שיעורים 8-10

Question 1

מה קרה בניסוי של הסינים בארה״ב?

Answer 1

הם שלחו מכתבים למסעדות, ו99% אמרו שלא יקבלו אותם.
כשהם הלכו בפועל, כולם קיבלו אותם חוץ ממסעדה אחת.
זו דוגמא לפער בין self knowledge ל-behavior, אנשים מאמינים או מצהירים שהם יעשו משהו אחד ובפועל עושים משהו אחר.

Question 2

מה היו תוצאות הניסוי על הטרדה מינית בריאיונות עבודה?

Answer 2

שאלו אנשים האם הם היו עונים על שאלות מטרידות בראיון עבודה. נבדקים אחרים מאותה אוכלוסיה נשאלו את השאלות בראיון, ועשו השוואה בין התגובות של אלה שדמיינו לאלה שהיו בפועל וראו הבדל משמעותי.
מאלו שדמיינו 68% אמרו שיסרבו לענות לפחות על שאלה 1, בתנאי האמיתי כל הנבדקים ענו על כל השאלות.
אנחנו חושבים שאנחנו מכירים את עצמנו, אבל זה לא כל כך נכון.

Question 3

האם יש פער בין איך שאנחנו תופסים התנהגות של אחרים לבין איך שבאמת היינו מתנהגים?

Answer 3

כן
מישהו אמר שאם הוא היה על מטוס התאומים, הוא היה מונע את האסון (…)

Question 4

מה זה הself knowledge problem?

Answer 4

הבעיה שאנחנו לא מכירים את עצמנו

Question 5

מהם הגורמים לכך שאנחנו לא מגיעים לאמת?

Answer 5

1. אנשים אחרים - אנחנו סומכים על אחרים ושואבים מהם ידע, בין אם כי אנחנו סומכים ומאמינים להם ובין אם אנחנו לא רוצים להיות חריגים. אפקט שמתחזק היום כשהחברה מחולקת לקבוצות.
2. Blindness to error:
   Overconfidence - אנשים חושבים שהם יודעים את האמת אז מפספסים עדות לאמת האמיתית בעולם.
   Dunning krueger effect - אנשים שלא בקיאים בתחום הרבה פעמים יהיו בעלי הבטחון העצמי הגבוה, כי הם לא יודעים מה הם לא יודעים. בפועל הם יותר רחוקים מהאמת.
3. Cognitive reflection test - לפעמים אנחנו עצלנים מדי כדי לחשוב מה נכון, רוצים לחסוך במשאבים של חשיבה וזמן, והולכים עם תחושת הבטן.
4. לאנשים ממש חשוב להיות צודקים ולראות את האמת בצורה נכונה. לפעמים, אנחנו מייצרים לעצמו תחושה מוטעית שאנחנו יודעים את האמת גם אם אנחנו לא.
5. אנחנו רוצים להיות מאושרים.

Question 6

מה גורם לאנשים להיות over confident?

Answer 6

זה גורם להם להרגיש טוב עם עצמם
יש לזה משמעות אסטרטגית - זה משכנע אנשים
לפעמים אנחנו לא זוכרים טוב את הטעויות שלנו אלא רק את הפעמים שצדקנו

Question 7

מה היו תוצאות הניסוי על אמפתיה בנשים וגברים?

Answer 7

נתנו למשתתפים לעשות משימות שמודדות אמפתיה.
אנשים שיערו שיהיה הבדל גדול בין נשים לגברים, וההבדל בפועל היה קטן פי 2.
מראה שלאנשים אין הערכה טובה של גודל אפקט.

Question 8

מה היה בניסוי הנוגע להבדלים באורכי קווים מקבוצות שונות?

Answer 8

נתנו לאנשים קווים באורכים שונים, מודגשים ולא מודגשים, וביקשו מאנשים להגיד האם הקווים המודגשים הם גדולים יותר או הלא מודגשים. בחלק מהתנאים לקווים השונים הייתה תווית, קווים מסוג A,Bוכו. ברגע שהיו תוויות, ההבדלים היו נראים גדולים ממה שהם באמת.
כלומר, יכול להיות שהסיבה שאנחנו מעריכים גדלי אפקט כגדולים יותר ממה שהם כדי להבדיל בין קבוצות ולהגדיר אותן באופן יותר טוב.

