Brainscape's Knowledge GenomeTM

Browse over 1 million classes created by top students, professors, publishers, and experts.


See full index

אמבריולוגיה > 8-10 > Flashcards

8-10 Flashcards

1
Q

התפתחות הריאות-

A

במערכת העיכול, מהפה עד צינור המעי יש בליטות קטנות שיצרו את הכבד והלבלב, אך גם בליטה של
הריאות באזור ה-pharynx.
לכן מקור הריאות זה בדופן הונטרלי של צינור העיכול כלומר מקור עוברי של מערכת הנשימה הינו האנדודרם
בשבוע ה-4 להתפתחות הבליטה הקטנה נקראת respiratory diverticulum והחיבור בין צינור העיכול לבליטה נקרא tracheoesophageal ridge. בהמשך הוא הופך ל-tracheoesophageal septum - חציצה המפרידה בין שני המדורים. יוצר הפרדה מוחלטת בין צינור הוושט לצינור הנשימה.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
2
Q

בהסתכלות על התהליך:\

תפתחות הריאות-

A

.tracheoesophageal ridge מבט לטרלי. מהצד הונטרלי של צינור העיכול יוצאת הבליטה. המקור הוא אנדודרם, חיבור ע”י – A
B- מבט ונטרלי. רואים התחלה של התנתקות בין הצינורות, צינור העיכול כמעט נסגר בנפרד. קנה הנשימה מתחיל להתפצל ל-2 צינורות )lungs buds( אחד עבור כל ריאה.
C – מבט ונטרלי. הקשר בין קנה הנשימה לוושט כבר לא קיים. כל צינור בפני עצמו. קנה הנשימה גדל קאודלית.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
3
Q

laryngeal swelling
laryngeal orifice
cross section

A

cross section -D – למעלה יש חלק שממנו יתפתח בהמשך הלשון.
epiglottal swelling – התפתחות האפיגלוטיס/מכסה הגרון )בלוטה שמכסה על קנה הנשימה בזמן האכילה כדי שאוכל לא ייכנס לקנה(.
laryngeal orifice – פתח שנוצר מתחת לאפיגלוטיס שמקשר בין הלוע לריאות.
laryngeal swelling – ממנה יתפתח ה-Larynx )מיתרי הקול(.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
4
Q

סיעוף הריאות/branching of the lung:

A

בשבוע 5 להתפתחות, כל ריאה מתחילה להסתעף ועד להגעה לאלויאולות/נאדית הריאה. לבניית המערכת הזו לוקח זמן, כל ריאה מסתעפת בערך 17 פעמים ב-6 חודשים הראשונים ואחר כך עוד 6 פעמים . העץ הברונכיאלי ממשיך להסתעף עד בערך גיל 10. האלביאולות הן קצה ההסתעפות של העץ הברונכיאלי, שהוא מערכת סגורה. האלביאולות הן הזקיק הריאתי האחרון שמקבל את האוויר.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
5
Q

חיבור לא תקין בין וושט לקנה.

A

פגמים בתהליך היפרדות של tracheoesophageal ridge יכולים להוביל לנתק )atresia( של קנה נשימה או איחוי שלו עם הוושט )tracheoesophageal fistula(. שתיהן מחלות שנובעות עקב חיבור לא תקין בין וושט לקנה. הרבה פעמים יש קשר בין הפגמים למצבים אחרים שנצפים:
- תסמונת דאון. - ‘ריבוי מי שפיר’/polyhydramnios – מצב שבו יש בעיה לעובר לבלוע את מי השפיר
שהוא משתין. ניתן לראות את זה ב-US. - דלקת ריאות בלידה/pneumonitis – במקרה של איחוי בין הקנה לוושט, לאחר הלידה התינוק מתחיל לינוק וחלק מהחלב נכנס
לנשימה ומזהם את הריאות.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
6
Q

שכבות הריאה-

A

מערכת הנשימה והריאות מכילות מספר סוגים שונים של תאים. ה-endodermal respiratory diverticulum מהווה רק שכבה פנימית אחת ומסביב יש תאים מזנכמיאליים)pleuro-pericardial fold( של הצד הונטרלי בצינור המעי הכוללים כלי דם, מערכת עצבים ומערכת חיסון. וגם יש רקמות חיבור שמקיפות את העץ הברונכיאלי. המזנכימיה )המזודרם( והאפיתל של דרכי הנשימה )האנדודרם( גדלים יחד לכיוון לטרלי ואינפריורי כשהריאות מסתעפות.
האנדודרם יהיה אפיתל דרכי הנשימה
המזנכימה המזודרמלית תהיה שאר רקמות - כלי דם רקמת תאי שריר חלק ורקמת חיבור.
הרווח בין האנדודרם למזנכימה נקרא pericardium pericardial peritoneal canal.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
7
Q

רגולציה מולקולרית של הסתעפות הריאות-

A

ההסתעפות מצריכה קשר בין האפיתיליום והמזנכימיה שמקיפה.
A – סיגנל FGF10 מהמזנכימה מושך את צינור האפיתליום ובכך מאפשר את חלוקתו וגדילתו.
B – אחרי זמן מה, FGF10 משתנה, עושה אינהיבציה על פרוליפרציה ואינהביציה על משיכה נוספת. כתוצאה מכך, האפיתליום מפסיק לגדול אך הסביבה ממשיכה לגדול וכך יוצרת הסתעפות.
C – מטריקס בנק’ ההסתעפות מייצבת את ההסתעפות ומונעת אינטראקציות נוספות בין מזודרם ואפיתליום.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
8
Q

שלבי הבשלה של ריאות/ maturation of the lungs-

A

שבוע 5-16 של היריון: pseudoglandular-
הנאדיות נראות כמו כל בלוטה אחרת, למשל לבלב ומכאן מגיע שמו של השלב. בשלב זה כבר נוצרו 16 הדורות הראשונים של העץ הברונכיאלי ומתחילים להתפתח ה-terminal bronchioles.
שבוע 16-26 של היריון: canalicular period –
מתחילים לראות שינוי במבנה האפיתל הנשימתי והמזנכימה המקיפה אותו. מתחילים מאפיינים של חילוף גזים – חלק מהאזורים נהיים וסקולריים. בתום שלב זה יש respiratory bronchioles. עד שלב זה אין alveolar אמיתיות!

