פרק 1 Flashcards
מאפייני הפרופסיה- מאפיינים מצטברים
- תקופת לימודים משמעותית ורישיון (מתן רישיון יכול להיות מסודר רק בחקיקה).
- דורש ידע מיוחד ויכולת אינטלקטואלית
- בעלת מונופול ואוטונומיה- המשמעות היא שאף אדם אחר שלא משתייך לפרופסיה, לא יכול לבצע את העובדה במקומם. שליטה על שוק השירותים המשפטיים. סעיף 20 לחוק לשכת עו”ד קובע רשימה של פעולות שייחודיות רק לעו”ד. כל הזמן יש איומים על ביטול המונופול- למשל ברפואה בעבר כל טיפול אפילו בסיסי בחולה היה באחריותו הבלעדית של הרופא ואילו היום לקחו חלק מהמונופול והעבירו לאחיות. לשכת עו”ד ב-1961 קיבלה מונופול מאוד רחב וחוקי. אוטונומיה הינה ניהול עצמי, כלומר הפרופסיה מנהלת את העניינים שלה בעצמה. הדבר בא לידי ביטוי בלשכת עו”ד- דין משמעתי, חקיקת משנה שמשותפת ללשכה ובאישור שר המשפטים, טיפול בהתמחות, מתן רישיון וכו’. ההבדל בין הפרופסיות הוא לרוב ההבדל בסוג האוטונומיה שקיימת. לפרופסיה יש אוטונומיה אך יכולה להיות אוטונומיה צרה ומנגד אוטונומיה רחבה. במאמר של זלצברגר הוא בדק למי מ- 3 הקבוצות: רופאים, עו”ד ורו”ח בעלי הפרופסיות יש את הפרופסיה הרחבה ביותר. נמצא כי הפרופסיה הרחבה ביותר היא של עו”ד, שתלויים אך ורק בלשכת עו”ד הן בהסמכה והן בדין המשמעתי בשונה מרופאים ורו”ח שתלויים תלות הרבה יותר רחבה במשרד המשפטים ובמשרד הבריאות. עו”ד טוענים שהם צריכים להיות עצמאיים כי הם פועלים בין היתר גם כנגד המדינה. זלצברגר המשיך לבדוק מה קורה גם בעולם, האם בעולם גם לעו”ד יש אוטונומיה כל כך רחבה. _זלצברגר מצא שבישראל יש את האוטונומיה הרחבה ביותר. _
- יוקרה חברתית ומעמד כלכלי גבוהה-
- קשר אישי בין איש הפרופסיה למקבל השירות
- מחויבות כלפי החברה – “עסקת חליפין”- הפרופסיה אומרת שהיא אינה מקצועה. מקצוע דואג רק לכיס שלו ואילו פרופסיה דואגת לחברה, יש לה מחויבות. הסוציולוגיים מכנים זאת “עסקת חליפין”. הרי המדינה נתנה הרבה כוח לפרופסיה (מונופול ואוטונומיה) ועל כן בתמורה הפרופסיה תעניק תמורה לחברה. אם היא נועדה לפעול רק לטובת כסף היא לא תקבל אוטונומיה ולא תהיה בעלת מונופול. המחויבות כלפי החברה באה לידי ביטוי בכך שאחד מתפקידי עו”ד היא לקדם את זכויות האדם, חובת הנאמנות ללקוח, פ_רו בונו – שירות בחינם ללא תמורה,_ הגנה על דמוקרטיה, הגנה על בית משפט עליון, לעורך דין יש חובה לבית משפט (קצין בית משפט) הקבועה בסעיף 54:
- במילוי תפקידיו יפעל עורך דין לטובת שולחו בנאמנות ובמסירות, ויעזור לבית המשפט לעשות משפט.
Officer of the court. חובה זו הינה החל מהתנהלות ראויה בסדר הדין ועד דיווח על לקוח ששיקר. האתיקה טבועה בכל פרופסיה דרך המחויבות כלפי החברה.
_מאבקים בין הפרופסיה _
מאבקים בין הפרופסיה למקצוע
רופאים נ’ רפואה משלימה, רופאים מיילדים נ’ מיילדות, פסיכולוגיים נ’ מאמנים, רואי חשבון נ’ יועצי מס, עורכי דין נ’ מגשרים שאינם עו”ד, עורכי דין נ’ לבנת פורן המאבק עטוף הרבה באידיאולוגיה- סיכון, חוסר הכשרה, חוסר בציוד אך בבסיסו הוא מאבק כלכלי.
