקרא זמינות ביולוגית,
ומסומן ב- F .
• הזמינות הביולוגית יכולה להיות נמוכה מ- %100.
• במתן IV :תמיד %100,

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
7
Q

זמינות בילוגית בPO

A

זמינות במתן PO נקבעת על ידי:
o הפרקציה שנספגת ממערכת העיכול,
o הפרקציה שעוברת מטבוליזם בכבד במעבר הראשון.
• הסיבות:
o התרופה לא שוחררה במלואה מהתכשיר,
o התרופה לא נספגה לחלוטין כתוצאה מתכונות פיזיקוכימיות כמו
חוסר מסיסות המונעות ספיגה מלאה מאתר המתן,
o התרופה עוברת מטבוליזם או פינוי לפני שהיא מגיעה לדם.
o התרופה יכולה לעבור פירוק במעבר ראשון בכבד או בדפנות המעי
o חוסר יציבות כימית של התרופה או הפורמולציה בה מגיעה
התרופה.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
8
Q

גורמים המשפיעים על

ספיגה ממערכת העיכול

A
• אופי המעבר דרך ממברנה
o ספיגה פאסיבית - לפי מפל 
ריכוזים )בדיפוזיה(
o ספיגה פעילה )דורשת אנרגיה(
• ריכוז התרופה
• מאפייני התרופה
o הידרופילית / ליפופילית
o טעונה במטען
• אתרי ספיגה )ברזל, B12)
o שטח הפנים באתר הספיגה
o כמות כלי דם באתר
o זמן חשיפת התרופה לאתר
SR, EC( התכשיר• 
• תרופות אחרות
• מזון 
• חומציות מערכת העיכול
• משאבות פינוי
• מטבוליזם במעבר ראשון
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
9
Q

השפעה של מזון

על ספיגה של תרופות

A

מזון לרוב מאט את קצב הספיגה.
• מתן עם האוכל בד”כ מקל על סימפטומים
גסטרואינטסטינליים של התרופה.
• מזון יכול להגביר או להקטין ספיגה של תרופות ממערכת
העיכול:
o כאשר מזון מקטין ספיגה מומלץ לקחת על קיבה ריקה, דהיינו:
שעה לפני או שעתיים אחרי האוכל,
o כאשר מזון משפר ספיגה מומלץ לקחת עם האוכל,

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
10
Q

P-glycoprotein

p-gp

A

משאבה הצורכת ATP
ממוקמתץ על ממברנות של תאים
פועלת על מגוון חומרים
המשבאה מוציאה חומרים מהתא ולכן מפריע לספיגה
פגיעה בפעילות במשאבה מעלה את הריכוז התרופה בדם

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
11
Q

מטבוליזם במעבר ראשון

“First-Pass” Effect

A
כאשר תרופה ניתנת דרך 
הפה, לפני שהיא מגיעה לדם, 
היא צריכה לעבור דרך: 
o אפיתל המעי,
o הוריד הפורטלי/השער,
o הכבד. 
• כאשר היא עוברת מטבוליזם 
ניכר בתאי המעי ובכבד, כמות 
קטנה יותר ממנה מגיעה לדם
• כך מוקטנת הזמינות 
הביולוגית שלה
פינוי זה  נקרא פינוי 
פרה-סיסטמי או מטבוליזם 
במעבר ראשון.
 יש תרופות שעוברות פינוי פרה-סיסטמי כמעט מלא,
יש תרופות שעוברות פינוי פרה-סיסטמי רב, אולם עדיין ניתן 
לתת אותן דרך הפה, במינון גבוה בהרבה יחסית למינון שבו 
הן ניתנות דרך הוריד. 
 דרך לעקוף את ה FPE :מתן מתחת ללשון )SL ,)
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
12
Q

פיזור

A

לאחר שהתרופה נספגה ממקום המתן שלה לדם, היא
נישאת בעזרתו לאיברי הגוף.
• שלב הפיזור אינו נלקח בחשבון במקרים המיוחדים בהם:
o מעוניינים באפקט מקומי בלבד,
o אין זרימת דם טובה לאתר הפעולה

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
13
Q

גורמים המשפיעים על הפיזור

A

1 .קצב הזרימה ונפח הדם הזורם לאיברי המטרה,
2 .מבנה התרופה )מסיסות בשומן, גודל(,
3 .מחסומים
4 קשירה לחלבונים

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
14
Q

מבנה התרופה

A

• מסיסות בשומן:
o תרופה מסיסה בשומן מתפזרת בקלות ומתפזרת בשומן )גורם
להגדלת נפח הפיזור(,
o תרופה מסיסה בשומן נקשרת בפלזמה לחלבונים )גורם להקטנת
נפח הפיזור(,
• גודל:
o תרופה גדולה מתפזרת פחות

