חלק ראשון

Question 1

חשיבה קלינית

Answer 1

ביצוע אינטגרציה של מאפיינים ומשתנים רבים כדי לתת את הטיפול הטוב ביותר.

Question 2

מתי מתחיל תהליך החשיב הקלינית?

Answer 2

תהליך זה מתחיל החל מהריאיון עם המטופל בו אנחנו רוצים לאסוף כמה שיותר אינפורמציה וכך להתחיל לפתח השערות.

תוך כדי קבלת האינפורמציה כבר צריך לשלב את הכלים והידע שיש לנו בראש.

Question 3

השלב הבא אחרי הריאיון ועל בסיס מה הוא יהיה?

Answer 3

השלב הבא הוא לבצע בדיקה פיזיקלית שתואמת את הריאיון לפי ההשערות שפיתחתי.

Question 4

מרכיבי וכישורי החשיבה הקלינית

Answer 4

● תהליך החשיבה - הצורה שבה אנו חושבים.
● ידע - המרכיב החשוב ביותר והבסיסי ביותר היכולת לארגן את הידע בצורה טובה - חשוב להבין שיש הרבה סוגים של ידע, ממחקרים, מניסיון, ידע שהוא פחות מבוסס.
● Relevant \ Irrelevant Information - עלינו לסווג מה יותר רלוונטי ומה פחות רלוונטי מתוך האינפורמציה שאנו מקבלים וגם לכוון את הראיון לפי כך.
● Interpretation of Information – תוך כדי הראיון לנסות כבר להבין מה המשמעות של האינפורציה שאנו מקבלים.
● Hypothesis Generation – העלאת השערות לפי הפתו – פיזיולוגיה שהמטופל מתאר.
● Hypothesis Testing –במהלך התשאול אנחנו כל הזמן צריכים לבחון את ההשערות שלנו מחדש, עם תהליך החשיבה לצמצם את האפשרויות עד להגעה להשערות הסופיות – השערות המפתח, לפיהן נבחר את הבדיקה הפיזיקלית.

Question 5

מה הן השערות המפתח?

Answer 5

ההשערות שפיתחנו לאחר צמצום,
ועל פיהן נבחר את הבדיקה הפיזיקלית

Question 6

חשיבה ביקורתית – Metacognition

Answer 6

עלינו להיות ביקורתיים- לא רק כלפי הידע שלנו, אלא גם כלפי תהליך החשיבה עצמו.

● Reflection in Action
● Reflection about the Action

Question 7

Reflection in Action

Answer 7

• לחשוב על הפעולה עצמה. לדוג’ אם עשינו בדיקה של טווח תנועה האם הוא תקין, מה המשמעות שלו לגבי האבחון וכד’

היכולת לחשוב על גישות שונות להתמודדות עם סיטואציה בעודה מתרחשת
יותר קשה, דורשת לחשוב בהיגיון ולא מהרגש, דורשת תרגול

Question 8

Reflection about the Action -

Answer 8

לחשוב האם הפעולה שבחרנו לבצע היא הרלוונטית ביותר. לדוג’ האם בכלל בדיקת טווח תנועה היא הבדיקה הנכונה לעשות.

ההגדרה:
היכולת לחשוב על מה שכבר קרה ולשקול גישות שונות

Question 9

Clinical Reasoning Model for Therapists -

Answer 9

● -Information, Perception and Interpretation קליטת אינפורמציה
● Initial concept and multiple hypothesis-יצירת השערות
● Data Collection - לשנות את ההשערות תוך כדי קליטת האינפורמציה
● Decision making - קבל החלטות. אני כפיזיותרפיסט צריך לקבל החלטות, לא להגיד “הרופא אמר”. צריך להתחשב ולדעת מה הרופא אומר, אבל קבלת ההחלטה היא עליי, האחריות היא עליי. לא לברוח מהחלטות.
● Diagnostic management- בחירת תכנית טיפול על בסיס האינפורמציה
● Physical Therapy Intervention-קבלת החלטה האם לבצע טיפול פיזיותרפי או לא. לפעמים אני יכול לקבל החלטה שאני לא בהכרח יכול לעזור כפיזיותרפיסט ואולי להציע טיפול אחר אם נראה לך שהוא יכול לעזור.
● Reassessment- לאחר שהוחלט על טיפול מסוים והתחלנו לטפל, אנחנו מבצעים הערכת מחודשת של הנתונים על מנת לבדוק אם ההחלטות שקיבלנו נכונות. אנחנו חייבים להבין שכל התהליך הזה מלווה בשיח שוטף עם המטופל והוא יכול להחליט אם זה טוב לו או לא, לכן אנחנו חייבים להתייחס למה שהוא חושב על אופן הטיפול

