חובת נאמנות, ייצוג לקוחות Flashcards
המבחנים לקיום יחסי עו”ד שנקבעו בפסיקה?
המבחנים לקיום יחסי עו”ד שנקבעו בפסיקה- לא מבחנים מצטברים הינם:
- האם הייתה פנייה מצד הלקוח לעורך הדין לייצגו- (דיני חוזים, הצעה וקיבול)
- האם עורך הדין קיבל על עצמו את הייצוג במפורש או במשתמע
- האם נערכה ישיבת עבודה בין עוה”ד ללקוח בה פוות הלקוח- לא חייב שיהיה במשרד.
- האם סוכם על שכר טרחה- זה רק יכול להעיד על קיום היחסים אך לא חייב עו”ד יכול לייצג פרובונו (ללא תמורה), ייצוג קרוב משפחה וכו’.
- האם ניתן ייפוי כוח ומה סוגו- לתנאי זה משקל מאוד גבוה.
- האם ניתן שירות משפטי- שירות מקצועי שדרכם של עורך דין לתת. שירות משפטי הוא לפי 20 לחוק- אותם פעולות שהם ייחודיות לעו”ד.
- משך היחסים בין הצדדים- רגעית או מתמשכת.
- רמת האינטנסיביות של היחסים.
- בחינת האינפורמציה המועברת בין הצדדים.
הפתרון בפרקטיקה הוא שהעו”ד אומר מפורשות ללקוח אם הוא העו”ד שלו או שלא. אם הוא העו”ד יש חובת נאמנות, חלות עליו חובות.
האם עו”ד רשאי לא לקבל עניין לטיפולו?
. _ס’ 12 _
עורך דין רשאי לפי שיקול דעתו, שלא לקבל ענין לטיפולו; החליט עורך דין שלא לקבל ענין לטיפולו, יודיע על כך לפונה תוך זמן סביר.
הפסקת ייצוג
לפני שהעניין עומד ותלוי בבית המשפט
כלל 13 לכללי לשכת עו”ד (אתיקה מקצועית)
צריך עילה כדי להפסיק ייצוג כגון:
- חילוקי דעות
- נוצרה מניעה מבחנה חוקית או מבחינת האתיקה המקצועית (למשל נוצר מצב שבו העו”ד צריך להעיד ועו”ד לא יכול גם להעיד וגם לייצג- כלל 36, זוהי מניעה חוקית)
- אי תשלום שכר טרחה והוצאות
- סעיף סל- מחמת סיבה אחרת המצדיקה את הפסקת הטיפול- אך צריך שתהיה עילה, לא סתם.
כמו כן יש דרך להפסיק את הייצוג-
יש להודיע ללא דיחוי ללקוח על הפסקת הייצוג
באופן שלא יפגע בענייני הלקוח. אי אפשר לעזוב את הלקוח, ולהפסיק את הלקוח באותו רגע, צריך להודיע מראש, להציע לעשות חפיפה לעו”ד החדש, להעביר את כל החומר לעו”ד החדש בצורה מסודרת, אסור לפגוע בתיק. אם יש דיון בימים הקרובים- יש להשיג דחייה כדי להחליף את הייצוג בצורה מסודרת- יש חובת נאמנות ללקוח גם אם לא משלם ורוצים להעיף את התיק.
הפסקת ייצוג כאשר שהעניין תלוי ועומד לפני בית המשפט
פלילי?
בקשה להפסיק כי פוגע בייצוג לקוחות אחרים?
הסכמה עם הלקוח על ייצוג רק בשלב הקדם משפט?
סעיף 17 ו-18 לחוק סדר הדין הפלילי.- רק באישור בית המשפט!
בקשה להפסיק כי פוגע בייצוג לקוחות אחרים?
פרשת ציון עמיר ואביגדור פלדמן , פסד רובין השופט דוחה את הבקשה.הגישה של בית המשפט היא היעילות- שמיעה רצופה של הדיון שזה אינטרס בית המשפט.
הסכמה עם הלקוח על ייצוג רק בשלב הקדם משפט-
עוה”ד אבי יצחק נ’ השופט צמח- בית המשפט כופה את הייצוג בעילה דיונית- האינטרס הציבורי לרציפות הדיונים. בית המשפט כופה מתן שירות אישי בניגוד לרצון הצדדים- זה בעייתי
הפסקת ייצוג כאשר שהעניין תלוי ועומד לפני בית המשפט
פלילי.
