הרצאה1-3

Question 1

תפיסות בסיסיות על התפתחות-

Answer 1

1. ‘איש קטן’- העובר נוצר כבר עם כל החלקים ורק מתפתח בגוף האישה. זה הגיע מתוך המחשבה על הזרע שמזריע את החומר והאישה היא האדמה שממנה ייצא הצמח. האיש הקטן נקרא ‘הומונקולוס’..
2. העובר בונה מבנים חדשים תוך כדי התפתחות, תהליך שנקרא epigenesis.

Question 2

דיפרנציאציית תאים/cell differentation- איך התאים מקבלים את הספציפיות שלהם?

Answer 2

אורגניזימים מורכבים מתאים שונים, אבל מתחילים מתא אחד אז איך מתא אחד מקבלים את הספציפיות? בנוסף אם כל התאים מתמיינים איך יוצרים את האורגניזם הבא- כי צריך לשמור על תאים שלא מתמיינים?
חוקר גרמני אוגוסט וייסמן שהיה הראשון לדבר על ההבדל בין germline )ביציות ותאי זרע( לבין soma )תאים שלא תורמים לבניית הדור הבא(. רוב התאים לא מיועדים לדור הבא, אך יש מעט שנשמרים. אז אם תהיה מוטציה בתאי סומה, זה יכול לגרום לסרטן אך זה לא ישפיע על הדור הבא. מצד שני אם יש מוטציה בתאי זרע/ביצית אז כל עובר יקבל את המוטציה.

Question 3

-Cloning

Answer 3

יש בע”ח שיכולים לעשות התרבות א-סקסואלית כך שיכולים לייצר גוף שלם רק מתאים סומטים.

Question 4

אפשר לחלק גנים ל-2 חלקים:

Answer 4

􏰀 תאי בית/housekeeping genes- מתבטאים ברוב התאים וקשורים בבניית הבית, למשל שכפול DNA , מטבוליזם וכו’.
􏰀 Tissue-specific genes- מתבטאים רק בתאים ספציפיים. צריך דיפרנציאציה רלוונטי רק לסוגי תאים הללו.

Question 5

מוזאייק/mosaic development לעומת בקרה/regulative development-

Answer 5

מוזאייק/mosaic development -דוגמה: Tunicate/מיתרני זנב- הביצית כוללת אזורים שונים, כלומר האם כבר מוציאה ביצית שכבר ספציפים לאזורים שונים. זה מתאים לעוברים פשוטים שמתמיינים מהר כי זו שיטה מהירה.
בקרה/regulative development - דוגמה: sea urchin/קיפוד ים- כל בעלי חוליות ויונקים משתמשים בשיטה זו, העובר בתחילת הדרך אינו ספציפי לאזורים ספציפיים. עובר של קיפוד ים בעל 4 תאים שלמים שהופכים ל4 תאים נפרדים ואז מקבלים 4 קיפודי דם שלמים. כל תא דוגמה ויכול להתמיין לכל סוג של תא.

Question 6

השראה/אינדוקציה עוברית-

Answer 6

השפעה של תא אחד)inducer( על ההתפתחות של תא אחר)responder(. הרעיון הזה הגיע בהתחלה ממחקר שבו לקחו חלק מעובר צעיר והשתילו אותו בעובר אחר באותו שלב צעיר. אחרי גדילה, באזור שהשתילו נוצר עוד עובר קטן ויותר מזה- הם סימנו את התאים וכך ידעו מה הגיע מהעובר ומה הגיע מהשתל ואחרי חיתוך ראו שחלק מהגוף שייך לשתל. השתל השפיע על ההתמיינות/התפתחות של רקמה אחרת. השתל נקרא משרה/inducer. איך העקרון הזה מסביר את סוג ההתמיינות הרגולטורית?- נענה על זה בהמשך.

Question 7

יש סיגנלים שתלויים במרחק-

Answer 7

1. Juxtacrine signaling- סיגנלים שעוברים באופן ישיר מתא לתא שכן, צריך להיות מגע. דוגמה- notch signaling , בסרטן. 2. Paracrine signaling- מופרשים מתאים לתאים בטווח קצר. 3. Long range signaling- מופרש לטווח ארוך. דוגמה- הורמונים, משפיע על פיזיולוגיית הגוף.

Question 8

-Competence

Answer 8

יכולת של תא להגיב לסיגנל משרה. סיגנל זה רק חלק מהסיפור, מה התא עושה עם הסיגנל שקיבל זה מה שחשוב.
תאים שונים מקבלים את אותו סיגנל אך מגיבים לו שונה. למה? בגלל ההיסטוריה של התא, הוא כבר הלך בוואדי בדרכים מסוימות )כמו הכדור( ויש כבר סיגנלים שהודלקו וביחד כל הסיגנלים עובדים לגרום להתמיינות התא והמבנה.