Question 10

ארגון החשיבה הקלינית -

Answer 10

●המכניזם של הסימפטום
●המקור לסימפטומים
●הגורמים התורמים
●אמצעי זהיות וקונטרא אינדיקציות
●פרוגנוזה- צפי להחלמה
●טיפול

Question 11

המכניזם של הסיפטום

Answer 11

מה המנגנון בגוף שהביטוי שלו הוא הסימפטום לדוג’ חום, אודם, נפיחות יכולים להיות חלק ממנגנון בגוף שנקרא דלקת.

Question 12

המקור לסימפטומים

Answer 12

מקור הבעיה שגורמת לאותם סימפטומים, לדוג’ מה מקור הדלקת.

Question 13

הגורמים התורמים

Answer 13

מעבר לסימפטומים
גורמים תורמים יכולים להיות מכניים, תרבותיים, נפשיים ויש לחפש אותם כי לפעמים הם אלו שאם נטפל בהם הסימפטומים ירדו.

Question 14

אמצעי זהירות וקונצטרא אינדיקציות

Answer 14

זיהוי גורמים שיכולים להיות בעייתיים או אסורים ולנקוט אמצעי זהירות במהלך הבדיקה בעקבות האינפורמציה שקיבלנו בריאיון.

Question 15

טיפול

Answer 15

בחירת טיפול לפי שאר השלבים, תוך כדי הראיון, הבדיקה הפיזיקלית ושאר השלבים אנחנו כבר צריכים להעלות בראש את ההשערות גם לגבי סוג הטיפול בו נבחר ואת המטרות שלו.

Question 16

כאב נוסיספציבי

Answer 16

כאב נוציצפטיבי
(Nociceptive)
נגרם על ידי גירוי של סיבי עצב היקפיים המגיבים רק לגירויים המתקרבים או עולים על עוצמה הגורמת נזק לרקמה. כאב נוציצפטיבי ניתן לסווג גם לכאב ‘ויסצרלי’ (Visceral) וכאב ‘סומטי’ (Somatic).

כאב ויסצרלי הוא כאב אשר מקורו באיברים הפנימיים. כאב זה קשה למיקום ועמום ופעמים רבות מלווה בהקרנה של הכאב לאזור מרוחק מהאיבר הפגוע (כך לדוגמה קרע בטחול עלול להוביל להופעת כאב בכתף שמאל). כאב סומטי עמוק הוא כאב אשר מקורו ברצועות, גידים, עצמות, כלי דם, שרירים, עור ורקמות חיבור. זהו כאב חד ומוגדר יותר במרבית המקרים.

Question 17

כאב נוירופתי

Answer 17

כאב נוירופטי
(Neuropathic)
הוא כאב הנובע מנזק או מחלה
הפוגעים בעצבים תחושתיים. כאב קשור בפגיע בעצבים פריפריים מתואר לרוב כתחושת עקצוץ, שריפה, זרם חשמלי או מחטים. כאב נוירופטי מתחלק לכאב פריפרי או מרכזי. כאב מרכזי נראה לדוגמה בחולים אחרי אירוע מוחי הסובלים מכאב באזור המשותק.

Question 18

המכניזם של הסימפטומים לפי סוגים עיקריים של כאב פריפריאלי

Answer 18

● Peripherally Nociception
● Peripherally Neurogenic Nociception
● Central activated nociception
● Autonomic
● Affective

Question 19

● Peripherally Nociception-

Answer 19

מכניזם של גירוי מכאיב (חריף – כימי , תרמי וכד’) מחוט השדרה והלאה שנקלט ע”י רצפטורים לכאב וכתוצאה מכך שולח מידע סנסורי אל המוח והמוח מפרש זאת ככאב.