Question 9

מה זה the dual system idea?

Answer 9

רעיון שלפיו הדבר הרציונאלי הוא שיהיו שתי מערכות, אחת מהירה, אוטומטית ואינטואיטיבית, והשנייה איטית, מודעת, מחושבת ומוגבלת בכוח עיבוד.
המערכת הראשונה מתבססת על היוריסטיקות, ולמרות שלפעמים זה אדפטיבי, סטטיסטית זה אומר שיש לנו טעות סיסטמתית, שבאופן עקבי משפיעה על היכולת שלנו להגיע לאמת

Question 10

מה זה availability heuristic?

Answer 10

אנחנו חושבים שמה שיותר שכיח בעולם, זה מה שיותר קל לנו לחשוב על דוגמאות אליו, הדבר הראשון שקופץ לנו לראש.
נגיד, אם ישאלו האם יש יותר מילים שמתחילות בk או כאלה שבהן k היא האות השלישית, נגיד שהאופציה הראשונה נכונה, כי ככה מילים מסודרות לנו בראש, אבל השנייה היא הנכונה.

Question 11

מה היו תוצאות הניסוי שבו דמיינו תוצאות בחירות?

Answer 11

אנשים שדמיינו שצד אחד מנצח בבחירות, לאחר מכן אמרו שיותר סביר שהצד הזה ינצח.
כלומר, עצם זה שהרעיון זמין במוח שלנו, גורם לנו לחשוב שהתרחיש יותר סביר.

Question 12

מה זה biased estimations?

Answer 12

אנשים חושבים שמשהו קורה יותר בעולם, כי אנחנו יותר מודעים אליו.
נגיד, המדיה גורמת לנו לחשוב שיש יותר מוות מטרור (בארה״ב) ממה שבאמת יש, כי זה כל הזמן במודעות שלנו.

Question 13

מה זה הrepresentative heurstic?

Answer 13

מה הסיכוי שאובייקט (אדם) עם תכונה מסויימת יהיה משהו
נגיד, מה הסיכוי שמישהו מכוכב נולד ששר יפה יהפוך לכוכב?
אנחנו שואלים את עצמנו האם האדם מתאים לאבטיפוס שאנחנו מכירים.
מובילה לbase rate neglect.

Question 14

כיצד ידע קודם מונע מאיתנו לראות את האמת?

Answer 14

כאשר אנחנו מגלים דברים חדשים על העולם, אנחנו אמורים לעשות להם אינטגרציה ביחד עם הידע הקיים.
בשביל לשמור על הקוהרנטיות בסט האמונות שלנו, אנחנו יכולים להתעלם ממידע שסותר אותן (נגיד, אם העיתון דיווח משהו שלא מתאים לאמונות שלי, העיתון משקר).
זה גורם לנו לעשות טעויות סיסטמטיות.
זה נובע מהצורך לתחזק סט יציב של אמונות - cognitive consistency

Question 15

מה היו תוצאות הניסוי על סרטוני משא ומתן?

Answer 15

הראו לנבדקים לבנים וידיאו של משא ומתן בין שני שחקנים, לעיתים שחורים ולעיתים לבנים, בשלב מסוים הם מתחילים לריב.
שאלו את הנבדקים כמו אלים היה הסרטון שצפו בו.
כאשר שני השחקנים שחורים - אלים.
שני לבנים - מעט מאוד חשבו שאלים.
הזהות של האדם שינתה את התפישה של הנבדקים את התרחיש, ככל הנראה בעקבות אמונות קודמות. זה יכול להוות חיזוק לדעות קדומות קיימות.

שאלו את הנבדקים מדוע הם חושבים שהתרחיש היה אלים יותר או פחות - משהו בסיטואציה או משהו באנשים. כשהם היו שחורים נבדקים אמרו שזה האופי של האנשים, וכששניהם לבנים אמרו שזאת הסיטואציה.

Question 16

מה היו תוצאות המחקר על עיבוד מידע בסיסי הסותר אמונות קיימות?

