Clinical Reasoning of the Physical Examination - חשיבה על קלינית על הבדיקה הפיזיקלית

Question 1

מה השלב הבא לאחר הריאיון?

Answer 1

● לאחר הראיון מגיע שלב הבדיקה הפיזיקלית
● לכן , בראיון אנו צריכים לחפש רמזים לאילו מבנים צריך לבדוק ולפי זה להחליט איזה בדיקות פיזיקליות מבנים/מערכות אנחנו רוצים/ יכולים לעשות.ץץץ

Question 2

לאילו היבטים יש להתייחס בהחלטה על בדיקה פיזיקלית?

Answer 2

● האם צריך בדיקה נוירולוגית?
● האם צריך בדיקות מיוחדות?
תמיד נרצה לבדוק גורמים אפשריים שעלולים להיות ● מקור הסימפטומים
● האם יש קונטרא אינדיקציות וכאב?
האם יש ממצאים פיזילים המצביעים על אפשרות של● מעורבות מבנה מסוים?

Question 3

מתי נחליט האם צריך בדיקה נוירולוגית?

Answer 3

● במהלך הראיון נחליט האם צריך בדיקה נוירולוגית.

Question 4

מה כוללת בדיקה נוירולוגית?

Answer 4

● בדיקה נוירולוגית כוללת בדר”כ- בדיקת תחושה שטחית עפ”י המיוטומים, בדיקת כוח שריר ובדיקת רפלקסים.

Question 5

● אינדיקציות לבדיקה נוירולוגית -

Answer 5

▪ אם לאדם יש תלונות על רקע מכניזם עצבי.

▪ אם לאדם יש תלונות לא מקומיות - הולכות לפריפריה. למשל, בצוואר, ברגע שהסימפטומים עוברים את הכתף ומטה, זה אומר שכדאי לעשות בדיקה נוירולוגית. כנ”ל גם לגבי הגב ברגע שהסימפטומים עוברים את קו האגן ומטה, זה אומר שכדאי לעשות בדיקה נוירולוגית.

▪ טראומה שהמטופל עבר מחייב בדיקה נוירולוגיה (שברים, ניתוחים, נפילות).

Question 6

חשיבות הבדיקה הנוירולוגית

Answer 6

הבדיקה הנוירולוגית חשובה על מנת לעקוב אחר שינויים – אם בדקנו בפעם הראשונה חוסר תחושה של 10 ס”מ בירך , ולאחר שבוע חוסר התחושה התפשטה, נדע שיש התדרדרות במערכת הנוירולוגית.

Question 7

האם צריך בדיקות מיוחדות -

Answer 7

● לדוג’ תלונות על חמשת הדי - נרצה לעשות בדיקה ל-
Vertebral Basilar Interfusion-
היצרות של העורק הבאזילרי בתנועות פיזיולוגיות.

● דוג’ נוספת אם המטופל מתלונן על חוסר יציבות במפרק – נרצה לעשות בדיקת
VBI test.

Question 8

בדיקת גורמים האפשריים שעלולים להיות המקור לסימפטומים-

Answer 8

● המבנים הקשורים לבעיה – לדוג’ מפרקים (אחד מתחת אחד מעל) , שרירים, רקמות רכות, עצבים
.
● מבנים שיכולים להשליך/ להקרין כאב לאיזור שבו יש את הסימפטום – לדוג’ מסלול עצבי.

● הגורמים התורמים – לדוג’ מקורות שמגבירים עומס על מבנה פגוע : שריר מקוצר סביב חוליה פגועה בגב, שריר חלש בכתף סביב בורסיטיס בכתף , ישיבה ממושכת בכאבי גב.

Question 9

. האם יש קונטרה אינדיקציות וכאב –
מה נעשה ומה נחליט?

Answer 9

● ההחלטה על איזה בדיקות נעשה תכלול התייחסות לקונטרה אינדיקציות וכאב - אקוטיות - נמפה את האזורים האקוטיים איפה יכאב ויחמיר את המצב. לפי המיפוי הזה נחליט האם נעשה בדיקה מלאה או מוגבלת

Question 10

● בדיקה מוגבלת –
Limited Examination –
נבחר לעשות כאשר -

Answer 10

▪ irritably - ככל שהמצב איריטבלי יותר, צריך לנהוג ביותר משנה זהירות.

▪התדרדרות - האם ישנה התדרדרות – ואם כן, באיזו מידה.