הגירוי מועבר בעצב הסנסורי לקרן האחורית בחוט השדרה שם נוצר קשר אינטר-נוירוני והגירוי עלה דרך ה-
Spino-thalamic tract

עד לתלמוס ולקורטקס, המוח כתוצאה
מכך מפרש כאב .

Question 20

● Peripherally Nociception-
מאפיינים

Answer 20

●Intermittent – לסירוגין מופיע רק שיש קשר ישיר בין גירוי לתגובה – לדוג’ כל פעם שהוא מעלה את היד מעל הראש כואבת לו הכתף.
●כאב חד
●קשר מכני
●כאב תוך כדי תנועה
●כאב עמום

Question 21

דוגמאות לפתולוגיות בעלות מכניזם כאב פריפרי רגיל:

Answer 21

●פריצת דיסק לוחצת על ה
Dura matter
(מעטפת חוט השדרה)
מעוצבבת גם על ידי עצב פריפי
sinovertebral nerve.

Question 22

peripherally Neurogenic Nociception –

Answer 22

מכניזם של גירוי חריף בעקבות לחץ על העצב עצמו- כלומר, משהו שמכאיב לעצב עצמו ולא לאיבר בגוף.

תחת אותה קטגוריה נכנס גם כאב שקשור למעטפת של העצבים.

לכל מעטפת של עצב יש מערכת עצבית אשר מעצבבת אותה (כנ”ל גם לדורה של חוט השדרה).
Vaso nervorum - כלי דם של העצב.
Nervo nervorum- עצבוב של העצב

Question 23

מכניזם מאפיין:
Peripherally Neurogenic Nociception

Answer 23

• עקצוצים, הרדמות - pins and needles
• כאב לפי מסלול של עצב
• Latency – כאב שמופיע אחרי הפסקת הגירוי. קורה בדר”כ בגלל שורש עצב מגורה. קורה גם כאשר משאירים את הגירוי ורק לאחר כמה שניות מופיע הכאב.
• Nasty/ nagging – כאב מציק כל הזמן לא נרגע.
• Giving way – למשל כשהברך מתקפלת כשהולכים – נובע מחולשת שרירים או מבעיה במערכת העצבים. רמזים שיכולים לשכנע על מנת לפתוח את קו המחשבה למכניזם העצבי.
• תחושת שריפה
• כאב חד, בלתי נסבל , דמעות
• חולשה
• חוסר שליטה על תנועה.

Question 24

● Central activated nociception

Answer 24

אין קשר ישיר של גירוי תגובה (הוא ירגיש תחושה מוזרה כמו שכתבנו קודם, המטופל לא יצליח לתאר מה שהוא מרגיש, הוא לא בהכרח כאב אך יכול להיות שיהיה גם כאב פריפרי וגם במערכת המרכזית.)

Question 25

מכניזם מאפיין:
● Central activated nociception

Answer 25

• Bizarre symptoms - החולה מתקשה לתאר את התחושות שלו
• סימפטום ספונטני ללא גירוי
• סימפטום שנבנה בהדרגה
• Negative stim – response - סימפטום שמופיע בעקבות גירוי שלא אמור לעורר אותו
• סימפטום מחזורי
• סימפטום הורמונלי
• Allodynia – גירוי שבדר”כ לא מביא לתגובה של סימפטום, הפעם כן מביא לתגובה, לדוגמא סיבוב ראש שיביא לכאב.
• Hyperalgesia – רגישות יתר לגירוי, אין קשר ישיר בין גירוי לתגובה.