מאבקים בין פרופסיה לפרופסיה
פסיכולוגיים נ’ פסיכיאטרים (בנוגע לרישום מרשמים), עורכי דין נ’ רו”ח (רו”ח יכול לייצג נישומים במס שבח אך בערר יכול לייצג רק עו”ד- הוגשה עתירה לבג”צ ע”י רו”ח בטענה לבטל את סעיף החוק במס שבח שאינו חוקתי כיוון שפוגע בחופש העיסוק של רו”ח, פס”ד דורית גבאי- ב_ג”צ דחה את העתירה_ וקבע שהסעיף חוקתי).
למה ללשכה יש כלכך הרבה כח?
- סיבה היסטורית - ב1961 הייתה שעת כושר, הזדמנות יחידה במינה. חוק לשכת עוה”ד נחקק בתקופה בה עסקו בהקמת מוסדות חדשים ואוטונומיים. במקום התפיסה הריכוזית שאפיינה את המנדט
- ללשכה יש המון כוח פוליטי, יש לה לובי בכנסת. כמעט ש_ליש מחברי הכנסת הם עורכי דין_. כמו כן הלשכה פועלת רבות בכנסת לקדם את רעיונותיה.
- הקשר בין בתי המשפט לשופטים - בתי המשפט מגנים על הלשכה ומעולם לא תקפו את פעילותה. מאמרו של זנצברגר נקרא: “כל קשר המשפטנים” הוא מדבר על הקשר בין לשכה לבתי המשפט. בתי המשפט משתפים פעולה ומגנים על הלשכה. ז. פעם עו”ד ושופטים היו פרופסיה אחת משפטית. בשנת 1990 הם התנתקו ושופטים הם פרופסיה נפרדת. פס”ד שטנגר נ’ יו”ר הכנסת הוא ההוכחה לקשר הנ”ל. אף אחד לא חשב שעו”ד חיים שטנגר יביא לביטול סעיפים בחוק לשכת עו”ד. מספר הפעמים שבית המשפט התערב בחוקים היא מעטה. עוה”ד שטנגר טען כנגד חובת התשלום ללשכה וחוסר התחרות (ללשכה אין לשכות מתחרות). פס”ד זה ייחודי כי השופט ברק ששפט בפסק הדין לא נתן ביקורת. גם אם בית המשפט לא מבטל את החוק הוא בד”כ מתלבט, מעלה את הפגמים והביקורת, מביע אמירות של אי נחת, בייחוד השופט ברק אקטיביסטי וכאן אין את הביקורת הנ”ל. ברק מפנה למאמר של זלצברגר ואומר שיש שיטות אחרות אך לא באמת בודק אותן. ברק קובע כי החוק נועד לתכלית ראויה והולם את ערכיה של מדינת ישראל. “רבים במדינה נזקקים לשירותי משפט.ץ לה נוגעים לעניינים הרגישים ביותר של האדם, חירות ויחסיו עם זולתו. החוק, הקובע פיקוח ובקרה על אופן הגשמתם של שירותי המשפט, והנועד להבטיח כי רק אנשים הראויים לכך יוכלו לתת שירותים חשובים לה.,ברק מתייחס רק לתכלית זאת ולא לכל שאר התכליות שהינן לשמור על הפרופסיה, כבוד המקצוע וכו’. לפי הבחינה החוקתית הפגיעה היא מידתית (מבחן ההתאמה, מבחן האמצעי שפגיעתו פחותה, מבחן המידתיות במובן הצר). במבחן האמצעי שפגיעתו פחותה לא נערך ניתוח של אלטרנטיבות אחרות.
מדוע פרופסיה מתארגנת?
- גישה פונקציונאלית- ציבורית- ללשכה או לפרוסיה תפקיד ציבורי. היא רוצה להבטיח שירות לציבור בצורה מיטבית. הנחת המוצא היא שהפרופסיה היא לטובת החברה. צל עורכי הדין- המטרה היא לספק שירותים משפטיים איכותיים ולקדם את שלטון החוק. זוהי הגישה שעולה בפס”ד שטנגר- לא הייתה בפסק הדין כל התייחסות לגישה התועלתנית.