ביקורת?
. במאמר לימור מעבירה על כך ביקורת,
אין הבדל בין האזרחי לפלילי
ועל כך שהאינטרס הציבורי בא על חשבון העו”ד והלקוחות. לדעת לימור יש לנהוג בפלילי כפי שנוהגים באזרחים. יש כאן פגיעה בוטה בחופש העיסוק של העו”ד, ברצון החופשי, באוטונומיה של העו”ד.
הפסקת ייצוג כאשר שהעניין תלוי ועומד לפני בית המשפט
אזרחי
בסדר דין אזרחי- תקנה 473 לתקנות הסד”א-
- _הלקוח יכול להודיע _ לבית המשפט שהוא לא רוצה את ייצוג העו”ד ובזה זה נגמר.
- העו”ד צריך לקבל את הרשות של בית המשפט- להגיש בקשה.
- נדיר שבית המשפט יכפה ייצוג בהליך אזרחי, לרוב אם העו”ד יפעל לפי כלל 13 בית המשפט ייעתר לבקשה. בתי המשפט מכבדים את רצון העו”ד.
במשפט הפלילי: כאשר הלקוח לא משתף פעולה עם עו”ד-
_האם יתיר בית המשפט לסנגור להתפטר מייצוג? _
בפס”ד הסנגוריה הציבורית- מחוז נצרת נ’ מדינת ישראל, _ ונקבע שלא ניתן לכפות ייצוג ולכן על בית המשפט להתיר לסנגור להשתחרר. מייצוג._ באותו מקרה אפי תקומי גם זוכה.
כשפס”ד יצא בשנת 2005 הייתה מעין אופטימיות שההלכה תתרחב ובית המשפט ישנה את גישתו הקשה בשחרור הייצוג _ויתיר שחרור ייצוג גם בבקשה של עו”ד, אך זה לא קרה. _
ייצוג לקוחות לא פופולריים:
אילו גישות יש בבחירת לקוח? מה הגישה בארץ?
הגישה המוסרית אומרת שכאשר עו”ד מחליט לייצג לקוח זה עניין מוסרי- שוקל שיקולים מוסריים וזאת החלטה מוסרית, זוהי הגישה בה מחזיק הציבור מתיישב עם התיאוריה הקהילתנית- אין זה ריאלי להאמין שהפרט מסוגל או רוצה לגבש אישיות וזהות עצמית במנותק מערכי הקהילה בה הוא חי.
מנגד, הגישה הא-מוסרית אומרת שבחירת לקוחות היא לא שאלה מוסרית, כל אדם זכאי לייצוג- זוהי הגישה בה מחזיקה הפרופסיה. עו”ד כשמחליט לייצג אדם, לא ניתן לבוא אליו בטענות, הוא לא אמור לשקול שיקולי מוסר בהחלטה אם לייצג אלא יש שיקולים אחרים כגון כסף, חשיפה לתקשורת, תחום מומחיות, אופי הלקוח- אם נסתדר איתו וכו’. גישה זו שמה במרכז את החירויות והזכויות המוקנות ללקוח על פי הדין. עוה”ד אינו מייצג את מעשיו, דעותיו ואמונותיו של הלקוח אלא את חירויותיו וזכויותיו בדין.גישה זה עולה בקנה אחד עם התיאוריה הליברית-היתרון לחברה בגישה זו- כולם מקבלים ייצוג. כמו כן הגישה מבטאת את חופש העיסוק. גישה זו אמורה לחסוך את הביקורת על עו”ד כי בחירתו לא מייצגת את אישיותו האישית, כאדם.
תחיה שחר מסבירה במאמר שזה לא שחור או לבן באיזה גישה מחזיקים. חלק מהציבור מחזיק בגישה הזו וחלקם באחרת וכנ”ל אצל עוה”ד. לא תמיד שחור או לבן לחלק את הקבוצות. עם זאת, התפיסות הנ”ל נטועות מאוד חזק בקהילה.