Question 26

דוגמאות לפתולוגיות בעלות מכניזם כאב פריפרי מרכזי:

Answer 26

• גידול במוח
• שבץ

Question 27

● Autonomic-

Answer 27

מכניזם של המערכת האוטונומית בנוסף לכאב. יושבת משני צידי עמוד השדרה. המערכת הסימפתטית מלווה את העצבים בפריפריה ואת כלי הדם בראש צוואר על מנת לתת תגובה סימפטית או פרה - סימפטית לגירוי שמגיע

Question 28

מכניזם מאפיין:
● Autonomic

Answer 28

• גירוד
• תחושת שריפה
• הזעה
• שינויים בצבע
• חם לו / קר לו
• תגובות אישונים
• הפרעות בקצב לב
• שינויים תרופיים
• Patching – כתמים כאובים בעור.
• תחושת נוקשות
• צרידות וצפצוף

Question 29

דוגמאות למצבים בהם נחשוב על המכניזם האוטונומי –

Answer 29

• מטופל שיגיד שכואב לו מקום מסוים ובמקביל יש איזשהי תגובה סימפתטית כמו הזעה באותו מסויים כמו שריר – אז הולכים לאותו סגמנט לבדוק. אולי גם העצבים הקשורים למערכת האוטונומית באותו אזור של השריר נפגעו.
• מטופל מתאר כאב מקומי כמו בכתף המלווה בתחושה כללי מהמערכת האוטונומית כמו צרידות

Question 30

● Affective

Answer 30

המכניזם הרגשי , נפשי שיכול לגרום להגברת הכאב. לדוג’ סטרס יכול להביא להגברה של תחושה של כאב.

Question 31

מכניזם מאפיין:
● Affective

Answer 31

• תגובות רגשיות
• מתח
• מצב סביבתי
• Non mechanical stimulus – אין קשר בין גירוי לתגובה – כאב.
• אישיותי
• תגובת יתר
• עומס בעבודה
• מצב כלכלי

Question 32

דוגמאות למצבים בהם נחשוב על המכניזם הרגשי –

Answer 32

• אדם מתאר כאבי ראש וגב ושאנו שואלים אותו הוא מתאר עומס בעבודה וקושי כלכלי.

Question 33

טבלה מסכמת

Answer 33

Question 34

מקור הסימפטומים

Answer 34

● Body chart
● סוגי מקורות של סימפטומים
● תשאול סימפטומים -

Question 35

● Body chart

Answer 35

• אנו רוצים למפות את הכאב – מה הגבולות של הכאב, איפה בדיוק מופיע הכאב ואיפה לא.
  על מנת להבין את המקור לסימפטומים נדרשת קודם כל הבנה אנטומית באזורי הסימפטומים והסגמנטים הקשורים.

Question 36

סוגי מקורות הסימפטומים

Answer 36

• Local Source
• Non-Local Source

Question 37

Local Source-

Answer 37

מקור מקומי - איפה שמורגש הכאב שם המקור לגירוי המכאיב.
גורמים שאנחנו תמיד צריכים לזכור ולחשוב עליהם -
▪ Joints and Ligaments
▪ Neural
▪ Muscle or Soft Tissue
▪ Bone
▪ Vascular
▪ Visceral

Question 38

סוגי
Non Local Source -

Answer 38

▪ כאב מוקרן Projected Pain
▪ כאב מושלך Somato-referred Pain

Question 39

כאב מוקרן

Answer 39

כשמשהו מגרה את העצב עצמו במקום מסויים אבל הכאב מופיע במקום אחר במסלול של העצב.
לדוג’ אם אדם מתלונן על כאב בכף היד אנו צריכים לחשוב על כל המסלול של העצבים שמגיעים לכף היד כי יכול להיות שהגירוי על העצב לא נמצא בכף היד אלא בצוואר ממנו מגיע אותו העצב.

Question 40

כאב מושלך
Somato-referred Pain

Answer 40

כשמשהו מגרה מבנה מסויים אבל הכאב מופיע במבנים אחרים בעלי אותו סגמנט. במקרים כאלה יכולה להיות או בעיה בסגמנט עצמו, באזור חוט השדרה או בעיה באיברים פנימיים אשר מגרים את הסגמנט וגם אז המוח מפרש זאת כבעיה בסגמנט ושולח תגובה של כאב לאזורים פריפריים אשר מעוצבבים ע”י אותו סגמנט.

איך זה קורה? הסגמנט עצמו מגורה באזור של חוט השדרה ואל ה- קרן אחורית מגיע גירוי של כאב מאזור הסגמנט, המוח מקבל את האינפורמציה ושולח כתגובה כאב אל המבנים שהסגמנט אחראי עליהם.

