שיעור 3- מודל אקולוגי, אבחון וטיפול

Question 1

מהם גורמי הסיכון הסוציו-דמוגרפיים להתפתחות פוסט-טראומה?

Answer 1

1. בני מיעוטים
2. נשים
3. מצב סוציו-אקונומי נמוך

Question 2

מהם גורמי הסיכון להתפתחות פוסט-טראומה שהם גם טרום האירוע הטראומטי?

Answer 2

1. היסטוריית מחלה (כל מחלה כרונית או פיזית משמעותית)
2. היסטורייה משפחתית של הפרעה פסיכיאטרית
3. הפרעה פסיכיאטרית קודמת
4. קשיים בילדות וחוויות טראומטיות
5. חומרת האירוע
6. חשיפה מצטברת לחוויות טראומטיות פוטנציאלית
7. עינוי בקרב ניצולי מלחמה/ אלימות המונית
8. פציעות
9. עדות לפציעה או מוות במהלך הטראומה, ושכול (אובדן בנ משפחה או חברים קרובים כתוצאה מהחוויה הטראומטית)

Question 3

מהם הגורמים לאחר האירוע שיכולים להצביע על סיכון להתפתחות הפרעה פוסט-טראומטית?

Answer 3

1. הפרעת דחק או תסמינים של חרדה
2. הימנעות או דיכאון

Question 4

מאילו רמות בנוי המודל החברתי-בין-אישי (האקולוגי) ומה הוא אומר?

Answer 4

ההתפתחות של פוסט-טראומה מושפעת מפידבקים חברתיים או תרבותיים קרובים או רחוקים במעגל הסביבתי. המודל משקף אינטראקציה בין היחיד לאחרים- נק’ מבט על השפעת הסביבה בכל שלב מוסיפה ממד חשוב ומדגישה את ההפשעה של האינטראקציה בין היחיד לסביבתו על התגובה לטראומה.
שלוש הרמות:
1. רמת הפרט
2. יחסים קרובים
3. הקשר חברתי רחב

Question 5

מהי הרמה השנייה (יחסים קרובים) במודל החברתי-בין-אישי?

Answer 5

התהליכים של התמודדות עם טראומה מתקיימים בהקשר של יחסים קרובים:
- למשל: חשיפה עצמית, תמיכה חברתית, דחייה, תחושה של נידוי ו”עייפות החמלה” זוהו כמרכיבים חשובים בהפרעה פוסט-טראומטית
- ההתמודדות עם טראומה בזוג משפיעה רבות על ההחלמה, על בן הזוג ועל המצוקה של הנפגע (רמה דיאדית)
- תמיכה חברתית וחשיפה אישית הן גורמי חוסן, ואילו נידוי והאשמה הם גורמי סיכון למצוקה פוסט-טראומטית
- תמיכה חברתית היא משאב אדיר להתמודדות אחרי חשיפה לטראומה
- שימת דגש על המשמעות הסובייקטיבית של תמיכה ועל מה שניתן בפועל
- תחושת נידוי, האשמה או הדרה נפוצות בקרב נפגעי טראומה והן מקשות רבות על ההחלמה
- האשמת הקורבן מתקיימת גם ברמה חברתית רחבה וגם ביחסים קרובים

Question 6

מהי הרמה השלישית (הקשר חברתי רחב) במודל החברתי-בין-אישי (אקולוגי)?

Answer 6

• הפרט הוא יציר הקשרים שלו, כולל כל האינטראקציות החברתיות
• רמה זו מתייחסת לתהליך המתקיים באזור מרוחק יותר, הקשר חברתי רחב
• התהלךי מוגדר ע”י הגורמים החברתיים והתרבותיים שמשפיעים על הפרט
• רמה זו מייצגת שייכול לתרבות מסוימת, לדת או לחברה שיש לה מערכת צדק או בריאות מסוימת, כזו המבוססת על מערכת ערכים תרבותית משותפת
• מתייחסת לאינטראקציה שבין הק וצה לקורבן הטראומה
• דיווח של הפרט עצמו בלא דיווח של הסביבה עליו עשוי לצייר תמונה מוגבלת של מצבו
• לטראומה קולקטיבית השפעה פחות פתוגנית מאשר לטראומות אישיות
• נמצא קשר שלישי בין הכרה חברתית בקורבן הטראומה לסימפטומים פוסט-טראומטיים
• אנשים הסובלים מהפרעת דחק פוסט טראומטית חשים שהחברה עושה להם עוול
• ערכים חברתיים מסוימים עשויים לתרום להימשכותן של ההשלכות לחשיפה לטראומה. נמצא שערכים מסורתיים, למשל גבריות ישראלית, הם מנבאים חיוביים עקיפים של הפרעת דחק פוסט-טראומטית.

Question 7

טיפול לפי המודל החברתי-בין-אישי (אקולוגי)- רמה 1:

Answer 7

טיפול הנוגע לרמה הפרטנית של התגובות הרגשיות-חברתיות:
- ארגון קוגניטיבי מחדש המתמקד בשאלות כמו האופן שבו ניצולים מסוימים מתמדדים עם רגשות הבושה והאשמה שלהם.
- יש לבדוק אם כעס א כוונות נקם נממצאים מתחת לסף מסוים של יכולת ניהול פנים-אישית או חוץ-אישית.

Question 8

טיפול לפי המודל החברתי-בין-אישי (אקולוגי)- רמה 2:

Answer 8

שיפור של יכולות האמפתיה של המטופל ושל בן הזוג הקרוב ושל כישורי התקשורת שלהם כדי להפחית את תחושות ההדרה החברתית כפי שנתפסו בקרב נפגעי טראומה.
- שיפור התמיכה בין בני הזוג
- הקלה והכשרה של תהליכי תקשורת בזוגות לשם עיבוד מועיל של הטראומה

Question 9

טיפול לפי המודל החברתי-בין-אישי (אקולוגי)- רמה 3:

Answer 9

• הגדלת ההכרה החברתית כלפי קורןב ההתעללות
• התייחסות לערכים התרבותיים ששורד טראומה חולק עם הסביבה, כמו קולקטיביזם מסורתי ואינדיבידואליזם מודרני
• השתתפות בהתערבויות חברתיות העשויות להקל את חוויות הטראומה באמצעות הפיכתן מפרטניות למשותפות. למשל, השתתפות בקבוצות פעולה

Question 10

מהו הטיפול לפי המודל החברתי-בין-אישי (אקולוגי)- באופן כללי?

Answer 10

המודל החברתי-בין-אישי מבוסס על תפיסה - אינטגרטיבית המרחיבה את מוקד העבודה של פסיכותרפיה פרטנית.
- עולה קריאה לכלול בני זוג ואנשים אחרים הקרובים לאםד בטיפול (הורים, אחים וכו’).
- גישות מבוססות קהילה לטיפול באוכלוסית ניצולים של אסונות טבעיים, למשל הוריקנים, ולטיפול בילדים או באוכלוסיות באזורים שמתקיימת בהם מלחמה מתמשכת או מגיפת הקורונה.
- הגברת החוסן בקרב אנשים וחברות הסובלים מחוויות רגשיות קיצוניות באמצעות יישום לש פתרונות קהילתיים, כמו סדנאות חוסן.
- שינוי מבני במערכת המשפט והבריאות ושינוי בעמדות דעת הקהל לטובת נפגעי טרואמה יהווי שינוי וקנטקסטואלי שיכול להשפיע לטובה על ריפוי האדם שנחשף לטראומה.