Decision Making Flashcards
מה הם שני סוגי ההחלטות שעליהם למדנו בקורס?
מבוססות ראיות - יש תשובה אמיתית בעולם, ואנחנו מנסים לגלות אותה (האם יש גידול בסריקה). יוצר את טבלת הsignal detection theory (שכוללת גם false positive, false negative, שאותם יוצרים הבדלים בין אישיים).
מספר רבדים - יש הרבה תכונות שיכולות לתרום להחלטה, והמשקל שיש לתת לכל תכונה משתנה בין אנשים.
מה ההבדל בין normative\descriptive theories?
תיאוריות נורמטיביות (רציונאליות) מדברות על ההחלטה שנכון לקבל.
תיאוריות תיאוריות (descriptive) מדברות על ההחלטות שאנשים עושים בפועל.
מה הופך החלטה לרציונאלית (2 מאפיינים)?
העברה (טרנסיטיביות) - אם א>ב, ב>ג אז א>ג. בפועל אנשים שוברים את ההנחה הזאת וזה הופך אותם למשאבת כסף (כי הם כל הזמן ישלמו בשביל להחליף וזה אף פעם לא ייגמר כי בעצם מדובר במעגל).
invariance - הצגת הנתונים לא אמורה להשפיע על הבחירה שלנו. בפועל:
-אם מוסיפים אופציה שלישית לבחירה עם שתי אופציות, לעיתים אנשים ישנו את הבחירה שלהם בין שתי האופציות המקוריות, שזה לא רציונאלי.
-מידע שרירותי של מחיר על חפצים אחרים משפיע על כמה אנחנו מוכנים לשלם על החפץ שרצינו לקנות.
-אם יש ברירת מחדל יש יותר סיכוי שיבחרו בה מאשר אם האופציות היו זהות אבל השנייה ברירת המחדל מתהפכת (שברירת המחדל היא לתרום איברים אז תורמים יותר).
עקרון הדבר הבטוח - לא צריך מידע לגבי פרמטרים שלא משפיעים על ההחלטה שלנו. אם אני אבוא לכיתה עם או בלי גשם, אז אני לא צריכה לדעת אם ירד גשם.
דילמת האסיר - לא משנה מה השני עושה, תמיד נכון לדבר, אבל אנשים לא תמיד מבינים את זה.
מהו פרדוקס ברנולי, ומהו הפתרון שלו?
משחק שבו מטילים מטבע עד שיוצא עץ ואז מפסיקים, ומקבלים כסף בשווי 2 בחזקת כמות הפעמים שהטילו את הקובייה. התוחלת של המשחק הזה היא אינסוף (חצי כפול 2 ועוד רבע כפול 4….), ובכל זאת אנשים לא מוכנים לשלם אפילו סכומים קטנים כדי לשחק בו.
הפתרון שהציג דניאל ברנולי הוא שהערך האובייקטיבי הצפוי לא שווה לערך הסובייקטיבי שאנחנו נותנים, ואנחנו מקבלים החלטות לפי הערך הסובייקטיבי. בגלל שאנחנו תופסים בהערכת חסר את הרווחים הגבוהים, התוחלת הסובייקטיבית נראית לנו קטנה מהאובייקטיבית.
מהו היחס בין הערך האובייקטיבי לבין הערך הסובייקטיבי שאנחנו נותנים לתוחלת? ולהסתברויות?
אנחנו לא מבדילים טוב בין ערכים גדולים (ההבדל בין 1 ל10 ייראה יותר משמעותי מההבדל בין 1000 ל2000)
הסתברויות נמוכות נתפסות כגבוהות יותר, והסתברויות בינוניות וגבוהות נתפסות כנמוכות יותר.
איזה התנהגויות הקשורות לסיכון נובעות מהפער בין תוחלת אובייקטיבית לסובייקטיבית?
הימנעות מסיכונים - ברווחים בהסתברויות גבוהות אנשים מעדיפים ללכת על בטוח ולהיות בטוחים שיקבלו משהו, כי ההבדל בין רווחים גדולים לא נראה מאוד משמעותי. בהפסדים בהסתברויות נמוכות הם גם ירצו להימנע מסיכון.
חיפוש סיכונים - בהפסדים בהסתברויות גבוהות, אנשים מעדיפים להמר, כי אפילו הפסד קטן נחשב מאוד משמעותי. ברווחים בהסתברויות נמוכות הם גם ירצו לקחת את הסיכון.
מהי הזנחת שיעור הבסיס?
הטייה קוגנטיבית שבה אנשים מזניחים מידע כללי על העולם לטובת מידע הרלוונטי ספציפית למקרה. זה קורה כאשר יש יותר false positives מאשר hit.
האם רייצ׳ל הביישנית היא ספרנית או אשת מכירות (כנראה אשת מכירות, כי יש יותר כאלה).
אנשים מתבלבלים בין הסיכוי שאם רייצ׳ל היא ביישנית היא ספרנית (נמוך) לבין הסיכוי שאם רייצ׳ל היא ספרנית אז היא ביישנית (גבוה).
