Brainscape's Knowledge GenomeTM

Browse over 1 million classes created by top students, professors, publishers, and experts.


See full index

פיזיולוגיה קרדיו וסקולרית > עבודת הלב- דיאסטולה וסיסטולה ואקג > Flashcards

עבודת הלב- דיאסטולה וסיסטולה ואקג Flashcards

1
Q

ECG

A

תיעוד התפשטות הפעילות החשמלית של הלב

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
2
Q

כמה נקודות חשובות

A

ניתן לראות דם דיפולריזציה וגם ריפולריזציה

אחרי פעילות חשמלית כלשהי נצפה לראות תגובת כיווץ או תגובת הרפיה

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
3
Q

שלושת הגלים המוצגים

A
  • P- מייצג את הדיפולריזציה של העליות
  • QRS complex- מייצג את הדיפולריזציה של החדרים
  • T- מייצג את הריפוריזציה של החדרים
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
4
Q

לא ניתן לראות

A
  • דיפולריזציה של
    SA- כי הוא מייצר גל חלש מדי
  • ריפולריזציה של העליות- כי מתרחשת במקביל לדיפולריזציה של החדרים
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
5
Q

מדוע גל ה
P
קט יותר מגל ה
T

A

בגלל שלעליות יש מסת שרירים נמוכה יותר מאשר החדרים ולכן יוצרים פחות פעילות חשמלית.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
6
Q

בשלושת הנקודות הבאות, אין זרם נטו בשרירי הלב, כך שה
ECG נשאר בקו בסיסי:

A
  • PR segment-
    במהלך
    AV nodal delay
  • ST segmenT- כאשר החדרים בריפולריזציה מוחלטת, ותאי שריר הלב המתכווצים בשלב הפלטו. כזכור- יש חפיפה בין הכיווץ של התאים המתכווצים לפוטנציאל הפעולה שנוצר בהם
  • TP- החדרים עוברים הרפיה ומתמלאים לחלוטין
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
7
Q

האלקטרודות

A

סהכ 10 אלקטרודות

  • ארבע על הגפיים, כאשר על רגל ימין האלקטרודה נייטרלית
  • 6 על החזה
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
8
Q

מה זה ליד

A

ייצוג גרפי של הפעילות החשמלית של הלב

כל ליד אמור לאסוף פעילות חשמלית מזווית אחרת של שריר הלב. זה מאפשר למי שמפרש את התרשים להתבונן על הפעילות החשמלית של הלב מהרבה זוויות שונות

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
9
Q

הלידים

A
  1. Limb leads – שלוש קריאות ביפולריות (דו-קוטביות) –
    lead 1, lead 2, lead 3.
  2. Augmented unipolar limb leads – שלוש קריאות מסוג
    AV (augmented voltage) – AVR, AVL, AVF.
  3. Precordial/Chest leads – שש קריאות חזה – V1-V6.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
10
Q

bipolar limb lead

A

הלידים נוצרים מהאלקטרודות שנמצאות על הגפיים. משלושת הלידים נוצר משולש בשם
Einthoven’s triangle.

  • Lead 1 – (+)קריאת הגל מיד ימין (-) ליד שמאל
  • Lead 2 – קריאת הגל מיד ימין (-) לרגל שמאל (+)
    – באותו כיוון של הלב-גם הוקטור של הלב פונה לכיוון רגל שמאל
  • Lead 3 –(+)קריאת הגל מיד שמאל (-) לרגל שמאל

על אף ששלושת הלידים לא לגמרי באותו כיוון – הכיוון הכללי של הוקטורים דומה ולכן כיוון הגלים בגרף יהיה זהה בכולם. הגלים הגדולים בגרף (שמסמלים על דפולריזציה) יהיו חיוביים.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
11
Q

unipolar augmented lead

A

הלידים נוצרים מהאלקטרודות שנמצאות על הגפיים. הקריאה היא מנקודת וילסון (נקודת ייחוס למרכז הגוף, נמצאת במרכז משולש איינטהובן)