Question 9

א( מורפוגנזה/Morphogenesis-

ב( Cell sorting-

Answer 9

א( מורפוגנזה/Morphogenesis- סיגנלים בעלי השפעה שונה תלויים בכמות ריכוזים. דוגמה- מולק’ בשם sonic hedgehog שמתבטאת בnotochord ומתברר שתאים בתוך הצינור עצבים מגיבים לריכוזים של המולק’ הזו ולפי הריכוזים מתמיינים לתאים מסוגים שונים. בריכוזים גבוהים מתבטא .V1 ובריכוזים נמוכים מתבטא ,FP
2 סוגי אינדוקציות:
1. Instructive induction- מה שקובע את הגורל שלך. יש לתא יותר מאופציה אחת וכמות הסיגנל קובע לאיזה דרך התא יילך. 2. Permissive induction- מה שמאפשר את התמיינות התא. כשתא כבר קיבל את כל הסיגנלים ויודע מה הגורל אך עדיין לא
מתמיין כי הוא מחכה לתנאים הנכונים כדי להתמיין. דוגמה- כונדרוציטים לא יהפכו לתאי סחוס עד לסוג מסוים של ECM, אין להם עוד מסלול והם יודעים מה גורלם אבל הם צריכים השראה מסוימת כדי לבטא את תוכנית ההתמיינות שלהם. השראה זו אומרת לפעמים לתא מתי/איפה התא מתמיין.
ב( Cell sorting- התאים מתמיינים בצורה רנדומלית ואז עוברים מיון כך שאלו שדומים מתחברים זה לזה ומגיעים לאמצע ואחרים שדומים מתחברים והולכים החוצה. כלומר יכולים לזוז ולהתחבר זה לזה.

Question 10

not committed
specified
determined
terminally differentiated

Answer 10

􏰀 not committed- אין התחייבות. בצלחת לא מתמיין לכלום. 􏰀 Specified/ ספסיפיקציה- יש לו מספיק אינפורמציה כדי להתמיין לגורל המקורי שלו, אך לא מספיק מחויב לכך אם שמים
אותו בסביבה עם השראה אחרת.
􏰀 Determined/דטרמינציה- מספיק זמן בגורל שלו לכן לא ישנה את הגורל שלו בסביבה שונה.
􏰀 Terminally differentiated- סיים התמיינות.

Question 11

מורפוגנזה- איך מתוך כל הגנים הללו יוצרים איברים?

Answer 11

בתמונה רואים איברים שונים שלא סודרו בצורה מסודרת וזה נראה כמו גידול. זה קורה כשעובר מתחיל מהפרייה של ביצית ותא זרע ויש
את התנאים לגידול אך בצורה לא מסודרת. זו דוגמה להתמיינות בלי מורפוגנזה תקינה! דוגמאות לחשיבות של מורפוגנזה-
􏰀 Cell sorting- מיון תאים במקומות המתאימים. 􏰀 Cell migration- למשל אקסונים שמתחילים במקום אחד ומסתיימים במקום אחר. 􏰀 התקפלות של רקמות- למשל צורת הלב מתחיל כצינור ואז מתקפל לקבלת צורה סופית, זה לא שייך להתמיינות אלא זה הצורה
שלו שחשובה להתכווצות הלב.
􏰀 מוות תאים- למשל יד התחילה כגוש אחד ובהתפתחות יש הפרדה לאצבעות. יש אנשים שאין להם את זה.

Question 12

שיטות למחקר ביולוגיה התפתחותית-

Answer 12

1. שיטה אנטומית- תיאור התפתחות איברים תקינה בשלבים שונים, אפשר לקחת תמונות בשלבים שונים, חיתוך של עוברים כדי לראות את המבנה הפנימי ואיך זה משתנה עם הזמן, לראות איפה גנים מתבטאים מבחינת RNA וחלבונים וכו’.
2. שיטה ניסויית- לעשות שינויים בעוברים ולראות איך העובר מגיב. למשל- להשתיל תא באזור שונה, להשתיל חלבונים וכו’
   . 3
   . שיטה גנטית- התחיל במאה הקודמת, לראות מוטציות של גנים ואיך משפיעים על התפתחות. למשל דרוזופילה עם 2 כנפיים
   ואז רואים עם 4 כנפיים כי יש לו מוטנט.

Question 13

Chordate phylogeny

Answer 13

רואים תרשים של חיות מסוג chordata
)שיש להם notochord( ורואים את התפתחות האיברים בשלבים מסוימים.
כשמשווים בין דג לאדם הצורה נראית שונה אבל יש את כל המבנים בפנים, יש חוט שדרה, מערכת עיכול לב וכו’. הבסיס ההתפתחותי נשאר זהה.
הסתכלות על השלבים השונים של חיות שונות שהן בעלי חוליות, אבל יש שלב שבו הם נראים דומה אחד לשני בשם phylotypic stage שאפשר להגיד שכולם בעלי חוליות. אנחנו בודקים בע”ח שונים כדי לחקור על האדם כמו דג זברה, עוף, עכבר ועוד. אפשר ללמוד גם מהדימיון וגם מהשוני.

Question 14

בשחלה-

Answer 14

תאי זרע וביצית מגיעים מ-)primodial germ cells(PGC’s-
בשחלה- PGC עוברים הרבה סיבובים של מיטוזה ליצירת oogonia-< ולאחר מכן ליצירת primary oocytes. הם עוצרים את ההתפתחות בפרופאזה1 , יושבים בערך 12 שנים עד שמתחילים תהליכים המחזוריים. בזמן פרופאזה1 כרומוזומים משחלפים מידע כך שיוצרים קומבינציות וזה מאפשר גיוון גנטי. כל Primary oocytes מייצר ביצית מובשלת אחת.