כשנותנים את המידע במספרים זה יותר קל לאנשים.
מהי הטייה של חיבור (conjunction fallacy)?
אנשים שוכחים שקבוצה מסויימת היא תת קבוצה של קבוצה אחרת, ולכן הסיכוי שנשתייך לקבוצה הגדולה גדול יותר מאשר שנשתייך לקבוצה הקטנה.
נגיד, נותנים לנו כל מיני מאפיינים של פמיניסטית ושואלים הם יש יותר סיכוי שהיא פקידה בבנק, או פקידה בבנק שהיא גם פמיניסטית. הרוב בוחרים ב, אבל התשובה היא א.
מה שגורם להטייה זה היוריסטיקות ייצוגיות, איך שאנחנו מדמיינים בראש שלנו שדברים אמורים להיראות.
מה זה תהליך reasoning ואיזה שני סוגים יש?
תהליך שבו אנו מגבשים את המידע שברשותנו לכדי הסקת מסקנות מעבר לתוכן המידע הגולמי.
deductive reasoning :
הסקה לוגית המתבצעת על בסיס רצף משפטים הנקראים syllogisms (הנחות יסוד), מאפשר הסקה ודאית
Inductive reasoning:
הסקה על סמך מה שנראה לנו נכון והגיוני, על סמך אירועים שהתרחשו, לא מאפשר הסקה ודאית.
מה זה categorial sollygism?
לאחר שתי הנחות יסוד, המסקנה תתאר את היחסים בין שתי הקטגוריות , עליהם ניתן להסיק מתוך שתי הנחות היסוד.
מהו התוקף של הנחת יסוד בהסקה דדוקטיבית?
התוקף נוגע להסקת מסקנות על סמך ההיגדים הנתונים.
הוא לא נוגע להאם ההיגדים הנתונים הינם אמת.
כלומר - הנמקה טובה אינה בהכרח אמיתית בעולם.
מה זה conditional sollygism?
כולל 2 הנחות יסוד בצורת אם אז ומסקנה.
מחקרים שהראו שאנשים יודעים לשפוט נכונה אמרות מסוג אם מתקיים אז מתקיים, ופחות בכל שאר הסוגים
(אם מתקיים אז לא מתקיים, אם לא מתקיים אז מתקיים, אם לא מתקיים אז לא מתקיים)
יש עוד דברים שמשפיעים ולא רק זה.
מהי בעיית ארבעת הקלפים של וייסון?
מוצגים לנבדקים ארבעה קלפים (AD47) עם אות בצד אחד ומספר בצד השני, ואיזשהו חוק (נגיד, אם יש אות ניקוד אז בצד השני יהיה מספר זוגי. אם אז.). השאלה היא איזה קלפים חייבים להפוך על מנת להבין האם החוק הזה נכון.
יהיה לנו קשה להבין איך לעשות את זה - להפוך דווקא את A7, במקום A4. 4 יכול להיות בלי אות ניקוד מאחורה, זה לא קשור לחוק. אבל אם מאחורי ה7 תהיה אות ניקוד זה סותר את החוק.
כשעל הקלפים היו דברים מהעולם האמיתי ולא אותיות ומספרים אז הצליחו יותר טוב (נגיד אתה שוטר שנכנס למועדון וצריך להגיד מי מפר את החוק של שתייה מעל גיל 18. נורא ברור שצריך לבדוק את מי ששותה אלכוהול ומי שמתחת ל18). זו בדיוק אותה בעיה פשוט עם קונטקסט אנושי.
מוסבר על ידי הpragmatic reasoning schema - אנחנו לומדים לבצע הנמקות לפי הניסיון שלנו בעולם או לפי הגיון אבולוציוני (מנגנון הזיהוי של חריגות הוא אדפטיבי). ככל הנראה בסיטואציות מהעולם האמיתי יותר קל לנו להבין את זה.
הקונטקסט כנראה משפיע על תהליך ההסקה אבל לא רק הוא וכנראה שלא תמיד.
מהי היוריסטיקת השכיחות?
אנחנו תופסים אירועים שקל יותר לזכור כאירועים נפוצים יותר מכאלה שקשה לזכור, ככל הנראה כי הם יותר נגישים לזיכרון שלנו.
לדוגמא, אנשים חושבים שיש יותר מילים שמתחילות בr מאשר מילים שזו האות השלישית, בגלל שיותר קל להם לשלוף מילים כאלה. גם סיבות מוות שיותר תופסות תשומת לב נתפסות כנפוצות למרות שזה לא בהכרח ככה.
מה זה illusory correlation?
קורלציות המתארות קשר בין שני מצבים או תנאים כשבפועל הקשר הזה לא קיים, בעקבות ציפיות שיש לנו ממצב מסוים.
קשור להכללה מופשטת יתר על המידה - ממקד את הקשב שלנו בתכונות שעונות על הכלל, וכך אנחנו חושבים שהן יותר נפוצות ושהכלל שלנו נכון.
