Movement diagram - Flashcards
מה היא הדיאגרמת תנועה?
● דיאגרמה שמתארת את טווח התנועה שהצלחתי להביא את המטופל אליו בתנועה האקססורית ביחס לרגע הופעת הסימפטום כאב / נוקשות.
● לרוב בתנועה אקססורית , בתחילת הטווח לא תהיה התנגדות, ועם ההתקדמות ההתנגדות תעלה עד שלבסוף היא תבלום אותי מלהמשיך להניע- במצב תקין זה יהיה בסוף טווח התנועה. ובמצב לא תקין- לפני.
מבנה הדיאגרמה
● בדיאגרמה מצוינות 4 נקודות ייחוס- שמופעיות לאורך טווח התנועה האקססורית.
R1-R2
P1-P2
▪ R1-
הנקודה בטווח התנועה בה מופיעה ההתנגדות קלה. באופן תקין היא תופיע יחסית בתחילת הטווח של התנועה האקססורית- ב10% מטווח מלא, במצב לא תקין תגיע לפני.
▪ R2
הנקודה בטווח התנועה בה מופיעה ההתנגדות עזה לתנועה, שחוסמת מהמטפל מלהמשיך לבצע אותה. במצב תקין- זו הנקודה של סוף טווח התנועה המלא, במצב לא תקין תגיע לפני.
▪ P1-
הנקודה בטווח התנועה בה הופיע כאב קל. במצב תקין- יופיע לקראת סוף הטווח, במצב לא תקין - יופיע די בהתחלה.
▪ P2-
הנקודה בטווח התנועה בה הופיע כאב עז שלא מאפשר להמשיך לבצע את התנועה. במצב תקין המטופל יחוש אי נוחות ואפילו כאב קל , במצב לא תקין המטופל ירגיש כאב עז יותר.
▪ Limit
– נסמן בנקודה ב
L
את הגורם שמגביל אותי מלהמשיך לבצע את
התנועה האקססורית. יכולה להיות
R2
התנגדות מרבית
- הנוקשות עצרה אותי. ולא איפשרה להגיע לסוף הטווח או
P2-
הכאב- כל כך עז שאי אפשר להמשיך (במצב זה- לא נגיע לסוף הטווח)
הטווח המקסימלי שנצליח לייצר בתנועה אקססורית נקבע על פי 2 דברים:
▪ מדד אוביקטיבי - מידת ההתנגדות שנחוש בתור מטפלים לתנועה
▪ מדד סובייקטיבי - מידת הכאב של המטופל.
מה נוכל לקבוע על פי הדיאגרמה?
● לפי הדיאגרמה נוכל להחליט באיזה רמת לבצע את הבדיקה הפיזיקלית
לפי הדיאגרמה נוכל להחליט באיזה רמת לבצע את הבדיקה הפיזיקלית
▪ Limited examination- כאשר יש גריות גבוהה או ק.א. נעשה בדיקה מצומצמת, וננסה להסיק על פיה כמה שיותר. (זו בדיקה בה נזהר מהפקת הסימפטום). מטרה- לא להוציא את המטופל כאוב מהטיפול.
▪ Full examination- בדיקה מלאה. (כאשר אין ק.א או גריות ייתר)
grade og passive movement-
למה רלוונטי?
● רלוונטי גם לתנועות אקססורית וגם לפיזיולוגית.
Grade of passive movement -
מה מייצגות?
● מייצגות דרגות שונות של תנועות פסיביות שנבצע בבדיקה נבדלות ב:
▪ כמה נכנס אל תוך אזור ההתנגדות – מתואר ע”י הטווח תנועה .
▪ גודל ומהירות התנועה שנבצע - מתואר באמפליטודה = אוסלציה
אמפליטודה גדולה – תנועה איטית וארוכה
אמפליטודה קטנה – תנועה קצרה ומהירה
על פי מה נבחר לבצע בדיקה בדרגות שונות?
בהתאם למצב של המטופל- כאב, רגישות, באיזה איזור בטווח מופיע הכאב
כמה דרגות של תנועות פסיביות יש?
grade1-5
● Grade 1-
אמפליטודה קטנה, בטווח עם התנגדות וכאב בתחילת הטווח – תנועות קצרות ומהירות בתחילת הטווח. מתאים למצבים אקוטיים, כשהכאב חריף ומופיע כבר בתחילת הטווח וכשיש בעיה של נוקשות כי אולי התנועות המהירות (מאין עיסוי) יכולות להקל עליה.
● Grade 2-
אמפליטודה גדולה, בטווח ללא התנגדות וכאב בתחילת הטווח – תנועות ארוכות ואיטיות בתחילת הטווח. מתאים למצבים אקוטיים, כשהכאב חריף ומופיע כבר בתחילת הטווח אבל אין נוקשות.