נרודת הייחוס השלילית היא בין שתי האלקטרודות השליליות

לכיוון האלקטרודה החיובית (שיכולה להיות ביד ימין, יד שמאל או רגל שמאל)

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
12
Q

AVR –

A

ביד שמאל ורגל שמאל יש אלקטרודות שליליות, ומסתכלים לכיוון יד ימין שעליה נמצאת האלקטרודה החיובית.
כיוון הוקטור הפוך לכיוון הוקטור של הלב, לכן זה הליד היחיד עם אמפליטודות הפוכות ושליליות (בכוונה לגלים הגדולים שמסמלים את הדפולריזציות. מה שחיובי לפי ליד 2 יהיה שלילי ולהפך).

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
13
Q

AVF –

A
  • האלקטרודות בידיים שליליות והוקטור לכיוון רגל שמאל. הלב נמצא בכיוון של 60 מעלות לכיוון שמאל, לכן הוקטור שלו הוא לכיוון רגל שמאל. בגלל שהוקטור של הליד נמצא בכיוון דומה לוקטור של הלב, האמפליטודות יהיו חיוביות (כמו בליד 2).
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
14
Q

AVL –

A
  • ביד ימין ורגל שמאל יש אלקטרודות שליליות, ומסתכלים לכיוון יד שמאל שעליה נמצאת האלקטרודה החיובית. הוקטור של האלקטרודות שונה מהוקטור של הלב אך הכיוון לא הפוך לגמרי (כמו שיש ב-aVF). האמפליטודות יהיו חיוביות.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
15
Q
  1. Precordial Chest leads
A

הלידים נוצרים מהאלקטרודות שמונחות באיזור הלב. כל האלקטרודות מונחות פחות או יותר בקו הגובה של הלב במישור טרנסברסלי.
V1
הוא הימני ביותר, מחובר מעט ימינה מהסטרנום.

Wilson central terminal –
המעגל בו מונחות האלקטרודות. ה
-ECG
עושה שקלול מהלידים ומוצא נקודה מרכזית שיוצאת מאיזור הלב
, ולוקח את נקודה זו כאלקטרודה השלילית שלו (כל האלקטרודות שמונחות באיזור הלב הן יוניפולריות חיובית).

הגלים שיוצאים מלידים אלו לרוב חיובים (כלומר בוקטור דומה לשל הלב), אבל חלק שליליים כי הם לא בהתאמה לכיוון הוקטור של הלב

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
16
Q

מבנה הגרף

A
  • הגרף מורכב ממשבצות קטנות של
    1X1
    מ”מ, ומשבצות גדולות שמכילות 5 משבצות קטנות לאורך ולרוחב – 5X5 מ”מ
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
17
Q

מהירות ההדפסה

A

עשרים וחמש מילימטר בשנייה

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
18
Q

מה מסמנים הצירים

A

ציר האיקס את מהירות ההולכה

ציר הוואי את גודל האות החשמלי

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
19
Q

גדלי המשבצות

A

בציר האיקס כל משבצת קטה היא 0.04 שניות וכל משבצת גדולה היא 0.2 שניות

הציר הוואי כל משבת קצטה היא 0.1 מיליוולט וכל משבצת גדולה 0.5 מיליוולט

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
20
Q

P wave

A
  • מסמן את הדיפוריזציה של ה
    העליות
  • גובה הגל צריך להיות פחות מ-2.5 מ”מ, והזמן שלו פחות מ-0.12 שניות.
    *
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
21
Q