▪ יציבות - האם המצב יציב – עד כמה האדם פורק את הכתף למשל (כל שני וחמישי וכו’). נחליט באיזו בדיקה להיכנס לסימפטום – עד איזו מידה נבקש להרים את היד .

▪ פתולוגיה מוגדרת מאחורי הסימפטום – לדוג’ במצבים של אוסטאוארטריתיס או סרטן, במידה והם קיימים – דורש להיות זהירים יותר בבדיקה ובזיהוי. הרבה פעמים החולה מגיע עם סימפטומים בלי האבחנה של הפתולוגיה – נצטרך לחשוב ולשלוח אותו לבדיקות הרלוונטיות. למשל, אם אדם נפל ושבר את הירך בגיל 30 – לא הגיוני שזה יקרה במצב רגיל בגיל כ”כ צעיר – נחשוד אולי יש לו
osteoporosis.

▪ רמזים בריאיון המרמזים על בעיה בריאות כללית - ירידה במשקל, בעיות בחוט שדרה וכו’. צריך לחשוב פעמיים לפני שמפיקים את הסימפטומים במלוא העוצמה שלהם
. למשל,
Vertebral Basilar Interfusion = VBI - היצרות של העורק הבאזילרי בתנועות פיזיולוגיות. התוצאה יכולה להיות סימני חמשת הדי, לכן נהייה זהירים מאוד ולא נטפל בצוואר.

Question 11

לסיכום- בדיקה מוגבלת

Answer 11

▪ לסיכום, צריכים להיות זהירים בהפקת הסימפטומים, כשהמטופל מאוד מגורה מבחינת כאב אי אפשר לבצע בדיקה מלאה לגמרי,

עלינו לא להחמיר את מצב המטופל.

עלינו להתייחס למצב הארטילרי, הכאוב, המוגבל כאשר חושבים איזה בדיקה פיזית לעשות. מקסימום בדיקה במינימום כאב.

.

Question 12

Heterogenic effect

Answer 12

• תוצאות של טיפול שגורמות לכאב גדול יותר

Question 13

● בדיקה מלאה
Full Examination –

Answer 13

▪ בדיקה מלאה יחד עם התחשבות בכל הסימפטומים על מנת למנוע החמרה ולבצע בדיקה כמה שיותר יעילה.

Question 14

מתי נבחר לעשות בדיקה מלאה?

Answer 14

▪רק כאשר הסימפטומים הם לא במצב של איריטיבליות לא במצב החריף וללא קונטרה אינדיקציות.

Question 15

האם יש ממצאים פיזיקליים
( = P/E )
המצביעים על אפשרות של מעורבות מבנה מסוים –

Answer 15

● הופעה אב-נורמלית - אי-סימטריה, נפיחות, דלדול, שינויי צבע, חוסר התאמה. לכן נתחיל תמיד בחשיפה של האיזור.

● תנועה אב-נורמלית - טווח תנועה אקטיבי/פאסיבי, איכות התנועה הפאסיבית, התנגדות לתנועה, נוקשות מפרקית וכו’.

● אם יש תנועה או הופעה אב נורמלית נרצה לבצע בדיקות המתאימות לאותו מבנה בו הופיעו.
* במחשבה על הבדיקות הפיזיקליות לא נרצה לבחור רק בדיקות שיחזקו את ההשערה שלנו, עלינו לבחור בדיקות שיאפשרו בדיקה של על כל האפשרויות ולבדוק אותן.

Question 16

תנועה אב-נורמלית

Answer 16

▪האם יש הבדלים בטווח האקטיבי והפסיבי.
.
▪הבדלים באיכות התנועה- פיצויים

▪הבדלים במצב גיוס שרירי

▪Directly or indirectly stressing

Question 17

האם כל אבנורמליות היא בעייתית?

Answer 17

▪ יש טווח של אבנורמליות שהיא נורמלית – לדוג’ לא כולנו נרים את הידיים לצדדים בדיוק באותו הטווח יש ספקטרום שהוא נורמלי.

אבל גם אם הבדיקה שלנו כביכול הייתה בטווח הנורמה אבל עוררה את הסימפטומים, נדע כי זה ממצא קליני חשוב , וגם אם הייתה אבנורמליות קלה שלא עוררה סימפטומים נרשום אותה ונזכור אותה כי אולי בהמשך היא כן תשפיע. ל

דוג’ יציבה אבנורמלית הרבה פעמים לא מעוררת כאבים אבל יכולה במרוצות השנים כן לעורר סימפטומים ולכן נרצה כאב בטיפול הראשוני להתחיל לטפל בה היות וגם לוקח הרבה זמן לשנות אותה.

