Attention

Question 1

מהו קשב?

Answer 1

בחירה (רצונית או לא רצונית) לסנן חלק מתוך כל הגירויים שקיימים בעולם ולהפוך את החלק השני לחדים יותר.

Question 2

מה זה inattentional blindness?

Answer 2

כשלון לזהות מידע עקב חוסר קשב אליו.

Question 3

מה ראו במחקר שבו נתנו לרדיולוגים לנסות למצוא גידול בתמונות של ריאות?

Answer 3

רוב הרופאים, וכל הנבדקים שאינם רופאים, לא ראו שיש תמונה של גורילה בריאות.

Question 4

איזה שני סוגים של attention overload קיימים?

Answer 4

information overload - יותר מדי מידע בשביל שנוכל לעבד את כולו?
task overload - מגבלה קוגנטיבית על כמות המשימות שניתן לבצע בו זמנית

Question 5

מה ההבדל בין overt לcovert attention?

Answer 5

overt - גלוי - לאן נראה שהחושים שלי מופנים (לאן העיניים מכוונות)
covert - סמוי - לאן הקשב מופנה באמת

Question 6

מה אומרת תיאוריית הפילטר הקשבי (מודל צוואר הבקבוק), ואיזה ניסויים תומכים בה?

Answer 6

יש מסננת של הקשב, ומה שלא עובר אותה לא עובר עיבוד ברמה גבוהה. כן יש עיבוד של מאפיינים פיזיקליים בסיסיים, ולא מאפיינים סמנטיים.
dichotic listening - ניסוי שבו משמיעים תוכן שונה בכל אוזן, ורואים שניתן לדווח על מאפיינים מסויימים מהאוזן שלא מקשיבים בה.
מודל הסלקציה המוקדמת - המסננת נמצאת לאחר הקלט החושי ולפני עיבוד גבוה.
מודל הסלקציה המאוחרת - המסננת נמצאת לאחר העיבוד הגבוה. המידע מסונן לפי האלמנטים הפיזיקליים שלו, והמידע הלא קשוב לא עובר שום עיבוד. נדרשים הבדלים פיזיקליים בין גירויים. אפקט מסיבת הקוקטייל, ניסוי שבו הצליחו לדווח על מה שנשמע באוזן הלא קשובה, מסתדר עם מודל הסלקציה המאוחרת.

Question 7

איזה שלבים יש בעיבוד מידע?

Answer 7

1. הגירוי השמיעתי נשמר בsensory store, תפיסה בסיסית של הקלט.
2. עיבוד מתקדם יותר כמו זיהוי האוביקט.
3. שמירה בזיכרון לטווח קצר - על מה שמגיע לכאן ניתן לדווח.

Question 8

מהי תיאוריית ההנמכה של טריזמן?

Answer 8

יש עיבוד למידע לא קשוב, אבל רק לחלק מהדברים וחלק באמת נעצרים בשלב הסנסורי, ההפרדה נעשית על בסיס הקשר.
אין פילטר או מסננת, יש הנמכה, עיבוד יותר חלש.
מילה יכולה לעבור או לא לעבור סך כלשהו של עיבוד, כתלות בהקשר. השם שלנו תמיד יפרוץ.

Question 9

מהו הlate selection model, ובאיזה מדד משתמשים כדי להדגים אותו?

Answer 9

כל המידע, קשוב ולא קשוב, מגיע לעיבוד גבוה באותה רמה, ואם אנשים לא יודעים לדווח על משהו זה לא אומר שלא עיבדו אותו. הפילטר נמצא בין העיבוד הגבוה לבין הזיכרון לטווח קצר.
משתמשים במדד בשם flanker task - רצף של שלוש אותיות, כשיש חוקים לגבי באיזה צד צריך ללחוץ כשיש אות מסוימת. צריך להתייחס רק לאות שבאמצע, והאותיות בצדדים יכולות לעודד אותו ללחוץ על הכפתור באותו צד כמו האות האמצעית, להיות ניטרליות, או לעודד לצד השני. ראו שמה שקורה בצדדים משפיע על זמן התגובה, ולכן נראה שהייתי להן השפעה והן עובדו.