החל משבוע 26 ועד הלידה:
בהתחלה האפיתליום הוא קובייתי ויחסית עבה ולכן לא יעיל להעברת חמצן)העובר לא צריך אבל התהליך נועד לרגע יציאתו לחיים מחוץ לרחם(. בשלב זה, איפתל נשימתי הולך ונהייה יותר דק, במקביל קפילרות מתקרבות אליו עד שהקפילרות חודרות לאפיתל הנשימתי ומקיפות אותו. כך יתבצע שחלוף גזים.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
9
Q

תאי גזע בריאות:

A

תאי type1 & type2 alveolar
הם כבר ממויינים ולא יודעים להשתכפל. לכן כשהם מתים צריך להחליף אותם ע”י תאי גזע שנמצאים בחלק גבוה יותר בצינורות. יש סוגים שונים:
􏰀 Basal cells
.ciliated bronchial epithelial cells-תאים שנמצאים מתחת ל
􏰀 .bronchila airways-תאים שנמצאים מתחת ל – Clara cells
􏰀 BASC-bronchioalveolar stem cells – תאים שגילו לאחרונה, נמצאים בצומת
בין terminal bronchi לאלויאולות.
# כנראה שכל אחד מחליף את השני עד הגעה לאזור הנמוך. # התאים האלו יכולים להפוך להיות אונקוגניים כי הם מתחלקים הרבה וגם מי שמעשן יכול לפגוע ישירות בתאים הללו. לכן יכולים להתפתח מהם מחלות סרטן ריאות שונות.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
10
Q

התפתחות החלל הפלאורלי והסרעפת בהקשרי הנשימה:

A

כאשר הריאות נדחפות מטה בחלל הגוף)כיוון ונטרלי( הן נדחפות למזודרם, שעוטף אותן ויוצר את הפלאורה הויסראלית. בהתחלה יש חלל גדול המכיל פלאורה, פריקרד, חלל בטן ובהמשך נוצרות הפרדות.
ה-pleuropericardial fold מפריד בין הפלאורה של הריאות לפריקרד של הלב, הוא גדל משני הצדדים הלטרליים לכיוון המרכז, כך שהחלל יתחלק לשניים. יהיה ניתן לראות שק coelom לחלל פריקרדיאלי וחלל פלאורלי. הפליאורה הפריאטלית נוצרת מהתחברות הקרום המזודרמיאלי שמכסה את ה-pleuropericardial fold באותם אזורים לטרליים.
עכשיו הריאות גדלו ורואים מסביב את הפלאורה הויסראלית שמכסה את הגוף. מעל יש את הפלאורה הפריאטלית. הכפל בצד 1 החלק האינפריורי של הפלאורה ובצד השני החלק הסופריורי של הפריקרד. בתוך הפלאורה נמצא phrenic nerve שגדל יחד עם הכפל. הריאות יחד עם הפלאורות גדלות ונטרלית ובסוף כמעט מכסות את הלב.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
11
Q

החל משבוע 26 ועד הלידה:

שלב כולל 2 חלקים:

A

השלב כולל 2 חלקים:
􏰀 יצירת primitive alveoli – שבוע 26 להיריון ועד הלידה: הברנכיאולות הרפסירטוריות מתחילות להשתטח ונקשרות לקפילרות. עד לחודש 7 מתפתחות מספיק alveoli פונקציונלית בכדי לאפשר חיים מחוץ לרחם במקרה של לידה מוקדמת.
􏰀 יצירת mature alveoli – 8 חודשי היריון ועד גיל 10: בזמן חודש 8 ו-9 של ההיריון, תאי alveolar type1 נהיים פחוסים יותר ואז כלי הדם הקפילריות מתקרבות עד למצב שאוויר יכול לעבור.
במקביל בזמן חודש 6 להיריון נוצרים תאי alveolar type2 שמפרישים surfactant, שזה כמו סבון. תפקידו לשמור על alveolar פתוחים בכדי שלא יתמוטטו כזמן נשימה. בלי זה יש לצינורות נטייה להתמוטט בזמן שאיפה בעקבות לחץ בפני השטח. ה-surfactant מצליח להתמודד עם הלחץ. בלידה מוקדמת אפשר להאיץ את יצירת surfactant ע”י glucocorticosteroids לפגים, וזה מקטין שכיחות לתסמונת מצוקה נשימתית ובכך מגדיל את סיכוי ההישרדות.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
12
Q

התפתחות הסרעפת:

A

הסרעפת מתחילה לגדול ומחלקת את חלל החזה וחלל הבטן בנפרד. בנויה ממספר חלקים המתפתחים בנפרד אך מתחברים ליצירתה:
1. Septum transversus – מחיצה אשר מפרידה בין החזה לבטן, מתפתחת מהצד הונטרלי ונעה לכיוון הדורסלי. כלומר בהתחלה יש עדיין בחלק הדורסלי קישור בין חלל הבטן והחזה. תעלה זו נקראת pericardio-peritoneal .canal
2. Pleuro-peritoneal membrane – קרום המתחיל מהצד בכיוון פוסטריורי יותר, ממלא את התעלה ה- pericardio-peritoneal ומתחבר לספטום.
3.
שרירים המצטרפים מהצד, עוזרים לנשימה. 4.
צינורות שעוברים מהחזה אל הבטן – וושט, אאורה, IVC, המזנטריום
של הוושט נשאר במרכז הסרעפת.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
13
Q

– Diaphragmatic hernia

A

פגם בתהליך בניית הסרעפת. לרוב קורה באיזור פוסטריורי,
הממברנה לא גדלה מספיק ונשאר חור בסרעפת. ה-pericardio-peritoneal canal לא תסגר, עקב כך המעי יכול להיכנס לחזה. במידה והחלל גדול, חלק משמעותי מהמעי נכנס לחזה ולא תהיה התפתחות תקינה של הריאות. זה נזק שלא ניתן לתקן אחרי הלידה, לכן עושים ניתוח בעובר עצמו בתוך הרחם. מצב זה יכול לקרות גם במבוגרים בעלי עודף משקל בגלל שהחור נפתח ונוצר קרע. גם כאן פותרים בניתוח.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
14
Q

Hematopoiesis - התמיינות תאי דםggbb

A

תאי גזע המטופואטיים)מולטיפוטנטיים( הם בראש תהליך התמיינות, זהו תא שיכול להתמיין לכל תא דם שקיים. התהליך שולט בכמות תאי הדם המיוצרים, החלפה של תאים מתים, הכוונה בין מסלולי יצירת תאים שונים.
ההפרדה הבסיסית בין המסלולים שמתרחשת בתחילת התהליך היא בין לימפוציטים לתאים שהם אינם לימפוציטים.
# תא גזע= תא שיכול להתחלק ליצור תאי גזע זהים, וגם להתחלק וליצור תא שיכול לעבור דיפרנציאציה.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
15
Q

