פרק 2 Flashcards
תחנה שנייה – מרגע סיום ההתמחות ועד לקבלת הרישיון
מה התנאים? חקיקה?
- סעיף 42 – תנאי הכשירות הפרומליים לקבלת רישיון: “אדם הכשיר להיות עורך דין והוא תושב ישראל ובגיר יהיה לעורך דין עם קבלתו כחבר הלשכה”.
- סעיף 43– פרסום מוקדם והתנגדויות. הלשכה מפרסמת את המועמדים לקבלת רישיון עריכת דין ברשומות וכל אחד יכול להתנגד. – מדובר בתנאי פורמלי.
סיימה את התמחותה ועמדה בבחינות הלשכה. לאחר שהעותרת עברה את מבחני הלשכה, תלונה שהוגשה נגדה ע”י המאמנת בשעתו?
פס”ד מיה גד-מיסטי ה אומרת לה השלכה כי היא צריכה **לחזור אחרי שיסתיימו כל ההליכים המשמעתיים נגדה. **
תחנה שניה
הורשע בפסד אזרחי עדיין לא בפלילי
פס”ד לשכת עורכי הדין בישראל נגד שלום שגיא: מה זה יעשה לתדמית המקצוע? רע מאוד. בסופו של דבר נקבע כי שגיא יצטרך לחזור לצורך קבלת רישיון ברגע שיסתיים נגדו ההליך הפלילי. קובע ביהמ”ש כי יש כאן תכלית ראויה – הגנה על ציבור ותדמית המקצוע. מעבר לכך מדובר בהחלטה מידתית – לא שללנו ממנו את האפשרות להיות עו”ד לחלוטין, אמרנו לו לחזור בתום ההליך הפלילי. ההחלטה הזו צריכה להתקבל לאחר שקילת כל השיקולים הרלוונטיים – זכותו של המועמד בחופש עיסוק (כאן כבר יש חופש עיסוק) והצורך לשמור על כבוד המקצוע והגנה על הציבור.
תחנה שלישית – הדין המשמעתי על עורכי הדין
מה יחשב כעבירה משמעתית? חקיקה?
_ס 61 _ ——אלה עבירות משמעת:
(1) הפ_רת הוראה מהוראות הסעיפים 53 עד 60_ או של דין אחר המטיל חיוב או איסור על עורך דין בקשר למקצועו;
(תיקון מס’ 33) תשס”ט-2009
(2) הפרת כללי האתיקה המקצועית שנקבעו לפי סעיף 109 או לפי סעיף 98יג(3);
(3) כל מעשה או מחדל אחר שאינו הולם את המקצוע
תחנה שלישית הדין המשמעתי של עורכי הדין
הרחקה לצמיתות
פס”ד פלוני:** מדובר בעו”ד אשר ניהל בית בושת והועמד לדין על התנהלות בלתי הולמת שהרי מדובר בהתנהגות שלא ראויה לעו”ד.שואל ביה”ד “מה הציבור יגיד? האם זה לא יפגע בכבוד המקצוע?”. אומר ביהמ”ש **כי לא דובר במקרה חד פעמי** – הרי הוא ניהל בית בושת לאורך זמן. יש כאן _תפיסה מאוד חזקה של כבוד המקצוע. _**
תחנה שלישית הדין המשמעתי של עורכי הדין
התבטאויות לא במקום:
הדרישה לריסון ולסובלנות אין פירושה כי כל התבטאות החורגת מן הנימוק והאיפוק הרצויים תהווה עבירת משמעת. אם כן, כעורכי דין מתבטאים בצורה לא הולמת, אמנם לא ניתן להגיש נגדם תביעות (שכן יש חיסיון על דברים שנאמרים בין כותלי ביהמ”ש) – אולם, ניתן להגיש נגדם תלונות לוועדת המשמעת. כל אחד יכול לפנות ללשכה – גם השופט, גם עורך הדין שמנגד, גם הלקוח… ממש כולם. מאז שחסמו את הערוץ הנזיקי, כולם מגישים תלונות ללשכה.
פס”ד חיר: נדחתה תביעת לשון הרע בגין התבטאויות במהלך דיון משפטי, ונקבע כי “הצורך להתבטא באורח תרבותי ותוך שמירה על כבוד המקצוע לא ייכפה באמצעות הסנקציה הפלילית או התרופה האזרחית דווקא, כי אם בדרך של התוויית אמות-מידה חינוכיות שראשיתה בבתי הספר למשפטים וסופה בדיון המשמעתי.”.
ייצוג- המאבק על ייחוד המקצוע
חקיקה?
סעיף 20 לחוק לשכת עו”ד. (פעולות שרק עו”ד יכול לעשות) ס21 חריגים.
סעיף 96- הסגת גבול המקצוע
סעיף 97- התחזות
סעיף 98- שלילת תביעת שכר
סעיף 58 קובע איסור על שותפות-אסורה שותפות או בהכנסות או בעבודה בין עו”ד לאדם שאינו עו”ד. הגישה הציבורית אומרת שזה יכול להביא לפגיעה בציבור- אדם שאינו עו”ד אינו מקצועי
ייצוג- המאבק על ייחוד המקצוע
מהו ייעוץ משפטי שרק עו”ד יכול לתת?
