שיעורים 2-4 Flashcards
מהי השקפת הפסיכולוגיה החברתית לגבי הקשר בין אדם לחיות?
הפסיכולוגיה החברתית מנסה לענות על השאלה מה מבדיל בין אדם לחיות?
מאחר ואנחנו חיות, ניסויים על חיות יכולים להיות רלוונטיים גם לטבע האדם (כמו התניות).
להיות פסיכולוג חברתי זה לחקור מה ״הדבר״ שלנו, בני אדם. מה מייחד אותנו.
מהי היררכיית הדומיננטיות?
בכל הטבע ניתן לראות שלחיות יש היררכיה של דומיננטיות הקובעת את הגישה למשאבים.
לגבוהים יותר בהיררכיה יש מספר צאצאים גבוה יותר.
לפי פיטרסון - כולנו יודעים בתת מודע מה הסטטוס החברתי שלנו, וזה כביכול מניע אותנו.
גישה אלטרנטיבית של אריק פרום - אנשים מחפשים קשרים משמעותיים עם אנשים אחרים, ולא כוח. מודל של אהבה.
החברה המודרנית גורמת לנו לרדוף אחרי עוד, וזה לא עושה אותנו מאושרים יותר.
האם פרוספקציה היא הבדל בינינו לבין חיות ואיזה ניסויים קשורים לזה?
פרוספקציה - היכולת לחשוב על העתיד, לדמיין אותו, לתכנן. יכולת חשובה הישרדותית.
לפי תיאוריה של קוהלר - גם בעלי חיים חושבים על העתיד, אבל לא בצורה אקטיבית אלא בצורה של אינסטינקטים.
מחקר על ציפור מסוימת מראה שהיא כן יכולה לדמיין את העתיד.
בניסוי הראשון - היה חדר עם אוכל ובלי אוכל (אי אפשר לאגור). בחדר שבו לא היה אוכל הן אגרו יותר בערב (כי הן ידעו שבבוקר לא יהיה).
בניסוי השני נתנו סוגים שונים של אוכל בכל חדר, ובערב הציפורים אגרו אוכל באופן שבו יהיה להן בכל חדר את שני הסוגים. הן מבינות איזה אוכל יהיה בכל חדר מחר ואוגרות את האוכל האחר.
גם אנחנו וגם חיות יכולים להסתמך על זיכרון אפיזודי בשביל לדמיין. בני אדם יכולים לשלב אספקטים שונים של זיכרון אפיזודי, ובעח לא. כלומר אפשר לדמיין קומבינציות של דברים שעדיין לא קרו, ובעח לא יכולים.
האם שפה היא הבדל בינינו לבין חיות ואיזה ניסויים קשורים לזה?
גם בעלי חיים מתקשרים, אבל לא לכולם יש שפה - בעלת חזרתיות והרכבה של דברים מיחידות בעלות משמעות.
נים צ׳ימפסקי - גדל מגיל שבועיים בסביבה ביתית על ידי הורים אנושיים. לא הצליחו ללמוד אותו לרכוש שפה (שפת הסימנים), הוא השתמש בדפוסים אקראיים עד לקבלת הפרס.
לציפור יש קומבינציות של קריאות שמשלבת את המשמעויות שלהם. עדות לכך שלבעלי חיים יש סוג של שפה אינסטינקטיבית, וגם הם יודעים להרכיב משמעות מיחידות.
האם TOM היא הבדל בינינו לבין חיות ואיזה ניסויים קשורים לזה?
TOM- קיום מחשבות הנוגעות למחשבות, ולא רק על העולם. התייחסות למחשבות כאובייקטים, מה אחרים חושבים.
שימפנזים עברו מבחן tom שפותח עבור ילדים שלא יודעים לדבר.
האם כוח חישוב הוא הבדל בינינו לבין חיות ואיזה ניסויים קשורים לזה?
ככל הנראה יכולות חישוביות בבני אדם מתבטאות בזיכרון עבודה.
ככל שניתן לזכור יותר פריטים - ככה הIQ יותר גבוה.
במבחן שבוחן זיכרון עבודה, שימפנזים קיבלו תוצאות טובות יותר מבני אדם.
למה נהיינו יותר דומיננטיים משאר החיות?
הצטברות הדרגתית של שינויים שימושיים נקראת ״המחגר התרבותי״ - cultural ratchet
בכל שאר היכולות אנחנו אולי יותר מפותחים, אבל היכולת עצמה לא ייחודית לנו.
השינויים כוללים דברים פיזיים וגם רעיונות מופשטים. היכולת לשלוט באש למשל, ייחודית לבני אדם.
חקלאות לדוגמא, לא עובדת בלי אמון, אחרת ייקחו לנו את מה שהשקענו עבורו. צריך חוקים וחברה.
גם בנקים מאפשרים הלוואות ובכך מאפשרים לאנשים לשגשג ולהצליח כלכלית.