Question 18

▪ Directly or indirectly stressing -

Answer 18

לפעמים כדי לבדוק אבנורמליות אצל ספורטאים לא נראה את ההבדל בבדיקה פשוטה צריך לשדרג אותה, להעלות את הרגישות של הבדיקה ע”י העמסה על תנועה ספציפית –לראות אם הכאב יופק - לאט לאט מתקרבים לפונקציה שהיא הבעייתית. למשל, נתחיל בהרמת היד, לאחר מכן נוסיף התנגדות, לאחר מכן נשנה את התנועה וכו’, עד שבסוף מגיעים לפונקציה המכאיבה בסוג הספורט שבו המטופל מתעסק, למשל יותר
extension
בכתף של שחקן טניס.

Question 19

הבדיקה הפיזיקלית

Answer 19

▪הבדיקה הפונקציונלית
▪הבדיקה הפיזיקלית האקטיבית
▪הבדיקה הפיזיקלית הפסיבית

Question 20

הבדיקה הפונקציונלית

Answer 20

● כדי שנוכל לשפר תפקוד ספציפי- צריך לבצע בדיקה פיזיקלית פונקציונאלית - בדיקה של אותה פונקציה ספציפית שנפגעה.

Question 21

הגדרת הפונקציה

Answer 21

● פונקציה יכולה להיות יציבה מסוימת או תנועה מסוימת .

Question 22

אבחנה מבדלת פונקציונלית

Answer 22

● כאמור נזהה מה הן התנועות המסוימות בתוך הפונקציה שמחמירות את הסימפטום ואיזה מפרקים/ מבנים ספציפיים בפונקציה מחמירים את הסימפטום.

Question 23

● מה נרצה להבין מבדיקה פונקציונלית -

Answer 23

▪ רמזים למקור הסימפטום - רמז למבנה שנפגע.
▪ הערכה לשיפור – פרוגנוזה.
▪ מעקב - על ידי בדיקת הפונקציה שנפגעה - נוכל להבין האם הטיפול עוזר או לא.

Question 24

● היבטים אליהם נתייחס בבדיקה הפונקציונלית –

Answer 24

▪ איכות התנועה- האם התנועה מבוצעת עם/ בלי קומפנסציות – תנועות נלוות.
▪ טווח התנועה- האם מבוצעת תנועה בטווח מלא.

Question 25

מה נבדוק בתנועה הפונקציונלית?

Answer 25

▪ ,נבדוק תנועות פיזיולוגיות אקטיביות
ופסיביות – פיזיולוגיות או אקססוריות .

Question 26

מהי התנועה הפיזיולוגית אקטיבית?

Answer 26

תנועה שהמטופל מבצע בעצמו.

Question 27

עקרונות לבדיקה פונקציונאלית של תנועה פיזיולוגית אקטיבית

Answer 27

▪ מתן הוראות ברורות - חייבים לתת למטופל הוראות מדוייקות כיצד עליו לבצע את התנועה, כדי לא לעורר אצלו כאב.

▪ בדיקת תנועה מספר פעמים במשך זמן הבדיקה או הטיפול - נבדוק איכות תנועה והתנהגות סימפטומים כמה פעמים תוך כדי הבדיקה והטיפול.

▪ בדיקת התנועה בזוויות שונות – נקפיד להסתכל על התנועה מזוויות אחרות כל זווית תיתן לנו מידע נוסף.

▪ נחפש אסימטריה בתנועה- אם יש, נתקן את הסטייה ונבדוק מה הרלוונטיות של התיקון לסימפטום. לדוג’ האם התיקון מייצר כאב/ מפחית כאב.

.

Question 28

במידה ולא הופק סימפטום בתנועה פיזיולוגית אקטיבית-

Answer 28

ננסה להוסיף אובר פרשר - אם המטופל ביצע תנועה בטווח אקטיבי מלא בלי כאב המטפל יכול למתוח עוד קצת עד ה
End field .