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
15
Q

מחסומים

A

• מחסומים בגוף עשויים לעכב את התרופה בדם, ולמנוע את
המעבר שלה לאתר.
• לדוגמא:
,Blood-Brain Barrier - מוח-הדם מחסום o
oשליה.
• הם לא חוסמים לחלוטין את המעבר של תרופות.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
16
Q

מחסום דם מוח

BBB

A
BBB מגביל כניסה של 
תרופות לא מסיסות שומן.
• רק תרופות מסיסות שומן 
בלתי מיוננות חודרות את 
המחסום ובעלות השפעה 
על מערכת העצבים 
המרכזית
• משאבות, כמו -P
glycoprotein מסלקות 
תרופות אשר חדרו
17
Q

קשירה לחלבונים

A

• הרבה תרופות נעות
בפלזמה כשחלק מהן קשור
לחלבונים.
• מאחר שרק החלק החופשי
)הלא-קשור( של התרופה
יכול להתפזר ולפעול,
התגובה לתרופה קשורה
לריכוז התרופה החופשית
ולא לסך כל הכמות שלה
הקשר הוא רופף, אבל הוא
מוריד את כמות החומר
הפעיל הזמין בפלזמה )לפיזור,
פעילות, והפרשה(.
• החלק הלא קשור זמין.
• מידת הקשירה מבוטא ב- %.
• קיים מצב ש”מ בין החומר
הקשור לחומר החופשי
בפלזמה.
תרופות שיש להן קישור ניכר לחלבון הן:
o נשארות הרבה זמן בגוף )בעלות זמן מחצית חיים ארוך(,
o בעלות נפח פיזור קטן, לא מתפזרות,
o קיימות אינטראקציות בין תרופתיות בקשירה לחלבון,
o במצבים בהם יורדת כמות החלבון בפלזמה )פגיעה בכבד, סינדרום
נפרוטי, כוויות קשות( יש להקטין את המינון שלהן.
• אינטראקציות בין תרופות בקשירה לחלבון:
o כאשר 2 תרופות שונות נקשרות לאותו חלבון ונלקחות בו זמנית,
o נוצרת תחרות על הקישור, ותרופה אחת דוחה את חברתה
מהקישור לחלבון.
o לתרופה שנדחתה נוצרת רמה חופשית בפלזמה גבוהה מהרצוי,
ועלולה להיגרם הרעלה.
• לתרופות שבמצב רגיל קשורות באופן מאסיבי לחלבוני
הפלזמה (%90 ,(>כל שינוי קטן בכמות הקשורה )בתוצאה
ממחלה למשל(, יכול לגרום לשינוי גדול בכמות שתרופה
הלא קשורה, וכתוצאה מכך באפקט.

18
Q

נפח פיזור

Vd

A

• מונח פרמקוקינטי המבטא את פיזור התרופה בגוף
• נפח פיזור קטן - תרופה שמתרכזת בדם
• נפח פיזור גדול – תרופה שמתפזרת בפרירפריה
Vd=כמות התרופה/ריכוז בדם
• לכל תרופה יש נפח פיזור אופייני לה. נפח הפיזור נקבע
בעיקר על ידי מסיסות התרופה בשומן.
• תרופה המסיסה בשומן מתפזרת לרקמת השומן ונשארת
ברקמה לזמן רב, ולכן נפח הפיזור שלה גדול יותר.
• לתרופה הנקשרת לחלבוני הדם יהיה נפח פיזור קטן, לאור
העובדה שהתרופה לא מתפזרת לשאר רקמות הגוף.

19
Q

מטבוליזם

A

תרופות ורעלנים נתפסים כגוף זר בגוף
• תרופות יכולות לעבור חילוף חומרים בריאות, דם וכבד
• הגוף עובד על היפוך של תרופות לצורה מסיסה יותר, כדי
להקל על ההפרשה
• בתהליך הספיגה של תרופות פומיות – מטבוליזם של מעבר
ראשון בכבד.
• המטבוליזם מתבצע באמצעות אנזימים שונים הקיימים
ברקמות הגוף – כבד, מעי דק, ריאות, כליות, שלייה ועוד.