לדוגמא, אדם מתלונן על כאב בכתף. אנו צריכים לחשוב על האלמנטים השונים הקשורים באותו סגמנט לדוג’ ה-פצטות של C3 ,
C3 הוא סגמנט של
Accessory Nerve
ועצב זה מעצבב את
Upper Trapezius
והוא מחובר לשכמה ונמצא בספאזם מה שגורם ל-
שכמה להיות ב- הרמה ואז כשמרימים את היד יש צביטה בכתף בגלל ה- הרמה של השכמה. נקרא גם
Secondary subacromial impingement -
המקור לצביטה הוא לא בכתף.

Question 41

תשאול סימפטומים -

Answer 41

1. Site- מיקום הכאב - פירוט המיקום, עומק, אופי.
2. Characteristics- אופי הכאב - משך, סוג לדוג’ דקירות, נימול, חום וכו’. לדוג’ כאב קבוע מראה על מצב דלקתי, משום שהגירוי מתמשך כל הזמן.
3. Behavior - דפוס הכאב - התנהגות הסימפטומים, האם הם נמשכים לאורך זמן, האם הם נרגעים לאחר 24 שעות, מה מחמיר את הכאב, מה מקל על הכאב. לדוג’ בפריצת דיסק, בבוקר יש נוקשות בוקר. ככל שנוקשות הבוקר תתארך, נדע שהמצב יותר דלקתי – לנפיחות ולנוזלים לוקח יותר זמן להיספג.
4. History – היסטוריה - איך התחילו הסימפטומים, התקדמות הסימפטומים, איזה טיפול המטופל קיבל קודם – לדוג’ זריקה אנטי דלקתית, עיסוי, משככי כאבים וכו’.

Question 42

הרחבה- גורמים תורמים

Answer 42

אנחנו מנסים לברר מה המקור לבעיה. למשל אם למטופל יש כאב בכתף אנו רוצים למצוא את הגורמים התורמים לדוג’ ישיבה ממושכת בעבודה של המטופל, בתנוחת קיפוטית שגורמת למייצבי הכתף האחוריים להתארך רוב היום – מביא לחולשה, ושרירי מייצבי הכתף הקדמיים להיות מכווצים רוב היום, גורם לחוסר איזון, ספאזם וכאבים.

אנו צריכים להתייחס לגורמים התורמים כמו אותה ישיבה על מנת להוריד את הכאבים והסימפטומים כמה שאפשר, להקל על המצב – להעלות את רמת החיים.

Question 43

סוגים של גורמים תורמים

Answer 43

• Physical -פיזיקליים – למשל יציבה לקויה.
• Biomechanical -ביומכניים – חוסר איזון שרירי שעלול להפריע למכניקה של התנועה. (חוסר איזון בין אגוניסטים לאנטגוניסטים וכו’).
• Environmental -סביבתיים – לדוגמה, אדם שהוא סטודנט ויושב הרבה שעות.
• Psychological -פסיכולוגיים – לדוגמה, סטרס בעקבות מבחן שיוצר כאב ראש.
• Cultural Influences - תרבותיים – לדוגמה, איך אתה מתפלל, איך אתה יושב, האם יש פעילות שכולם צריכים לעשות כי התרבות מבקשת את זה.

Question 44

● תשאול גורמים תורמים –

Answer 44

בתשאול אנחנו חייבים להתייחס לגורמים התורמים ולחשוב על פתרון עבורם. לדוגמה, אני אולי לא אוכל לשפר את המנח שלו במהלך ישיבה אבל אני יכולה לחזק את כל השרירים מסביב כדי לתמוך ביציבה שלו במהלך הישיבה ובכך להפחית את העומסים והכאבים.

Question 45

אמצעי זהירות וקונטרה אינדיקציות -
Precautions and Contraindications

Answer 45

ת- חשוב מאוד לברר קונטרה – אינדיקציות על מנת לנקוט בכל אמצעי הזהירות הדרושים כדי לא להזיק לחולה. אם אנחנו כמטפלים לא שאלנו על ק.א וקרה משהו זה אשמתנו.