Answer 16

נתנו לנבדקים משפטים נכונים ולא נכונים דקדוקית, אנשים היו צריכים לזהות את הטעויות.
כאשר משפט נכון, אנשים היו איטיים יותר כאשר הם לא הסכימו עם המשפט.

כלומר, ממש ברמה הבסיסית של עיבוד מידע, לאנשים קשה לעשות את המשימה אם היא לא מתיישבת עם האמונות שלהם.

Question 17

מה הראה הניסוי על subtyping?

Answer 17

קראו ראיונות של אנשים שהיו בפגישה להטבית ואמרו מה הרושם מכל אדם.
בתנאי אחד 6 היו של אנשים מונוגמיים, ובתנאי השני 6 לא מונוגמיים.
עוד משתנה, בתנאי אחד היה מידע לא רלוונטי (באופן מובהק, על מקצוע) ובתנאי השני לא.

שאלו אנשים האם להטבים נוטים להיות יותר או פחות מונוגמיים.
אם שואלים אותם באופן כללי בלי שום מידע נוסף, הם מעידים לפי הראיונות שהם קראו.
כשמוסיפים את המקצועות (רואי חשבון?) האפקט של הראיונות הרבה יותר קטן וספציפית הם חושבים שלהטבים הם עדיין לא מונוגמיים גם כשרוב הראיונות הראו שכן. נבדקים חושבים שהראיונות שקראו לא מייצגים את הקהילה, בגלל שהם רואי חשבון. ספציפית רואי חשבון להטבים הם מונוגמיים.

אנשים השתמשו במידע לא רלוונטי בשביל לדבוק באמונות שלהם - זה אפשר להם לקחת קבוצה ספציפית (להטבים רואי חשבון) ולהוציא אותה מן הכלל, אבל עדיין להישאר באמונות הקדומות שלהם לגבי להטבים (לא מונוגמיים).

Question 18

האם יש אינטראקציה בין ההסתברות שמשהו יקרה לדעתנו לבין הדרך שבה אנחנו מעריכים דברים?

Answer 18

כן, בגלל הצורך שלנו לתחזק אמונות יציבות.

Question 19

איזה ניסוי מדגים cognitive dissonance theory?

Answer 19

נתנו לנבדקים לעשות משימה כלשהי. אחרי המשימה, הנבדקים מתבקשים להעביר את המשימה לנבדקים אחרים, ולשקר ולומר שזה היה כיף.
שילמו לחלק קצת לחלק הרבה ואז שאלו מה דעתם על הניסוי.
מי שקיבלו תשלום נמוך אמרו שלא היה משעמם, ומי שקיבלו תשלום גבוה אמרו שכן.

כשלא הייתה הצדקה מספיק טובה כדי לשקר (כסף) אז הם שכנעו את עצמם שהם בעצם לא שיקרו והניסוי היה כיף.
מי ששיקר עבור סכום נמוך התנהג בצורה לא קונסיסטנטית עם האמונות שלו, ולכן היה צריך לשכנע את עצמו.

Question 20

מה זה cognitive dissonance?

Answer 20

כאשר האמונות והרצונות שלנו לא עקביים אחד עם השני או עם ההתנהגות שלנו, זה גורם לדיסוננס שיכול ליצור מתח וחרדה.
אפשר לשנות את ההתנהגות או את האמונות.
אנחנו רוצים להגיע להומאוסטזיס.

Question 21

איזה מחקר מדגים choice induced attitude change?

Answer 21

נותנים לאנשים רשימה של מתנות שהם יכולים לקבל בסוף הניסוי, והם צריכים לדרג לפי כמה הם רוצים אותן.
מציגים שוב והפעם צריך לבחור בין שתיים בעלות דירוג קרוב.
נותנים שוב את כל הפריטים ושוב לדרג.

רואים שנבדקים מדרגים בסיבוב השלישי את האופציה שהם בחרו מעל האופציה שהם לא בחרו בסיבוב השני. הערך שבחרנו עולה בדירוג והערך שלא בחרנו יורד.

הפעולה של בחירה גורמת לך לרצות את הפריט שבחרת יותר.

ניתן להסביר על ידי דיסוננס קוגנטיבי - שינוי של הדעות שלי לגבי הפריטים בעקבות חוסר התאמה בין הדעות הקודמות לבין הבחירה בפועל.