20
Q

מטבוליזם בכבד

A
• בכבד סוגים רבים של אנזימים, שעושים מטבוליזם )שינוי 
כימי( של חומרים.
• תוצרי המטבוליזם נקראים מטבוליטים.
• במתן כרוני של תרופות המתפנות בכבד, יש לבדוק תפקודי 
כבד.
• מידת הפעילות האנזימתית משתנה עם הגיל: 
oליילודים חסרים עדיין אנזימים מפרקים, 
o בילדים הפעילות המטבולית בכבד נמרצת, 
o בקשישים היא נחלשת.
21
Q

“Phase I”

A
במטבוליזם מסוג זה יש שינוי כימי, לרוב 
חמצון, 
• הוא נעשה בעיקר על ידי אנזימים ממשפחת 
cytochrome P450 monooxygenase
 .)CYP(
22
Q

“Phase II”

A

במטבוליזם מסוג זה נעשית בעיקר פעולה של
הוספה )conjugation )של חומר אנדוגני
ספציפי לתרופה.

23
Q

מטבולטים

A

• המטבוליטים שהכבד יוצר יכולים להיות:
o לא פעילים,
פעילים o
o רעילים,
o קדם תרופה Drug-Pro חומר לא פעיל, שהכבד הופך לחומר
הפעיל. חומר ללא פעילות פרמקולוגית, שעובר מטבוליזם בגוף
למטבוליט פעיל הגורם להשפעה התרופתית.

24
Q

מעגל אנטרו-הפטי

A

ישנן תרופות העוברות
תהליך של ספיגה, פינוי דרך
המרה, חזרה למערכת
העיכול וספיגה מחודשת.

25
Q

אינטראקציות בין תרופות
במטבוליזם בכבד
תחרות ורוויה
של אנזימים

A

כאשר 2 תרופות מתחרות על אותו אנזים המפנה אותן,
•האנזים יפנה אחת מהן
•התרופה השנייה לא תפונה, ותהיה עליה ברמות שלה
בפלזמה.
•לדוגמא: מיץ אשכוליות גורם לירידה בפינוי של תרופות
ממשפחת הסטטינים.

26
Q

אינטראקציות בין תרופות
במטבוליזם בכבד
אינדוקציה של
אנזימים

A

•ישנן תרופות הגורמות לאינדוקציה, יצירה או פעילות
יתר, של אנזימים בכבד,
•נטילה שלהן גורמת להגברת הפינוי ולירידה ברמות
הפלזמה של תרופות אחרות המפונות על ידי אותם
אנזימים.
•לדוגמא: Phenobarbital ,עישון.

27
Q

פינוי

A
• סילוק התרופה מהגוף נעשה:
o בכבד,
o בכליה,
o אתרי פינוי נוספים.
• זרם הדם מביא את התרופה לאתרי הפינוי,
• חלק מהתרופות מופרשות בשלמותן, כלומר הן עוברות את 
המסע בגוף ללא שינוי כימי,
• הרבה תרופות עוברות מטבוליזם, בעיקר בכבד, לפני 
ההפרשה.
28
Q

פינוי בכליה

A
מפנה את התרופה או 
את המטבוליטים שלה,
• יכולה להיות אתר 
הפעולה.
• הפעילות בכליה מיועדת 
ל:
o הפרשת חומרי פסולת 
מהדם לשתן,
oשמירה על מאזן תקין של 
אלקטרוליטים ונוזלים 
בגוף.
 שלבי הפינוי:
o סינון גלומרולרי,
o ספיגה בחזרה,
o הפרשה פעילה. פגיעה בתפקוד הכלייתי תפגע בפינוי של תרופות המתפנות 
בכליה.
• יש ירידה בפינוי הכלייתי עם הגיל.
• אחד המדדים לתפקוד הכלייתי: פינוי קראטינין.
29
Q

פינוי באתרים אחרים

A
אנזימים בדם, 
• פינוי במרה, 
• פינוי בצואה,
• הפרשה בזיעה.
• הפרשה ברוק,
• הפרשה באוויר הנשיפה,
• הפרשה בחלב אם,
• דיאליזה,
30
Q

(CL) Clearance

A

Clearance הינו קצב הפינוי של תרופה ע”י איבר כלשהו.
הפינוי מתבצע כאמור באיברים רבים בגוף – כליות, כבד,
מעי, מרה, ריאות, חלב אם, זיעה, רוק, אוויר נשאף, דיאליזה
ועוד.
• מתייחס לנפח נוזל הדם שממנו מסולקת תרופה בפרק זמן.
מבוטא ביחידות של ליטר/שעה או מ”ל/דקה.

31
Q

מסדר ראשון

A

רוב התרופות מתפנות מהגוף בתהליך מסדר ראשון.
• המשמעות של תגובה מסדר ראשון: קצב הפינוי קשור
בריכוז התרופה בפלזמה, ככל שהריכוז גבוה, כמות התרופה
המתפנה גדלה.
• החלק היחסי )הפרקציה( של התרופה המתפנה ביחידת זמן
הוא קבוע.