בארץ: הדיון חסר. יש את ס 12
עו”ד כדי להתמודד עם המצב בו הפרופסיה מאמינה בגישה הא-מוסרית והציבור הוא בגישה מוסרית- פתחו לעצמם קוים אדומים. אם הגישה היא א-סימטרית לא צריך להסביר מדוע לא רוצים לייצג, עם זאת לעו”ד חשוב מאוד להגיד את מי הם לא ייצגו. הם כנראה בוחרים לומר זאת בשל התדמית שנוצרת להם בקרב החברה או בשל ערכים ומצפון. בפועל לא ניתן לעשות הפרדה בין שתי הגישות.
נאמנויות העו”ד
מהן התפיסות השונות?
במאמר של לימור “עם כל הכבוד ללקוח”
תפיסת ביהמ: לבית המשפט ולחברה, נאמנות ללקוח, נאמנות לעצמו ולמקצוע
גישת עוה”ד בפרקטיקה: נאמנות ללקוח, נאמנות לעצמו ולמקצוע, נאמנות לבית המשפט ולחברה
גישת האתיקה- נאמנויות שוות לכולם.
נאמנות העו”ד
מהם מאפייני גישת עוה”ד בפרקטיקה?
- - להט ומסירות למען הלקוח. עו”ד הוא לוחם ללא חת (ללא פחד) למען הלקוח. עוה”ד ממוקד באינטרס ללקוח. עוה”ד יעשה הכול בגבולות החוק למען אינטרס הלקוח. הוא יגיש לבית המשפט את כל הבקשות הנדרשות. העו”ד יתעלם מאינטרסים של צד שלישי או של החברה אולי עד כדי כך שיש שמכנים את העו”ד הנ”ל “חרב להשכיר”. כמו פרטיזן למען הלקוח. אם לא יפעל למען הלקוח יכול לגרום לפגיעה בשמו ובעתיד להפסד לקוחות עתידיים שידעו שהעו”ד לא רק נאמן להם.
- ניטראליות- עו”ד לא אחראי לתוצאות מעשיו. למשל עו”ד בנק- אלמנה ו-5 ילדים שבעלה נפטר לפני כמה חודשים ולכן לא שלמה את תשלומי הלקוח. עו”ד הבנק נאמן לבנק ולכן מגיש את כל הטפסים ומפנה את האישה מביתה לרחוב. זה לא מעניין אותו שהאלמנה גרה ברחוב עם 5 ילדיה, הוא מאשים את האישה שהיא הובילה לתוצאה הנ”ל, מאשים את החוק שמאפשר לפנות מהבית, מאשים את השופט שנתן את ההחלטה, מאשים את הלקוח, אך הוא לא נושא באחריות כי הוא פועל בגבולות החוק (החוק מאפשר לו להגיש את הבקשות הנ”ל). המצפון של העו”ד נקי, הוא לא גרם לעוול. כחברה רוצים שאנשים יישאו אחריות למעשים שלהם ולכן איך כאן לוקחים קבוצה שלמה ונותנים לה לחיות ללא אחריות? עו”ד חיפשו צידוק תיאורטי לגישה. בפילוסופיה יש גישה שנקראת מוסריות של תפקיד (ROLE MORALITYׂ) -להרוג זה לא בסדר מוסרית, אך חייל בתפקיד זה כן מוסרי, כי התפקיד שלו כחייל מעניק לו את המוסר הנ”ל. יש מוסר כללי שחל על כולם ומוסר תפקידי שחל על תפקיד מסוים. עוה”ד אמצו את הגישה הנ”ל. לעו”ד יש מוסר מיוחד- כאדם לא היה מגרש את האישה מביתה אך בתפקיד שלו בשיטה האדברסרית כשהוא צריך לייצג לקוח אז זה הופך את מעשיו למוסריים. העורכי דין אומרים שהמוסריות הזאת היא טובה לחברה- כי אם יום אחד העו”ד יהא לקוח ויהא זקוק לייצוג הוא ירצה שיפעלו באותה הדרך. החברה צריכה עו”ד שיתנהגו ככה.