גילוי תאי הגזע ההמטופואיטים-

A

בניסוי הקלאסי הקרינו עכבר בקרינה חזקה שגרמה למוות בגלל הרס של מערכת הדם ושל תאי מערכת החיסון. ראו שאם מזריקים לעכבר תאי דם בריאים – העכבר ניצל, אך צריך בשביל זה 100 אלף תאים בריאים. הבינו שרק חלק מהתאים באמת יכולים להתמיין ולהחליף את כל מערכת הדם, כולל מערכת החיסון לטווח ארוך.
FACS- השיטה בעזרתה מיינו את התאים. השיטה מאפשרת להפריד שני אוכלוסיות של תאים בעזרת נוגדנים המסומנים בעזרת מולק’ פלורסנטית. מערבבים את הנוגדנים המסומנים עם התאים. כאשר נוגדן מזהה חלק מהממברנה של התא הוא נקשר לתא ועכשיו התא מסומן פלורסנטית. בעזרת מכשיר FACS לייזר מוקרן על התאים. במידה והתא מוצמד לנוגדן מסומן הוא יודלק ולכן המכשיר יתיז עליו יון
שבהמשך יגרום לו להימשך למבחנה. התאים שלא כוללים נוגדן מסומן, לא מקבלים יון ויועברו למבחנה השנייה.
שימוש בשיטה זו עם תאי דם – בכל פעם השתמשו רק בתאים ממבחנה אחת כדי לנסות להציל את העכבר המוקרן. חזרו על כך ובכל פעם שינו את הנוגדן כדי להגביר את הספציפות של המיון.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
16
Q

ריפוי בעזרת תאי גזע/HSC Therapy

A

שימוש בריפוי עם תאי גזע כנגד סוגי סרטן המטולוגיים כמו לוקמיה ולימפומה. באחת השיטות לוקחים תאי דם ממח העצם, מנקים אותם מתאים סרטניים ומבודדים את תאי הגזע ורק אותם מקפיאים. לאחר מכן, כימותרפיה הורגת את כל תאי מערכת הדם בגוף החולה, ואז מחזירים את תאי הגזע שהוצאו. המטרה היא שתאי הגזע ייצרו מחדש מערכת דם תקינה ללא ההתמרה הסרטנית. בעזרת שיטה זו נמנעים מתגובה חיסונית כנגד השתלה של תאים זרים, מפני שתאי גזע הם עצמיים.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
17
Q

שימוש בתאי גזע ללמידה על תהליך ההתמיינות של תאי דם

A

גידלו בתרביות תאים מהדם או ממח העצם, ובדקו את תגובת התאים להוספת פקטורים שונים. בעזרת תהליך זה הבינו איך מערכת הדם מתמיינת. כשהסתכלו על תהליך התמיינות של תא דם אדום – ראו שיש תאים שבונים מושבות קטנות, אחרים בנו מושבות גדולות, וחלקם בנו מושבות שהכילו גם סוגי תאים נוספים מלבד אריתרוציטים.
למשל, אריתטרופויטין, Epo היא מולק’ הכרחית להתמיינות אריתרוציטים, יחסית בסוף מסלול ההתמיינות. אך כדי לקבל מושבה גדולה צריך פקטורים נוספים. בנוסף, יש משמעות לשלב ההתמיינות בו נמצא התא. למשל אם נוסיף פקטורים מוקדמים לתא בשלב מתקדם כמו שלב CFU-E, הוא לא יגיב אליהם כי הוא כבר לא מבטא רצפטורים עבורם. אבל הוא כן יגיב ל-EPO. לעומת זאת תא בשלב מוקדם יגיב לפקטורים המתאימים אך לא יגיב ל-EPO.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
18
Q

ציטוקינים מהווים בקרה על התמיינות תאי דם

A

ברוב המקרים אין מולק’ אחת ספציפית שמכתיבה התמיינות לסוג תא דם ספציפי אלא יש שילוב של כמה מולק’ שחלקן גם משותפות לכמה מסלולי התפתחות. החשיבות לכך היא בכך שפעמים רבות הגוף צריך לייצר תאים מסוגים שונים ולכן צריך כמה מולק’ שיעודדו ייצור לכיוונים שונים או לפחות לפרה-קורסרים של כמה תאים. המולקולות המשפיעות על ההתמיינות נקראות ציטוקינים.
תהליך ההתמיינות מתרחש באדם הבוגר במח העצם – תאי גזע מצויים סביב הסינוסואידים. הסביבה הזו קולטת את הציטוקינים שעושים בקרה ודיפרנציאציה לגדילת תאי דם. תפקידם של כל התאים האפיתליאליים והסינוסיאידים זה להביא
את תאי הדם שחלקם מגיעים מרחוק )אריתרופואיטין מופרש בגלומרולי של הכליות( אך מגיעים לתאים המטופואיטים ב-HSC niche. כל המערכת הזו מאפשרת התמיינות של תאי דם.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
19
Q

תהליך המטופואיזיס בעובר-

– Primitive hematopoiesis .1

A

קורה בשק חלמון. אין תאי גזע אמיתיים בתהליך זה , רוב התאים מתמיינים לאריתרוציטים
לצורך העברת חמצן לעובר. אם נזריק תאי גזע בשלב זה לעכבר שעבר הקרנה הוא לא ישרוד כי תאים אלו לא יכולים ליצור את כל תאי הדם.
תאי הדם נוצרים ממזודרם חוץ-עוברי של שק החלמון. תחת בקרה של סיגנלים מאנדודרם של שק החלמון, נוצרים מקבצים של
תאי דם אדומים שנקראים blood islands בדופן שק החלמון. האיים הללו מכוסים בתאים באנדותל. אין דם שנוצר ללא כלי דם, כלומר ללא עטיפה של אנדותל. האיים הללו הם המקור של מחזור תאי הדם בעובר בהתפתחות מוקדמת. ההתמיינות של תאי דם פרימיטיבים נעשית בשלב מאוד מוקדם בעובר – בפרירפריה של העובר, בשק חלמון, מסומנים המוגלובינים כבר בשלב של 10 סומיטים וצינור עצבים עוד לא התקפל. סימנו ע”י gata1 שמתבטא ב-blood island. זה קורה מאוד מוקדם כי העובר צריך יכולת נשיאת חמצן של אריתרוציטים כדי לגדול.
hemangioblast – תא שיכול יכול להתמיין גם לתא דם וגם לתא אנודתל. התיאוריה הזו נוצרה עקב העובדה שכל תא דם
מוקף גם באנודתל. יש הטוענים שהתאים הללו מגיעים ממוקורות שונים ולאחר מכן נעשה הקשר ביניהם. כדי לפתור את המחלוקת צריך לבודד תא מסוג זה ולעקוב אחר התפתחותו. מחלוקת שעדיין קיימת.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
20
Q

התפתחות כלי דם-

A

כלי הדם נמצאים בכל האיברים בגוף והם נוצרים בדרכים ספציפיות לצורך של האיבר. לדוגמה- בכליה תאי הדם מתמיינים בגלומרולוס וכך הם מקבלים צורה מיוחדת. לעומתם vasa recta
הם תאי הדם הישרים שמלווים את הצינורות של נפרונים וצורתם שונה.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
21
Q