Question 15

באשך

Answer 15

PGC עוברים גם כן פרוליפרציה אך לפני הלידה הם נעצרים בשלב G1 של המיטוזה
)עדיין לא מיוזה כמו בשחלה( והם תקועים שם ובהתבגרות הם מתפתחים לspermatogonia. כלומר הם עדיין בשלב של המיטוזה ובכל שלבי החיים של הגבר הספרמטגוניות מתרבות עד שבאיזה שלב הם מגיעים ל-spermatocytes שעוברים מיוזה והופכים לתאי זרע. תהליך שלוקח 74 ימים. מכל spermatocytes יוצאים 4 תאי זרע.

Question 16

בשחלה
בחודש הרביעי:
בחודש השביעי:

Answer 16

בשחלה- בחודש הרביעי: PGC מתרבות)הרבה שלבי מיטוזה( ומקבלים oogonia. בכל שחלה יש 7 מיליון oogonia. בחודש השביעי: מתגבשת הביצית הראשונית/primordial follicles שמכילה primary oocyte שמצופה בשכבה דקה של זקיקים/follicular cells. בשלב זה הם מתחילים להיכנס למיוזה. בלידה: הביציות בשלב diplotene, כלומר מנוחה בפרופאזה1 ויש הרבה שחלופים של כרומוזומים. כבר בשלב זה יש 600,000 ביציות ראשוניות בכל שחלה. הן יישארו בשלב זה עד התבגרות. באישה בת 40, הביציות היו בשלב פרופאזה כבר 40 שנה לכן זה מגדיל כמות בעיות כרומוזומליות.

Question 17

תהליך הזה קורה בשבועיים:

Answer 17

1. granulosa cells - בהתחלה שכבת הזקיקים מתחילה להתעבות- מפחוס לקובייתי. נוצרת גם zona pellucida- הפרדה בין תאי זקיק לביצית. זה סוכרים וחלבון שמופרשים מתאי הזקיקים ויושבים על הביצית וזה חשוב להמשך. .granulosa layer בשלב הבא שכבת הזקיקים מתרבה לכמה שכבות והן נקראות -Primary follicle .2
2. Antral follicle- נוזלים מתחילים להתגבש בין תאי הגרנולה עד לקבלת חלל אחד בשם antrum. במקביל השכבות מסביב לתאי גרנולה מתחילים להתארגן- בהתחלה הם רק מזנכמיאליים ובשלב הזה הן כבר בשכבות. 4. Mature graffian- אנטרום ממשיך לגדול והשכבות מחוץ לתאי הגרנולה מתארגנות ל-theca interna ו-theca externa. תאי הגרנולה ותאי ה-theca מפרישים אסטרוגן ופרוגסטרון בהתאמה. )ההפרדה של מי מפריש מה לא מדויקת אך הרוב ככה(.

Question 18

שבוע ראשון של התפתחות-

Answer 18

עד עכשיו דיברנו על גדילה בתוך השחלה מזקיק פרימיטיבי ל- antrum follicle, ואז יש ביוץ והביצית פורצת מהשחלה ונכנסת לחצוצרות הרחם ומתחיל לנדוד עד הרחם עצמו. תוך 6 ימים מגיע לרחם ומשתרש ומתחיל תהליך ההיריון. אם נוצרה הפרייה- זה קורה מיד אחרי ביוץ בחלק הראשון של החצוצרה ואז התא מתחיל להתחלק.

Question 19

כדי לקבל היריון והשרשה הרבה דברים צריכים להיות מסונכרנים-

Answer 19

הורמונים שמגיעים משחלה, הורמונים מבלוטת יותרת המוח/pituitary gland והורמונים מהעובר עצמו.
)FSH(follicle stimulation hormone- מעודד גדילה והתפתחות זקיקים, כלומר כל החלק מPrimary follicles עד ל-graffian follicle. הוא גם מעודד הפרשה של אסטרוגנים מתאי הגרנולה ואז האסטרוגנים גורמים לרירית הרחם להתרבות.

Question 20

אחרי 14 ימים

Answer 20

אחרי 14 ימים יש גל של FSH וגם LH שגורמים לביוץ)שביצית מופרשת משחלה(. לאחר מכן ביצית יוצאת מהשחלה אך הזקיק נשאר מאחור)corpus luteum( והוא ממשיך להפריש הורמון פרוגסטרון )וגם אסטרוגן(, הורמון ההיריון שגורם לאנדומטריום לעבור משלב התרבות לשלב הפרשה של חומרים שמכינים את האנדומטריום לקבל עובר - הוא מושך כלי דם אליו, מאכסן גליקו-פרוטאינים )אוכל לעובר(. התהליך הזה ממשיך רק 10 ימים בערך. - אם אין היריון- הזקיק מתנוון)corpus albicans(, מפסיק להפריש פרוגסטרון ומתחיל הווסת. - אם יש היריון+ השרשה- חלק מהשלייה/placenta מתחיל להפריש הורמון hCG וזה חוזר לשחלה ושומר את הזקיק במצב שהוא)corpus luteum( ממשיך להפריש פרוגסטרון+ אסטרוגן, זה שומר על ההיריון כל החודשים. הם הורמונים שחשובים להיריון כי הם שומרים על מטבוליזם בצד השלייה של האם. רמות הפרוגסטרון בהיריון רק עולות.