- _צדק פרוצדוראל_י- הקפדה על ההליך. ברגע שיש הליך, יש צדק. הוא הגיש בקשות לבית משפט, הוא דן בהם ואז נתן החלטה. העו”ד לא מסתכל מה התוצאות והוא לא אחראי להם אלא הוא פעל בצורה צודקת שכן ניהל את ההליך המשפטי בצורה נכונה. התוצאות הובלו מצדק פרוצדוראלי.
נאמנות העו”ד
מה הביקורת על גישת עוה”ד בפרקטיקה?
- מחיר העו”ד - יש נתונים בארה”ב על שיעור הדיכאון וההתמכרות של עוה”ד הרבה יותר גבוהה מהשיעור באוכלוסיה. בעצם הגישה הזאת גורמת לאדם להתנהג בצורה לא מוסרית ולחיות עם זה שנים רבות (למשל הידיעה ששלחת לכלא למאסר עולם אדם שחף מפשע).
- מחיר החברה- כאשר עו”ד מנותקים מוסרית זה פוגע בחברה, לא עושים דבר למרות שיכולים לעשות. זאת מעין סרטן בקרב החברה. אם האליטה של החברה, עו”ד מתנהגים ככה, זה פוגע בחברה- הכשלת הצדק. (הביטוי תירוץ נירנברג =הפושעים הנאציים שהועמדו לדין נשמעו אותו דבר הם אמרו שהם צייתו למה שאמרו להם. לא לקחו בחשבון שיקולים של אחרים אלא היו נאמנים לתנועה שלהם וזה מה שנתן להם את הפטור המוסרי). כמו כן יש בכך פגיעה בחקר האמת.
לשיטה זו יש מחיר כבד גם לחברה וגם לעו”ד. הביקורת והאתיקה אומרת שאין פטור מוסרי, הנאמנויות שוות. יש צדדים שלישיים וצריך להסתכל עליהם.
חובת הנאמנות ללקוח -
לעולם לא יכולה לכלול הפרה של החוק.
אולם הקו אינו ברור. ראיות שהושגו בדרכים פסולות?
החלטת ועדת האתיקה הארצית:
אסור: עורך הדין היה מעורב בהשגת הראיה הפסולה – אסור לו לפעול להגשתה ואם יעשה כן עלול הדבר לעלות כדי עבירה אתית אלא אם כן הדין המהותי מתיר לבקש להגיש את הראיה תוך כדי גילוי הפיסול.
_ מותר:_ אם עורך הדין _לא היה מעורב _במעשה או בידיעה, בהשגת הראיה ובעילת הפסול וכאשר ישנו בסיס אמיתי לטעון בתום לב לקבילותה, הוא אינו מנוע מבחינה אתית להגיש אותה כראיה לביהמ”ש.
נאמנות ללקוח מקרה:
“אם לא תשלמו אז אפנה לשגרירות ארה”ב ואמנע מכם לקבל את הויזה; “
“שליחת דרישות תשלום לשכנים”
פסד הועד המחוזי נגד פלוני- יש כאן משום איום. אולם גם אם אין כאן בעיה פלילית, יש הפרה של הדין המשמעתי – יש כאן התנהגות בלתי הולמת
מנדלבוים-. גם כאן עורך הדין הורשע ב_התנהגות בלתי הולמת. הנאמנות ללקוח מוגזמת_
גבולות הנאמנות ללקוח:
“במהלך חקירה נגדית אמר אני יודע שלאישה כמוך עם בעיות פסיכוטיות יכולות להיות בעיות זיכרון”.
_“אני לא מוכנה שחוקר לא ישר יסנן עבורי את החומר”. _
השאלה היא אם עורך הדין סתם אמר את זה או שמא זה היה רלוונטי לתיק ולדיון. כאן באמת מגיע האיזון.
_יש דברים שמותר להגיד בין כותלי ביהמ”ש ויש עליהם הגנה. _
גבולות הנאמנות ללקוח
פעילות נמרצת מדי לטובת הלקוח
החלטה: האיזון המדויק בין דרישת החוק לפעולת עורך הדין ללא חת לטובת מרשו לבין חובותיו האחרות האיזון קשה הוא. לפיכך ראויה נקיטת זהירות יתרה בעת שקילת העמדה לדין עקב פעילות משפטית נמרצת לטובת הלקוח, ואפילו אם הינה נמרצת מדי לטעמו. במקרים נדירים יעמידו לדין