בגרות Flashcards
שלוש רמות מודעות - מודע
מאגר המודע כולל תכנים שהאדם חושב עליהם ברגע נתון. המודע כולל מעט מאוד תכנים, מכיוון שאנו איננו מסוגלים לחשוב בו זמנית על דברים רבים. תכני המודע משתנים במהירות.
שלוש רמות מודעות - סמוך למודע
מאגר זה כולל את כל התכנים שאנו מסוגלים להעלות למודע ממאגר הזיכרון שלנו.
שלוש רמות מודעות - הלא מודע
זוהי רמת מודעות שכוללת תכנים שהודחקו ואי אפשר להעלותם למודע. אם תכנים אלה יעלו למודע האדם יחוש חרדה. פרויד טען שאנו מדחיקים אל הלא מודע חוויות, מחשבות רצונות ועוד שקשה לנו להתמודד איתם ואפשר להעלותם למודע רק ע”י היפנוזה, פירוש חלומות ומתן פרשנות לפליטות פה.
שלוש חלקי אישיות - סתמי
הסתמי הוא חלק באישיות שאנו נולדים איתו והוא כולל את האינסטינקטים שלנו. מטרת הסתמי היא לספק את הדחף המתעורר באופן מיידי. הוא אינו מתחשב במגבלות החברהאו בצו המוסר. הסתמי אינו מסוגל לבצע שיפוט ערכי או להבדיל בין טוב לרע כל האנרגיה שלו מופנית לחיפוש אחר הנאה והימנעות מכאב. אישיות התינוק שנולד מורכבת רק מהסמי, ולכן התינוק מתנהג רק על פי עקרון ההנאה והכאב.
שלוש חלקי אישיות - אינסטינקטים של חיים = ארוס - סתמי
כוללים את כל הצרכים השומרים על קיומו של האדם כמו צורך במזון, הצורך בשתייה,אוויר בנוסף יש את אינסטינקט המין שדוחף את האדם לאהוב, ליצורלבנות ועוד.
שלוש חלקי אישיות - אינסטינקטים של מוות = טנטוס - סמי
כוללים את הדחפים שמביאים את האדם לפגוע בעצמו, באחר או ברכוש. העקרון שמנחה את הסתמי הוא עקרון ההנאה והכאב שאומר שיש לחפש אחרי הנאה ולעשות מה שאנחנו רוצים ולהימנע מכאב ואי נוחות.
שלוש חלקי אישיות - אני
העקרון שמנחה את “האני” הוא עקרון המציאות שאומר סיפוק הדחפים תוך כדי התחשבות בדרישות המציאות והמגבלות שלה. כלומר, הדחפים אינם מסופקים כאן ועכשיו, אלא בזמן ובמקום שהמציאות דורשת.
שלוש חלקי אישיות - אני עליון
אני עליון כולל את ערכי החברה, הנורמות שלה וכדומה. העקרון שמנחה אותו הוא עקרון המוסר ששואף לשלמות, מכוון ליעד ולאידיאל כלשהו. אני עליון מפקח על כוונותיו, מעשיו ומחשבותיו של ה”אני” וגם שופט אותם.
שלוש חלקי אישיות - אני עליון מחולק לשתיים - המצפון
המצפון כולל את האיסורים, הוא לומד ומפנים מה אסור לעשות ואם בכל זאת הוא עושה את זה הוא מרגיש אשמה וייסורי מצפון.
שלוש חלקי אישיות - אני עליון מחולק לשתיים - אני אידיאלי
מכוון את האדם להציב לו מטרות וכאשר הוא מגשים אותן אז הוא חש גאווה, הערכה עצמית וכאשר הוא לא מגשים אותן הוא חש אכזבה, רגשי נחיתות.
חרדה
רגש שמתבטא בסימנים גופניים, כמו: דופק מהיר, הזעה, החוורה, הסמקה, רעד ועוד. זוהי הרגשה לא נעימה שמתרחשת אצלנו בגוף. החרדה היא מושא מרכזי בתיאוריה של פרויד ופרויד טען שההגדרה לחרדה היא רגש לא נעים שמזהיר את האדם מפני סכנה אפשרית.
חרדה מציאותית
תגובה רגשית לסכנה ממשית שנמצאת או שעלולה להימצא בסביבה, כמו: נחשים, כלבים, מחלות, מבחנים, מלחמה, רעידת אדמה ועוד. חרדה מציאותית שומרת על קיומנו כי היא מצביעה על סכנות אמיתיות בסביבה וגורמת לכך שהאדם יפעל כדי להישמר מפניהן. חרדה מציאותית היא חלק מחייו של כל אדם.
חרדה נוירוטית
תגובה רגשית לסכנה שמקורה בסתמי. כאשר מתעוררים דחפים אסורים, מתעוררת חרדה שאולי ה”אני” לא יוכל לשלוט בדחפים האסורים ואז הם יעלו למודע ויתממשו למעשים.