32
Q

זמן מחצית החיים

t½ )Half-life(

A

משך הזמן שבו רמת התרופה בפלזמה יורדת למחצית מערכה
הקודם.
• מושג המוגדר רק בתהליכים מסדר ראשון.
• זמן מחצית החיים זהו הזמן הדרוש ל- %50 מהתהליך להסתיים.
• תלוי בנפח הפיזור ובקצב הפינוי של התרופה
t½ = 0.693 x Vd / CL
שינוי נפח הפיזור של התרופה או הפנוי שלה ישנו את זמן
מחצית-החיים שלה.
• מצבי מחלה משפיעים על הפיזור והפינוי, ולכן גם על זמן מחצית
החיים של התרופה.
ניתן לראות כי לוקח לתרופה 5-4 פעמים 1/2t כדי להגיע
לרמה זניחה בפלזמה.

33
Q

מתן כרוני

A
רוב התרופות ניתנות 
הניתנות בקהילה הן 
תרופות פומיות הנלקחות 
במתן כרוני מתמשך )3-1
פעמים ביום(.
• בניגוד למתן תוך ורידי, 
תרופות פומיות נספגות 
לאט וריכוזי הפלזמה שלהן 
מושפע מקצב הספיגה 
לעומת קצב הפינוי שלהן.
 שווי משקל יושג אחרי 4 פעמים 1/2t
 לאחר השגת שיווי המשקל, 
כל שינוי במינון )הורדה, 
העלאה או הפסקת הטיפול( 
יביא לשיווי משקל חדש תוך 
כ- 5 זמני מחצית חיים.
34
Q

מנת העמסה )dose Loading)

A

לתרופות מסוימות, האינדיקציה עשויה להיות כה דחופה,
שיש צורך במתן מנת העמסה, כדי להגיע לעליה מהירה
בריכוז התרופה בפלזמה ובאפקט התרפויטי יחסית לטיפול

35
Q

מנת אחזקה

Maintenance Dose

A

• ברוב המצבים הקליניים תרופות ניתנות בסדרה של מנות
חוזרות או עירוי מתמשך לשמירה על ריכוז קבוע של תרופה
הקשורה בחולון התרפויטי שלה
• חישוב מנת האחזקה היא המטרה העיקרית, בכדי לשמור
על ריכוז קבוע או ריכוז יעד, יש להקפיד שה
output=input של התרופה
• מנת האחזקה היא נמוכה ממנת העמסה

36
Q

פרמקוקינטיקה לא לינארית

)מסדר 0 )

A

כמות התרופה המפונה
מהגוף ביחידת זמן היא
קבועה.
• במקרים מיוחדים,
• חלק התרופה המפונה הוא קבוע, ואינו תלוי בריכוז תרופה
בפלזמה.
• בפינוי כזה, כל זמן שרמת התרופה בפלזמה היא סבירה,
הפינוי תקין,
• אולם כאשר ריכוז התרופה בפלזמה הוא גבוה, מערכת
הפינוי מגיעה לרוויה, והתרופה מצטברת בפלזמה לאורך זמן,
או שהיא תתפנה במסלול אחר.

37
Q

התאמת מינון למטופל

A
• מנה רגילה: לגבר משקל של 70 ק"ג.
• יש לשנות את המינון לפי פרמטרים רבים. בינהם:
o משקל,
o גיל )קשישים, ילדים(,
o תפקודי כליות,-אם יש בעיות להוריד מינון
o תפקודי כבד,
o מחלות,
o הריון,
o חולים עם כוויות,
o חולי ציסטיק פיברוזיס,
o גנטיקה, 
o אוכלוסיות מיוחדות אחרות,
o אינטראקציות בין תרופות
38
Q

הארכת נוכחות התרופה בגוף

A

חשוב כאשר:
o ה- 1/2 t קצר,
o הטיפול הוא כרוני.

דרכים:

  • זקירה שומנית לשריר: תכשיר DEPO
  • הזרקה תת עורית של תרופה
  • תכשיר למעבר דרך עורי
  • טבליות לשחרור איטי
  • כווץ כלי דם
  • אינטרקציות בין 2 תרופות
39
Q

שיפור הפינוי של תרופה מהגוף

A
  • בהרעלה,
  • תלוי בתרופה.

דרכים:

  • דיאליזה
  • הבססת שתן(פינוי חומצי) או החמצת שתן(פינוי בסיסי)
  • פחם פעיל:סופח תרופות מהדם ומערכת העיכול
  • קטיעה של מעגל אנטרו הפטי
  • אנטגוניסט ספציפי
  • אנטידוט