Question 21

סיכום:

Answer 21

סיכום: בלוטת יותרת המוח מפרישה FSH ו-LH-< משפיע על השחלה כך שמפרישה אסטרוגן ופרוגסטרון-< משפיעים על האנדומטריום של הרחם- הכנה לקבלת עובר. אם עובר משתרש ברחם-

Question 22

ביוץ/Ovulation-

Answer 22

1. גורם לprimary oocyte לסיים מיוזה1 ולהתחיל מיוזה2-< עצירה במטאפאזה של מיוזה2 עד להפרייה. במיוזה 1 חלוקת הציטופלזמה לא שווה וכמעט כולה הולכת עם הביצית ונשאר תא קטן שנקרא first polar body- זה מנגנון שלו להוריד כרומוזום.
2. גורם לרקמות מסביב לזקיק להפריש קולגנאז/collagenase-< מעכל את הרקמות מסביב לזקיק ומאפשר לו לפרוץ מהשחלה כי השחלה מכוסה בסרוסה וקולגנאז עוזר לעבור שכבות של שחלה.
3. גורם להתכווצות שריר שחלה שדוחף את הביצית החוצה-< יחד עם קולגנאז זה מאפשר לביצית לפרוץ את המחסום.

Question 23

תזוזת הביצית ב-fallopian tube-

Answer 23

הביצית עם ענן התאים נכנסים לכניסת החצוצרות. אין צינור בין השחלה לחצוצרות אלא
יש מעין אצבעות כאלה שמכסות את השחלה ומושכות את הביצית פנימה. יש סיכוי קטן שהביצית לא נופל בחצוצרת הרחם אלא נופל בחלל הגוף ובמקרים נדירים יכול כבר לקבל הפרייה ולהשתרש בחלל הגוף.

Question 24

הפרייה/fertilization & prevention of polyspermy

Answer 24

הפרייה קורית לרוב ב-ampula שזה החלק הראשון של החצוצרה. למה?- אחת הסיבות היא שתא זרע יכול לשרוד בחצוצרות הרחם עד 5 ימים אז יש הרבה פעמים תאי זרע שמחכים באזור זה לביצית.
הביצית מוקפת ב-3 מחסומים שתאי הזרע צריך לעבור. זה נועד כדי למנוע הפרייה מיותר מזרע אחד-polyspermy . 1. Corona radiata/cumulus oophora- ענן של תאים שמכסים את הביצית. 2. Zona pellucida- שכבת גליקו-פרוטאינים שמכסה את הביצית. המחסום הכי חשוב! 3. ממברנת הביצית.

Question 25

cumulus oophrous cells

Answer 25

כשהביצית פורצת היא לוקחת איתה חלק מתאי הגרנולוזה, נראה כמו ענן תאים בשם cumulus oophrous cells – חשובים בתאי הפרייה. אחר כך הזקיק מושך אליו כלי דם ששומרים אותו כ-corpus luteum )למשך 10 ימים בלי הפרייה, אך אם hCG מופרש אז הוא נשאר לאורך ההיריון(.

Question 26

תזוזת הביצית ב-fallopian tube-

Answer 26

הביצית עם ענן התאים נכנסים לכניסת החצוצרות. אין צינור בין השחלה לחצוצרות אלא
יש מעין אצבעות כאלה שמכסות את השחלה ומושכות את הביצית פנימה. יש סיכוי קטן שהביצית לא נופל בחצוצרת הרחם אלא נופל בחלל הגוף ובמקרים נדירים יכול כבר לקבל הפרייה ולהשתרש בחלל הגוף.

Question 27

הפרייה/fertilization & prevention of polyspermy””

שלבים:

Answer 27

Sperm capacitation& penetration to corona radiata- בשלב הראשון, כשתאי הזרע נודדים בחצוצרות הרחם יש אנזימים שמורידים גליקו-פרוטאינים מראש הזרע ורק אחרי זה תא זרע יכול להידבק לקורונה רדיאטה. אם לא מורידים את הגליקו-פרוטאינים הוא לא יראה את הביצית. למה צריך את זה?- כדי לאפשר מצב שתאי הזרע יעברו את רוב חלקי החצוצרה כי אם המפגש היה בחלק הסופי של החצוצרה אז לעובר לא יהיה מספיק זמן להתפתח לפני נפילה לרחם. נועד כדי ליצור מצב אופטימלי להפרייה.
Penetration of the zona pellucida- בשלב הבא יש גליקו-פרוטאין בזונה פלוסידה שמחבר עם רצפטור בתא זרע וזה גורם לתא זרע להפריש אנזימים- תגובה אקרוזומלית, וזה מפרק אזור קטן בזונה פלוסידה ואז התא זרע יצליח לעבור אותה. # תגובה אקרוזומלית- 4 חלבונים ZP שנמצאים בזונה פלוסידה ותא הזרע יכול להדבק ל-ZP3 ואז להתחבר ל-ZP2 וזה מפריש עוד אנזימים שמאפשר לתא זרע להיכנס.
Penetrating the oocyte plasma membrane- בשלב האחרון, ממברנת תא זרע וממברנת ביצית עוברים איחוי וזה גורם לגל של סידן להפריש על הביצית וזה גורם לשינויים ממברנלים בביצית כך שתא זרע נוסף לא יוכל לעשות איחוי עם הממברנה של הביצית.