חרדה מוסרית
תגובה רגשית לסכנה מעונש שבא שהאני עליון יכול להטיל על האדם, כמו תחושת אשמה וייסורי מצפון שהסתמי מבקש להגשים מחשבות או פעולות לא מוסריות. החרדה המוסרית מכוונת את האדם להתנהגות מצפונית על פי הנורמות והערכים של החברה.
מנגנוני הגנה
ה”אני” מתגונן מפני חרדה נוירוטית ומוסרית באמצעות מנגנוני הגנה: זוהי אסטרטגיה שהאדם משתמש בה כדי להתגונן מפני ביטוי חיצוני של דחפי הסתמי או מפני לחצים של האני עליון.
שני מאפיינים משותפים לכל מנגנוני ההגנה
לכל מנגנוני ההגנה יש שני מאפיינים משותפים: 1. כל המנגנונים פועלים ברמת הלא מודע. 2. כל מנגנוני ההגנה מעוותים את המציאות כך שהיא תתאים לאדם ולכן הם מביאים להונאה עצמית.
מנגנון הגנה -הדחקה
זהו מנגנון ההגנה הבסיסי ביותר. כאשר דחף מהסתמי נעשה מאיים, החרדה עולה וברגע שה”אני” אינו יכול להתמודד איתה אז הוא מדחיק את הדחף ללא מודע. הוא לא יודע ותר על קיומו ולכן לא נגרמת לא יותר חרדה. ההדחקה עשויה להימשך זממן רב, אפילו לנצח.
מנגנון הגנה -הכחשה
כאשר מעשה, רצון או מחשבה גורמים חרדה, ניתן להוריד את החרדה על ידי הכחשה, כלומר התעלמות מהם כאילו הם לא קיימים. זוהי צורת ההתמודדות השכיחה ביותר בקרב ילדים קטנים. בעולמו של הילד קיימת אי וודאות רבה ולכן החרדה שלו גבוהה ביותר בנוסף, לילד יש כוחות נפשיים מצומצמים להתמודד עם בעיות ולכן הוא נוטה להכחיש.
מנגנון הגנה -עידון
זהו המנגנון היחיד שנחשב בריא, מכיוון שהוא משרת את החברה בכך שהוא גורם לאדם לא לפרוק את הדחף האסור שלו אלא הוא מעביר אותו לפעילות חברתית יוצרת, שמקובלת בחברה: ציור, פיסול, מוזיקה, ספורט, דרמה ועוד. כלומר במנגנון זה הדחף עצמו אינו משתנה אלא הוא מופנה לערוצים אחרים חיוביים.
מנגנון הגנה -השלכה
במנגנון הגנה זה האדם מייחס לאנשים אחרים דברים לא נעימים ומעוררי חרדה שקיימים אצלו. אדם שמרגיש דחף, מחשבה או רגש שקשה לו לשאת אותם חש הקלה כשהוא מייחס אותם לאחרים כי אז ב”כאילו” יש לגיטימציה לרגש שלו.
מנגנון הגנה -התקה
במנגנון הגנה זה אפשרלהיפטר מדחף אסור כאשר אנחנו מפנים אותו מהאובייקט האסור לאובייקט “מותר” שהוא מאיים פחות. ההנחה הבסיסית של המנגנון הזה היא שהאדם שעושה כך לא באמת מודע למניע האמיתי שדחף אותו להתנהגות הפסולה.
[לדוגמא - אבא חוזר הביתה מהעבודה אחרי יום קשה שבו הבוס שלו ירד לחייו והוא מוציא את כל הכעס שלו על הילדים שלו בבית].
מנגנון הגנה -היפוך תגובה
לעיתים אדם מתגונן מפני דחף אסור כאשר הוא מבטא דחף הפוך, כלומר, הוא פועל הפוך ממה שהוא באמת מרגיש. כשאדם משתמש במנגנון זה, הוא אינו מודע לדחף האסור אלארק לדחף ההפוך, החיובי. במקרים רבים מתבטא מנגנון זה בקיצוניות ובהגזמה של הדחף ההפוך.
מנגנון הגנה - שיכלון
ניתן להתמודד עם דחף מאיים שמעורר חרדה על ידי מתן צידוקים הגיונים שכאילו “מרשים” לנו להתנהג בהתאם לדחף מבלי להודות בסיבה האמיתית לתנהגות. אנחנו משתמשים במנגנון הגנה זה כשקשה לנו להתמודד עם המציאות: כאשנחנו מפחדים מתסכול, מאכזבה, מכישלון, כשהערך העצמי שלנו נתון בסכנה וכדומה. במנגנון זה יש עיוות של המציאות כי המציאות מקבלת צידוקים הגיוניים למרות שזה רק תירוץ לדברים שקשה לנו להתמודד איתם.
התיאוריה הפסיכונאליטית של פרויד - קבעון
נוצר כאשר האדם נשאר “תקוע” בשלב מסוים והוא תקוע עם מאפייני השלב.