שיעור 3- מודל אקולוגי, אבחון וטיפול Flashcards
מהם גורמי הסיכון הסוציו-דמוגרפיים להתפתחות פוסט-טראומה?
- בני מיעוטים
- נשים
- מצב סוציו-אקונומי נמוך
מהם גורמי הסיכון להתפתחות פוסט-טראומה שהם גם טרום האירוע הטראומטי?
- היסטוריית מחלה (כל מחלה כרונית או פיזית משמעותית)
- היסטורייה משפחתית של הפרעה פסיכיאטרית
- הפרעה פסיכיאטרית קודמת
- קשיים בילדות וחוויות טראומטיות
- חומרת האירוע
- חשיפה מצטברת לחוויות טראומטיות פוטנציאלית
- עינוי בקרב ניצולי מלחמה/ אלימות המונית
- פציעות
- עדות לפציעה או מוות במהלך הטראומה, ושכול (אובדן בנ משפחה או חברים קרובים כתוצאה מהחוויה הטראומטית)
מהם הגורמים לאחר האירוע שיכולים להצביע על סיכון להתפתחות הפרעה פוסט-טראומטית?
- הפרעת דחק או תסמינים של חרדה
- הימנעות או דיכאון
מאילו רמות בנוי המודל החברתי-בין-אישי (האקולוגי) ומה הוא אומר?
ההתפתחות של פוסט-טראומה מושפעת מפידבקים חברתיים או תרבותיים קרובים או רחוקים במעגל הסביבתי. המודל משקף אינטראקציה בין היחיד לאחרים- נק’ מבט על השפעת הסביבה בכל שלב מוסיפה ממד חשוב ומדגישה את ההפשעה של האינטראקציה בין היחיד לסביבתו על התגובה לטראומה.
שלוש הרמות:
1. רמת הפרט
2. יחסים קרובים
3. הקשר חברתי רחב
מהי הרמה השנייה (יחסים קרובים) במודל החברתי-בין-אישי?
התהליכים של התמודדות עם טראומה מתקיימים בהקשר של יחסים קרובים:
- למשל: חשיפה עצמית, תמיכה חברתית, דחייה, תחושה של נידוי ו”עייפות החמלה” זוהו כמרכיבים חשובים בהפרעה פוסט-טראומטית
- ההתמודדות עם טראומה בזוג משפיעה רבות על ההחלמה, על בן הזוג ועל המצוקה של הנפגע (רמה דיאדית)
- תמיכה חברתית וחשיפה אישית הן גורמי חוסן, ואילו נידוי והאשמה הם גורמי סיכון למצוקה פוסט-טראומטית
- תמיכה חברתית היא משאב אדיר להתמודדות אחרי חשיפה לטראומה
- שימת דגש על המשמעות הסובייקטיבית של תמיכה ועל מה שניתן בפועל
- תחושת נידוי, האשמה או הדרה נפוצות בקרב נפגעי טראומה והן מקשות רבות על ההחלמה
- האשמת הקורבן מתקיימת גם ברמה חברתית רחבה וגם ביחסים קרובים
מהי הרמה השלישית (הקשר חברתי רחב) במודל החברתי-בין-אישי (אקולוגי)?
- הפרט הוא יציר הקשרים שלו, כולל כל האינטראקציות החברתיות
- רמה זו מתייחסת לתהליך המתקיים באזור מרוחק יותר, הקשר חברתי רחב
- התהלךי מוגדר ע”י הגורמים החברתיים והתרבותיים שמשפיעים על הפרט
- רמה זו מייצגת שייכול לתרבות מסוימת, לדת או לחברה שיש לה מערכת צדק או בריאות מסוימת, כזו המבוססת על מערכת ערכים תרבותית משותפת
- מתייחסת לאינטראקציה שבין הק וצה לקורבן הטראומה
- דיווח של הפרט עצמו בלא דיווח של הסביבה עליו עשוי לצייר תמונה מוגבלת של מצבו
- לטראומה קולקטיבית השפעה פחות פתוגנית מאשר לטראומות אישיות
- נמצא קשר שלישי בין הכרה חברתית בקורבן הטראומה לסימפטומים פוסט-טראומטיים
- אנשים הסובלים מהפרעת דחק פוסט טראומטית חשים שהחברה עושה להם עוול
- ערכים חברתיים מסוימים עשויים לתרום להימשכותן של ההשלכות לחשיפה לטראומה. נמצא שערכים מסורתיים, למשל גבריות ישראלית, הם מנבאים חיוביים עקיפים של הפרעת דחק פוסט-טראומטית.
טיפול לפי המודל החברתי-בין-אישי (אקולוגי)- רמה 1:
טיפול הנוגע לרמה הפרטנית של התגובות הרגשיות-חברתיות:
- ארגון קוגניטיבי מחדש המתמקד בשאלות כמו האופן שבו ניצולים מסוימים מתמדדים עם רגשות הבושה והאשמה שלהם.
- יש לבדוק אם כעס א כוונות נקם נממצאים מתחת לסף מסוים של יכולת ניהול פנים-אישית או חוץ-אישית.
טיפול לפי המודל החברתי-בין-אישי (אקולוגי)- רמה 2:
שיפור של יכולות האמפתיה של המטופל ושל בן הזוג הקרוב ושל כישורי התקשורת שלהם כדי להפחית את תחושות ההדרה החברתית כפי שנתפסו בקרב נפגעי טראומה.
- שיפור התמיכה בין בני הזוג
- הקלה והכשרה של תהליכי תקשורת בזוגות לשם עיבוד מועיל של הטראומה
טיפול לפי המודל החברתי-בין-אישי (אקולוגי)- רמה 3:
- הגדלת ההכרה החברתית כלפי קורןב ההתעללות
- התייחסות לערכים התרבותיים ששורד טראומה חולק עם הסביבה, כמו קולקטיביזם מסורתי ואינדיבידואליזם מודרני
- השתתפות בהתערבויות חברתיות העשויות להקל את חוויות הטראומה באמצעות הפיכתן מפרטניות למשותפות. למשל, השתתפות בקבוצות פעולה
מהו הטיפול לפי המודל החברתי-בין-אישי (אקולוגי)- באופן כללי?
המודל החברתי-בין-אישי מבוסס על תפיסה - אינטגרטיבית המרחיבה את מוקד העבודה של פסיכותרפיה פרטנית.
- עולה קריאה לכלול בני זוג ואנשים אחרים הקרובים לאםד בטיפול (הורים, אחים וכו’).
- גישות מבוססות קהילה לטיפול באוכלוסית ניצולים של אסונות טבעיים, למשל הוריקנים, ולטיפול בילדים או באוכלוסיות באזורים שמתקיימת בהם מלחמה מתמשכת או מגיפת הקורונה.
- הגברת החוסן בקרב אנשים וחברות הסובלים מחוויות רגשיות קיצוניות באמצעות יישום לש פתרונות קהילתיים, כמו סדנאות חוסן.
- שינוי מבני במערכת המשפט והבריאות ושינוי בעמדות דעת הקהל לטובת נפגעי טרואמה יהווי שינוי וקנטקסטואלי שיכול להשפיע לטובה על ריפוי האדם שנחשף לטראומה.