התיאוריה הפסיכונאליטית של פרויד Flashcards
קבעון
נוצר כאשר האדם נשאר “תקוע” בשלב מסוים והוא תקוע עם מאפייני השלב.
נסיגה
לעיתים כשהאדם חש חרדה גדולה שקשה לו להתמודד איתה, הוא נסוג לשלב התפתחותי קודם שבו היה לו טוב יותר והוא חש ביטחון.
אזור ארוגני
בכל שלב קיים אזור ארגוני שהוא איבר בגוף הגורם להנאה גופנית - מינית.
השלב האוראלי [0-2]
האזור הארוגני הוא הפה, כלומר, הוא האזור שגורם לסיפוק והנאה גופנית - מינית. הפה מספק את הצורך במזון, אך התינוק מוצץ לא רק כדי לאכול אלאגם לשם הנאה. תינוקות מרבים להכניס את היד שלהם לפה, חפצים מסוימים ומוצצים אותם. בשנת החיים הראשונה התינוק פועל רק על פי הדחפים שלו, יש לו רק סתמי ולכן, כשכואב לו, כשהוא רעב, כשקר לו וכדומה הוא בוכה עד שמספקים את צרכיו. העיקרון שמנחה את התנהגות התינוק הוא עקרון ההנאה והכאב. לפי עקרון זה, האדם עושה מה שגורם לו הנאה ונמנע ממה שגורם לו כאב ואי נוחות. פרויד חילק את השלב האוראלי לשניים: מציצה אוראלית קיימת בתחילת השלב והיא מבטאת את הפסיביות של התינוק ואת התלות שלו בהורים/מטפלים. נשיכה אוראלית קיימת בסוף השלב כאשר לתינוק יש כבר שיניים והוא נושך חפצים או אנשים והוא מביע כעס בנשיכה.
מציצה ונשיכה אוראלית
על ידי המציצה והנשיכה האוראלית באים לידי ביטוי יצר המין והתוקפנות, שמצד אחד קיימת הנאה אוראלית - מינית ומהצד השני קיימת תוקפנות אוראלית. לסיפוק הצורך במציצה יש השפעה חיובית על התפתחות אישיות האדם הבוגר. תינוק שסופק אצלו רפלקס המציצה, יתפתח ויהפוך לאדם אופטימי שמקבל את עצמו ואת האחר ומוכן להמשיך ולהתפתח. אבל אם לא סופק הצורך במציצה או אם סופק יותר מדי נוצר קבעון בשלב האוראלי ומתפתח טיפוס אוראלי שהתנהגותו האוראלית אינה נפסקת והוא רבה למצו ולהתעסק בפעולות אוראליות, כמו מציצת סוכריות, עפרונות, חולצה, מסטיק, ציפורניים, אצע ועד אכילה כפייתית ועישון. לטענת פרויד להתנהגות האוראלית נלוות תכונות אופי מסוימות כמו: ילדותיות,, פאסיביות ותלותיות [מציצה אוראלית] ווקחנות, נצלנות, שליטה בזולת[נשיכה אוראלית].
השלב האנאלי [2-4] - אזור ארוגני: פי הטבעת
שהילד מתחיל לשלוט בשרירי פי הטבעת הוא מפיק הנאה מעצירה ושחרור של הצצואה הוא גם נהנה לשחק איתה, לגעת בה. בגיל זהמתחילים ההורים והמסגרות החינוכיות לאמן א הילד להתאפק ולא לעשות את צרכיו בחיתול, אלא בסיר, בשירותים. זה נקרא חינוך לניקיון, היגיינה וכדומה. לראשונה הילד נדרש לפעול על פי עקרון המציאות ולא על פי עקרון ההנאה והכאב ומתחיל להתפתח “אני” שמטרתו לתווך בין הדחפים לבין הסביבה. הורים שמקפידים יותר מדי בענייני חינוך לניקיון ומגיבים בכעס ו/או ענישה כשבורח לילד גורמים לילד להרגיש רע, מלוכלך. לעיתים קרובות, ילדים מגיבים בהתנהגות של “דווקא”: הם שומרים ועושים את צרכיהם במכנסיים אחרי שיבה ארוכה בסיר.