כל דור בונה על בסיס דברים קיימים. לוקח דורות להתאקלם לחברה חדשה, לא משנה כמה היא מתקדמת (אם חברה מתקדמת מגיעה למקום חדש בלי עזרה ממקומיים ייקח להם דורות להסתגל). התהליך דומה לאבולוציה - מה שיהיה אדפטיבי יתקדם (בעקבות שינויים מכוונים או לא מכוונים). אבולוציה של תרבות.
הדבר שמייחד אותנו זה היכולת לצבור את השינויים הקטנים ליצירת אבולוציה חדשה שמאפשרת לנו לשרוד יותר טוב. חלק מהחיות יודעות להשתמש בכלים, ולחלק יש תרבות, אבל אין עדויות לratcheting שעובר בין דורות.
מה זה the gene-culture co-evolution process?
אנחנו נהיים מכורים לדבר שלמדנו וזה מוביל ללחץ סלקטיבי.
הגנטיקה שלנו עוברת אבולוציה בהתאם לשינויים התרבותיים, והפוך.
אנחנו צריכים להיות טובים ב״דבר״ שלנו.
האם יש הבדל בינינו לבין חיות באינטיליגנציה חברתית?
כן. עשו סדרת ניסויים על שימפזים, אורנגוטנים וילדים, וראו שבמבחנים הפיזיים אין הבדלים אבל במבחנים החברתיים כן יש (הילדים יותר טובים).
איזה תכונות עשויות לאפשר לנו לעשות אבולוציה חברתית?
- אנחנו סומכים על אחרים שהם יודעים מה הם עושים (competence)
- אנחנו סומכים על אחרים כדי לעבוד ביחד, בשיתוף פעולה (שלא ירמו אותנו). (Benevolence)
הטענה בנוגע לאבולוציה חברתית היא שאנחנו סומכים על אחרים יותר מאשר על הניסיון שלנו.
איזה ניסוי מראה שאנחנו סומכים על אחרים יותר משימפנזים?
הראו לשימפנזים וילדים איך לפתור פאזל כדי לקבל חטיף, שניהם הצליחו.
עכשיו הקופסה שקופה, ואפשר לראות שכל התהליך לא קריטי ואפשר פשוט לקחת את החטיף.
השימפנזים וויתרו על התהליך והילדים עשו אותו.
הטענה היא שהילדים לא ניסו להבין את התהליך אלא לחקות את הנסיין, בעוד שהשימפנזים ניסו להבין.
הילדים עשו overimitation
מהו ניסוי הקווים של אש?
יש נבדק אחד והשאר שחקנים. שואלים איזה קו יותר ארוך והשחקנים משקרים, הנבדק הרבה פעמים עושה כמוהם. כאשר חלק מהנבדקים אומרים את האמת, גם הוא יגיד את האמת.
הוא באמת מאמין שהקבוצה צודקת.
אם הנבדק כותב את התשובה ולא אומר אותה, זה מוריד את הלחץ להיות קונפורמי, אבל הוא עדיין קיים.
מהם הניסויים הקשורים להבדל בין חיות ובני אדם בנוגע לשיתוף פעולה?
נותנים לילד קטן להיות בחדר עם נסיין מבוגר שמתקשה בכל מיני משימות פשוטות, ורואים שהילד ישר רוצה לעזור. מראה שלבני אדם יש נטייה טבעית לשיתוף פעולה.
גם בעלי חיים יכולים לשתף פעולה אבל לטובתם בלבד, מבחינה מולדת.
אם נותנים לילדים ושימפנזים את אותה משימה, שבה צריך לשתף פעולה כדי לקבל פרס - אם ילד אחד כבר קיבל את הפרס, הוא ימשיך עד שהשני גם יקבל. קופים יפסיקו ברגע שישיגו את הפרס. השימפנה הגבוה יותר בהיררכיה יאכל ללא דאגה לנמוך יותר. שימפנזים הם לא team players, אנשים הם כן.
מה מראה הpublic goods game בנוגע לשיתוף פעולה בין אנשים?
משחק שבו כל משתתף יכול לתרום כסף שיוכפל במספר מסויים ויוחזר לכולם.
כקבוצה עדיף לתרום כמה שיותר, כאינדיבידואל עדיף לא לתרום כלום.
שיווי המשקל של נאש (הדבר הרציונאלי לעשות) הוא שאף אחד לא יתרום.
כשיש הרבה זמן לחשוב על זה (הרעיון הוא שיש cognitive load שחושף ברירת מחדל) - אנשים לא יתרמו ויחשבו על טובתם האישית.
כשאין הרבה זמן לחשוב - מבינים שהטוב ביותר הוא שכולם יתרמו.
כלומר, ברירת המחדל שלנו היא לשתף פעולה.
מהם שלושת התנאים לאבולוציה?
ווריאציה - גיוון בפנוטיפים
תורשה - חלק מהגיוון מורש מדור לדור
ברירה - לא כולם שורדים.