PR segment

A

AV nodal delay

0.1-0.2 sec

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
22
Q

PR

interval

A
  • מייצג את הזמן מתחילת כיווץ העליות עד תחילת כיווץ החדרים. כשהזרם החשמלי מגיע ל
    -AV node
    מתרחשת בו דפולריזציה אך יש עיכוב של 0.1 שניות בהובלת הזרם החשמלי.
  • לכן הזרם החשמלי מאוד איטי.
  • אמור להיות בין 0.1-0.2 שניות
  • אם האינטרוול ארוך יותר כנראה שיש חסימה כלשהי במעבר החשמלי מ-
    SA ל-AV
    אל החדרים.
  • אורך האינטרוול יכול להעיד על חומרה של
    heart block
    – חסימת הגל החשמלי שאותה נראה בעיקר באיזור זה.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
23
Q

QRS complex

A
  • Ventricular depolarization
    (atria repolarizing simultaneously)
  • 0.1 sec
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
24
Q

Q wave

A

מייצג את הדיפולריזציה ההתחלתית של הספטום

הענף השמאלי הוא בעל וקטור ממוצע לכיוון הספטום- לכיוון ימין ומעלה

ולן הגל שלו הוא שלילי

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
25
Q

R wave

A

כאשר האות מגיע לסיבי פורקינג’ה הוקטור הממוצע הוא לכיוון החיובי ולכן יהיה גל חיובי

חשוב לזכור- הוקטור של הענץ הימני שונה משל הענף השמאלי, הוקור של הענף השמאלי הוא לכיוון שמאל עם נטייה למטה וגדול יותר בגלל שהשריר עבה יותר והוקטור של ענף ימין הוא לכיוון ימין עם נטייה מטה

הוקטור השקול הוא זה שמתייחסים אליו

26
Q

S wave

A

מייצג את הסיום של הדיפולריזציה של החדרים

27
Q

ST segment

A

Time during which ventricles are contracting and emptying

חשוב לזכור שהמכשיר מודד את הפעילות החשמלית ולא הפעילות הכיווציתף לכן הקו הוא ישר

  • לאחר שכל הלב עבר דפולריזציה ועוד לא החלה הרפולריזציה, כל איזור החדרים “תקוע” בשלב הדפולריזציה ויש זרמים חשמליים לכיוונים רבים. לכן אנו נראה קו ישר.
  • צריך להיות פחות מ-0.2 שניות, ואמור להיות בציר הבסיסי של ה-ECG.
  • בעל חשיבות רבה בעיקר בהקשר של התקפי לב. אם במקום קו ישר יש גל עולה/יורד מהציר הבסיסי זה מעיד על בעיה.
28
Q

T wave

A
  • מייצג את הרפולריזציה של החדרים – הזרמים שהיו עד כה חיוביים (דפולריזציה) מתחלפים לזרמים שליליים, שזורמים בכיוון ההפוך למה שזרמו עכשיו – כלומר מה-
    apex
    לכיוון ה-
    SA node.
  • מאחר וכיוון הזרם השלילי הוא מהאלקטרודה החיובית לשלילית, אנו נראה גל חיובי בגרף.
  • 0.2 sec
  • גובה 5-10 מילימטר
29
Q

TP segment

A

Time during which ventricles are relaxing and filling

30
Q

QT segment

A

מסמל את שלב הדפולריזציה של החדרים עד שלב הרפולריזציה של החדרים.

כ 0.4 שניות

31
Q

על מנת להבין האם רישום האקג תקין, יש לבדוק את ארבעת הגורמים הבאים-

A
  1. Heart rhythm – האם קצב הלב סינוס תקין (=סינוס)?
  2. Heart rate – האם הדופק – מספר פעימות הלב בדקה תקין?
  3. Heart Axis – האם הכיוון של הוקטור הממוצע של ההולכה החשמלית בלב תקין?
  4. גלים תקינים – האם כל אחד מהם תקין?
32
Q

heart rhytm

A

קצב תקין נקרא קצב סינוס.

במקצב מתייחס לסדר התקין של כל קריאה אחת של אקג

קצב סינוס מתקיים בהינתן 3 תנאים:
אחרי כל גל
P
יש גל
QRS,
לפני כל גל
QRS
יש גל
P,
המרחק בין כל
R ל-R
אותו דבר.

