6-7 Flashcards
סוג של מזודרם שמתפתח על ידי notochord. יכול להתפתח ל-3 רקמות-
The sclerotome- השכבה ממנה יווצרו הסחוסים- התאים שנמצאים בצד המדיאלי-ונטרלי של הסומיט. הם עוברים )EMT(epithelial to mesenchymal transition ואז נודדים ומכסים את צינור העצבים. הם מתמיינים לסחוס ועצם של החוליות והצלעות הפרוקסימאליות )שקרובות לחוט השדרה(. מה שלא עובר EMT נקרא dermamyotome. הוא גם מתחלק ל-2 חלקים-
The myotome-השכבה ממנה יווצרו שרירי השלד- תאים מהשפה המדיאלית והאזורים הלטרליים של ה-dermamyotome עוברים מאוחר יותר EMT ומתפשטים לכל הגוף. בעתיד מתמיינים לשריר השלד של הגוף. התאים המדיאלים יהיו הציר של שריר השלד, מרכז הגוף, ואילו התאים הלטרליים יתפשטו לגפיים. אבל כל תא שריר שלד בגוף יגיע מ-myotome.
Dermatome- החלק המרכזי של ה-dermamyotome גם הוא עובר מאוחר יותר EMT ויכול לדרמיס של העור של האזור המרכזי בגוף.
MyoD
dermamayotome-פקטור שעתוק שמתבטא רק בצד המדיאלי של ה
אחר כך התאים האלו יתמיינו להיות שרירי השלד של מרכז הגוף. אם מבטאים את MyoD בתא שהוא לא אמור להיות שריר, הוא יכול להפוך לשריר שלד.
Pax1
פקטור שעתוק שמתבטא רק ב-sclerotome cells
ואז יתמיינו לסחוס ועצם
של החוליות. זו דוגמה לכך שיש לאזורים האלו כבר זהות מולקולרית. יש עוד פקטורי שעתוק שנדבר עליהם אחר כך. MyoD לא מתבטא בכל תאי השריר השלד. בדר”כ יש יותר מגן אחד שחשוב להתפתחות לתאי שריר שלד. בכל תא יש Master regulatory genes שצריכים להתבטא ביחד. השאלה היא איך להדליק את הגנים האלו במקום ובזמן הנכון בהתפתחות.
– Sclerotome
בגלל שהוא בצד המדיאלי-ונטרלי של הסומיט, הוא רואה ריכוזים הכי גבוהים
ממולק’ שמופרשות מ-notochord והחלק הכי ונטרלי של צינור עצבים. זה סיגנלים Shh ו–anti .Pax1 וזה גורם להשראה של BMP
-Medial Myotome
סיגנל Wnt מצינור העצבים ומעט Shh מ-notochord )זה מעט כי ה-
myotome יותר רחוק מה-notochord .אז יש אותו והוא חשוב אבל יש פחות(, ביחד הסיגנלים הללו משרים MyoD.
-Lateral Myotome
סיגנל Wnt מאקטודרם וגם Bmp4 מהמזודרם הלטרלי, ביחד הסיגנלים הללו משרים Myf5.
-dermatome
- כמויות בינוניות של סיגנל neurotrophin3 מצינור העצבים משרה Pax3.
אותם סיגנלים יכולים להיות בעלי השפעה אחרת על רקמה שונה.
לדוגמא, בהתפתחות מוקדמת Bmp4 השרה על מזודרם
להתמיין לlateral plate, כלומר עיכב התפתחות סומיטים, אבל בזמן דיפרנציאציה של סומיטים Bmp4 השרה על lateral mayotome )שריר(. דוגמא נוספת זה Shh שמשרה נוירונים מוטוריים של צינור עצבים וגם יכול להשרות sclerotome.
מורפוגנזה/morphogens-
מולק’ שיש להם שיש להם השפעת השראה שונה לפי רמת הריכוז שלהם
ולרוב זה קשור בקירבה הפיזית. ככל שהאזור יותר קרוב לאזור Shh יש התמיינות לfloor plate ומרחק באמצע ייצור נוירונים מוטורים. הוכיחו את זה ע”י כך שלקחו צינור עצבים בלי notochord, שמו בתרבית עם ריכוזים שונים של Shh וראו את ההתפתחות השונה.