טיפוס אנאלי
אם התנהגות ההורים הקפדנית היא מוגזמת היא פולשת גם לתחומי התנהגות אחרים והיא מביאה להתנהגות אנאלית שמאאפיינת טיפוס אנאלי.טיפוס אנאלי [קיבעון] בולט בנטייה שלו לסדר ולניקיון, בדייקנות, ברכושנות ובקמצנות [שמבטאים עצירה גופנית של צואה] או נדבנות, הרסנות, אי סדר קיצוני [שמבטאים את היפוכה של העצירות].
השלב הפאלי [4-6] - אזור ארוגני: פאלוס- איברי מין
בנים ובנות בגיל זה נהנים לגעת באיברי המין שלהם, הם שמים לב ללהבדל בין איברי המין שלהם לבין איברי המין של המין השני,הם מעניינם בנושאים של מין ולידה, כיצד באים תינוקות. על פי פרויד, כל ילד נמשך משיכה מינית אל ההורה בין המין השני.
השלב הפאלי - תסביך אדיפוס
הבן נמשך לאמו וחושק בה, הוא רוצה שהיא תהיה שלו והוא רואה באבא שלו מתחרה שצריך לסלקו. תופעה זו נמצאת במאגר הלא מודע של הילד. פרויד כינה תופעה זו בשם “תסביך אדיפוס”. לפי פרויד האגדה של אדיפוס משקפת את הרצון הלא מודע של כל ילד לממש את אהבתו עם ההורה בן המין השני. דחפים אסורים אלה מעוררים בליבו של הילד חרדה גדולה ולכן הוא מדחיק את הדחפים האלה ושוכח שהוא חווה אותם, אבל הדחפים האלה נראים בכל מיני אופנים: התגפפות שלו עם אמא שלו, רצון שהוא מביע להתחתן איתה, אמירות על אהבה על כמה שאמא הכי יפה ועוד. התסביך הזה גורם לילד לחשוש מאבא שלו שחזק ממנו והוא מפחד שאביו יגלה את מה שהוא חושב ויסרס אותו ולפחד זה פרויד קרא “פחד הסירוס”.
פתרון תסביך אדיפוס
הפתרון הנורמלי של התסביך התגבש לקראת גיל 7 כאשר הילד מזדהה עם האבא שלו במקום להתחרות מולו, הוא מאמץ ומחכה את ההתנהגות של אביו, הוא נרגע מתסביך אדיפוס, הוא מכוון את עצמו להיות כמו אבא כדי לזכותבעתיד באשה כמו אמא.
קבעון בשלב הפאלי
יוצר טיפוס אדי פאלי. בנים שנשארים תקועים בשלב הזה הופכים למבוגרים גאוותנים ששואפים להצלחה בקרב המין הנשי. הם רוצים להוכיח כל הזמן שהם גברים אמיתיים. במבקביל תסביך אדיפוס לא פתור יכול להוביל להומוסקסואליות.
תסביך אלקטרה
זוהי המהדורה הנשית של תסביך אדיפוס. הבת נמשכת אל אביה, מבקשת את קרבתו הגופנית ורוצה שהוא יהיה רק שלה. היא רואה באמא שלה מתחרה. הבת מגלה שהיא חסרת פין שיש לאביהואחיה והיא גם רוצה שיהיה לה ולכן היא חווה את “קנאת הפין” ובמהלכה של הקנאה הבת חשה עויינות כלפי אמה על כך שבגללה אין לה פין. בנות שנשארות תקועות בשלב הזה, חוות קיבעון, הופכות להיות טיפוס אדיפאלי והן מאופיינות בפתיינות, בנטייה לסטוצים, פלירטוטים וקשר לא מחייב ולפעמים בנסיונות שלהן להוכיח את העליונות שלהן על הגבר.
פתרון תסביך אלקטרה
פתרון נורמלי של תסביך אלקטרה הוא שלקראת גיל 7 הבת מזדהה עם אימה.
שלב החביון [6-12]
שלב החביון מגיע אחרי ה”סערה הגדולה” של השלב הפאלי ולפני ה”סערה הגדולה” של גיל ההתבגרות. פרויד טוען ששלבזה הוא שלב של רגיעה וכל האנרגיה המינית מופני לפעילויות לא מיניות כמו למידה ופעילות חברתית. בשלב זה אין אזור ארוגני ולכן יש ירידה בהתעניינות המינית. פרויד קרא לשלב זה שלב הומוסקסואל, מכיוון שלבנים יש נטייה לשחק עם הבנים ולבנות יש נטייה לשחק עם הבנות.