לכן, הריאיון גם חייב להיות כתוב, כדי שתדע בדיוק מה שאלת ומה ענה המטופל ושתהיה לזה אסמכתא.

Question 46

שאלות קונטרא אינדיקציות חייבות לכלול

Answer 46

-Precautionary questions- קונטרה אינדיקציות של מחלות שונות - לשאול לגבי מחלות לב, אפילפסיה, לחץ דם וכד’. שואלים גם אם יש סימפטומים לאחת הבעיות. לדוג’ אם לאדם יש בעיה בעורק בצוואר לא נעשה מניפולוציות צוואריות.

-Severity- חומרת הסימפטום – כאמצעי זהירות בטיפול אנו חייבים לדעת את חומרת הכאב והרגישות לכאב לדוג’ האם הוא נמנע מלבצע את הפונקציה בגלל הכאב, ניתן לבקש מהמטופל לדרג את רמת הכאב בסולם
VAS 1-10,
אפשר גם ללא מספרים – אם אדם אומר שהוא נמנע מלעשות את התנועה.

-irritability - דרגת הגריות – רגישות לגירוי- למטופל יכול לכאוב 3/10, אך למטופל אחד הכאב מופיע אחרי חצי שעה, והשני ירגיש אותו מיד.

Question 47

irritability,

Answer 47

מדד האיריטבליות-
המדורג בדרגות שונות עפ”י השאלות הבאות
1. כמה פעמים עשית את הפונקציה שעוררה את הגירוי עד שהופיע הסימפטום.
2. לאיזה עוצמה הגיע הסימפטום כשהוא הגיע.
3. כמה זמן לוקח לסימפטום להירגע אחרי הפסקת הגירוי.

Question 48

דרגות איריטביליות

Answer 48

1. non irritable-כשכל השאלות מצביעות על דרגת גריות נמוכה – נוכל ככל הנראה להפיק את הכאב במהלך הבדיקה, כי אם יופיע הכאב הוא לא יהיה נורא. רוב האנשים הם
   non irritable. יש מצבים
   , כשהמטופל
   non irritable,
   ניכנס לאזור בבדיקה שיגביר כאב על מנת לשפר את המצב. חשוב לעדכן את המטופל שזה עומד לכאוב על מנת לקבל את שיתוף הפעולה שלו.
2. Moderated irritability – במצב בינוני – אחת מהשאלות מצביעות על דרגת גריות בינונית לדוג’ בשאלה הראשונה המטופל מעיד על כאב אחרי ביצוע חד פעמי בלבד. במצב כזה נבדוק את המטופל עד הופעת כאב ראשוני בלבד.
3. irritable – כאשר שתי שאלות ומעלה השאלות מצביעות על דרגת גריות גבוהה, אנחנו לא ננסה להפיק את הכאב. נבדוק את המטופל עד תחילת אי נעימות – שהמטופל יעשה את התנועה עד אי נוחות, לא עד תחילת כאב.

Question 49

Progression-

Answer 49

קצב התקדמות הכאב- נבדוק לפי תשאול ההיסטוריה של הכאב – לדוג’ נשאל את המטופל איך היה הכאב לפני שבוע, חודש, שנה וכו’ , כך נדע מה קצב ההידרדרות. אם האדם בהידרדרות של הכאב אסור לנו להמשיך ולדרדר אותו.

Question 50

Stability of the disorder -

Answer 50

יציבות הכאב - לפי תשאול ההיסטוריה של הכאב, היא נותנת את המידע לגבי היציבות של הסימפטומים. לדוג’ חוסר יציבות יכולה לבוא לידי ביטוי בכאבים אחרי חודש חודשיים שבאים בגלים. לכן נשאל לפני כל טיפול.