Question 10

מה הראו ניסויי eeg בנושא תיאוריות קשביות?

Answer 10

מדדו פעילות מוחית בזמן הצגת גירוי, וראו שהגרפים של הפעילות כאשר האובייקט נמצא באזור קשוב או לא קשב הם לא מאוד שונים. באזור הקשוב הפעילות קיצונית יותר, אבל צורת הגרף היא דיי זהה. בשלב מוקדם יש פיצול בין הגירויים. נראה תואם את מודל ההנמכה של טריזמן.

Question 11

מהי תיאוריית הפנס הקשבי, ואיזה ניסויים תומכים בה?

Answer 11

אנחנו קשובים למקום מסוים בשדה הויזואלי שלנו. ניתן להזיז אותו גם בלי להזיז את העיניים.
יש ניסוי שעשו עם חיצים כרמזים מטרימים ואמרו לנבדקים להישאר עם העיניים ממוקדות באמצע, וראו שהחיצים אכן משפיעים על זמן התגובה.
בניסוי אחר נתנו רמזים לא רצוניים, וגם אז הקשב נמשך אליהם.

Question 12

מה היחס בין דברים רצוניים ללא רצוניים במיקוד הקשב שלנו?

Answer 12

יש תהליכי top down שבהן ניתן לבחור לאן למקד את הקשב, וגם תהליכי bottom up שבהם דברים שאנחנו לא בהכרח רוצים להיות קשובים אליהם ימשכו את הקשב שלנו (לדוגמא, רמזים מטעים בניסוי). יש איזון בין שני התהליכים.

Question 13

מה היו תוצאות הניסוי שבו הראו שני קווים, ובחלק מהזמן בחלק הלא קשוב הייתה אשליה אופטית?

Answer 13

ראו שהאשליה כן עוברת עיבוד, כי במקרים שבה היא הייתה קיימת אנשים אמרו שיש הבדל בין האורכים של שני הקווים, למרות שבפועל הם לא באותו אורך. האפקט קרה רק כאשר הנקודות מסביב היו מסודרות בצורה של אשליה אופטית ולא כאשר הן היו מסודרות בצורה רנדומלית.

Question 14

מהי הfeature integration theory?

Answer 14

תיאוריה קשבית המתייחסת לקשב בתור דבק - לוקח תכוניות שונות (צורה, צבע) ומחבר אותן כדי לייצר אובייקט אחד. להבין איזה תכוניות שייכות לאותו אובייקט.
תיאוריה של טריזמן, שאומרת שיש לנו מפות קשביות לתכוניות (מפה לצהוב, מפה לורוד, מפה לעיגול וכו), וכאשר אנחנו מקדישים למשהו קשב אנחנו יודעים להצליב בין המפות ולדבר על אובייקט עם תכוניות שונות (עיגול צהוב). מה שעושה את זה זה הmaster map of locations, וההצמדה בין תכוניות נעשית לפי המיקום שלהן על כל אחת מהמפות שלהן, אם המיקום תואם אז התכוניות שייכות לאותו אובייקט.
לפני שאנחנו מקדישים קשב אנחנו יכולים להבין איזה תכוניות עלו בשדה הויזואלי שלנו, אבל לא להצמיד אותן למיקום.

Question 15

איזה שני שלבים קיימים בתיאוריית הfeature integration?

Answer 15

השלב הפרי אנטטיבי - לפני הקשב. השלב שבו אנחנו קולטים את התכוניות בשדה הויזואלי שלנו.
focused attention - השלב שבו משלבים בין התכוניות לכדי אובייקט ספציפי לפי מיקום

Question 16

איזה ניסוי תומך בתיאוריית הfeature integration?

Answer 16

1. מבקשים מנבדקים לעשות חיבור בין שתי ספרות רחוקות, כשביניהן יש מגוון צורות בצבעים שונים. רואים שנבדקים יודעים להגיד איזה צבעים היו ואיזה צורות היו (ולא יגידו צורות או צבעים שלא היו קיימים), אבל לא בהכרח מצמידים ביניהן בצורה נכונה. זה נראה illusory conjunctions.