33
Q

heart rate

A

המרחק בין שני קומפלקס
QRS

34
Q

ציר הלב

A
  • הציר הוא הכיוון העיקרי של סך כל הפעילות החשמלית של הלב
  • אם נסתכל על כל ליד במעגל 360 מעלות בציר הקורונלי, כל ליד נותן לנו זווית.
  • אחד מהשלבים בקריאת אקג היא לראות אם הציר החשמלי של הלב תקין או לא לפי מעגל זה.
    אם ציר הלב מדוייק הלידים יהיו בדיוק בזוויות האלו. יש טווח של ערכים תקינים עבור ציר (וקטור) הלב.
  • הציר התקין של הלב הוא 59-60 מעלות, אך טווח התקינות הוא בין 0 (אפילו מינוס 30) ל-90 מעלות (אפילו עד 110..)
  • אם קיימת נטייה משמעותית בציר הלב, נוכל לראות זאת בלידים (נראה גלים הפוכים מאחר והוקטור של הלב לא יהיה מותאם לוקטורים של הלידים כמו במצב הרגיל).
  • כשציר הלב קטן מ-90 מעלותוגדול ממינוס 30 מעלות = נראה אמפליטודה חיובית (כלומר מצב תקין)

כשציר הלב גדול מ-90 מעלות / קטן ממינוס 30 מעלות= נראה אמפליטודה שלילית (כלומר מצב לא תקין)

35
Q

ציר תקין

A

בלב בריא, נפה לראות את הציר בין מינוס שלושים למינוס 90

שזה הכיוון הכללי של ליד 1,2,3

כתצאה מכך, נקראה גל חיובי בכל שלושת הלידים האלה, כאשר הליד השני יראה את הגל הכי גבוה בגלל שהוא הכי קרוב לאליימנט של ציר הלב.

נצפה לראות שהנגדיים יהיו שליליים, כאשר הימני הייה הכי שלילי

36
Q

צירים לא תקינים

A
  • Right axis deviation (RAD) – סטייה ל-110-180 מעלות
  • Left axis deviation (LAD) – סטייה למינוס 30 עד מינוס 90 מעלות
  • Extreme axis deviation – סטייה ל-180 עד מינוס 90 מעלות
37
Q

זיהוי סטיות בציר הלב על ידי התבוננות בגל
QRS

A
  • תקין- כיוון של בערך 60 מעלות, אבל הטווח הוא בין מינוס שלושים ל90
  • סטייה ימנית- גל בליד 1 שלילי וליד
    AVF
    חיובי
  • סטייה שמאלית- גל בליד 1 הוא חיובי והליד
    AVF
    שלילי
38
Q
  1. isoelectric method
A
  • מחפשים בתרשים ה-ECG מה הליד האיזואלקטרי/אקוויפאזי – הליד שמציג גלי Q ו-R בגדלים שווים.
  • אחרי שמצאנו את הליד האיזואלקטרי, מחפשים במעגל הזוויות ליד נוסף שמאונך לליד זה – 90 מעלות ימינה או משאלה ממנו.
  • נסתכל בגרף על הליד הנוסף שמצאנו ונבדוק האם הוא תקין
    אם גל R בליד זה חיובי, ציר הלב תקין. ואילו אם הגל שלילי, ציר הלב לא תקין.
    (יכול להיות שב-aVR זה הפוך כי בנורמלי גל ה-R שלו שלילי)
39
Q

מאורעות מכאניים של הלב

A

האירועים ממכאניים במעגל הלב- כיווץ, הרפייה וכתוצאה מכך שינויים בזרימת הדם דרך הלב, מובאים על ידי שינויים מקצביים בפעילות החשמלית של הלב.

40
Q

Cardia cycle-
מורכב מזמנים מתחלפים של:

A

סיסטולה- כיווץ והתרוקנות

דיאסטולה- הרפייה והתמלאות

הכיווץ נוצר כתוצאה מהתפשטות עירור דרך הלב בעוד הרפייה נעשית אחרי הריפולריזציה של שרירי הלב.