Question 28

יכולת של תא להתמיין/potency of cells-

Answer 28

􏰀 Totipotent- יכול להתמיין לכל סוג של תא בעובר.
􏰀 Multipotent- יכול להתמיין לכמה כיוונים אך לא לכולם.
􏰀 Unipotent- יכול להתמיין רק לסוג תא אחד.
􏰀 Pluripotent- תא שיכול להתמיין לכמה כיוונים אך לא ידוע אם זה הרבה או כולם. ]המרצה לא משתמש בזה[

Question 29

החלטה ראשונה של תא-

Answer 29

בשלב של 8 תאים אין סדר ובmorula מתחילים לראות הבדלים ובהמשך מגיעים ל-blastocyst- יש 2 שכבות ברורות:
􏰀 inner cell mass —< מכאן נוצר כל העובר.
􏰀 Outer cell mass/trophoblast–< מכאן נוצרת השלייה.
[blastocyst אזור עם נוזל בעובר ]ומכאן השם -Blastocoele
איך נוצרה ההחלטה הראשונית?- 1. התאים בקשר עם זונה פלוסידה הופכים לtrophoblast ואלו שלא בקשר הופכים לinner cell mass. 2. רנדומלי.
תשובה בעכברים)לא יודעים בבני אדם(- שילוב של 2 התשובות כי רואים שהתאים שרוב התאים שהיו בפנים במורולה הפכו ל Inner cell mass ואלו שבחוץ הפכו לtrophoblast, אך גם רואים רנדומליות שלפעמים אלו שהיו במרכז הפכו לtrophoblast ולהפך.
פקטור שעתוק שמחליט ל-trophoblast גילו שאם מדליקים אותם זה דוחה פקטור שעתוק שחשובים להתמיינות של Inner cell mass. כלומר יש שיחה בין התאים.

Question 30

-Blastocoele

Answer 30

• אזור עם נוזל בעובר ]ומכאן השם blastocyst[

Question 31

איך נוצרה ההחלטה הראשונית?-

Answer 31

1. התאים בקשר עם זונה פלוסידה הופכים לtrophoblast ואלו שלא בקשר הופכים לinner cell mass. 2. רנדומלי.
   תשובה בעכברים)לא יודעים בבני אדם(- שילוב של 2 התשובות כי רואים שהתאים שרוב התאים שהיו בפנים במורולה הפכו ל Inner cell mass ואלו שבחוץ הפכו לtrophoblast, אך גם רואים רנדומליות שלפעמים אלו שהיו במרכז הפכו לtrophoblast ולהפך.
   פקטור שעתוק שמחליט ל-trophoblast גילו שאם מדליקים אותם זה דוחה פקטור שעתוק שחשובים להתמיינות של Inner cell mass. כלומר יש שיחה בין התאים.

Question 32

-Cleavage

Answer 32

למשל 30 שעות יש לנו עובר עם 2 תאים, ואז 40 שעות- התרבות תאים ל-4 ואז 8 ואז 16 וכן הלאה. זה לא תמיד מסונכרן.
inner cell אחרי 3 ימים, כשתאים באמצע נקראים -Morula .Outer cell mass ותאים בחוץ נקראים mass

Question 33

בדיקות עוברים למחלות לפני הלידה-

Answer 33

)Embryonic stem cells (ES cells- אנשים לקחו inner mass cells והעבירו לצלחת והמשיכו לגדל עם פקטורים נכונים)אפשר לגדל ככה לתמיד( ואז מכניסים סיגנלים נכונים וגורמים להם להתמיין לסוגי תאים שונים. ככה אפשר לפתח טיפולים לבעיות שונות. אבל יש בעיה- צריך לקחת עובר של אדם ולהרוג אותו ולפזר אותו, אין הרבה תאים כאלה. בנוסף, זה מגיע מאדם זר ואז כשמכניסים חזרה לגוף זה גורם לבעיות חיסוניות.
)Induced pulripotet stem cells (iPS cells- לקחו תאים מסוג pluripotent של עכבר וזה בעצם תא שיכול להפוך לכל תא בגוף, למשל לקחת תא עור ומכניסים עם וירוס 4 גנים בתוך התאים והתאים הופכים להיות כמו התאים המקוריים ואפשר לגרום להם להתמיין לכל מיני סוגים תאים. זה פותר את הבעיה של הרס עוברים אמיתיים של בני אדם, וגם אפשר לקחת את אותם תאים מאיש שחסר לו משהו ולהוסיף את המשהו שחסר ולהחזיר חזרה לגוף של אותו אדם בלי בעיה.