Question 29

במידה והסימפטום לא הופק בתנועה פיזיולוגית רגילה וגם לא באובר פרשר-

Answer 29

ננסה לייצר גירוי בדרכים שונות

Question 30

דרכים ליצירת גירוי- אם הסימפטום לא הופק בביצוע התנועה הפיזיולוגית

Answer 30

❖ השארות זמן ממושך בתוך התנועה
❖ ביצוע התנועה עם עומס
❖ חזרה על התנועה הרבה פעמים
❖ ביצוע התנועה במהירויות שונות
❖ הוספת עומס דחיסה לתנועה- למשל הוספת תיק על הגב או קסדה על הראש
❖ ביצוע תנועות משולבות - פלקשין+רוטישן וכו’ לפי הפונקציה הספציפית שפגועה.
❖ פונקציה - אם כל אלה לא עבדו- נשלח את המטופל לבצע את הפונקציה שמעוררת את הסימפטום , ואז נבדוק אותו שוב כשהוא מגורה. למשל נשלח אותו לרוץ על ההליכון עד שהכאב מופיע

Question 31

סימון בדיליון במידה והמטופל ביצע טווח תנועה מלא יחד עם אובר פרשר ולא הופיעו כאבים-

Answer 31

נסמן את זה ב שני
V
VV).

Question 32

●תנועה פסיבית יכולה להיות:

Answer 32

▪תנועה פיזיולוגית - תנועה פיזיקלית פסיבית

▪תנועה אקססורית - תנועה שהמטפל מבצע על המטופל שאינה פיזיולוגית רגילה באופן פסיבי אלא מעורבת בה טכניקה מנואלית מסוימת.

Question 33

● עקרונות לבדיקה פונקציונאלית של תנועה פסיבית פיזיולוגית / אקססורית– תנועה שהמטפל מבצע על המטופל -

Answer 33

▪ הסבר ברור - נסביר למטופל באופן ברור מה אנחנו עומדים לעשות, ומה עליו לעשות ולבקש שיגיד שמופיע הכאב.

▪ שליטה אפקטיבית בתנועה – בחירת האחיזה, העומס, המכניקה שנפעיל בתנועה שרלוונטיים לבדיקה שלנו.

▪ בחינת היחס בין איכות התנועה להתנהגות הסימפטומים– נתאר ע”י
“Movement diagram”

Question 34

דוגמאות לבדיקה על פי ממצאים פיזיקליים הצביעים על אפשרות של מעורבות מבנה מסויים:

Answer 34

▪בדיקות למעורבות מפרקים בין חולייתיים - Test of Intervertebral Joints

▪בדיקות למעורבות של שרירים - Tests for Muscles -

▪מבחנים למעורבות ווסקולרית - Test for Vascular Involvements -

▪מבחנים למעורבות מערכת העצבים - Test for “Nervous System Involvement”

▪Posture test - בדיקה למעורבות יציבה -

Question 35

בדיקות למעורבות מפרקים בין חולייתיים - Test of Intervertebral Joints -

Answer 35

▪תנועות פיזיולוגיות

▪מישוש המפרקים החולייתים הפריפריים

▪תנועה אקססורית של החוליות

▪תנועות פיזיולוגיות פסיביות בין החוליות

Question 36

ההבדל בין תנועה פיזיולוגית לתנועה אקססורית

Answer 36

Question 37

תנועות פיזיולוגיות - Physiological Movements -

Answer 37

● נבקש מהמטופל לבצע תנועות פיזיולוגיות לדוג’ להרים משהו מרצפה ונראה האם הסימפטום מופק - תנועה אקטיבית/ פסיבית, בודדת/ מורכב לדוג’ רק flexion, או flexion & rotation & side flexion. בדיקה תקינה - טווח מלאים בלי סימפטומים.

אם הכול תקין, זה מוריד את הסיכוי למעורבות מפרקית בעמוד השדרה אך לא שולל.

Question 38

מישוש המפרקים החולייתיים והפריפריים -

Answer 38

● על מנת לבדוק האם הם מגורים (רלוונטיים). לא תמיד יש קשר ישיר בין הגירוי לסימפטום , גם אם המישוש רגיש, זה לא אומר שהמפרק הוא באמת מקור הבעיה שלנו.

Question 39

● תנועה אקססורית של החוליות – Passive accessory inter-vertebral movements - (PAIVM)

Answer 39

תנועה שרק המטפל יכול לבצע מנואלית, תנועת החלקה
(displacement)
של המפרק.