גם במחקר אחר fmri ראו שהאובייקט שנבחר מפעיל יותר אזורי הנאה מאשר זה שלא.

Question 22

מה זה effort justification?

Answer 22

כאשר משהו דרש רבה סבל ומאמץ, יש צורך להצדיק את הסבל הזה, ולכן אנשים משכנעים את עצמם שזה הדבר הנכון לעשות. דוגמה לדיסוננס קוגנטיבי.

Question 23

איזה מחקר מדגים the over justification effect?

Answer 23

נתנו לנבדקים שתי מטלות (מהנה ולא מהנה) כאשר עבור אחת מקבלים כסף ואחת לא, אנשים בוחרים את זו עם התגמול הכספי הגדול.
נאמר לנבדקים שצריך לחכות והם יכולים לעשות מה שירצו.
אנשים שקיבלו כסף עבור המטלה המהנה לא עשו אותה בזמן ההמתנה. הם הצדיקו לעצמם את ביצוע המטלה בכסף, כך שביטלו את ההצדקה הפנימית שכבר קיימת, שזה כיף.

Question 24

מה זה הself perception theory?

Answer 24

עוד דרך להסביר את הeffort justification\over justification effect
אולי אנחנו לא באמת מכירים את עצמנו ואת האמונות שלנו, אלא מסיקים לגביהן מתוך הפעולת שלנו. כמו שעושים על אחרים.

כלומר, אולי זה לא שאנשים משנים את ההתנהגות שלהם כדי להפיג מתח קוגנטיבי בין התנהגות לאמונות, אלא הם לומדים על האמונות מתוך הפעולות.

Question 25

איזה מחקר התבצע בקשר לשינוי אמונות בעקבות התנהגות?

Answer 25

נבדקים קיבלו מטלה ללחוץ על האופציה שמסומנת בירוק (באופן רנדומלי), ואז התבקשו לבחור מה יותר טעים/יפה וכו.
ראו שעצם הבחירה משנה את ההעדפה שלהם.
יכול להיות שהם שינו את האמונות שלהם בעקבות הבחירה.

Question 26

מה זה הfacial feedback hypothesis, ואיזה ניסוי מדגים אותה?

Answer 26

מצב הרוח והרגשות שלנו מושפעים מהדרך שבו אנחנו מתנהגים, ממש מהפעילות המוטורית.
fake it till you make it.
כשנתנו לנבדקים לשים עט בפה כך שהם יחייכו או יעשו פרצוף עצוב, זה השפיע על הרגשות שלהם.

Question 27

כיצד ניתן ליישב בין תיאוריית הדיסוננס הקוגנטיבי לתיאוריית הself perception?

Answer 27

אחד מההבדלים ברמת התיאוריה הוא שתיאוריית הדיסוננס כוללת מתח שלילי.
נתנו לנבדקים בשלושה תנאים שלושה כדורים, כולם פלסיבו. באחד אמרו שזה פלסיבו, באחד אמרו שהוא מרגיע, ובאחד אמרו שהוא מעורר (arousal).

באחת המטלות בהן היה דיסוננס (לכתוב חיבור הנוגד את האמונה שלך, חייב או יכול לבחור), כאשר נתנו את הכדור המעורר האפקט נעלם, כי פתאום יש הסבר אחר לדיסוננס שעלה אצל מי שבחר לכתוב (לא הפער בין האמונות להתנהגות אלא הכדור), ואין צורך ליישב אותו, הכל בסדר. הם פחות שינו את דעתם בהתאם לחיבור ביחס לאלה שלא לקחו כדור.

לא צריך לזכור את המטלה, רק את האפקט של הכדורים. מעיד על זה שתיאוריית הדיסוננס הקוגנטיבי נכונה.

עוד רעיון הוא שהדיסוננס משמעותי כאשר הפעולה היא רעה, ובמקרים אחרים התיאוריה השנייה נכונה.

Question 28

מה זה optimism bias, ואיזה מחקר מדגים אותו?

Answer 28

לאנשים יש נטייה להיות אופטימיים ובעלי self enhancement bias.
במחקר על תמיכה בברק אובמה, נראה שככל שאדם יותר תומך באובמה כך הוא גם יותר מאמין שהוא ינצח.
גם בחרבות ברזל ראו שאנשים נוטים להאמין שנחסל 3 מבכירי חמאס בשבוע הראשון.