Question 34

مين multi or trophoblast,,,

Answer 34

במצב של עובר עם 2 תאים בלבד- Totipotent,
במצב של Multipotent -inner cell mass )כל סוגי תאים בעובר(, trophoblast הוא גם Multipotent )כי יש סוגים של תאים בשלייה(.
תא סחוס הוא דוגמה ל-Unipotent כי הוא יודע שהוא תא סחוס אך לא מתמיין ללא סיגנל.
לקחו הפרייה בצלחת ומביאים את העובר לשלב של 8 תאים-

Question 35

שלב השרשה/implantation-

Answer 35

בקיעה של זונה פלוסידה מאפשר השרשה, כי יש חלבונים L-selection על trophoblast שיכולים להתחבר למוקוזה ברחם שמתחברים לרצפטורים באנדומטריום של הרחם. רואים את תאי ה- trophoblast חודרים את הרחם. הגנום של העובר הוא חצי זר מהאם )של האב( ולכן צריך להגן על העובר וזה קורה ע"י: -ציטוקינים שגורמים לדחייה של גורמי חיסון סביבו. - טרופובלסט מפריש )histocompatibility class 1B (HLA-G שחוסם באופן חלקי מהאם. לפעמים זה לא עובד תקין. חושבים שלפחות 50% מעוברים שעברה הפרייה לא הצליחו לעבור השרשה בגלל אב-נורמליות בעובר.
באופן נורמלי העובר מושרש לתוך ה-1/3 הראשון של הרחם. לפעמים זה לא משתרש במקום הנכון ועדיין יש היריון- בחצוצרת הרחם, בצוואר הרחם, על השחלה עצמו. לרוב זה קורה בגלל דלקת בחצוצרת הרחם אחרי הדבקות pelvic inflammatory disease -PID . במצב כזה יש השתלה לא תקינה כי העובר לא יוכל לעבור במקומות האלו כי זה צר מידי. בגלל שהאפיתל של החצוצרה הלא כ"כ שונה מהרחם אז העובר יכול להשתרש, השלייה יכולה להתפתח והעובר יכול להתפתח אבל זה ממש מסוכן כי זה לא נועד להכיל עובר ובאיזה שהוא שלב זה יתפרץ, דימום וזו סכנת חיים. היריון חוץ רחמי.

Question 36

מיום 6 עד יום 7.5-

Answer 36

אחרי השרשה, זה שלב עכשיו שרק השלייה מתפתחת והמטרה זה לבנות רקמות שבסוף יזינו את העובר. העובר מתחיל לחדור לאנדומטריום של הרחם, ואחרי יום וחצי רואים את העובר עוד יותר בפנים. כל השינויים בין יום 6 ל7.5:
1. Inner cell mass מתחלקים ל-3 שכבות- א( hypoblast -שייצור אנדודרם פרימיטיבי שחשוב לריפוד שק חלמון. ב( חלק עליון נקרא epiblast שממנו יתפתח כל העובר. ג( ה-epiblast מתחלק לעוד שכבה- amnioblast.
והחלל הקטן ביניהם נקרא amniotic cavity/שק מי שפיר
2. Trophoblast מתחלק ל-2 שכבות- א( syncytiotrophoblast- חלק חיצוני. איחוי של תאים שיוצר תא ענק. מפריש hCG ששומר על corpus luteum. ב( cytotrophoblast- חלק פנימי. תאים בודדים.

Question 37

מיום 7.5 עד יום 9-

Answer 37

שכבות trophoblast ממש גדלים, syncytiotrophoblast כמעט מכסה את כל העובר, וגם נוצרים חורים- לקונות בתוך הsyncytiotrophoblast והם יתחברו לכלי דם בתוך הרחם. primitive -ויש לו שם חדש blastocyte -מתפשט ומרפד את כל החלל של ה Hypoblast .yolk sac
בשלב זה כבר רוב העובר בחלל הרחם.

Question 38

מיום 9 עד 12-

Answer 38

Extraembryonic mesoderm- שכבה חדשה שמופיעה. מזודרם אומר משהו בין 2 דברים, כלומר הוא כרגע בין ה-hypoblast לבין ה-cytotrophoblast. רואים גם חיבור בין כלי דם האם לבין הלקונות של syncytiotrophoblast ואז הלקונות מלאות בדם. זה החלק הראשון של בניית השלייה שמעבירה את המזון ממערכת הדם של האימא לעובר. אך בשלב הזה הכול עובר בדיפוזיה מהאם אך עוד מעט תבנה מערכת כלי דם.
יש שינויים בתוך האנדומטריום- מתמלא בנוזלים, ליפידים וכו’. אם מסתכלים בשלב זה על העובר הוא ממש מנופח ומלא בסוכרים וליפידים.

Question 39

מיום 12 עד יום 14-

Answer 39

המיתרים שמחברים בין השכבות של Extraembryonic mesoderm נעלמים ורואים חלל גדול בין השכבה הפנימית אשר כוללת hypoblast וגם שכבה פנימית של Extraembryonic mesoderm לבין החלק החיצוני שקשור לtrophoblast. החלל מתמלא נוזל. בסוף התהליך רק חלק משק החלמון הפרמיטיבי בתוך החלל הזה. וחלק נשאר בחוץ. נוצר choronic cavity-????
הקשר בין החלק הפנימי והחלק החיצוני של המזודרם נעלמים חוץ מבמקום אחד- איפה שנוצר חבל הטבור. זה הקשר בין העובר לבין השלייה שמתפתחת. עכשיו העובר יוכל להתחיל להתפתח.