תנועות שהן גם לא בהכרח פיזיולוגיות – כלומר המטופל לא יוכל לעשות את התנועות האלו אקטיבית אבל הן חלק מהתנועה הפיזיולוגית - מרכיב מתוכה שמתאפשר בזכות ביצוע התנועה באופן פסיבי.
מטרתן
PAIVM
היא לזהות בעיות בתנועה הסגמנטלית במפרקים בין חולייתיים

Question 40

תנועות העיקריות הן:
PAVIM

Answer 40

▪ Spinning– תנועה סביב ציר קבוע.
▪ Rolling– תנועה סביב ציר מסוים אך הציר נע. כלומר, זהו סיבוב עם שינוי במיקום שלו בניגוד ל-Spinning שם אין שינוי במיקום של הציר.
▪ Sliding= Glide - תנועת החלקה של המפרק שאנו אוהבים לנצל.
* לא כל שלושת התנועות קורות בכל המפרקים, יש מפרקים שבהם ה-
rolling
יותר משמעותי, ויש מפרקים שבהם הוא
כמעט ולא קיים. נקח את זה בחשבון לפני מסיקים מסקנות.
* התנועות האקססוריות הן גם שיטה ב-
manual therapy - מוביליזציה.

Question 41

● תנועות פיזיולוגיות פאסיביות בין החוליות –Passive physiological inter-vertebral movement (PPIVM) -

Answer 41

תנועות פזיולוגיות בשלמותן במפרקים בין חולייתיים שהמטפל מבצע מנואלית - פאסיבית, סגמנטלית ופיזיולוגית.

Question 42

בדיקות למעורבות של שרירים - Tests for Muscles -

Answer 42

● בדיקת השריר כמקור לכאב
● בדיקת השריר כגורם תורם -

Question 43

● בדיקת השריר כמקור לכאב -

Answer 43

▪ תנועה פונקציונלית – כיווץ כחלק תנועה פונקציונלית - זה יהיה השלב הראשון שלנו בבדיקת שריר, נבקש לבצע את התנועה. היא תיבדל מכיווץ ספציפי בהמשך בכך שהיא מערבת יותר שרירים ולא מבודדת את שריר המטרה.

▪ מישוש - לאחר שראינו את הפונקציה הפיזיולוגית שלו, נמשש אותו באופן ספציפי, עד כמה שהבדיקה מהימנה. נוכל לראות את יש התעבות, קרע, ספאזם וכאב בשריר. כמובן שזה תלוי בעומק השריר.

▪ Passive Starch - מתיחה פאסיבית - נמתח את השריר שאנו חושדים בו, ונראה איך הוא מגיב.

Question 44

● בדיקת השריר כגורם תורם -

Answer 44

▪ תפקוד פונקציונלי ומבודד - כוח, סיבולת, הספק נבדוק אותו מהבחינות הללו. אנו מגדילים את מעורבות השריר מעין מבודדים אותו, או מורידים השפעה של אחרים ע”י התנגדות.

▪ אורך - יש בדיקות ספציפיות שמנסות למתוח את השריר כדי לבדוק כמה הוא מאורך או מקוצר (ספאזם כרוני).

Question 45

מבחנים למעורבות ווסקולרית -
Test for Vascular Involvements -

Answer 45

●VBI – vertebral basilar artery -
מדובר בבדיקה שנועדה לבדוק מעורבות של העורק החולייתי, הוא כולל את חמשת ה-די. אם הבדיקה חיובית, זה יכול לחזק את ההשערה למעורבות העורק.

● דפקים עורקיים – בדיקה של פתולוגיה שלוחצת וגורמת לנימולים וחוסר אספקת דם לעורק. לדוג’ מבחני
Thoracic Outlet
- נבדוק את הדופק האולנרי והרדיאלי. נעשה תנועה למעלה והצידה תוך כדי שאנו מותחים את היד, יתכן שיש הפרעה בזרימה באזור המשולש הסקלני יש לבדוק שני כיוונים. נשווה גם דופק ביד וגם בצוואר יתכן שיש פגיעה ב
milieu- (=אזור)
שבו נמצא כלי הדם או שיש בעיה בזרימה הפנימית שלו בגלל הסתיידויות או התעבות שלו. אם הבעיה באזור, נבחין באיזשהו ממצא שם. אם לאחר הטיפול, זה יעבור, אז כנראה זה היה מקור הבעיה.