Vasculogenesis

A

היווצרות של כלי דם מתאים מזנכמיאליים שהם לא תאי אנודתל. תהליך זה מתרחש רק בהתפתחות העובר.
התאים שיכולים ליצור תאי אנדותל הם תאים מזנכמיאליים שנמצאים במקומות רבים בגוף העובר – דרמומיוטום בסומיטים, splanchnic mesoderm, מזודרם גם מחוץ לעובר בשק חלמון ובשלייה.
- Angioblast – פרה-קורסר לתאי אנודתל. בזמן vasculogenesis האנגיובלסט מתמיין ממזנכימה, עובר אגרגציה ומתכנס לצורה של צינור ראשי)התארגנות של כמה תאים סביב חור(. זה רק תאים אנודתיאליים אבל בהמשך נוספים שריר חלק, אדוונטיציה ועצבים מחוץ לצינורות.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
22
Q

Angiogenesis

A

היווצרות של כלי דם מכלי דם קיימים. תהליך זה קורה גם
בעובר וגם בבוגר. מהצינורות הפרימיטיביים נבנים כלי דם בהתאם לאיבר. זה מתבצע ע”י סיגנלים המופרשים מרקמה הגורמים לשינויים בדופן כלי הדם. כלי הדם מתחילים להתרבות ולהימשך למקור הסיגנל. הסיגנלים משפיעים גם על הצורה וכיוון ההסתעפות של הצינורות.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
23
Q

תהליך התפתחות לימפוציטים-

A

תאים ממח העצם שהתמיינו והלכו לכיוון common lymphoid progenitor יעברו לתימוס לקבלת תאי T, או יישארו במח העצם במקום ספציפי להתפתחות תאי B. ]נקראים תאי B בגלל שבעופות יש איבר כמו תימוס לתאי B שנקרא bursa[. המשך התפתחות של לימפוציטים מכונה ‘חינוך’ שכולל בקרה על תקשורת בין תאים שונים של מע’ חיסון וגם הסרת התאים המגיבים נגד גורמים עצמיים – self reacting.

24
Q

Definitive hematopoiesis .2

A

קורה בתוך העובר והשלייה בשלב קצת יותר מאוחר, אבל עדיין בשלב מוקדם בהתפתחות.
כאן נוצרים תאי גזע אמיתיים שיכולים לייצר תאי דם אדומים וגם לימפוציטים. תאי הגזע מגיעים מהדופן הונטרלית של
האאורטה באזור שנקרא AGM. באזור זה בלבד רואים התבטאות של Runx1 הקשור לתחילת תהליך המטופואיזיס. בשלב זה אם נזריק תאים מהדופן הונטרלית לעכברים מוקרנים הם ישארו בחיים כי יש שם תאי גזע אמיתיים.
hemogenic endothelium - תאים אנדותיאליים בדופן ונטרלית של האאורטה הם מסוג ספציפי היכולים להתמיין לתאי דם. תאים אלו מבטאים מרקרים הקשורים גם לאנודתל וגם לתאי גזע המטופואיטיים. התכונות שלהן מושגות בעזרת המיקום המיוחד שלהם בגוף.
המקום הראשון בו נוצרים תאי הגזע הוא האאורטה )AGM(, אך גם מגיעים מופיעים בשליה ובחבל הטבור. תאי הגזע מכל המקומות הללו נכנסים לדם ומגיעים לכבד, שם מתרחש תהליך התמיינות העיקרי של תאי הדם בעובר. חלק מהתאים עוברים לתימוס להתמיין לתאי לימפוציט T, חלק מגיעים לטחול להתמיין
לעוד תאי לימפוציט, חלק עוברים  -שם מתרחש
למח העצם
תהליך ההתמיינות העיקרי בבוגר ונשאר בבוגר.

25
Q

מי מפריש VEGF?

A

􏰀 איברים ורקמות שונות שמפרישות כדי לגרום להתארגנות של כלי דם סביבם בתהליך ההתפתחות. למשל- גלומרולוס בנפרון הכליה.
􏰀 כאשר לחץ החמצן ברקמה מסוימת יורד התאים שבהיפוקסיה מפרישים VEGF שגורם לצינורות הדם להסתעף ולהביא יותר חמצן לרקמה. כאשר ריכוז החמצן עולה, ההפרשה נפסקת. כך כלי דם קטנים מגיעים לאזורי פריפריה.
􏰀 לרוב כלי הדם הגדולים יש ליווי ע”י עצבים שיודעים להפריש VEGF ולעשות אנגיוגנזה. 􏰀 גידולים סרטניים- רוב הגידולים הסרטניים לא מגיעים ממקומות שלא יודעים להתמיין לכלי דם)לרוב הם תאים אפיתליאליים
ולכן הם מושכים אליהם כלי דם כדי לשרוד. כך כלי דם מהסביבה מספקים עבורם חמצן וחומרי גדילה ויכולים להפיץ גרורות. הרבה תרופות לסרטן מתמקדות במניעת אנגיוגנזה.

26
Q

– VEGF (vascular endothelial growth factor)

A

המולק’ המרכזיות בבקרה על
אנגיוגנזה. זהו חלבון אשר מופרש ע”י הסביבה והרצפטור שלו קיים על ממברנות תאי אנודתל, נקרא VEGFR. החלבון והרצפטור הם בעצם משפחה הכוללת מס’ חלבונים אשר מבקרים על יצירת כלי הדם וכלי הלימפה.

27
Q

ספספיקציה בין ורידים ועורקים

A

לאחר יצירת כלי הדם הראשוניים אין הפרדה בזהות של כלי דם בתור עורק/וריד. ההפרדה מתבצעת על ידי:
Ephrins – סיגנל מברנלי Ephs – רצפטור לסיגנל אפרין. שתיהן מולק’ ממברנליות שיכולות לתקשר אחת עם השנייה. תאים שמבטאים Ephs נוטים לדחות תאים המבטאים Ephrins כאשר הם בקרבה. Ephrin2b מבוטא באנודתל עורקי, ו-EphB4 מבוטא באנדותל ורידי. תפקידן:
- למנוע תערובת של תאים ורידיים ועורקיים בקפילרות. - יכולות לגרום ליצירה של שני כלי דם נפרדים בפרהקורסר משותף ע”י היצמדות של תאים המבטאים את אותה מולק’.

28
Q

השלייה היא איבר בפני עצמו אשר מפריד בין העובר לרחם אימו.