Question 40

מיום 6 עד יום 7.5-

Answer 40

אחרי השרשה, זה שלב עכשיו שרק השלייה מתפתחת והמטרה זה לבנות רקמות שבסוף יזינו את העובר. העובר מתחיל לחדור לאנדומטריום של הרחם, ואחרי יום וחצי רואים את העובר עוד יותר בפנים. כל השינויים בין יום 6 ל7.5:
1. Inner cell mass מתחלקים ל-3 שכבות- א( hypoblast -שייצור אנדודרם פרימיטיבי שחשוב לריפוד שק חלמון. ב( חלק עליון נקרא epiblast שממנו יתפתח כל העובר. ג( ה-epiblast מתחלק לעוד שכבה- amnioblast.
והחלל הקטן ביניהם נקרא amniotic cavity/שק מי שפיר
2. Trophoblast מתחלק ל-2 שכבות- א( syncytiotrophoblast- חלק חיצוני. איחוי של תאים שיוצר תא ענק. מפריש hCG ששומר על corpus luteum. ב( cytotrophoblast- חלק פנימי. תאים בודדים.

Question 41

מיום 7.5 עד יום 9-

Answer 41

שכבות trophoblast ממש גדלים, syncytiotrophoblast כמעט מכסה את כל העובר, וגם נוצרים חורים- לקונות בתוך הsyncytiotrophoblast והם יתחברו לכלי דם בתוך הרחם. primitive -ויש לו שם חדש blastocyte -מתפשט ומרפד את כל החלל של ה Hypoblast .yolk sac
בשלב זה כבר רוב העובר בחלל הרחם.

Question 42

מיום 9 עד 12-

Answer 42

Extraembryonic mesoderm- שכבה חדשה שמופיעה. מזודרם אומר משהו בין 2 דברים, כלומר הוא כרגע בין ה-hypoblast לבין ה-cytotrophoblast. רואים גם חיבור בין כלי דם האם לבין הלקונות של syncytiotrophoblast ואז הלקונות מלאות בדם. זה החלק הראשון של בניית השלייה שמעבירה את המזון ממערכת הדם של האימא לעובר. אך בשלב הזה הכול עובר בדיפוזיה מהאם אך עוד מעט תבנה מערכת כלי דם.
יש שינויים בתוך האנדומטריום- מתמלא בנוזלים, ליפידים וכו’. אם מסתכלים בשלב זה על העובר הוא ממש מנופח ומלא בסוכרים וליפידים.

Question 43

מיום 12 עד יום 14-

Answer 43

המיתרים שמחברים בין השכבות של Extraembryonic mesoderm נעלמים ורואים חלל גדול בין השכבה הפנימית אשר כוללת hypoblast וגם שכבה פנימית של Extraembryonic mesoderm לבין החלק החיצוני שקשור לtrophoblast. החלל מתמלא נוזל. בסוף התהליך רק חלק משק החלמון הפרמיטיבי בתוך החלל הזה. וחלק נשאר בחוץ. נוצר choronic cavity-????
הקשר בין החלק הפנימי והחלק החיצוני של המזודרם נעלמים חוץ מבמקום אחד- איפה שנוצר חבל הטבור. זה הקשר בין העובר לבין השלייה שמתפתחת. עכשיו העובר יוכל להתחיל להתפתח.

Question 44

שלבי ההתפתחות-

Answer 44

1. הפרייה, נוצרית זיגוטה, בשלב ה-cleavage התאים הם totipotent. 2. חלוקה לבלסטוציט, תאים Inner cell mass יהיו ה-embryonic stem cells והם pluripotent, יכולים להתמיין לכל סוג תא בעובר מלבד trophoblasts. 3. חלוקה ל-3 שכבות נבט שמכל אחת יתפתחו אזורים בגוף, לכן זה multipotent ויש גם unipotent, נראה בכמה מקומות תאים שמחדשים את

c

Question 45

עצמם למשל בעור, בדופן העיכול ובשריר השלד. 3 שכבות הנבט-

Answer 45

􏰀 Endoderm- מעיים, כבד.
􏰀 Mesoderm- שרירים, לב, עצמות, סחוסים.
􏰀 Ectoderm- אפידרמיס, נוירונים, תאי גליה

Question 46

שושלת תאים-

יצירת שושלת תאים נעשית על ידי מספר שלבים

Answer 46

1. Stem cells- יכולים להתחלק ולהתמיין לכל סוג תא. 2. Commitment/determination- מחויבות תאי גזע לשושלת מסוימת. הם נהיים progenitor cells- הם גם יכולים להתחלק כמו תאי גזע אבל יש להם כבר התחייבות לגורל שלהם. 3. Lineage/progression- עוברים עוד מספר חלוקות תאים לפני השלב הבא.
2. terminally differentiated cells – כדי להתמיין באופן סופי
   הם צריכים לצאת ממעגל החלוקה, להפסיק להתחלק ובשלב זה מתחילים לבטא את הגנים שספציפיים לסוג תא שהם יהיו. 5. Maturation- שלב ההתבגרות שבו תאים מסתדרים ומייצרים
   את האיבר הפעיל

Question 47

דיפרנציאציה של התאים נקבעת לפי:

Answer 47

􏰀 Instructive factors- סיגנלים פנימיים שמשפיעים כמו אפי-גנטיקה, תוכנית שעתוק, פוסט-שעתוק.
􏰀 Extrinsic factors- סיגנלים חוץ-תאיים שמגיעים מתאים שכנים ע”י פקטורי גידול, הורמונים, אינטראקציה תא לתא, אינטראקציה תא-מטריקס. Wnt, FGF, Notch, TGFβ

Question 48

בקרת שעתוק צורכת 2 אלמנטים:

Answer 48

􏰀 אזורי cis- אזורים על גבי הDNA שמבקרים את הביטוי הגנטי. נקראים פרומוטורים ואנהנסרים.
􏰀 אזורי trans – חלבונים שמתחלקים לפקטורי שעתוק כלליים שנמצאים בכל התאים לבין פקטורי ספציפיים שנקראים
אקטיבטורים ורפרסורים.