- גישה התועלתנית- ביקורתית (וובר) הפרופסיה מתארגנת במטרה להבטיח ולהגן על האינטרסים של חברי הפרופסיה. היא רוצה להשיג תועלת שהינה כוח. הנחת המוצא של הגישה הביקורתית היא שיש להבין את ההתארגנות הפרופסיונאליות כחלק מהתנהלות שוק של שירותים, ועל פי העקרונות המארגנים שלו. הניתוח הביקורתי מניח שהכוח המניע של ההתארגנות הפרופסיונאלית הוא אינטרס עצמי.
הלשכה בפעולתה פעולת הן מתוך גישה פונקציונאלית והן מתוך גישה תועלתנית- שילוב בין השניים. למשל הלשכה רוצה לעלות את ציון הבחינה בבחינות הלשכה הן בשל הגישה הפונקציונאלית- להעלות את רמת עו”ד תוך דאגה לציבור והן מתוך הגישה התועלתנית- אינטרסים עצמאיים להורדת התחרות.
מבנה הדין המשמעתי?
מבנה הדין המשמעתי
ישנם 2 שלבים:
- שלב התלונה-נעשית לאחד מארבעת הגופים הבאים (לפי סעיף 63 לחוק הלשכה):
- ועדת האתיקה הארצית
- ועדת האתיקה המחוזית, במחוז אליו שייך עוה”ד
- היועץ המשפטי לממשלה ד. פרקליט המדינה
אך בפועל מגישים בעצם רק ל-2 הגופים הראשונים. הוסיפו את היועץ המשפטי והפרקליט כדי להחליש את האוטונומיה, לצורך בקרה של גוף חיצוני. רק 10% עובר לשלב הבא, כלומר הופך לקובלנה נגד העו”ד הנאשם.
יש חוסר שקיפות מוחלטת בוועדה והוועדה לא חייבת לפרסם מדוע היא קיבלה את החלטותיה. . החשש שהיושבים בועדות גונזים תלונות בשל סיבות פוליטיות, הכרה של העו”ד הנאשם וכו’. עו”ד שיושבים בוועדה לא נבדקים ויכול להיות שישב שם עו”ד שיש לו הרשעות קודמות.
המשמעות של גניזת התיק- היא השמדת התיק, לא נותר כל תיעוד. כלומר לא ניתן לדעת שהוגשה כבר תלונה כנגד עו”ד אם היא נגנזה. עולה כאן ב_עיה במקרה שמדובר בעו”ד שמגישים כנגדו תלונות באופן סדרתי-_ אולי זה חשוב שידעו.
ועדות האתיקה הן ועדות פוליטיות ונוצרה לקונה כי היועץ המשפטי והפרקליט היו אמורים לפקח על החלטות ועדות האתיקה, אך גופים אלו חסרי כוח. ניתן להגיש עתירה מנהלית על החלטת ועדת האתיקה הארצית, אך לא כל אחד יכול לעשות זאת.
2.שלב הקובלה (כתב אישום)- 10%
הערכאה הראשונה הינה לבית הדין המשמעתי המחוזי. קיימים חמישה בתי דין מחוזיים. כל הקובלנות, ללא קשר לחומרתן נדונות בהרכב של שלושה עו”ד.
ערכאת הערעור הראשונה בזכות לבית הדין המשמעתי הארצי שנמצא בירושלים. קיים אחד. דיון בהרכב של שלושה עו”ד.
ערכאת הערעור השנייה **היא גם כן בזכות (שזה חריג) לבית המשפט לעניינים מנהליים בהרכב שופט יחיד. זה השלב שבו יוצאים מחוץ לאוטונומיה של הלשכה. **
ערכאת הערעור השלישית היא ברשות לבית המשפט העליון. פסקי הדין לא פורסמו.
_אם אדם רוצה להגיש תלונה על עו”ד אל מי אליו לפנות? _
אל וועדת האתיקה הארצית או אל וועדת האתיקה המחוזית במחוז אליו שייך עורך הדין
_כמה ערכאות שיפוט יש בשלב הקובלנה? _
משמעתי מחוזי, ארצי, ביהמ”ש לעניינים מנהליים ובר”ע לעליון – כלומר, יש 4 ערכאות סה”כ
מי ממנה את חברי ועדות האתיקה?
_ מי ממנה את הדיינים (היום אחרי הרפורמה)? _
מי ממנה את חברי ועדות האתיקה? הפוליטיקאים בלשכה. הרבה פעמים הם גם ממנים את עצמם.
מי ממנה את הדיינים (היום אחרי הרפורמה)? ועדת מינויים. זה המקום היחיד שהצליחו להוציא ממנו את הפוליטיקה.
מה שתי הבעיות הקיימות במערך הדין המשמעתי?