Question 46

מבחנים למעורבות מערכת העצבים - Test for “Nervous System Involvement” -

Answer 46

● בדיקות דינמיקה של מערכת העצבים

Question 47

● דוגמאות לבדיקות דינמיקה של מערכת העצבים -

Answer 47

● Passive neck Flexion
● Straight leg Raise
● Prone Knee Bend
● Upper Limb Tension Tests - ULTT’s
● Combined Tests and Variations –
● Nerve Palpation
● Neurological Functio

Question 48

בדיקות דינמיקה של מערכת העצבים –

Answer 48

● לעצב יש מעטפת, נרצה לבדוק האם הוא חופשי במעטפת (מצב תקין), או שיש הפרעה לתנועתיות שלו בתוך המעטפת, לדוג’ כמו ב
-carpal tunnel.

Question 49

● Passive neck Flexion –

Answer 49

מטופל שוכב על הגב והמטפל מבצע לו פלקציה פאסיבית של הצוואר
PNF -
אם יש מעורבות של הדורה – מעטפת העצב, היא תמתח וזה יגרום לכאב, הכאב יכול לבוא גם עם זרמים.

Question 50

slump test

Answer 50

המטופל יושב זקוף כשידיו אחורה. נבקש לשמור על ראש קדימה ולעגל את הגב. אח”כ להוריד גם את הראש. אם אין סימפטומים בשום שלב, נמשיך ונבקש להרים את הרגל ולעשות
dorsi flexion
אם יש נימול בשלב זה ואנחנו רוצים לוודא שזה לא מקושר לזרימת דם – נבקש להרים את הראש, אם הסימפטום מוקל, אז כנראה עצבי. זוהי למעשה בדיקה נוירו-דינמית
(nevodynamic)
שבודקת מעורבות עצב באופן תנועתי במישור הסגיטלי. יש קשר ישיר בין כל המרכיבים של המערכת העצבית. אם מגרים את ה
-brachial plexus
בימין, זה יכול להשפיע על שמאל, על ה-
dura
בעמוד השדרה וכו’. זה מוגדר בצורת אייג’ – ברגע שיש מתיחה בקצה אחד, זה יכול להשפיע על הקצה השני. בין כולם יש חיבורים של ה-
collagen fibers
התנועה יכולה להיות מופרעת כאשר יש בעיה באיזור מסויים.

Question 51

● Straight leg Raise-

Answer 51

sciatic Nerve -

המטופל שוכב על הגב ואנו מרימים באופן פאסיבי ישר למעלה (טווח מקסימלי) בתנועה הזאת אנחנו מותחים את ה העצב הסיאטי- אם אנו מרגישים כאב בתנועה זו נבין שיש משהו שמפריע לעצב. אם אין כאבים, נבקש לעשותדורסי פלקשן ונשאל.

כדי להבין אם זה עצבי או שההמסטרינגס מקוצרים – נבקש להרים את הראש. במילים אחרות, כדי לעשות אבחנה מבדלת נשנה גורם שלא מתקשר לאחד מהחשודים.

Question 52

● Prone Knee Bend

Answer 52

• כיפוף ברך בשכיבה על הבטן - בדיקת Femoral Nerve - המטופל שוכב על הבטן ואנו מכופפים את הברך, מביאים את הקרסול לישבן. בתנועה הזאת אנחנו מותחים את הFemoral Nerve. אם אנו מרגישים כאב בתנועה זו נבין שיש משהו שמפריע לעצב.

Question 53

● Upper Limb Tension Tests - ULTT’s - מבחני טונוס גפה עליונה

Answer 53

• מבחנים שאנו עושים למתוח את העצבים השונים בגפה העליונה, לבדוק האם יש גירוי (כאב/ נימולים / עקצוצים) – כנראה שמשהו מפריע לעצב:

Question 54

▪ Median nerve -

Answer 54

בצוואר - side flexion,
בכתף extension & abduction,
בשורש כף היד – dorsi flexion

Question 55

▪ Ulnar nerve

Answer 55

• במרפק- flexion

עוד יותר ספציפי למשל בתנועת משקפיים הפוכים.

Question 56

Radial nerve –

Answer 56

▪יד – בפרונציה.

Question 57

● Combined Tests and Variations –

Answer 57

זיהוי הקשר בין תנועת העצבים בפונקציה שכואבת למטופל. לדוגמה, כאשר שחקן טניס שמרים את היד ובו זמנית עושה
extension
בירך – הוא חש נימול.

Question 58

Nerve Palpation -

Answer 58

●מישוש עצבי – איפה שאפשר.