החדרים והעליות עוברים מעגלים נפרדים של סיסטולה ודיאסטולה. כל עוד לא נאמר אחרת, המונחים מתייחסים למאורעות המתרחשים בחדרים.

41
Q

מסתמי הלב

A

בין העליות לחדרים ובין החדרים לעורקים ישנם מסתמים, שמטרתם למנוע את חזרת הדם לאחור (מאפשר זרימה בכיוון אחד בלבד). הדם שמגיע לתוך העליות אינו עובר דרך מסתם. פתיחת וסגירת המסתמים נעשית בעקבות שינוי בלחצים.

42
Q

המסתמים המפרידים בין העליות לחדרים – AV Valves:

A
  • מסתם תלת-צניפי Tricuspid – מפריד בין עלייה ימין לחדר ימין.
  • מסתם דו-צניפי Mitral – מפריד בין עלייה שמאל לחדר שמאל.
43
Q

המסתמים המפרידים בין החדרים לעורקים – Semilunar Valves:

A
  • Pulmonary Valve – מפריד בין חדר ימין לעורק הריאה.
  • Aortic Valve – מפריד בין חדר שמאל לאבי העורקים.
44
Q

לחצים בין שני צידי הלב

A

עליה ימין – 1-5 מ״מ כספית.

בחדר הימני הלחצים נעים בין 5-25 מ״מ כספית.

בחדר השמאלי הלחצים נעים בין 8-120 מ״מ כספית (גדולים בהרבה מחדר ימין).

עובי השריר בחדר שמאל עבה יחסית לזה שבחדר ימין, כדי לאפשר את העמידה בלחצים הגדולים.

45
Q

Wiggers diagrams-

A

דיאגרמה שמתארת את המאורעות בו זמנית של מעגל הלב, כולל אק”ג, לחצים, נפחים, פעילות מסתמים וקולות הלב.

46
Q

mid ventricular doastole

A

במהלך רוב הדיאסטולה, העלייה עדיין גם בדיאסטולה. ישנה זרימה פנימה של דם מהמערכת הוירידת לעלייה. הלחץ בעלייה עולה במעט על הלחץ בחדר. בגלל הפרש הלחצים המסתם פתוח ודם זורם באופן ישיר מהעלייה לחדר. כתוצאה מכך נפח בחדר ממשיך לעלות אפילו לפני שכיווץ הלייה התרחש.

47
Q

Lete ventricular diastole

A
  • דיפולריזציה בקוצב הראשי מביאה לכיווץ העלייה והלחץ בה עולה ויותר דם זורם לחדרים. התהליך הזה מתרשחב במקביל לשלב ההשהייה (במעבר בין העליה לחדר). שכן העירור שולח ות גם לעליות אבל גם במורד הספטום
  • הדם שזורם לחדרים כתוצאה מהכיווץ גורם להגדלת הלחץ בחדר, אבל עדיין הלחץ יהיה נמוך יותר מזה של העליות.
  • בשלב זה החדר עדיין בדיאסטולה. הלחץ בו אמנם גדל, אבל הוא נרפה ומתמלא
48
Q

End of ventricular diastole-

A

סיום הדיאסטולה בחדרים מתרחשת בתחילת כיווץ החדרים. בשלב זה, כיווץ העליות ומילוי החדרים הגיעה להשלמה. נפח הדם בחדרים בסוף הדיאסטולה
end diastolic volume EDV,
ובממוצע הוא 134 מל. הנפח בסוף הדיאסטולה היא כמות הדם המקסימלית שהחדרים מכילים במהלך המחזור.