לבנת פורן- ממלא טפסים ולכן זה לא עומד בעריכת מסמכים בעלי אופי משפטי. הגישה של הלשכה היא מאוד רחבה, כמעט כל דבר הוא מסמך משפטי. הלשכה אומרת שהעבירה של לבנת היא לפי סעיף 20(4) ייעוץ וחיווי דעת משפטי. בית המשפט לוקח את המושג העמום ייעוץ משפטי ונוקט גישה רחבה. . בית המשפט קבע שבעצם ההחלטה איזה טופס למלא ולאיזה מומחה הלקוחות צריכים לפנות, זה לא טכני אלא כרוך בשיקול דעת משפטי.
פסק הדין משקף גישה ציבורית- פונקציונאלית, כך הוא מנמק את החלטתו. השופט יוצא מגדרו להראות כמה זה מסוכן ללקוחות ללכת ללבנת פורן. השופט אומר שרק עו”ד יכול לתת שירות טוב כזה.
גישה תועלתנית- ביקורתית שאומרת כי פרופסיה מתאגדת כדי להגן על האינטרסים של עצמה. א_ילו השופט היה מצדד בגישה התועלתנית התוצאה הייתה הפוכה_ כי היה אומר שיש לה ניסיון, השירות שלה יעיל, מקצועי ועד היום לא הוגשה שום תביעה נזיקית כנגדה ולכן אולי היא לא כזו מסוכנת לציבור כמו שהגישה הציבורית אומרת
איסור מתן שירותים משפטיים במקרים מיוחדים
כלל 11ב לכללי האתיקה:
- אסור לעבוד בגופים מסחריים שמפרסמים מתן שירותיים משפטיים. זאת הסיבה שללבנת פורן יש הרבה עובדים אך הם אינם עו”ד. אם היה עובד אצלה עו”ד, הלשכה תעמיד אותו לדין.
עו”ד לא יכול לתת שיר_ות משפטי ללקוח שהפנה אליו גוף שפועל למטרת רווח_ ולמטרה זו מפרסם שירותים משפטיים. כלומר עו”ד לא יכול לקבל תיקים גם מלבנת פורן.
** לעו”ד אסור להיות מועסק על ידי מי שאינו עו”ד ו_לתת שירות משפטי למי שאינו מעסיקו_ והמעסיק פועל למטרות רווח וגובה תמורה.** כלומר ניתן לתת את השירות המשפטי למעסיק אך לא למי שאינו מעסיקו.
האם חברה פרטית רשאית לפרסם שהיא נותנת ייעוץ משפטי חינם?
החברה אינה רשאית לתת יעוץ משפטי בחינם ואף לא לפרסם מתן יעוץ משפטי בחינם, מאחר שתהיה בכך משום עבירה על סעיף 20 לחוק לשכת עורכי הדין שכותרתו: “יחוד פעולות המקצוע”.
כעורכת דין במחלקה המשפטית, היא רשאית ליתן ייעוץ משפטי ללקוחות החברה כאשר החברה לא גובה על זה כסף?
כעורכת דין במחלקה המשפטית הפונה יכולה לתת יעוץ משפטי לחברה אך אינה יכולה לייצג את לקוחות החברה. יש לתת את הדעת להוראות סעיף 11ב(ב) לכללי האתיקה. שכן המעסיק פועל למטרת רווח ולא ניתן לנתק את התשלום שמשלם הלקוח עבור מכלול השירותים, את נושא הייעוץ המשפטי
האם היא רשאית לטפל ולייצג לקוחות המופנים על ידי החברה (ללא תמורה, היינו ושהיא לא חולקת את שכר טרחתה עם החברה ו/או עם כל גוף אחר)?
ככל שהופנה פועלת כעורכת דין עצמאית, אין באפשרותה לקבל לקוחות שיופנו על ידי החברה. כך קובע כלל 11ב (א) לכללי האתיקה.
” מפעיל פעולות שידול של פניות יזומות לעובדי החברה המתלוננת ושידול שלהם לתבוע אותה. בהסכם שכר הטרחה מתחייב הלקוח בכתב, כבר בפני נציגי “המרכז לעובד” כי ישלם שכר טרחה של 20% מכל סכום זכייה למשרד הנילון ו-10% ל”מרכז לעובד” בגין “הבדיקה הראשונית של זכויות הלקוח”.
החלטה להעמיד לדין את הנילון בגין הפרת שתי הוראות:
1) סעיף 56 לחוק האוסר על שידול בעל-ידי עורך הדין או על-ידי אחר.
2) כ_לל 11ב(א) לכללי האתיקה האוסר על מתן שירות משפטי ללקוח שהופנה על ידי גוף אחר הפועל למטרות רווח. _
ג”ץ פיצוי נמרץ נ’ שר המשפטים דחה את הטענה והעתירה התקבלה מגישה ציבורית פונקציונאלית. הבוס של עו”ד הוא גוף כלכלי, לא מעניין אותו טובת הלקוח או חיסיון אלא כסף בלבד.
