תפיסה ויזואלית Flashcards
(155 cards)
1
Q
מישהו עיוור יכול לדעת בצורה לוגית מה זה צבע אבל לא יכול לתפוס צבע, כנ״ל לגבי ציור תלת ממדי על דף נייר.
נכון או לא נכון?
A
נכון
2
Q
הגדר ראייה וקוגניציה
A
איך התפיסה משפיעה על קוגניציה גבוהה יותר ולהפך.
3
Q
ככל שמגיעים לגילאים יותר מבוגרים, חדות הראייה גם בהיבט של תפיסת הצבע נהיית יותר טובה.
נכון או לא נכון?
A
לא נכון
ככל שמגיעים לגילאים יותר מבוגרים, חדות הראייה גם בהיבט של תפיסת הצבע נהיית פחות טובה.
4
Q
בדקו את הקשר בין אפקט סטרופ לתפיסה וויזואלית של צבע:
לקחו נבדקים צעירים עם ראיית צבע טובה, והציגו את הגירויים הללו ->
סימולציה לתפיסת צבע משובשת.
קבוצה אחת רואה צבע בצורה נורמלית וצריכה לדווח את צבע הגירויים בתנאים ניטרליים ותנאי סטרופ.
קבוצה שנייה רואה את הסימולציה למה שקורה בגילאים מבוגרים יותר שתפיסת הצבע שלהם פחות חדה
מה היו תוצאות זמני התגובה?
A
לא שיבשו את תפיסת הצבע = standard
שיבשו את תפיסת הצבע=De-saturated
בין שתי הקבוצות לא היה הבדל משמעותי ביכולת הקריאה של המילה.
5
Q
ניסוי בתנאי בייסליין (סטרופ)- אין אותיות אלא רק צריכים להגיד מה הצבע של סדרת האיקסים.
מה היו תוצאות הניסוי?
A
מתפתח הבדל משמעותי בין הקבוצות כאשר אלו בתנאי הראיה הסטנדרטית מגיבים יותר מהר לגירוי.
6
Q
בתנאי חוסר הלימה בין הצבע הכתוב וצבע האותיות (ניסוי אפקט סטרופ) מה היו תוצאות הניסוי?
A
הקבוצה של הסטנדרט בעלת זמני תגובה יותר מהירים.
7
Q
מה נעשה על מנת למדוד אפקט סטרופ?
A
נחסר בין הבייסליין לבין זמן התגובה בתנאי הסטרופ.
8
Q
מה מצאו כלל הניסויים בתנאים השונים על הקשר בין אפקט סטרופ לתפיסה של צבע?
A
בקבוצה הסטנדרטית התקבל אפקט של כמעט 200 מילי שניות בין הבייסליין לבין אפקט הסטרופ.
מה שהיה חשוב זה שלאפקט הסטרופ שנמדד בניסוי יש הבדל משמעותי בין שתי הקבוצות.
הראו שבתפיסת צבע משובשת גדל אפקט ההשפעה של הסטרופ.
9
Q
מהן 2 תכונות פיזיקליות עיקריות של גל האור?
A
- אורך הגל
- אמפליטודה (עוצמה)
10
Q
הגדר תדירות גל אור
A
ההופכי של אורך גל.
11
Q
הגדר ספקטרום האור הנראה.
A
בתוך כל הספקטרום האלקטרומגנטי, רואים שלתודעה התפיסתית נכנס חלק מאוד צר ומצומצם שזה ספקטרום האור הנראה.
12
Q
איך אורכי הגל השונים גורמים לנו לראות צבעים שונים?
A
האור הנראה מוחזר מאובייקט- אנחנו תופסים גירויים ויזואליים כאשר גל האור פוגע במשטח/חפץ מסוים ועובר החזרה לרשתית של העין שלנו (ההתחלה של הראייה).
יכולים לקרות עוד דברים לגלי האור- יכולים להבלע במשטח ולא לחזור מהאובייקט למערכת הראייה שלנו (מקרה מאוד ייחודי שבו כל האור נבלע ובמערכת הראייה נתפס צבע שחור).
כאשר כל הספקטרום האלקטרומגנטי של האור הנראה מוחזר אל הרשתית נתפוס צבע לבן.
13
Q
הגדר
Radiance
A
The amount of energy emitted by a light source (lumen, lux)
14
Q
הגדר
Illuminance
A
The amount of light falling on a surface.
15
Q
הגדר
Luminance
A
The amount of light reflected from a surface.
16
Q
הגדר
Lumen
A
The unit of radiance equal to the light emanating from a standard candle, which is slightly more than 0.001 watt at a wave length of 555 nm
17
Q
איפה הראייה מתחילה?
