העורקים הכליליים Flashcards
העורקים הראשיים של הלב:
left and right coronary artery
הענפים של העורק הקורנרי הימני:
posterolateral artery
posterior descending artery
הענפים של העורק הקורנרי הימני:
posterolateral artery
posterior descending artery
posterolateral artery (PLA) –
- מספק את האיזור הפוסטריורי של הלב.
posterior descending artery (PDA) –
- מספק את האיזור האחורי-לטראלי של הלב.
לפי העורק הזה נקבעת הדומיננטיות של הלב – לכל לב יש דומיננטיות ימנית או שמאלית, שנקבעת לפי מיקום העורק.
אצל רוב האנשים הוא יוצא מהאיזור הימני של הלב ולכן צד ימין של הלב יהיה דומיננטי.
Left coronary artery brances
- left anterior decending artery
- left circumflex artery
- intermediate artery
left anterior decending artery
- מגיע עד לאפקס הלב. ממנו יש התפצלות לשני כיוונים:
- septal artery- פיצולים שפונים לצד הקרוב לספטום.
- diagonal artery- פיצולים שפונים לכיוון חוץ הלד.
Left circumflex branch
left marginal artery
חשיבות מערכת ה
LAD
- מספקת את הספטום, החלק הקדמי של הלב ואת רוב החדר השמאלי.
אספקת הדם לקיר הקדמי והספטלי:
העורק הקורונרי השמאלי הראשי ועורקי הלאד
העורקים המספקים את האיזור הלטראלי-
left circumflex and marginal
העורקים המספקים את הקיר הלטראלי וקדמי
diagonal artery
צינתור קורונרי הדמייתי:
- צנתור הוא הדרך בה מדגימים את העורקים הקורונריים, על ידי צביעה בחומר ניגוד.
- דוקרים את אחד מהעורקים (פעם היו דוקרים דרך הפמורלים, כיום לרוב נכנסים דרך דקירת העורקים הרדיאליים), ומזריקים חומר ניגוד שמגיע עד העורקים הכליליים.
- המקרן תופס את העורקים בזוויות שונות כדי להסתכל על העורקים הקורונריים.
- הצנתור הרגיל נחשב כהליך פולשני. כיום יש הליך לא פולשני של צנתור וירטואלי
(cardiac CT)
. עם השנים מתחילים להחליף את הצנתורים הפולשניים ב
-CT.
איסכמיה:
- חוסר אספקת דם לרקמה.
- לא גורמת בהכרח למוות של תאים.
- היא מאופיינת בהיצרויות שיכולות להתפתח בעקבות גורמים שונים.
סיבות שיכולות לגרום לאיסכמיה:
- atherosclerosis- טרשת עורקים.
- vasculitis- דלקת בכלי דם.
- coronary emboli- תסחיף.
- coronary spasm
טרשת עורקים:
.הרוצח השקט. מתפתחת לאט עם השנים וחוסמת את העורק. מחלה ניוונית
גורמי סיכון טרשת עורקים:
- עישון,
- השמנת יתר
- , לחץ דם גבוה
- , גברים
- עודף כולסטרול
- , גנטיקה.
למה יגרמו גורמי הסיכון?
כלומר, מה השלב ההתחלתי של טרשת עורקים
עלולים לגרום לפגיעה בשכת האינטימה שבנויה מאנדותל.
למה גורמת הפגיעה בשכת האינטימה?
- דלף. זליגה של חומרים רבים שמטרתם להגן על העורק.
- תאי דם לבנים מצטברים באינטימה ותאי השריר מתחילים להתפרק
- בנוסף מתחילים להיאגר שומן ותאי מאקרופאגים, עד שנוצר “נהר שומן”.
- לבסוף נוצר גוש שיוצר את החסימה.
Atheroma
- הגוש שיוצר את החסימה בעורק. יכול להתנתק ולנדוד.
Vasculitis-
דלקת בכלי דם.
ספאזם קורונרי:
השרירים בכלי הדם הקורונריים עלולים להכנס לספאזם וגורמים להיצרות בנקודה מסויימת. מאפיין בעיקר נשים וקורה בדרך כלל בלילה.
תעוקת חזה-
אנגינה פקטוריס
אחד מהתסמינים של מחלת לב איסכמית.
תסמין לבבי המאפיין מחלת עורקים כלילית ומתבטא בכאבים בחזה הנובעים ממחסור בצריכת חמצן לשריר הלב, לרוב בעקבות ירידה בזרימת הדם בעורק הכלילי.