תפקידים:

A
  1. דרכה העובר מקבל את חומרי המזון )גלוקוז, חומצות אמינ,ויטמינים, הורמונים שחשובים להתפתחות העובר, מים, אלקטרוליטים, נוגדני IgG שמגינים על העובר( וחמצן. גם מולק’ רעילות יכולות לעבור לעובר כמו: - תרופות )thalidomide( - אלכוהול - אם נצרך בכמויות גדולות בתחילת ההיריון עלול להוביל לעיכוב התפתחותי ובעיות התנהגות - ווירוסים – דוגמה, נשים בהיריון שחלו בחצבת ב12 שבועות הראשונים של ההיריון היו בעלי 50% סיכוי ללדת תינוק עם מומים שכוללים חירשות, עיוורון ומחלות לב מולדות.
  2. דרכה העובר מוציא פחמן דו-חמצני הנובע מפעילות התאים שלו וחומרים כימיים כמו אוריאה. 3. מהווה את הקשר היחיד של העובר עם האם ולכן צריכה לתפקד במקום כל המערכות שלא בזמן שהעובר ברחם, למשל- ריאות )אין
    קשר לאוויר(, מערכת עיכול, כלייה- סינון שתן )אין לו איך להוציא שתן החוצה(.
  3. מערכת אנדוקרינית חשובה – human chorionic gonadotropin – HcG - הורמון שמופרש כבר בשלב מאוד מוקדם. תאי Syncytiotrophoblast וה- cytotrophoblasts מפרישים אותו כבר לאחר ההשרשה)עוד לפני שהשלייה מיוצרת(. ההורמון נספג בדם, מגיע לשחלה של האם ושומר על ה-corpus luteum פעיל כך שימשיך להפריש פרוגסטרון ואסטרוגן החיוניים לשמירה על הרחם במצב היריון ולגדילת העובר בו. כך מושגת מניעה של קבלת מחזור והפלות ספונטניות.
    chorionic sommatmammotropin – בשלבים מתקדמים יותר של ההיריון, השלייה מפרישה את ההורמון שהוא אחד מההורמונים הגורמים להתרבות בלוטות חלב והכנתם ליצירת חלב.
29
Q
  • Intrauterine growth retardation
A

יכול לקרות במצב של תאומים מונוזיגוטיים אשר אחד מהם נולד גדול
מאוד והשני גדל ולא התפתח באופן תקין. הסיבה- השלייה של אחד התאומים תפסה מקום ו’גנבה’ את הדם מהשליה של העובר השני. זה יכול לגרום לבעיות רבות, ובמצב חמור עלול להיגרם למוות של העובר השני.

30
Q

התפתחות השלייה במהלך ההיריון-

A

השלייה מתפתחת מהטרופובלסט )החלק החיצוני של העובר(. בין יום 6 ליום 7.5 כשהעובר משתרש, חלק מהטרופובלסט מתאחדים ויוצרים תא עם הרבה גרעינים - syncytiotrophobast, זה החלק שמשתרש ראשון אל תאי הרחם. לאחר מכן שאר העובר משתרש.
בין יום 7.5 ליום 9, ה-syncytiotrophobast מתפשט ומקיף את כל ה- cytotrophoblast. מתחילות להתפתח לקונות, חורים בתוך ה- syncytiotrophobast. במקביל מתחילים להופיע בקיר הרחם כלי דם שבהמשך יתחברו ללקונות. בשלב זה ה-cytotrophoblast מפריד בין העובר)יתפתח מה-epiblast( לבין ה-syncytiotrophoblast .
בין יום 9 ליום 12, כלי הדם של הרחם חודרים דרך ה-syncytiotrophoblast בלקונות. זה יהיה התחלת המפגש בין דם האם לרקמות של שליית העובר.
במקביל, שכבה חדשה מופיעה, ה-extraembryonic mesoderm שנמצא בין שק החלמון ל-cytotrophoblast שמכסה את העובר. יש לו תפקיד חשוב בהתפתחות השלייה.
בין יום 12 לסוף השבוע השני, רואים הפרדה בין העובר לשלייה, הקשר היחיד הוא ה-connecting stalk שבהמשך יהיה חבל הטבור. כל העובר )כולל השק האמניוטי ושק החלמון( נמצאים ב-chorionic cavity והריפוד של החלל הזה הוא שכבה של extraembryonic .somatopeluric mesoderm

31
Q

מבנה ה-chorion

A

Chorion frondosum - החלק בו השק עבה יותר, ואליו מתחבר חוט הטבור ומתבצע בו השחלוף של החומרים בין האם לעובר. chorion leave - שאר הכוריון. דק יותר ולא לוקח חלק בשחלוף הגזים. תפקידו לעטוף את העובר.

32
Q

שינויים בשליה בחלק האימהי

A

בצד הרחמי יש את ה- anchoring villus ואת העורקים הספירליים שמובילים דם ללקונות. בנוסף, תאים טרופובלסטיים מהקליפה הציטוטרופובלסטית מתפשטים לאזור האימהי לאחר שהתנתקו ממנה. התאים הללו מתחילים לעטוף את העורקים הספירליים. בעקבות כך העורקים הספירליים הופכים לעבים יותר, כך שיוכלו להעביר כמות דם גדולה יותר.
התהליך: התאים הטרופובלסטיים שנדדו מהקליפה, מפרישים פקטורים שעושים אפופטוזיס לקיר העורקים הספירליים )את תאי האנדותל והשריר החלק( ומחליפים אותם לתאים דמויי אנדותל. כתוצאה מכך, העורק מתרחב ונוצר אזור בעורק שקרוב ללקונות שהוא כבר ללא שכבת שריר. כך ההתנגדות של העורקים קטנה, ובעזרת השינוי הזה ניתן להעביר כמות גדולה מאוד של דם דרך העורקים הספירליים.

33
Q

המשך התפתחות השלייה

A

בשבוע ה4, יש מרחק לא קטן בין הלקונות אל הדם העוברי שהחומרים צריכים לעבור והדבר מוריד את יעילות החומרים. יש הפרדה בין הקפילרות על ידי אנדותל, מזודרם עוברי, cytotrophoblast ו-syncytiotrophoblast
בהמשך שינויים שמתרחשים בווילוס מפחיתים את ההפרדה – הקפילרות מתקרבות ל-syncytiotrophoblast , ה-cytotrophoblast מוסט בחלק מהאזורים כך שיש מגע ישיר בין הקפילרות ל-syncytiotrophoblast והחומרים המשוחלפים יכולים לעבור ביעילות גבוהה יותר בין קיר דק בלבד של syncytium ואנדותל.

34
Q

Preeclampsia

A

מחלה שכיחה יחסית)5% מההיריונות( הכוללת בעיות בremodeling של השלייה. במחלה זו העובר מבטא סטרס
שגורם להפרשת חומרים הגורמים למערכת הדם של האם להעביר אליו עוד חומרים ומחצן. במצב זה אין remodeling תקין של השלייה, אלא עלייה לחץ דם של האם, כלי הדם מנסים להתכווץ ולזרים דם רב. לא ברור למה זה קורה. זה מסוכן לאם וסימפטומים אפשריים זה פרכוסים ופגיעה בכליות. טיפול- הוצאת השלייה.