שלב גניטלי [12+]
תקופת חיים זו ארוכה מאוד והיא נמשכת מתקופת ההתבגרות ועד סוף החיים. האזור הארוגני הוא איברי המין. בשלב זה מתעוררים דחפים מינים חזקים, הסתמי מתעורר מהתרדמת שהייתה לו בשלב החביון. האניהעליון אצל הנער/ה כבר מגובש, ולכן הוא אוסר עליו בגלל דרישות החברה,לספק את דחפיו המיניים.החברה אינה מספקת/מאפשרת למתבגרים בגילאי 12-13 לקיים יחסי מין. מצב זה מעורר אצלם שוב סערה נפשית חזקה בין חלקים האישיות: האני קרוע בין הסתמי לאני עליון.
שלב גניטלי- תסביך אדיפוס שני
בתחילת השלב הגניטלי מופנים החדפים המיניים של המתבגר כלפי אימו ושל המתבגרת כלפי אביה ומתרחש תסביך אדיפוס שני. הדחפים האלה מעוררים חרדה ואז מתקיים מנגנון הגנה שנקרא התקה: שהמתבגר מתיק/מעביר את הדחפים שלו באופן זמני לאובייקט מותר, והבן יכול להתאהב באישה בוגרת [מורה, שכנה, מפורסמת] והבת מתאהבת בגבר בוגר. מנגנון ההתקה מסביר מדוע מתבגרים שמתאהבים בכוכבי קולנוע, זמרים, מפורסמים. לתהליך זה יש יתרון בכך שהוא מסייע למתבגרים להיפרד מהוריהם ולהתנתק מההורים רגשית. ההתאהבות באדם בוגר היא רק שלב זמני בהתפתחות המתבגרים ובהמשך הם אמורים להימשך לבן גילם בן המין השני.
הביקורת על פרויד - ראיונות קליניים
פרויד ביסס את התיאוריה שלו על ראיונות קליניים שערך עם המטופלים שלו שסבלו מהפרעות אישיות קשות בעקבות משברים וטראומות בילדותם. הביקורתטוענת שהתיאוריה של פרויד תקפה רק אצל בני אדם בעלי הפרעות נפשיות שבאים ממעמד מסוים ולא ניתן להסיק מה על בני אדםנורמלים או על בני אדם ממעמדות אחרות.
הביקורת על פרויד - מהימנות
הביקורת טוענת שהתיאוריה של פרויד אינה מדעית, כיוון שאי אפשר לשחזר את התצפיות והראיונות הקליניים שהוא ערך ולכן לא ניתן לאשש או להפריך את התיאוריה.
הביקורת על פרויד - הומוסקסואליות
לא מקובלים הסבריו של פרויד לגבי הומוסקסואליות. כיום, קיימת עדות מחקרית שלהומוסקסואליות יש בסיס בולוגי וגנטי, וכבר לא מקשרים בין הומוסקסואליות לחינוך ההורים.
הביקורת על פרויד - תסביך אדיפוס
קיימת עדות מחקרית שתסביך אדיפוס אינו אוניברסלי ושהיריבות בין האב לבנו היא איננה על רקע מיני, אלא על רקע משאבי כח. חוקר בשם מלינובסקי חיפש דרך לבדוק האם התסביך נובע על רקע מיני כפי שסבר אדיפוס או שהוא נובע מחינוך נוקשה של האב שהיה נהוג באותה תקופה. הוא מצא שבט באחד האיים באוקיינוס השקט ששם הדוד הוא הדמות המחנכת הסמכותית ואילו האב הוא רק מתחרה על חסדי האם. מלינובסקי ביקש לדעת האם גם שם ילדים חולמים על פגיעה באביהם או שאולי בדודם? מלינובסקי מצא שבאיים אלה חלו הילדים שהם הורגים את דודם ולא את אבותם ומכאן הוא הסיק שהעוינות של הבן כלפי האב נובעת רק ממאבקי כוח ולא ממניעים מיניים.