קלסיפקציה לתעוקת חזה:
- stable angina-
- unstable angina
- vatiant angina-Printzmetal angina
Stable angina
היצרות של פחות מחמישים אחוז מהיקף כלי הדם. תהיה איסכמיה רק בשבכת הסאבאנדותל. הכאב קורה בדרך כלל בזמן מאמץ וחולף במנוחה.
איך ניתן לטפל בתעוקת חזה מסוג יציב?
על ידי תרופה שמרחיבה את כלי הדם באופן זמני- ניטרוגליצרין.
Unstable angina
- היצרות של מעל 70 אחוז מהלומן. החסימה יותר עמוקה. היא טרנסמורלית- כלומר פוגעת בכמה שכבות של הלב.
מתחש בגלל קריעה של נגע טשתי וחסימה הדרגתית של עורק קורורי. - יכול להופיע אצל חולה אשר קודם לכן סבל מתעוקת לב יציבה, אך יכול להתרחש ללא תנאי מקדים זה. ההתקפים בתעוקת לב זו מתרחשים בתדירות הולכת וגוברת. משך הכאב ארוך יותר וחומרתו קשה יותר. הכאב מופיע לאחר מאמץ קטן או אפילו בזמן מנוחה. בחולים מסוימים עלולה תעוקת לב זו להתקדם לאוטם ואף למוות פתאומי. תעוקה זו משלבת בין היתר רבדים טרשתיים, הופעת קרישי דם ועווית של העורק הכלילי. למעשה, הגורם העיקרי בהתהוות מחלה זו הוא הפחתה בזרימת הדם הכלילית כתוצאה מהתלכדות טסיות דם והתהוות רובד טרשתי
Variant angina- prinzmetal
זוהי צורה של תעוקת לב אשר מופיעה בזמן מנוחה ונגרמת על ידי כיווץ של עורק כלילי (לרוב במקום שכבר עבר היצרות בעבר) ולא כתוצאה ממאמץ יתר אם כי עלולה להחמיר במאמץ יתר
קורה סגלל הפעלת רצפטור אלפא אחד, אך לא יודעים ממש להגיד את ההסבר הפיזיולוגי.
מה הסימפטומים לאנגינה פקטוריס?
- כאבים מושלכים- מאחורי הסטרנום, ללסת וליד שמאל.
תלונות נלוות לאנגינה פקטוריס
הרגשת מחנק, כבדות בבית החזה, הזעה, בחילות והקאות.
אוכלוסיות מיוחדות בהקשר של אנגינה פקטוריס
נשים לב שאוכלוסיות מסויימות לא ירגישו כאבים כמו חולי סכרת ושנשים מדווחות על סימפומים שונים מגברים.
אבחנה לאיסכמיה:
- אנמנזה- תשאול
- pre test probability- על מנת להעריך את הסבירות למחלות לב איסכמיות
- סי טי לבבי
- מבחן מאמץ
- אקג בהסתכלות על כל הלידים
- רפואה גרעינית- מיפוי לב. לב תקין יספוג את החומר הרדיואקטיבי היטב.
- מבצעים אבחנה מבדלת בין אנגינה שנובעת ממחלת לב איסכמית לבין התקף לב אקוטי.
טיפול שמרני
- הורדת גורמי סיכון,
- טיפול תרופתי להורדת האפטרלואד (חוסמי בטא) או תרופות להורדת לחץ דם.
טיפול פולשני
reperfusion
מחזירים את זרימת הדם לתקנה. נעשה על ידי צנתור טיפולי או ניתוח מעקפים.
התקף לב אקוטי-
- מצב חירום של הופעת איסכמיה בשריר הלב שגורמת לאוטם של שריר הלב =
myocardial infraction. - לרוב נגרם בגלל היצרות עד חסימה מלאה בעורקים הקורונריים, בעקבות היווצרות קריש דם (בעקבות טרשת).
- מוביל למצב של חוסר אספקת דם/חמצן לשריר הלב ומוות של תאי
קליספיקציה לפי סוגי\חומרת התקפי לב.
- לפי מיקום האוטם.
- לפי גלי אקג.
- לפי ביומרקרים
קליספיקציה לפי מיקום האוטם ביקרות הלב:
-
Anterior wall MI -
אוטם מסוג
anteroseptal - האוטם הכי גרוע. חסימה בעורקים
LAD
או
left main.
אפשר לזהות לפי
V1,V2,V3,V4. - Inferior wall MI
- Lateral wall MI
- Posterior wall MI
לפי הלידים השונים של האקג נוכל לדעת באיזה איזור החסימה, ולפי האיזור בו יש חסימה נוכל לדעת באיזה עורק החסימה.
