שיעור 6+7- התערבות ראשונית פרטנית וקבוצתית Flashcards
מהי מניעה ראשונית, שניונית ושלישונית?
מניעה ראשונית: הרצאות/סדנאות מניעה איך להתמודד עם אירוע טראומטי וכיצד ניתן לחזק את מנגנוני החוסן (למשל בצבא).
מניעה שניונית: התערבות ממוקדת, קצרה. מיד לאחר האירוע, לפני שהתפתחה מצוקה כרונית (כמו שעושים כעת, בזמן המלחמה9.
מניעה שלישונית: טיפול בבעיות שהגיעו למצב כרוני. טיפול ארוך טווח. בתחום העו”ס, אנשים שכבר סובלים ממצוקה פוסט-טראומטית.
מהם עקרונות הטיםול בתגובת דחק חריפה (ASR)?
- ארגון פסיכולוגי ראשוני
- איסוף מידע
- ליווי ותמיכה
- הפעלה
- התערבויות קבוצתיוץ ופרטניות
התערבויות מכוונות להפחתת הסטרס, מאוד קונקרטיות ומצומצמות (מיועדות ל”כאן ועכשיו”)- קרקוע והחזרה למצב המאוזן לפני החשיפה לטראומה.
מה המשותף ומהם ההבדלים בין התערבות לטיפול?
מרכיבים משותפים:
- תמיכה
- הצטרפות למטופל
- ליווי
- הדרכה פסיכו חינוכית
הבדלים:
- בהתערבות יש ייעוץ, בטיפול אין
- הסרת הגנות- בהתערבות אין ובטיפול יש (בטיפול- החלפתן באחרות, אדפטיביות)
- שינוי בתפקוד- בהתערבות אין רצון לשנות את התפקוד בו האדם היה ואילו בטיפול יש שאיפה לכך.
בגדול התערבות מתאימה לתגובת דחק חריפה וטיפול להפרעת דחק חריפה ולהפרעה פוסט טראומטית.
מהן ההנחיות למוביל גיוס חוסן נפשי- מג”ן (בזירה)?
- הצטרף לסטטוס הנפגע (ישיבה, עמידה, הליכה)
- הזדהה, שאל את הנפגע מה שמו ושם משפחתו
- הנפגע מגיב- שאל רצף שאלות סגורות ממוקדות (רואה…)
הנפגע לא מגיב- בצע לחיצות ידיים בקצב קבוע. נסה להפעילו וצור אוריינטציה (מה התרחש, מה קורה עכשיו ומה יקרה) - הפעל את הנפגע- משימות פשוטות, תואמות מציאות, מלוות בעידוד וחיזוקים
מהו מודל אבג”ד? מניעה שניונית- התערבות פרטנית ראשונית בזירת האירוע (ASR)
א- אוריינטציה: היכן נמצא, הצגה עצמית, תיאור מצבו וקבלת מידע אודותיו (שם, עיסוק..)
ב- ביטחון: הימצאות במקום מוגן, נכונות למתן עזרה, יצירת קשר עם קרובים
ג- גוף: נשימות ותנועתיות
ד- דיאלוג: אודות האירוע, לגיטימציה, תכנון וחינוך פסיכו חינוכי)
מהו מודל מעש”ה?
מ- מחויבות: יש לייצר תחושת מחויבות בקרב נפגע החרדה כדי למנוע תחושת בדידות, למשל “אני איתך, אני לא עוזבת אותך”.
ע- עידוד: יש לעודד את הנפגע לבצע פעולות פשוטות כדי לסייע לעצמו ולסביבה כדי למנוע תחושה של חוסר אונים, למשל “תדאג לכך שכל האנשים שנמצאים סביבך מתקשרים עכשיו הביתה להודיע שהכל בסדר”.
ש- שאלות: יש לשאול שאלות המחייבות מחשבה ומפעילות ערוץ שכלי ולא ערוץ רגשי, למשל “כמה אנשים יש כאן עכשיו?” או “כמה זמן ייקח להסעה להגיע?”
ה- הבניית האירוע: יש לתאר את רצף האירועים כדי למנוע בלבול, למשל “לפני 5 דקות היה פיצוץ, עכשיו יש כאן כוחות הצלה, עוד מעט נתפנה מהשטח.”
לפי סלומון, מהם העקרונות להתערבות במניעה שניונית?
ק- קרבה: כמה שיותר קרוב לאירוע פיזית
מ- מיידיות: כמה שיותר קרוב לזמן שבו האירוע התרחש
צ- ציפייה: מצפים שהאדם ימשיך לתפקד, מתוך הבנה שהתגובה שלו כרגע היא נורמטיבית ואל פתולוגית.
סלומון גילה את העקרונות האלו לאחר מלחמת העולם הראשונה.
מהו “תשאול קבוצתי פסיכולוגי”?
- מטרה- מניעה וטיפול להפחית את הלחץ והחרדה
- טכניקות- מתן ביטוי לחוויות המעורבים באירוע ולתגובותיהם תוך דגש על היחיד והקבוצה כשלם
עקרונות השיטה:
- התערבות מהירה- 24 עד 48 שעות אחרי האירוע דגש על המידע החושי שהתקבל באירוע, התגובות האינדיבידואליות והצורך בנורמליזציה
- לאוכלוסיות בסיכון לפגיעה לאחר חשיפה לאירוע
- מבוצעות באמצעות מנחים שהוכשרו לכך
- כמה שבועות/חודשים אחרי האירוע יש לקיים מעקב
- נעשה בקרב מגון קבוצות- צוותי חירום והצלה, לוחמים, תאונות, נשים שעברו לחדה טראומטית ועוד