35
Q

3 תכונות תאיות שקובעות את צורת העובר:

A

3 תכונות תאיות שקובעות את צורת העובר:
1. דביקות של תאים/ cell adhesiveness
2. צורת התאים/ cell shape
3. הגירת התאים/ cell migration
2 היבטים עיקריים בהתפתחות עוברית:
􏰀 התמיינות עוברית – התהליך של לכל תא נוצרת זהות ייחודית. בתחילת התהליך, לכל התאים יש את אותה הזהות, ולאורך ההתפתחות לכל תא נוצרת זהות אחרת. למשל יצירת 3 שכבות נבט, לאחר מכן הפרדתם כמו אקטודרם שמתפצל למערכת עצבים ולחלק שהוא לא עצבי – העור.
􏰀 מורפוגנזה – יצירת הצורה. איך העובר מתארך מקדימה לאחורה? איך יש קיפול לצינור עצבים? איך הרכס העצבי נודדים למקומות ספציפיים בעובר?

36
Q

מעבר בין תאי אפיתל לתא מזנכימה ולהפך – EMT ו-MET

A

תאי אפיתל מסוגלים לייצר כדורים/צינורות עם אזורים מקוטבים של חלק באזאלי וחלק אפיקאלי, יש צמתים בין התאים והם מאוד צמודים. אין ממש רווחים. תאים מזנכמיאליים הם פחות צפופים ביניהם וגם משוחררים בצורתם. הם יכולים לנדוד ולמלא חללים ברקמה. EMT- מעבר בין אפיתל למזנכימה, וההפך MET- מעבר ממזנכימה לאפיתל.
תאי סרטן חייבים לעבור EMT כדי ליצור גרורות. כלומר יש תהליכים דומים בין התפתחות עוברים לבין התפשטות סרטן בגוף.

37
Q

השפעת סיבי האקטין על מורפוגנזה:

A

1 . Contractile ring - נוצר מישור המפריד בין התאים במיטוזה, והוא קובע גם את הגודל והצורה של תאים בהתפתחות העוברית. יש משמעות האם החלוקה היא לרוחב או לאורך )חלוקות ראשונות הן לאורך והאחרות הן לרוחב(. בנוסף- המיקום בו נמצאת הטבעת משפיע על הגודל של 2 תאי הבת שיווצרו בחלוקה- האם תהיה חלוקה שווה או שתא 1 יהיה גדול מהשני. 2 .רשת של אקטין- מיוזין שיוצרים רשת כיווץ- תא הומוגני יכול להפוך לא-סימטרי בהתאם למיקום של הרשת הזו. כיווץ בצד האפיקאלי של תא בצורת גליל יהפוך לתא בצורת יתד. שינוי הצורה משפיע גם על האנרגיה של התא. תהליך זה הוא המניע לקיפול- כמו גסטרולציה ובנוירולציה. 3 .מקבצים )bundles ( של אקטינים שע”י הכיווץ והחיבור שלהם יכולים ליצור בליטות מהתא שישתמשו באנרגיה וייצרו תנועה. יש 2 סוגים: 1( סיבי האקטין המרוכזים יוצרים- lamellipodia ,סוג של גפיים לתא. סיבי האקטין שיוצרים אותם- מכילים leading edge שגורם לדחיפת התאים לכיוון מסוים. 2( Fillapodia -מקבצי אקטינים עדינים יותר להנעת תאים.

38
Q

התהליך המולקולרי בתאים אפיתליאליים:

התאים מחוברים אחד לשני וגם למטריקס החוץ תאי)כלומר בין תא-למטריקס(. יש 3 סוגים של מגע בין תאים:

A

• Adherence junction-מבוססות על מולקולות Cadherins .בכל תא יש קדהרין שחוצה את הממברנה ונכנס לאזור בין המולקולות בגשר המתווך ע”י יון סידן )2 +( . בתוך שלד התא מולקולות הקדהרין מחוברות לרשתות Actins דרך מולקולות בשם קטנין. אלו קשרים דינאמיים ויציבים יחסית- אך ניתן לפרק אותם וכך לבקר על הדביקות בין התאים. • Desmosome - מבוסס גם הוא על קדהרין, אך הן עוברות אינטראקציה עם המולקולות plakoglobin ו-desmoplakin בכל תא שמחוברים לחלק אחר של שלד התא- filaments Intermediate .הקשרים האלו יותר יציבים ופחות דינאמיים, מקנים קשיחות לטווח הרחוק ופחות נתונים לבקרה. • Calcium independent adhesion- שייכים למשפחת העל-אימונוגלובולין . הם לא קשורים לשלד התא אלא קושרים את עצמם כהומו-דימר מ2 הצדדים. מגע בין התא לECM: • החיבור מתווך ע”י חלבון ממברנלי Integrin שקושר את החלבון למינין בצד החוץ תאי, ובחלק הציטוזולי את החלבונים vinculin ו- talin שמתחברים לאקטין של שלד התא. גם הקשר הזה הוא יחסית דינאמי.

39
Q

דוגמאות למורפוגנזה- תהליך הגסטרולציה בזבוב הדרוזופילה

A

הגסטרולציה בזבוב מתרחשת ע”י אינווגינציה )החדרה( של תאים: מהאקטודרם בחוץ הופכים למזודרם בפנים. אצל זבוב )אצל חסרי חוליות( הגסטרולציה מתחילה בצד הבטני ולא בצד הגבי- הפוך מחולייתנים. לכן בתמונה החלק העליון זה הגבי והחלק התחתון של הבטני. בקרת העל של התהליך מבוצעת ע”י 2 פקטורי שעתוק המתבטאים בצד הבטני של העובר: twist ו-snail )בצבע חום(. הם יפעילו את התכנית של הגסטרולציה. אחת התוצאות של הביטוי שלהם בצד הבטני היא שינוי צורה של התאים. לפני הגסטרולציה: תאים מלבניים. במהלך הגסטרולציה: כיווץ אפיקאלי של התאים, צורתם הופכת ליתד. בגלל שינוי הצורה, התאים מתחילים לחדור פנימה אל חלל העובר.

40
Q

תהליך הגסטרולציה בזבוב הדרוזופילה

A

לפני הגסטרולציה: תאים מלבניים. במהלך הגסטרולציה: כיווץ אפיקאלי של התאים, צורתם הופכת ליתד. בגלל שינוי הצורה, התאים מתחילים לחדור פנימה אל חלל העובר. בנוסף- ביטוי המיוזין והאקטין )אדום וצהוב למטה בתמונה השמאלית( עובר לוקליזציה לצד הבטני של התאים. – מוטציה בsnail תפגע בתהליך הזה, אין ביטוי של מיוזין ואקטין ולא תהיה אינווגינציה. כלומר snail הוא פקטור שעתוק מרכזי. – מוטציה בtwist – יש ביטוי אבל לא יווצר הכיווץ האפיקאלי, תהיה בעיה בתזמון פעילות האקטינים לייצור הכיווץ הנכון.
2 פקטורי השעתוק גורמים גם לכך שהתאים שחדרו פנימה לעובר מפסיקים לבטא cadherin E של אקטדורם ומתחילים לבטא cadherin N של מזודרם, מה שגורם לתאים לעבור EMT -הופכים למרווחים יותר, תאים מזנכימליים.
בנוסף, snail ו-twist גורמים לביטוי של FGF המופרש מהאקטודרם למזודרם, שם יש רצפטורים לFGF שגם הם מבוקרים על ידם. גם זה מניע ממעבר לתאי אפיתל לתאים מזנכימליים. ללא
ביטוי של פקטורי השעתוק אירועים אלו לא יקרו.
הגסטרולציה תלויה בכיווץ אקטינים שמשנה צורה ומהווה אנרגיה לדחיפה פנימה ואז יש טריגר של EMT שמאפשר נדידה.