כלומר, שינוי באקג פקטורי 3 ו4 יעיד שיש בעיה בקיר הקדמי. שזו חסימה בלאד.
באיזה עורק החסימה הכי מסוכנת?
main left
תוך כמה זמן מתחילת הכאבים יש לבצע אקג?
10 דקות.
קליספיקציה לפי גלי אקג.
- t inverstion
- ST elevation
- Q wave
T invertion:
מראה שהאיסכמיה עוד לא מאוד קשה. יש חוסר באספקת חמצן לשריר.
ST elevation:
מראה על חסימה מלאה. במקום סגמנט ישר יהיה גל עולה או יורד.
גלי Q:
גלי קיו לא תקינים- מוות של תאים. מראה שכבר יש צלקות על הלב.
אבחנה בעזרת ביומרקרים:
- קריאטין קינאז.
- מיוגלובין
- טרופונין 1
Creatine kinase
- איזואנזים ספציפי לשריר הלב.
- ברובו נמצא בשריר הלב. עולה רק כשנגרם נזק תאי.
- עלייתו מהווה אינדיקציה לאוטם חריף
- מתחיל לעלות תוך כ-6 שעות והשיא ב-24 שעות לאחר האירוע.
-
CK
חיובי – מעל
200~.
MYOGLOBIN
- חלבון שעוזר בהעברת החמצן, נמצא בתאי שריר הלב.
- עולה תוך 1-3 שעות. מגיע לשיא ב-12 שעות מתחילת הסימפטומים
- לא ספציפי מאוד. תוצאה שלילית מצביעה על העדר פגיעה בשריר הלב, אבל תוצאה חיובית לא תצביע בהכרח על אוטם.
Troponin I
- מצביע על נזק חדש בשריר הלב, ומראה על חומרת ה-
MI - תוצאה של מעל 100 יקבע שיש
MI. - האנזים נשאר בגוף עד 3 שבועות. עולה 6-12 שעות מתחילת הופעת הסימפטומים – לכן יכול להיות שלמישהו יש סימפטומים אך הטרופונין עוד לא יופיע. לכן עדיף להשאיר אותם בבית חולים ולבדוק אחרי כמה שעות שוב.
- לכמות הטרופונין יש חשיבות – מראה על חומרת ההתקף, וכמה זמן עבר מתחילת ההתקף.
מה הן מטרות הטיפול בהתקף לב?
להקטין את הנזק לשריר הלב, לשמור על תפקוד לבבי ולמנוע סיבוכים של התקפי לב.
דרכי טיפול:
- צנתור טיפולי
- ניתוח מעקפים
צינתור טיפולי-
זו השיטה הראשונה שפותחה, אך גם כיום, לאחר שיפורים טכנולוגיים גדולים, יישומה הוא הנפוץ ביותר (במשולב עם תומכנים / סטנטים). בשיטה זו מוחדר תיל מתכתי עדין מעבר להיצרות או לחסימה בעורק ועליו מועבר צנתר בלון שקוטרו פחות ממ”מ אחד. הבלון שבקצה הצנתר מנופח ניפוח ידני מבוקר, והוא שובר את הרובד הטרשתי ודוחס אותו לדפנות כלי הדם.
תומכן (Stent):
תומכן-סטנט הוא גליל רשת מתכתי דק ביותר, המורכב על הבלון שבקצה הצנתר. כשמנפחים את הבלון, התומכן נפתח, נצמד לדופן העורק, ונשאר במקום לאחר התרוקנות הבלון והוצאתו אל מחוץ לגוף.
ניתוח מעקפים:
שמים כלי דם חדש שעוקף את ההיצרות. ככה יש זרימת דם חדשה.
קונטרא אינדיקציות לניתוח צנתור.
- היצרות העורק הקורונרי השמאלי ראשי.
- three vessels disease- מחלה בשלושה איזורים בלב. אי אפשר לשים כל כך הרבה סטנטים, ולפעמים עדיף כבר לעשות ניתוח.
- 3VD עם סכרת.
מתיז זרימת הדם בעורקים הקורונרים הכי גבוהה?
ברב הרקמות, השיא של זרימת הדם היא במהלך הסיסטולה של החדרים בגלל הגברה של הלחץ באבי העורקים.
לעומת זאת, זרימת הדם דרך העורקים הכלייים בשיאה דווקה בדיאסטולת .החדרים
העורקים הקורונרים נלחצים על ידי שרירי הלב בזמן דיסטולה כך שאין הרבה זרימת דם בסיסטולה