Question 17

מהם ניסויי feature (pop out) search?

Answer 17

משימות שבהם צריך לחפש אובייקטים עם מאפיינים מסויימים.
כאשר צריך לחפש רק מאפיין אחד (יש רק עיגולים ושואלים לגבי עיגול ורוד), אז כמות המסיחים לא משפיעה על זמן התגובה, מה שמסתדר עם תיאוריית הfeature integration, שלפיה המפה הורודה פשוט אישרה לנו שהיה קיים כדור ורוד לאחר שהוא הופיע בחיפוש מקבילי (על כל שדה הראייה), בלי קשר לכמה כדורים אדומים היו. אנחנו לא צריכים קשב בשביל המשימה הזו, כי החיפוש נעשה בשלב הראשון.
כאשר צריך לחפש שני מאפיינים (עיגול ורוד כאשר יש גם עיגולים אדומים וריבועים ורודים) רואים שכמות המסיחים כן משפיעה, כי צריך לעבור אחד אחד ולתת להם קשב. החיפוש (הסדרתי, לא מקבילי) מסתיים מעצמו כאשר מוצאים את איבר המטרה, או שעוברים על כל האיברים. זה נקרא conjunction search - שבו צריך לחפש כמה תכונות. פה הקשב הכרחי כי זה קורה בשלב השני. המטלה תהיה יותר קשה אם התכוניות יהיו דומות זו לזו (מה שלא תומך בתיאוריה של טריזמן, כי זה לא בינארי כמו שהיא הציגה את זה). אם התכונות ממש שונות אחת מהשנייה (משולשים ופלוסים, ירוק ושחור), אז לא נהיה חייבים לסרוק כל מסיח בנפרד (ייתכן והחיפוש יהיה מקבילי, ודומה בדפוס התוצאות לתכונית אחת).

Question 18

מה זה חיפוש מודרך?

Answer 18

מודל המנסה להסביר את התוצאות של ניסויי הfeature (pop up) search.
לפי המודל, כאשר אנחנו יודעים מה אנחנו מחפשים תהליכים top down ישפיעו על מהירות התגובה שלנו. בנוסף, כאשר יש גירוי בולט, אנחנו נדע לדווח יותר על כך שראינו אותו, בגלל תהליכי bottom up.
לפי המודל התהליכים האלה משפרים את היכולות שלנו.
הוא מסביר את תוצאות הניסוי בעזרת זה שבניסוי המשולב אין bottom up, כי פתאום לגירוי שאנחנו מחפשים אין תכונה אחת בולטת מעל השאר, אלא רק שילוב של תכונות, ויותר קשה לנו לזהות את זה. יש תהליכי top down, אבל הם גם יותר קשים כי זה שתי תכונות, וגם החיפוש לא מדויק כי התכונות יחסית דומות.
כלומר, תהליכי הטופ דאון מתייחסים גם לשוני בין התכוניות, ולא רק לכמה תכוניות צריך לשלב כמו במודל של טריזמן.

Question 19

מהי תיאוריית הקשב כמשאב?

Answer 19

מדברת על הקשב כמאגר שצריך להקצות למשימות שונות, כמגבלה קוגניטיבית.
מטלות דורשות כמות שונה של קשב, כך שיש כאלה שנצליח לעשות ביחד וכאלה שלא.

Question 20

מה קורה בניסויי dual task?

Answer 20

נותנים לנבדקים לבצע שתי משימות באותו זמן (נגיד לנהוג ולדבר בטלפון), כאשר הם צריכים לבלום כשיש אור אדום ומודדים את זמן התגובה. רואים שהביצועים בשתי המשימות יורדים לעומת המצב שבו עושים כל משימה בנפרד.
בבדיקות eeg רואים שהתגובה המוחית לאור האדום יורדת בתנאי של dual task.