Question 49

בגקרת שעתוק גלובלית- בקרה אפיגנטית-

Answer 49

מתילציה של ציטוזין, ברצף CpG ע”י אנזים מתילאז. המתילציה מתרחשת לרוב על אזורי פרומוטור או אנהנסר וגורמת לרפרסית שעתוק על גנים שכנים. אנחנו יודעים שהמתילציה הזו מתרחשת לפני ההשרשה של העובר. נוצרת רפרסיה לפני הגנום והמתילציה נשמרת ע”י אנזים שעושה מתילציה. המתילציה מורשית לתאי בת, כלומר אם יש עכשיו הכפלה, אז הגדיל שהוכפל לא ממותל אבל המשלים שלו כן. זה אומר שהדיפולט של התאים זה להיות מושתלים וכדי שתא ירכוש את היכולת להיות מבוטא הוא צריך להסיר את המתילציה הזו.

Question 50

כיצד התגלתה העובדה שמדובר בפקטור שרירי שעושה תכנות מחדש והופך תאים אחרים לתאי שריר-

Answer 50

עבודה מ85’ ע”י אלן בלו, היא יצרה הטרו-קריונים- איחוי מלאכותי בין 2 סוגי תאים. השתמשה בתא הומני)לא שריר, במקרה זה מכבד( ותא ממקור עכברי שהוא תא שריר-< החיבור גורם לתא עם 2 גרעינים-< התא הפך להיות סיב שריר ומסתבר שהתא העכברי הצליח להפוך את התא ההומני לתא שריר. פקטור שקיים בתוך ציטוזול תאי שריר הצליח להגיע לגרעין של תאים הומניים ולשנות תוכנית מגנים של כבד לביטוי שרירי.

Question 51

DNAse hypersensitivity- חשף את הDNA לאנזים שנקרא

DNAse שחותך נוקלאוטידים לנוקלאוטידים קטנים. הוא חושף את ה-DNA לריכוזים שונים של .DNAse

Answer 51

אם ה-DNA יהיה יותר חשוף-< הוא ייעלם כי ייחתך לחתיכות מאוד קטנות ולא יראו בג’ל ואם הDNA מוגן-< יראו, עמיד יותר. β1 יותר רגיש בעובר מאשר בבוגר, בבוגר הגן לא פעיל בכלל לכן הוא חסום במבנה הטרוכרומטין ולכן הוא עמיד ל-DNAse β2 יותר רגיש בבוגר מאשר בעובר. מסקנה- מבנה הכרומטין מבוקר ע”י גנים ספציפיים של שעתוק. יש קורולוציה בין ביטוי של גן לבין DNA פתוח לעומת DNA סגור.

Question 52

התמיינות של שריר שלד- דוגמה להתמיינות כללית-

Answer 52

מיובלסטים- פרוגניטורים של תאי שריר שלד. הם כבר מחויבים להתמיין לתאי שריר לכן הם unipotent אבל עדיין לא מבטאים את הגנים של תאי שריר. מגדלים אותם בנוכחות של פקטורי גידול הם מתחלקים בצלחת פטרי. ברגע שנרחיק את פקטורי הגידול, התאים יעברו את שלב הדיפרנציאציה:
1. מיובלסטים יוצאים ממעגל החלוקה התאית )מפסיקים להתחלק
( 2. מסתדרים ונקראים עכשיו מיוציטים. הם מתחילים לבטא גנים שרירים.
3. עוברים איחוי זה עם זה ויוצרים סיבים רב-תאיים שנקראים myotubes. הם מבטאים גנים של תאי שריר.
4. מסתדרים בצורה של סיבי שריר עם סרקומרים שמאפשרים כיווץ.

Question 53

גילוי MyoD-

Answer 53

החלבון שייך למשפחה של חלבונים בשם )basic helix loop helix family (BHLH. הוא מוטיב שקושר את החלבון לרצף ספציפי של DNA . החלבונים עובדים כדימרים. בהמשך גילו חברים נוספים למשפחה- MRF4 ,Myogenin ,Myf5. כולם פקטורי שעתוק שנקשרים על אותו אלמנט על הDNA ויודעים להפוך תאים לתאי שריר.
בהסתכלות על העובר, רואים תחילת התפתחות של MyoD איפה שנוצרים שרירי שלד- רוצים את זה ב-somites. רואים את נדידית התאים לכיוון הבטן. כולם תאים שיהפכו לשריר. זה שלב התקדמות מוקדם של עובר של עכבר.

Question 54

תאים במעי

Answer 54

תאים במעי שכל 3 ימים מחליפים את עצמם

Question 55

תא שאין לו competence why?

Answer 55

1. ממוין
2. אין לו רצפטורים ולכן לא יגיב
   3.