49
Q

Onset of ventricular systole

A

אחרי עירור העליות הדחף עובר דרך הקצה המשני על מנת לעורר את החדרים. בגלל ששלב זה הוא בהשהייהף העליות מתכווצות בזמן זה. עד שעירור החדרים הסתיים, כיווץ העליות הסתיים (כדי שהם לא יתכווצו במקביל)

אחרי עירור החדרים, החדרי מתכווצים והלחץ בהם גדל משמעותית. זהו שלב תחילת הסיסטולה. ולחץ החדרים עולה מיד על הלחץ בעליות וגורם למסתם להסגר.

50
Q

Isovolumetric ventricular contraction

A

על מנת לפתוח את מסתם אבי העורקים הלחץ בחדר חייב לעלות על הלחץ באבי העורקים. לכן, אחרי שמסתם בין העליה לחדר נסגר, החדר נמצא במצב סגור. החדר ממנסה להתכווץ ללא שינוי בנפח והלחץ בו עולה.

51
Q

ventricular ejaction

A

כאשר הלחץ בחדרים עולה על הלחץ באבי העורקים. מסתם אבי העורקים נפתח ושלב הזרמת הדם מתחיל. כמות הדם שיוצאת החוצה מכל חדר במהלך כיווץ נקרא
- stroke volume SV.
הלחץ באבי העורקים גדל בגלל שהדם שמוזרם אליו גדול מהדם שמתנקז לעורקים הקטנים יותר. הלחץ בחדרים קטן כי הדם ממשיך לזרום ממנו. הסיסטולה מורכבת גם מהשלב האיזוולומטרי וגם משלב הזרמת הדם.

52
Q

End of ventricular systole

A
  • החדרים לא מתרוקנים לחלוטין במהלך שלב פמפום הדם. בדרך כלל רק מחצית מכמות הדם בתוך החדרים בסוף הדיאסטולה מפומפמת החוצה במהלך הסיסטולה שמגיעה לאחר מכן. כמות הדם שנשארה בחדרים נקראת
    end systolic volume ESV
    . כמות ממוצעת של 65 מל. זוהי כמות הדם הכי מועטה בתוך החדרים במהלך המחזור.
53
Q

Onset of ventricular diastole

A

החדרים עוברים ריפולריזציה בסוף הסיסטולה. לאחר מכן הם מתחילים להתרפות והלחץ בחדרים צונח מתחת ללחץ באבי העורקים והמסתם נסגר. סגירת המסתם יוצרת הפרעה בעקומה הלחץ של אבי העורקים
dicrotic notch

54
Q

Isovolumetric ventricular relaxion

A

כאשר מסתם אבי העורקים נסגר, מסתם בין העליה לחדר א נפתח עדיין בגלל שהלחץ בחדר עדיין גדול מזה של העליה. כך שדם לא יכול להכנס לחדרים. אורך סיבי השריר ונפח השריר נשאר קבוע. אין שינוי בכמות הדם בעוד החדרים ממשיכים להרפות והלחץ ממשיך לרדת

55
Q

Ventricular filling-

A

כאשר הלחץ בחדרים צונח מתחת ללחץ בעליות, מסתם הAV נפתח ומילוי החדרים מתרחש שוב.
שלב הדיסטולה של החדרים כולל את השלב האיזוולמי של ההרפיה ומילוי החדרים.

ריפולריזציה של העליות ודיפולריזציה של החדרים מתרחשים סימולטנית, כך שהעליות בדיאסטולה לאורך הזמן שהחדרים בדיאסטולה. דם ממשיך לזרום מהורידים לעלייה הימנית. מאגר הדם הנכנס בעליות גורם ללחץ בעליות להמשיך לעלות

כאשר מסתם הAV נפתח בסיום הסיסטולה של החדרים, דם שהצטבר בעליה במהלך סיסטולה של החדרים נשפך במהירות לחדרים.