הרכס העצבי/ The Neural cerst
מגיע מהאזור הדורסלי ביותר של צינור העצבים, כלומר במיקום מפגש של 2 הצדדים בזמן סגירת צינור העצבים. כשיש את נק’ המפגש הם יוצאים משם לצדדים. התאים האלו עוברים EMT ונודדים בעובר. הם מתמיינים לכל נוירונים סנסוריים של הגוף וגם מערכת נוירונים אוטונומית. מחלקים אותם מהראש לזנב לכמה אזורים:
Cranial- עצבים קרניאליים, עצמות הפנים, רוב הגולגולת וקשתות pharyngeal של הצוואר, חלק מהשיניים, קרנית ועוד. הוא היחיד שיכול להתמיין
לעצמות וסחוסים!
Cardiac- תורם תאים קרדיאליים שמצפים את כלי
הדם של הלב ושסתומי ה-semi lunar בלב.
dorsal root ganglia -Trunk )גוף הנוירונים
הסנסוריים(, sympathetic ganglia, מדולה של האדרנל, מלנוציטים)מייצר צבע לעור(.
Parasymathetic ganglia -Vagal and sacral של המעי.
מסלולי הנדידה של תאי ה-neural crest-
הם עוברים EMT ונודדים. יש להם 2 אפשרויות נדידה:
- מסלול פנימי- בין הסומיטים לצינור העצבים. יצרו את ה- dorsal root ganglia, רכיבים פנימיים של הלב, מערכת עצבים של מעי ומדולה באדרנל.
- מסלול חיצוני- בין הסומיטים לאקטודרם. יצרו את עצמות הגולגולת והפנים והמלנוציטים בעור.
Dizygotic Twins/תאומים די-זיגוטיים- תאומים לא זהים
השחלה מפרישה שתי ביציות ושני זרעונים מגיעים ונוצרות שתי הפריות שונות במקביל ושני עוברים משתרשים בנפרד בדופן הרחם. לרוב, כל עובר מתפתח בנפרד – בעל amnion/שק שפיר, chorion )ממברנה חיצונית( ושלייה נפרדת. לעיתים, כשעוברים מספיק גדולים, השיליות וה-chorions יכולות להתאחד אבל שקי השפיר תמיד בנפרד, כך שכל עובר מקבל הזנה אישית. נוצרת מחיצה מסוימת מהשליות שלהם.
2 שליות שמתאחות, לכל עובר chorion ושק שפיר משלו
Monozygotic Twins/ תאומים מונו-זיגוטיים- תאומים זהים
מצב יותר מסובך. בהתחלה הייתה הפריה של ביצית אחת בלבד, והיא התפתחה לעובר אחד, שבשלב מסוים יתחלק ל-2. ההתפצלות לשניים נעשית בשלב מספיק מוקדם כך שהתאים יכולים להתמיין לכל התאים בעובר.
יש 3 מצבים בהם יכלה להיות התמיינות
פיצול ממש מוקדם – מיד לאחר ה-cleavage , עוד לפני
היווצרות בלסטוציט.
ההיריון יראה בדיוק כמו ההיריון של תאומים די-זיגוטיים, כל
אחד מתפתח לבלסטוציט משלו ומשתרש בנפרד. יהיו 2 שוליות מפוצלות שמחוברות זו לזו ולכל עובר שק אמניוטי משלו. אך עדיין מבחינה גנטית הם זהים! 2 שליות שמתאחות, לכל עובר chorion ושק שפיר משלו
פיצול בתוך שלב ה-inner cell mass-
במצב תקין ה-inner cell mass בעל 3 שכבות- amnionic cavity, epiblast, yolk sac. במצב כזה זה לא יקרה. בשלב זה קיים בלסטוציט ו-inner cell mass מתחלק ל-2 עוברים עוד לפני התפתחות השק האמניוטי. כתוצאה אפשר לראות השתרשות של שני עוברים בתוך שלייה אחת ועם אותו chorion. יש חבל טבור לכל עובר, ושק אמניוטי בנפרד. המשמעות היא שתהיה רק ממברנה של שק אמניוטי שתפריד בין התאומים, אין שליה בין שני העוברים. מצב שקרוי- diamniotic, monochorionic.
שלייה אחת,chorion אחד, לכל עובר שק שפיר משלו