Question 51

עקרונות לטיפול בכאב

Answer 51

את חומרת הכאב ורמת הגריות מבררים עם החולה לפני כל טיפול. לא נרצה לטפל במטופל שתהיה לו החמרה בלי שציפינו לה. לא נעשה ניסוי ותהייה.
● את ההחלטה כמה להיכנס לכאב בבדיקה ובטיפול נקבע על פי השאלות ולא לפי רצון המטופל משום שלעיתים יש פתולוגיות כמו סיאטיקה – דלקת בעצב הסיאטיק שגירוי במהלך הטיפול כמו עיסוי לשרירי הישבן ירגיש לו כמו “כאב טוב” אבל אחרי כמה שעות יגביר מאוד את הכאבים.
● בתרגול חיזוק ההמלצה היא לא להיכנס לכאב בכלל, במיוחד כי אם המטופל מתרגל בבית אין לנו שליטה בכמה הוא נכנס לכאב והאם הוא מזיק לעצמו.
● המטרה שלנו בטיפול היא להקל על הכאבים , לא להחמיר אותם.

Question 52

פרוגנוזה

Answer 52

● עלינו לתת למטופל צפי לגבי ההחלמה שלו ,נקבע אותה עפ”י מספר פרמטרים

Question 53

הפרמטרים

Answer 53

• האם המצב יותר מכני או דלקתי – אם האדם כבר במצב דלקתי עם נפיחויות וכו’, הפרוגנוזה תהיה פחות וטבה מאשר אם הבעיה היא רק מכנית לדוג’ impingement.
• דרגת האיריטבליות- ככל שהדרגה גבוהה יותר הפרוגנוזה פחות טובה.
• משך הכאב – ככל שמשך הכאב קרוב יותר ל 24 שעות ביממה, הפרוגנוזה פחות טובה.
• דרגת הטראומה – ככל שדרגת הטראומה חמורה יותר , הפרוגנוזה פחות טובה.
• ציפיות המטופל – ככל החוסר ההתאמה בין ציפיות המטופל לפרוגנוזה שלו זה ישפיע עליה לרעה , המטופל יהיה מתוסכל מה שיפגע בצפי להחלמה.
• Lifestyle-חיי היומיום של המטופל – ככל שאורח החיים של המטופל גורם לגירוי הבעיה הפרוגנוזה פחות טובה. לדוג’ מטופל עם כאבי גו עם אורח חיים מאוד יושבני כמו בהיי טק, או מטופלת עם כאבי ברכיים בעלת אורח חיים ספורטיבי תחרותי פחות טוב לפרוגנוזה.
• פרופיל אישי - אישיות המטופל. ככל שאישיות המטופל גורמת לגירוי הבעיה הפרוגנוזה פחות טובה. לדוג’ מטופל עם כאבי צוואר שהוא גם מאוד פרפקציוניסט שחייו מתנהלים תחת סטרס רב ישפיע לרעה על הפרוגנוזה שלו.
• פוטנציאל ריפוי - ככל שפוטנציאל ההחלמה של הרקמה יהיה נמוך יותר הפרוגנוזה תהיה פחות טובה. לדוג’ לרקמה עם מעט אספקת גם כמו סחוס יש פוטנציאל החלמה נמוך יותר.
• גיל - ככל שגיל המטופל גבוהה יותר כך פוטנציאל הריפוי נמוך יותר.

Question 54

טיפול

Answer 54

● בחירת טיפול לפי שאר השלבים, תוך כדי הראיון, הבדיקה הפיזיקלית ושאר השלבים אנחנו כבר צריכים להעלות בראש את ההשערות גם לגבי סוג הטיפול בו נבחר ואת המטרות שלו.
● על מנת להחליט על הטיפול בצורה מיטבית נפעל על פי העקרונות הבאים בראיון ובבדיקה:

Question 55

העקרונות לקביעת טיפול

Answer 55

• לשאול שאלות פתוחות – לדוג’ יש הבדל בין לשאול “מה קורה בלילה, האם הוא עובר בקלות”, לא לשאול “האם אתה ישן בלילה”. לא להתקבע על תמונה בהתאם לפתולוגיה. לא ליפול בפח ולהיות סגורים במחשבה שלנו.
• לא להניח דברים מראש אלא תמיד רק לבצע השערות.
• לא להיות סגור חשיבתית אלא לשמור על ראש פתוח.
• לא לבצע דברים על בסיס הנחות והשערות. השערות צריך לבדוק.