41
Q

germ band elongation/התארכות פס הנבט

A

בשלב מסוים של התפתחות עוברית בזבוב יש
התארכות-התמקדות תאים לאורך הציר הקדמי- אחורי. באיור- התאים לאורך הציר הקדמי אחורי הם בצורת משושה, במהלך ההתארכות-התמקדות התאים עוברים לצורה של יהלום, ואז חוזרים למשושה. השינוי הוא במישורים: התארגנות התאים מחדש גורמת להארכה של קבוצת התאים ללא התרבות או הכפלה של תאים. תהליך של התארכות-התמקדות כמו שלמדנו בצפרדע. התהליך הזה מתרחש בחולייתנים נוספים.

42
Q

תהליך יצירת הnotochord בצפרדע-

A

התאים עוברים התארכות התמקדות: התאים משנים את
ההתארגנות וגם את הצורה של כל תא )לעומת הזבוב שיש שינוי רק של התארגנות(. בקצה של כל תא יש פולריזציה לlamellopodia )בכתום( ב2 קצוות התאים לאורך הציר המדיאלי-לטראלי של התא. יש אינטראקציות)קוטביות( בין הלמלופדיה של תאים המושכות אותם להיצמד זה לזה. כך התאים עוברים התארכות בציר המדיאלי- לטראלי ליצירת הנוטוקורד המוארך.

43
Q

בקרה על התארכות התמקדות- במסלול ה- Wnt :

A

בשיעור עם הצפרדע דיברנו על המסלול הקנוני של Wnt הכולל את Dsh ובטא קטנין,
שמפעיל גנים ונחשב למסלול on/off חשוב להתמיינות תאים והתפתחות עוברית. במקביל להעברת האות הקנוני של Wnt ,יש מסלול נוסף- Wnt לא קנוני או polarity cell planar .גם למסלול זה יש receptors frizzled אבל שונים. במסלול הלא קנוני –מפעילים את הציטוסלקטון של אקטין, שיודע לייצר למלופודיה, ולכן המסלול הזה מניע את ההתארכות התמקדות. בתמונה זה האמצעי בסגול. בנוסף, במסלול ה- PCP יש גם שחרור סידן המשפיע על דביקות התאים. בתמונה זה הימני הכחול. כלומר יש השפעה גם על רשתות האקטין וגם על דביקות התאים. הגורם המשותף בין המסלולים- Dsh.

44
Q

מסלול ה-PCP) planar cell polarity(

A

בדרוזופילה, בתאים האפידרמליים יש שערות- מכל תא יוצאת שערה 1 .השערה מכוונת לצד הפוסטריורי של התא)a(. גילו מוטציות בחלבונים שגרמו לאקראיות בכיוון השערות)b(, אחד מהחלבונים האלו הוא Frizzled. . Wntהוא רצפטור במסלול ה Frizzled פגיעה במסלול זה עקב מוטציה ברצפטור על תאי האפיתל- אין פולאריות בתאים וכל שערה הולכת בכיוון רנדומלי. זה מוטציה ב- polarity cell planar . אם יש חוסר ב-frizzled רק במקומות מסוים )בדוגמה, רק באזורים שמוקפים בכתום(, השיעורות יהיו בכיוונים רנדומליים רק בתוך הגבולות הכתומים, והשערות האחרות יהיו נורמליות – בכיוון פוסטריורי)c(. באזורים הגובלים באזור המוטציה – אוריינטציית השערות הייתה הפוכה.

45
Q
  • Neural induction
A

ביצירת דגם הגבי-בטני במזודרם: הorganizer שולח מעכבי BMP)כמו Noggin( שעושים דורסליזציה גם למזודרם וגם לאקטודרם. המעכבים נקשרים לBMP ומעכבים את פעילותו. BMP מתבטא באקטודרם לפני שהמעכבים מתבטאים. אם ניתן לBMP להמשיך להתבטא, כלומר לא ייקשר ע”י המעכבים- ברירת המחדל לאקטודרם תהיה לייצר אפידרמיס)עור(. אם היינו מבטאים רק BMP ללא מעכבים במזודרם- נקבל רק מזודרם בטני. כאשר המעכבים מופרשים, הם מעכבים את הBMP עד למרחק מסוים ממקום הפרשתם ב-Organizer , וכך באזור הגבי הסמוך לorganizer הרקמה תתפתח לעצבית. שאר האקטודרם יתפתח לאפידרמיס. זה חשוב כי זה מאפשר יצירת לוח נוירונלי!

46
Q

פגם בסגירה של צינור העצבים

A

הצינור צריך להיסגר לכל אורך הציר הקדמי האחורי. אצל יונקים הסגירה מתחילה במרכז ומתפשטת קדימה ואחורה. אצל צפרדעים הסגירה מתחילה אחורה ורצה קדימה. הסגירה מתרחשת במהלך החודש הראשון בהתפתחות העוברית, ויום 3-4 בהתפתחות הצפרדע. פגמים ביונקים:
􏰀 פגם בסגירה באזור המוח)חלק הקדמי(, ב-Anencephaly - neural folds. 􏰀 פגם בסגירה באזור האחורי, ב-spinal cord – מחלה בשם spina bifida.