בניסוי נוסף, הנבדקים התבקשו גם לזכור את גירוי המטרה וגם לזהות אותו מתוך גירויים מסיחים המתחלפים במהירות. אחוזי ההצלחה עלו עם הנסיונות. הנבדקים מדווחים שבהתחלה היו צריכים לשנן את גירוי המטרה, ואחר כך המטלה כבר נהייתה אוטומטית. עשו את הניסוי בדרגת קושי גבוהה יותר (מטרה ומסיחים מאותו סוג, מסיח שהופך להיות מטרה), ושם עקומת הלמידה הייתה יותר מתונה. לא התרחש תהליך של למידה אוטומטית, אלא controlled processing, שבו נבדקים צריכים להעניק תשומת לב רבה לגירויים.

כלומר - במשימות קלות או מוכרות היטב יתרחש תהליך עיבוד אוטומטי, ובמשימות מורכבות ולא מתורגלות יתרחש תהליך של עיבוד מבוקר.

Question 21

מהן מטלות אוטומטיות?

Answer 21

מטלות שלא דורשות קשב. יש להן שלושה מאפיינים (לא בהכרח כל המשימות עונות על כולם):
1. לא משפיעות על הביצועים של מטלות אחרות
2. לא מודעים לכך שעשינו אותן (לנהוג הביתה במקום למקום שהתכוונתי בלי לשים לב)
3. אנחנו לא יכולים להימנע מהן (כמו קריאה, שאנחנו לא יכולים להימנע ממנה במבחן סטרופ)

Question 22

מהי תיאוריית הקשב כתוצר לוואי של תחרות על ייצוג במוח?

Answer 22

תיאוריה שאומרת שיש הרבה מאוד דברים שקורים בעולם, המוח מעבד את כולם ברמה ראשונית (מאפיינים פיזיים, אזור v1, שטח מאוד קטן מאזור הראייה), וכאשר מגיעים לאזורים הגבוהים יותר (שגם מכסים יותר שטח פיזי משדה הראייה) אי אפשר שכל הגירויים יקבלו את כוח העיבוד, והקשב הוא זה שמתעדף בין הגירויים.

Question 23

מה זה exogenous/endogenous attention?

Answer 23

exogenous - תהליך אוטומטי שמתבצע ללא החלטה מודעת של הסבת הקשב - כמו נגיד לגירויים עם צליל כי הם עשויים להיות מסוכנים.
Endogenous - הסטת הקשב שלנו לגירוי מסוים מתוך החלטה מודעת.

Question 24

איזה תהליכים קשביים משפיעים על תנועות עיניים?

Answer 24

bottom up:
Stimulus salience - המפאיינים הפיזיקליים של הגירוי יכולים להשפיע על תנועות העיניים שלנו (כמו צבע וקונטרסט), ללא קשר למשמעות הגירוי.
top down:
הידע והציפיות שלנו משפיעים על תנועות העיניים. תנועת עיניים לאזור מסויים תתרחש רגע לפני שנצטרך את המידע שמגיע מהמקום הזה לצורך התנועה שלנו.

Question 25

איזה תהליכים עצביים במוח מוגברים על ידי קשב?

Answer 25

ניסויים על covert attention (שלא כוללים תנועות עיניים ולכן יש בהם פחות רעש) הראו שעוצמת התגובה העצבית מושפעת מהקשב שהופנה לגירוי.
עיבוד קשבי מתפלג לאורך הקורטקס:
ניסויים שונים בדקו את הפעילות המוחית באמצעות fmri במהלך משימה קוגניטיבית, וראו שכאשר לנבדקים היה כיוון צפוי של תנועה, הפעילות המוחית שלהם עלתה בכמה אזורים במוח.
מחקרים בדקו תהליכים נוספים המושפעים מקשב כגון:
alerting - העלאת הרגישות לקראת גירוי שעתיד להגיע
orienting - מיקוד הקשב במקום שבו הגירוי עשוי להופיע
executive control of attention - בא לידי ביטוח במשימות הדורשות פתרון בעיות מורכבות. מתבצע באונה הפרונטלית.

Question 26

כיצד עומס קוגנטיבי משפיע על היכולת של אדם להתעלם מגירויים שאינם רלוונטיים למטלה?

Answer 26

עומס קוגנטיבי גבוה מקל על התעלמות מגירויים לא רלוונטיים. כאשר המשימה הקוגנטיבית לוקחת את כל העומס, לא יישאר קשב לגירויים אחרים שאינם רלוונטיים.