_פוליטיזציה וחוסר שקיפות. _
תחולת הדין המשמעתי מאפיינים:
תחולת הדין המשמעתי:
- חל על החיים הפרטיים
- אין התיישנות-ברגע שאתה חבר הלשכה, גם אם אתה הוצאת לצמיתות וגם אם בחרת לעזוב אותה – אתה נשאר כפוף לדין המשמעתי. בעבירות משמעת אין התיישנות. יש כאן אמירה כלפי חוץ – “תראו איזו פרופסיה מקפידה, איזה חוקי אתיקה חזקים יש לנו”.
- פרסונלי – סעיף 62 לחוק לשכת עורכי הדין. ולכן גם אם העבירה נעברה בחו”ל, עורך הדין ייתן עליה את הדין עם חזרתו לארץ.
- _פועל במקביל ובנוסף לדין הפלילי והאזרחי. _קודם כל היא יכולה לפעול במישור הפלילי – שכן יש כאן גניבה בידי מורשה. כמו כן ניתן לטעון להפרת חובה חקוקה. מה גם שניתן להגיש תלונה ללשכה ועורך הדין יעמוד לדין משמעתי. שלושת המערכות עובדות במקביל – אולם הלשכה בדר”כ תמתין עד שההליך הפלילי יסתיים שכן עומדת לעורך הדין חזקת החפות. הדין המשמעתי בעצם חל במקביל לדין הפלילי. יש תחולה רחבה.
- סנקציות – סמכות רחבה ללשכה.
מטרות הדין המשמעתי
הגנה על הציבור.(אמון הציבור)
שמירה על כבוד המקצוע.
רמות התנהגות לפי זמיר:
- תחום שחור ß** **החוקים. ברגע שאתה מפר חוק זה שחור.
- תחום אפור ß האם יש הפרה של חוק בתחום האפור? לא. זה נקרא “המתחם הבינוני”. כלומר, לא מדובר בהפרה של חוק אלא בהתנהגות לא ראויה. כשר אבל מסריח. עורך הדין לא עשה כאן רשלנות מקצועית, לא תקיפה ולא לשון הרע; אבל הוא בתחום האפור – התנהגותו הייתה לא ראויה.
תחום לבן ß האתיקה. התנהגות ראויה
מה מצב האתיקה בישראל לגישתו של זמיר?
התנועה מאתיקה למשפט – אנחנו כל הזמן לוקחים דברים שהיו בתחום האפור (האתי) והופכים אותם לחוק. דוגמאות: איסור עישון במקומות ציבוריים. חוק לא תעמוד על דם רעיך , חוק הטרדה מינית ואת החוק שקובע שחייבים לאסוף את הקקי של הכלב. זמיר טוען שמדובר בתעודת עניות לחברה.** במקום להשקיע בחינוך – אנחנו ישר מחוקקים, האתיקה חלשה. לגישת זמיר האתיקה היא כל כך הרבה יותר רחבה מהחוק ואי אפשר לחוקק את כל כולה. _החקיקה היותר מדי מהירה הזו בעצם מראה שהאתיקה היא חלשה. חברה בריאה היא חברה שיש לה כמה שיותר אתיקה אבל לא צריך ספר חוקים עבה. _**
המעבר מאתיקה למשפט בפרופסיית העו”ד
אמרנו שאצל פרופסיה המעבר הזה מאתיקה למשפט נעשה דרך הדין משמעתי
הרי מחר בבוקר הלשכה יכולה להתחיל להעמיד לדין עורכי דין שאיחרו בחצי שעה לדיון. מה בזה הרגע עשינו? לקחנו כלל אתי (צריך להגיע בזמן לדיון
_אצל פרופסיה האתיקה היא מאוד חשובה – אפילו יותר מהציבור הרגיל. למה? _
האתיקה היא הצדקה למונופול. ה_חברה נתנה לפרופסיה מונופול ואוטונומיה,_ זה שווה הרבה כסף. מה הפרופסיה נ_ותנת בתמורה? התחייבות לפעולה בסטנדרטים הכי גבוהים._ לכן אצל הפרופסיה, האתיקה היא עניין ממש קיומי. עורכי הדין הם פרופסיה ולכן מחויבים לסטנדרטים גבוהים יותר.
קשר ישיר גם אל אמון הציבור. כדי שעורכי דין ידעו איך להתנהג בבית משפט הקימו ועדת אתיקה שכתבה את הקוד האתי