המילוי הזה מתרחש בהתחלה במהירות, בגלל העלייה בלחץ המוגבר כתוצאה מהדם שהצטבר בעלייה. ואז הוא מאט כאשר הדם כבר התחיל לעבור לחדרים. בשלב זה הדם ממשיך לזרום מהורידים הריאתיים לעליה שמאל ודרך המסתם הפתוח לחדר השמאלי

56
Q

קולות הלב

A

קולות הלב שאנו שומעים מתרחשים עקב רעדים שנוצרים ע״י פעולת המסתמים וזרימת הדם בלב. הם מתחלקים ל-2:

קול סגירת המסתם המיטרלי והדם שזורם כנגד המסתם הסגור – S1.

קול סגירת המסתם האאורטלי והדם שזורם כנגד המסתם הסגור – S2.

57
Q

preload

A
  • זהו כוח המתיחה הפועל על שריר הלב לפני שהוא מתכווץ, כלומר שנגרם ע״י נפח ה-
    EDV
    . מודדים את אורך סיבי הלב בסוף הדיאסטולה ולפני הסיסטולה.
  • כל ש-
    EDV
    גדול יותר, האפיניות לסידן טובה יותר (יווצרו יותר קשרים בין אקטין למיוזין), כוח המתיחה עולה ואיתו גם כוח הכיווץ (חוק פרנק סטרלינג).
  • הפרהלואד
    קשור בהחזר הורידי ככל שיותר דם יחזור, ה פרהלואד
    יהיה גדול יותר וכוח הכיווץ יעלה.

הגדלת הפרהלואד משמעה
EDV
גדול יותר (למשל, 160 מ״ל). במצב זה ההחזר הורידי יהיה טוב יותר, כוח הכיווץ שפותח את המסתם האורטלי יהיה חזק יותר (בגלל אפיניות הסידן), ולכן
SV ו-EF
יעלו
(נקודת ה-
ESV
נותרת כמעט ללא שינוי – קצת מעל 40 מ״ל).

58
Q

אפטרלואד

A

הכח הנגדי הפועל על שריר הלב בזמן שהוא מתכווץ. במילים אחרות זהו הכוח ששריר הלב צריך לפתח כדי לזרוק דם החוצה בזמן הסיסטולה.

תלוי בלחץ הדם – ככל שהלחץ גבוה יותר, ה-אפטרלואד יהיה גדול יותר והלב יצטרך לעבוד קשה יותר כדי לפלוט דם.

אם יש בעיה במסתם האורטלי, גם אז ה-אפטרלואד יהיה גדול יותר והלב יצטרך לעבוד קשה יותר כנגדו.

הגדלת ה-אפטרלואד(ההתנגדות לזרימת הדם) תעלה את לחץ הדם בעורק, וחלק מכוח הכיווץ של הסיסטולה ״יתבזבז״ על המאמץ לפתוח את המסתם העורקי, יגרום לכך שהנפח הפעימה יורד (נשאר יותר דם בלב), ובהתאם גם
EF
ירד. במצב זה ייקח יותר זמן להתחיל את ה
-Ejection, ESV
יהיה גדול יותר (60 מ״ל) ו- EDV כמעט ללא שינוי (140 מ״ל).

הגדלת אפטרלואד נגרמת עקב הסתיידות עורקים, בעיות במסתמים ופלאקים.

59
Q

כוח ההתכווצות של שריר הלב - Myocardial Contractility

A

הכוח שהלב מצליח לייצר ב-
PL ו-AL
נתונים.

הוא מושפע מהמערכת הסימפתטית ומאימון אירובי (יכולים להגדיל אותו).

ככל שהקונטרקטיליות טובה יותר, ה-
SV
יעלה ולהיפך.

60
Q

חוק הלב של פרנק סטרלינג

A

חוק הלב של פרנק סטרלינג- החוק אומר שהלב באופן נורמלי מפמפם החוצה דם במהלך הסיסטולה את נפח הדם שמוחזר אליו במהלך הדיאסטולה

פיזיולוגיה קרדיו וסקולרית (12 decks)

Brainscape helps you reach your goals faster, through stronger study habits.
© 2024 Bold Learning Solutions. Terms and Conditions