47
Q

יצירת צינור העצבים מהneural plate בעובר תרנגולת:

A

• ב neural plate -התאים האפיתליאליים מסודרים בשורות. בשתי נקודות במהלך הקיפול יש כיווץ אפיקאלי: • בתחילת יצירת הצינור)אדום(- בקו המדיאל הבטני מתחיל תהליך של כיווץ אפיקאלי בתאים. • בהמשך יצירת הצינור)כחול(- תהליך הכיווץ האפיקאלי מתחיל גם בתאים צדדיים. בזכות זה התקפלות הצינור מתקדמת. • בשלב הסופי- איחוי של שכבות אפיתליאליות. יש 3 כאלה: איחוי האקטודרם ליצור את העור, איחוי ה-crest neural למערכת עצבים וגם לרכס עצבי. ה
תוך כדי יש התארכות-התמקדות, שינוי צורת התאים. התהליך תלוי בפעילות PCP לא קנונית. איחוי כולל למלופודיה ופילופודיה שיוצרים אינטראקציות ביניהם הגורמות להיצמדות תאים. תאי צינור העצבים מבטאים מולקולות של אדהזיה- N Cadherin ו- N CAM .האקטודרם מבטא סוג אחר של קהדרין-E cadherin

48
Q

יש חלוקה ל-2 חלקים עיקריים של ה- neural crest :

A

• Cranial -החלק הקדמי יותר )הסחוס והחיבור של עצמות הפנים נמצא רק בחלק זה(. • Trunk -החלק האמצעי והאחורי יותר. התאים נודדים מהצד הגבי של ה neural fold להרבה מקומות ונטראליים )לא כולם( למשל- כדי לייצר את מערכת העצבים ההיקפית ואת בלוטת האדרנל. חלקם ינדדו ללב, חלקם למעי. בתחילת הקיפול התאים לא מחויבים למקומות מסוימים. אך מהרגע שהם נודדים, הם מקבלים סיגנלים מהסביבה שגורם להם להתחייב למסלול ספציפי. יש להם משיכה ונדידה למקום הנכון ואז כשהם מגיעים ליעד הם מתמיינים נכון.

49
Q

כדי לנדוד התאם צריכים לעבור את השלבים הבאים:

A
  1. ה neural crest מתחיל כאפיתל ועובר EMT -יש שינוי בביטוי הקדהרין כך שהתאים יהיו פחות דביקים )יש פירוק של .(adherence junction
  2. בנוסף, מטלופרוטאזות של המטריקס שמפרקים את ה basal lamina .כך התאים מתנתקים מתאים אחרים וגם מהמטריקס. 3. לאחר PCP התאים מייצרים למלופודיה ומתחילים בנדידה. 4. בזמן הנדידה ולאחר הEMT יש הרבה סיגנלים שמושכים או דוחים את התאים כדי להכווין אותם ליעד. דוגמה לסיגנלים דוחים:
    ephrins, semaphorins.
50
Q

השוואה בין crest neural לסרטן

A

תאי גידול עוברים את אותם תהליכים כמו התאים של הcrest neural אך ע”י סיגנלים שונים:
העברת אותות/Signaling pathways ->פקטורי שעתוק/Transcription factors -> החלפת קדהרינים/Cadherin switch -> שינוי המטריקס/Cadherin shedding& matrix remodelling -> שימוש במסלולים קיימים/ use of pre-existing structures to .spread בעוד תאי הneural crest צריכים הפעלה של BMP twist, snail הפעלת פקטורי שעתוק כמו, Wnt, ,FGF ,יש שוני בחלק מהסיגנלים שמשפיעים על תאי סרטן - למשל TGF במקום RTK ,BMP במקום FGF. גם תאי הסרטן עוברים לכלי דם או מערכת עצבים כדי לנדוד.

51
Q

השוואה בין crest neural לסרטן

A

תאי גידול עוברים את אותם תהליכים כמו התאים של הcrest neural אך ע”י סיגנלים שונים:
העברת אותות/Signaling pathways ->פקטורי שעתוק/Transcription factors -> החלפת קדהרינים/Cadherin switch -> שינוי המטריקס/Cadherin shedding& matrix remodelling -> שימוש במסלולים קיימים/ use of pre-existing structures to .spread בעוד תאי הneural crest צריכים הפעלה של BMP twist, snail הפעלת פקטורי שעתוק כמו, Wnt, ,FGF ,יש שוני בחלק מהסיגנלים שמשפיעים על תאי סרטן
- למשל fGF במקום RTK
,BMP במקום tGF. גם תאי הסרטן עוברים לכלי דם או מערכת עצבים כדי לנדוד.

52
Q

bmp

A

ביניהם: BMP- בעוד שב- neural plate אין BMP ,באפידרמיס יש BMP

,ובגבול ביניהם )אזור הcrest ( יש רמות ביניים המאפשרות מסלולים ייחודיים וזהות מסוימת לתאים של הרכס הנוירונלי.

53
Q

מפת הגורל של neural crest-

A

חוקרת לקחה neural crest של ‘סלו’ בעל צביעות היסטולוגיות ייחודיות והשתילה במקומות שונים בתרנגולות ובדקו לאן הם נדדו. ע”י ההשתלות ומעקב אחר התאים פענחו לאן תורם כל אזור של neural crest. גילו 2 מסלולי נדידה של ה-neural crest לאורך כל Somite : פנימי וחיצוני. • במסלול החיצוני: בין הסומיט לאקטודרם, דרך הרקמה האפידרמלית הNC יעבור מעל הסומיט. תאים אלו ייצרו מלנוציטים ועצמות גולגולת. • במסלול הפנימי: מדיאלית לסומיטים, הNC ינדוד בין הסומיט לצינור העצבים והתאים ייצרו את כל שאר סוגי התאים. ההגירה היא סגמנטלית, התאים שנודדים במסלול הפנימי עושים זאת בצורה מקוטעת וסגמנטלית. ה-crest הקדמי ינדוד הוריזונטלית חלק בחלק הקדמי של הסומיט אבל לא ינדוד בחלק האחורי של הסומיט. הוא ינדוד לאורך הצינור אחורה.

54
Q

הכוונת מסלולי הנדידה של תאי ה neural crest

A

ההגירה מתבצעת בכמה שלבים- ההחלטה הראשונית היא ע”י פירוק המטריקס החוץ תאי, לאחר מכן החלטה על נדידה במסלול פנימי או חיצוני. בהמשך יש אותות מקומיים שמושכים או דוחים את התאים. בסוף- יש פקטורים שונים המשפיעים על ההתמיינות של התא נודד כמו BMP, Wnt .GGF והורמונים לגורלות שונים.

55
Q

מחלות NC

A

Neurocristopathies- פגיעה בנדידה של הNC תגרום לסינדרומים של דפקטים בעצם הmandibula ,חיך שסוע, בעיות שמיעה, חוסר עצבוב של המעי.
תסמונת DiGeorge’s- בעיות של facial-carnial , בעיות לב.
Hirschprung’s disease - בעיה בsacral neural crest
ליצירת גנגליה פארא-סימפתטי בחלק הדיסטלי של הקולון והרקטום )למדנו בהרצאה בעבר(. בגלל שהגנגליה לא נוצרת, הפעילות הפריסטלטית של האזור לא קורית וכתוצאה יש חסימת מעיים קשה. ברוב המקרים הבעיה היא בגן RET שהוא רצפטור הקולט ליגנד GDNF .תאי הNC חייבים להגיב לGDNF כדי לנדוד למעי האחורי. כשאין RET על התאים הם לא מהגרים ל-hindgut ולא מתמיינים.

אמבריולוגיה (6 decks)

Brainscape helps you reach your goals faster, through stronger study habits.
© 2024 Bold Learning Solutions. Terms and Conditions