Question 59

● Neurological Function

Answer 59

• פונקציה נוירולוגית
  (CNS, שורש עצב, עצב פריפרי ואוטונומי)

נבדוק ע”י בדיקות נוירולוגיות לדוג’ כוח שריר , רפלקסים
(babinsky & clonus)

Question 60

● מה נחפש בהסתכלות על יציבה-

Answer 60

▪ א-סימטריה - לא כל א-סימטריה היא פתולוגית, אבל יכולה להיות ממצא קליני וגורם תורם.

▪ אטרופיה או היפרטרופיה: האם יש משהו שהוא יותר מהנורמה? משהו שהוא פחות מהנורמה?

Question 61

● איך נבדוק יציבה -

Answer 61

▪ נבדוק יציבה במנחים שונים ובזויות שונות
▪ נבדוק יציבה דינמית וסטטית
▪ אנו צריכים לבדוק את האדם גם כשהוא לא מודע לכך שאנו בודקים את היציבה שלו. יש לוודא שהוא במנח רפוי, רגוע ולעשות את ההסתכלות מזוויות שונות. במצב כזה החולה לא נמצא במצב שהוא צריך “להוכיח”.
אם אנו חושדים שהחולה מגזים עם הסימפטומים שלו, אז ניקח את זה בחשבון ואולי נכלול גם בדיקות דינמיות.

Question 62

מה נכתוב בתיק הרפואי של המטופל?

Answer 62

• יש לוודא שאנו לא כותבים דברים לא מבוססים בתיק הרפואי של המטופל, יש לכתוב עובדות, דברים וודאיים.

Question 63

איך נדע אם היציבה היא רלוונטית לבעיה -

Answer 63

● נשפיע על היציבה (נשנה אותה) אם זה אפשרי (לפעמים היציבה לא גמישה אלא מבנית כמו בסקוליוזיס) ונבדוק איך היא משפיעה על הסימפטום. יציבה יכולה לרמוז על מקור הבעיה או גורם תורם.

Question 64

● לאיזה היבטים ביציבה נתייחס בחיפוש אחר הגורמים לליקוי היציבה-

Answer 64

▪ אורכי שרירים- שרירים ארוכים מדי בע”ש למשל - יגרמו להגברת הלורדוזה

▪ תפקוד שרירים – שרירים חלשים או תפקוד ירוד שלהם לדוג’ שרירי בטן ארוכים בשל הלורזה לא ייצבו כמו שצריך את מנח הגוף ובכך תורמים עוד לליקוי היציבה.

▪ שינויים במפרק , בעצבים ברקמה רכה ובתנועתיות- פגיעה במוביליות (נוקשות) במפרקים יכולות לגרום ליציבה לא תקינה.

Question 65

טיפול יציבתי- האם נטפל תמיד, גם במצבים מתקדמים וחמורים?

Answer 65

• בכל שלב מתקדם וחמור ככל שיהיה בליקוי היציבה כדאי לנסות לטפל , גם אם לא נצליח לתקן את היציבה ויזואלית , יכול להיות שנצליח לשפר את התפקוד של המטופל עם הליקוי יציבה שלו ובכך לשפר לו את איכות החיים.

Question 66

אבחנה מבדלת פונקציונלית- יציבה

Answer 66

חייבים לבדוק מה ספציפית הפונקציה הגורמת למטופל לכאב. גם ברמה המבנית – אילו מבנים עצביים, מפרקיים או שריריים מעורבים בה, וגם ברמה היותר כללית אילו מנחים תנועות רלוונטיים עבורה.

לדוג’ שחקן טניס שמופיע לו כאב בכתף בחבטה אנו צריכים לנתח את המבנים המעורבים בכתף, וגם את התנועה של פשיטה וסיבוב חיצוני כדי להבין האם יש משהו ביציבה שלו שהוא רלוונטי לאותה פונקציה.

לדוג’ ליקוי יציבה קיפוטי המתבטא גם ב
Round shoulder
אשר משפיע על הפונקציה של החבטה ולכן צריך להתייחס אליו כגורם תורם ולטפל גם בו. כי בסוף מטרת הטיפול שלנו היא החזרת הפונקציה.

• לרוב המטופלים יגיעו אלינו עם תלונה אבל דווקא בתחום טיפולי היציבה יש לפעמים מטופלים בעיקר בני נוער שההורים שלהם מביאים אותם עם ליקוי יציבה ואינם סובלים מדיספונקציה או כאבים.