שיעור 8 - יוביקוויטין ופרוטאוזומים Flashcards
פרוטאוזום
אינו אברון (לא עטוף בממברנה) אלא קומפלקסים חלבוניים גדולים הנמצאים בציוטוזול וגרעין בלבד
בנויים בצורה של צינור ואחראיים על חלק ניכר בדגרדציה של חלבונים תוך תאיים
הפרוטאוזום מכיל בתוכו פרוטאזות, אנזימים המפרקים חלבונים
חלבוני מכסה
כל חלבון שיגיע קרוב מספיק לפרוטאוזום יעבור דגרדציה על ידי הפרוטאזות הנמצאות בתוכו
במצב זה מופיעה בעיה - אם החלבון חשוב לתא הוא לא ירצה לאבד אותו, לכן תהליך הפירוק מבוקר רגולטורית על ידי חלבוני מכסה
חלבונים אלה מכסים את הפרוטאזום משני צדדיו ומסננים את החלבונים המיועדים לדגרדציה
כיצד חלבוני המכסה יודעים לסנן?
אל החלבונים המיועדים לפירוק נקשרת בקשר קוולנטי שרשרת יובקוויטין במטרה לסמן אותם. (4 שרשראות)
לאחר הסימון החלבונים נעים לעבר הפרוטאזום ונקשרים לאחת מהיחידות הרגולטוריות בפרוטאזום בהן מתבצעת פתיחה של החלבון ודה
יוביקוויטילציה (הסרת הסמן מהחלבון על ידי דוביקוויטינאז)
לבסוף החלבון נכנס לאתר הקטליטי בפרוטאוזום המכוסה על ידי חלבוני מכסה ועובר פירוק
הפפתיחה של החלבון באתר הרגולטורי היא אמצעי בקרה נוסף, נותנים הזדמנות נוספת ללחבון להתקפל מחדש ואם לא מצליח עובר לפירוק במרכז הקטליטי
תוצרי הפירוק הם פפטידים
Deubiquitinase
אחד ממרכיבי חלבוני המכסה העיקריים
אנזים המפרק את הקשר שבין שרשרת היוביקוויטין לחלבון. הוא אינו מפרק את שרשרת היוביקוויטין עצמה אצא רק את הקשר , לטובת מחזור
Ubiquitin receptor
אתר הכרה של שרשרת היוביקוויטין, חשוב לזיהוי החלבון המסומן
Unfoldase ring
אנזים, קומפלקס חלבוני טבעתי 6 תתי יחידות האחראי על פתיחת החלבון טרם כניסתו לאתר הקטליטי בפרוטאוזום
פועל עם אנרגיה של ATP
הידרוליזת ATP לADP גורמת לשינוי קונפורמיצה של תתי היחידות ולתנועה מכנית שדוחפת את החלבון לתוך התעלה ובהמשך לתוך המרכז הקטליטי
ובאותו הזמן החלבון נפרש (עובר דנוטורציה)
יוביקוויטילציה של חלבונים
איך מתחבר היוביקוויטין לחלבון?
ישנן שלושה אנזימים בתהליך
1. תחילה יש קשר קוולנטי בין יחידה של יוביקוויטין לבין אנזים E1 תוך השקעת אנרגיה מהידרוליזה של ATP ל-AMP (הקשר נוצר בין קבוצת סולפיד באנזים לבין קצה קרבוקסילי ביוביקוויטין)
2. האנזים E2 מתחבר באופן לא קוולנטי לE1 כך שמתבצעת העברה של יחידת יוביקוויטין לE2 ויצירת קשר קוולנטי
3. בשלה הבא החלבון שמיועד לפירוק מאותר על ידי E3 רק לאחר שהחלבון יכיל יחידות סיגנל דגרדציה.
במקביל E2 נקשר לE3 וחלה העברה של יוביקוויטין לחלבון תוך יצירת קשר קוולנטי (היוביקוויטין נקשר לחלבון בשייר הצד של חומצה אמינית ליזין- אם יש כמה ליזין יש כמה אופציות של היקשרות)
וזה חוזר על עצמו עד שנקשרים כמה יוביקוויטינים בשרשרת
איך נזהה חלבון שצריך פירוק?
ישנם שלושה מנגנונים:
1. זרחון בעזרת ATP - במצבים מסוימים בתא (למשל במחזוא התא, במצבי סטרס) מתרחשת הפעלה של קינאז E3 באמצעות הידרוליזת ATP. לאחר הזרחון מתרחש שינוי קונפורמציה המאפשר את זיהוי החלבון שנדרש לפרק
2. קישור של ליגנד - חיצוני או שמיוצר בתא ,הגורם לשינוי מבני ולכן גם לזיהוי של החלבון
3. קישור של תת יחידה חלבונית - היחידה מסונתזת בזמן מסוים,נקשרת ל- E3 ומובילה לשינוי אלוסטרי. לאחר הקשירה E3 עובר שינוי רונורמטיבי המאפשר את הקישור של החלבון
יש המון אנזימי E3 וכל אחד מזהה משפחה אחרת של חלבונים
מולקולות שדומות ליוביקוויטין
הן מולקולות דומות אבל לא מכוונות את המולקולות לפירוק אלא עושות רגולציה כלשהי
1. מולקולת SUMO
2. מולקולת NEDD8
איזו מוטציה בחלבון עלולה למנוע את שליחתו לפרוטאזום
החלפה של לי סינים באלנינים (או כנראה בכל דבר אחר)
שפעול אנזים E3
Ubiquitin ligase
- זרחון בעזרת ATP- במצבים מסוימים בתא (מחזור התא במצבי סטרס) מתרחשת הפעלה של קינאז המזרחן את E3 באמצעות הידרוליזת ATP לאחר הזרחון מתרחש שינוי קונפורמציה המאפשר את זיהוי החלבון הנדרש לפירוק
- קישור של ליגנד – ליגנד חיצוני או כזה שמיוצר בתא – נקשר לליגאז וגורם לשינוי מבני שמאפשר זיהוי חלבון
- קישור של תת יחידה חלבונית – היחידה מסונתזת בזמן מסוים, נקשרת לE3 ומובילה לשינוי אלוסטרי. לאחר הקשירה E3 עובר שינוי קונפורמציה וממתאפשרת קשירת החלבון
להלן תהליכים שדורשים הידרוליזת ATP באופן ישיר
- פתיחת הקיפול של החלבון המיועד לפירוק על ידי ה proteasome cap
- זרחון של ubiquitin ligase שעשוי להיות דרוש לצורך שפעול האנזים
- קישור של מולקולת יוביקיוויטין אל ubiquitin activating enzyme שזהו E1
איזה קשר נוצר כאשר E3 מחבר מולקולת יוביקוויטין ראשונה לחלבון המיועד לדגרדציה?
הקשר נוצר בין הקבוצה הקרבוקסילית של גליצין76 ביוביקוויטין, לבין קבוצה אמינית בקבוצת הצד של ליזין בחלבון המטרה