● Grade 3-
אמפליטודה גדולה, בטווח שיש בו 50% התנגדות – כשיש בעיה של כאב – נעדיף לעשות אמפליטודה גדולה – התנועה יותר איטית וארוכה יש יותר זמן להתאושש בין כניסה לכניסה לכאב.
מחולק לעוד שתי תתי רמות-
grade 3+
grade 3++
▪ Grade 3+-
אמפליטודה גדולה, בטווח שיש בו 75% התנגדות
▪ Grade 3++-
אמפליטודה גדולה, בטווח שיש בו 100% התנגדות – אדם שצלח את הבדיקה זאת בריא
● Grade 4 –
אמפליטודה קטנה, בטווח שיש בו 50% התנגדות - כשיש בעיה של נוקשות- נעדיף לעשות אמפליטודה קטנה. הרמה הזאת כבר יותר מדובר בטיפול ופחות בבדיקה.
שתי תתי קבוצות- כמו עם 3
תתי הקבוצות של דרגה 4
▪ Grade 4+- אמפליטודה קטנה, בטווח שיש בו 75% התנגדות
▪ Grade 4++- אמפליטודה קטנה, בטווח שיש בו 100% התנגדות
● Grade 5 –
מניפולציה זוהי כבר לא בדיקה היא טיפול. אמפליטודה קטנה / גדולה תלוי במאפייני המטופל ומטרת הטיפול.
מתי הטיפול מתגבש?
- הכיוון לטיפול צריך להתגבש כבר תוך כדי הבדיקה הפיזיקלית.
אסטרטגיות לבחירת הטיפול הפיזיותרפי -
● כיוון ההגבלה - ננסה להגדיל את טווח התנועה מוגבלת. למשל- אם יש הגבלה בכפיפת כתף, נשפר כפיפה.
● סוג הפתולוגיה - לכל פתולוגיה יש משמעות שונה (פגיעה ביציבות, פגיעה טווח). לפיה לכל פתולוגיה יש תבניות טיפול כללית לאותה פתולוגיה – לא מתכון סופי , כל מטופל הוא קצת אחר.
● סוג הניתוח – לכל ניתוח יש פרוטוקול שיקום משלו.
● שגרת חיי המטופל – טיפול בהתאם להרגלי החיים של המטופל למשל- אם האדם כל היום עובד, לא נתן לו מינונים לא פרקטיים שאין סיכוי שיעשה.
● כרוני/אקוטי - יש טיפול שונה במצב אקוטי וכרוני.
● קצר טווח/ארוך טווח - נרצה לשפר את המצב גם מידי, וגם לטווח ארוך.
מה חשוב להבין שניגשים לבחירת הטיפול -
● המכניזם של הסימפטום
● מקור הסימפטום – מקומי /לא מקומי - מוקרן / מושלך
● הגורמים תורמים – פגיעות מבניות עם השפעה לסימפטומים לדוג’ חולשת שרירים, נוקשות וכו’.
● קא ואמצעי זהירות
● פרוגנוזה
● Management -להבין את התמונה הרחבה - משפחה, אמצעי עזר דרושים, קושי רגשי, תיאום.
* נרצה לטפל בכל המקורות ובכל הגורמים התורמים שמצאנו.
מתי איתרנו אבנורמליות?
בשלב הבדיקה הפיזיקלית
אבנורמליות בטיפול
● בשלב הטיפול נרצה לבדוק איך התיקון שלהם משפיע על הסימפטום.
טיפול בתנועה פסיבית - 4 סוגי טיפולים
● ביצוע תנועה פסיבית פיזיולוגית באמצע הטווח Grade 1
● ביצוע תנועה פיזיולוגית פסיבית בסוף הטווח הקיים Grade 2
● ביצוע תנועה אקססורית בתוך הטווח Grade 3
● ביצוע תנועה אקססורית בסוף הטווח4 Grade
מה מכתיב את הדרגה בו נטפל?
מאפייני הפתולוגיה ממנה החולה סובל
סוג ההפרעה
מאפייני הפתולוגיה ממנה החולה סובל
למשל ב RA- לא נטפל בגרייד 4 , כיון שיש חוסר יציבות וכאב בסוף הטווח.
▪ עפ”י סוג ההפרעה -
❖ רק כאב - נטפל ב Grade 1
❖ רק נוקשות - נטפל ב 4 Grade
❖ כאב ונוקשות - נטפל ב
Grade 1 או 2
- בכאב הרעיון הוא יותר לאט , יותר גדול , פחות זמן , ריטמי , מונוטוני ריכוז במטופל.
מהו הבסיס לטיפול?
תרגילים.
אלמנטים נוספים לטיפול
- אם יש צורך נשלב אלמנטים שרלוונטים למה שמצאנו - עיסוי, חשמל.
תדירות הטיפול –
יש מצבים בהם צריך לטפל כל יום ויש מצבים בהם טיפוך לסירוגין הוא הדבר הנכון.