Question 29

מה היו תוצאות הניסוי המשווה בין פידבק חיובי לשלילי?

Answer 29

הנבדקים נתנו רשימה של אנשים שהם מכירים, הנסיינים התקשרו אליהם ושאלו אותם שאלות על התכונות של אותו אדם. ביקשו גם מהנבדקים לענות לגבי עצמם.
הנבדקים נחשפו לפידבק, בחלק מהפעמים אמיתי ובחלק לא.
הנבדקים נשאלו איך הם מרגישים לגבי עצמם והתבקשו לדרג את עצמם שוב.
התוצאות היו שאנשים מטעימים פידבק בשני הכיוונים, אבל יותר את החיובי.

Self protecting biases for positivity

Question 30

מה זה looking glass self?

Answer 30

הרעיון שאנשים תופסים את עצמם לפי איך שאחרים תופסים אותם

Question 31

כיצד השתייכות לקבוצה מסוימת משפיעה על עיבוד המידע שלנו?

Answer 31

נשים לב יותר לדברים חיוביים על הקבוצה
נאמין יותר לדברים שמתיישבים עם האמת הקבוצתית
אנשים שיותר מחוברים לקבוצה מציגים את ההתנהגויות האלה יותר.

Question 32

מה זה the hostile media effect?

Answer 32

לקחו נבדקים אמריקאיים פרו ישראליים, פרו פלסטיניים או ניטרליים. נתנו לכולם תיאורים מהחדשות, ואז שאלו אותם מה ההתייחסות הכללית של המדיה לישראל.
הפרו ישראלים חשבו שהיא רעה, הפרו פלסטינים חשבו שהיא ממש בעד ישראל.

בקונפליקט כל צד חושב שהמדיה נגדו.

Question 33

מה זה naive realism?

Answer 33

לאנשים קשה להחיל אמיתות אוניברסליות על עצמם. הם חושבים שהם עצמם רואים את האמת כמו שהיא, ולאחרים יש הטיות.

Question 34

מה זה skin the game?

Answer 34

כאשר לאנשים יש מניע להיות מאוד מדוייקים, ההטיות יורדות והם מתקרבים לאמת.
אנשים שמשתתפים בתחזיות פוליטיות מתקרבים יותר לאמת, במיודח אם מעורב בכך כסף.
אנשים מצליחים להוציא את עצמם מההטיות שלהם ולהיכנס לנעליים של השני. הם גם רואים את הצד השני בצורה אנושית יותר.

Question 35

מה זה the subliminal advertising scare?

Answer 35

היה מחקר שמראה שאם מראים לאנשים גירויים לא מודעים של קולה או פופקורן אפשר להעלות את המכירות שלהם. זה מאוד הפחדי אנשים.
עשו הרבה מחקרים בנושא שהראו שאפשר לשלוט ולהשפיע על התנהגויות מורכבות של אנשים.
לא הצליחו לשחזר אותם וכנראה שחלקם אינם נכונים, יש תנאים מאוד ספציפיים שבהם זה יכול לקרות.

Question 36

מהו הניסוי של מילגרם?

Answer 36

אמרו לנבדקים לתת שוק חשמלי לאדם אחר כל פעם שהוא טועה. כמעט חצי מהנבדקים נתנו את השוק המקסימלי.
שינויים בסיטואציה מאוד משפיעים על הצייתנות.
מראה שלסיטואציה החברתית יש השפעה על ההתנהגות שלנו.

Question 37

מה זה the fundamental attribution error, ואיזה מחקר מדגים אותו?

Answer 37

יש לאנשים נטייה להתעלם מהסיטואציה לתלות התנהגויות של אנשים אחרים בתכונות ובאישיות שלהם.
נתנו לנבדקים לכתוב חיבור, חלק עם בחירה חופשית בעד ונגד וחלק לא בחרו. נותנים את החיבורים לנבדקים אחרים, אומרים להם שלכותבים לא הייתה בחירה, ועדיין הנבדקים ייחסו את דעת המאמר לכותבים.