A
הראייה מתחילה כשהאור הנראה מוחזר מעצמים בסביבה אל העין שלנו.
18
Q
מהו תפקיד העין?
A
לרכז את כל האינפורמציה בעולם על הרשתית.
19
Q
מה קורה ברשתית?
A
ברשתית מתחילה הראייה שלנו, ומשם מגיעה למוח ומעובדת שם.
20
Q
מהו מבנה העין?
A
- אישון
- קשתית
- קרנית
- הלבן של העין
- רשתית
- קנים
- מדוכים
- הגומה המרכזית
- Optic nerve
21
Q
הגדר אישון
A
פתח בעין דרכו נכנס האור (מתכווץ באור חזק).
מווסת באופן אוטומטי את כמות האור שנכנסת למערכת התפיסתית הראייתית שלנו.
22
Q
הגדר קשתית
A
שריר מעגלי הקובע את גודל האישון.
23
Q
הגדר קרנית
A
מגן שקוף של העין.
מבנה יותר קשיח, אחראי ל80-75% מהפוקוס של העין שלנו.
24
Q
לרוב, כשמתחילות בעיות בראייה זה בגלל מה?
A
צמצום היכולת של פוקוס בעדשה.
25
העדשה אחראית לכמה אחוזים מכוח הפוקוס?
דווקא העדשה שהיא גמישה יותר אחראית ל20-25% מכוח הפוקוס.
26
הגדר אקומודציה (התאמה) של העדשה
העדשה גמישה ובאופן אוטומטי עושה את ההתאמה כך שנקודת הפוקוס תהיה על הרשתית (הרטינה).
יש גבול ליכולת האקומודציה של העדשה- ברגע נתון הרטינה יכולה להיות במצב אחד בלבד.
27
הגדר משקפיים
עדשות מלאכותיות
28
הגדר קוצר ראייה
(Myopia)
קושי לראות מרחוק.
29
הגדר רוחק ראייה
(Hyperopia)
קושי לראות דברים מקרוב.
30
מה קורה לעין מבוגרת יותר?
1. העדשה נהיית קשיחה- קשה יותר להתמקד למרחקים שונים.
2. Presbyopia -
קושי להתמקד במרחקים קרובים.
31
עם הגיל כל השרירים בגוף נהיים פחות גמישים ויותר קשיחים. בהתאמה גם יכולת השליטה בעדשה יותר מוגבלת מה שמשפיע על הראייה של דברים בעיקר רחוקים.
נכון או לא נכון?
לא נכון
עם הגיל כל השרירים בגוף נהיים פחות גמישים ויותר קשיחים. בהתאמה גם יכולת השליטה בעדשה יותר מוגבלת מה שמשפיע על הראייה של דברים בעיקר קרובים.
32
הגדר רשתית
"מסך" של תאים הממירים אור למסר (פולס חשמלי).
מנגנון אופטי שכל המטרה שלו לווסת את כמות האור דרך האישון וליצור את המיקוד על הרטינה עליה מתחיל עיבוד המידע.
על הרשתית יש המרה של גל האור לסיגנל חשמלי.
33
הגדר פוטורצפטורים
התאים על הרשתית שממירים את הסיגנל לסיגנל חשמלי נקראים ״פוטורצפטורים״.
34
יש שתי משפחות של פוטורצפטורים
מהן?
1. קנים
Rods
2. מדוכים
Cones
35
הגדר קנים
RODS
תאים רטינליים הרגישים לאור אבל מבחינים רק בגוונים של אפור.
- יותר רלוונטיים בלילה.
36
הגדר מדוכים
CONES
תאים רטינליים המגיבים לאורכי גל שונים (מקובל לדבר על שלושה סוגים)– הם האחראיים על ראיית צבע.
- יותר רלוונטיים בראיית יום.
37
הגדר הגומה המרכזית
אזור קטן במרכז הרשתית שבו יש את צפיפות ה-
cones
(המדוכים) הגדולה ביותר והרזולוציה הגדולה ביותר
. מרכז שדה הראייה בו יש את הדיוק והחדות הכי טובים.
38
הגדר
optic nerve
צבר סיבים עצביים הנושאים "מסרים" חשמליים מהרשתית למוח.
39
ברשתית 3 שכבות של תאים
מהן?
1. פוטורצפטורים
(Rods, Cones)
2. תאים ביפולריים- לוקחים מצד אחד מידע חשמלי מהפוטורצפטורים ומהצד השני מעבירים את המידע לתאי הגנגליון.
3. העצב האופטי- הצנרת שמובילה אל המוח.
40
האם יש יותר קנים או מדוכים?
קנים
41
מהו כיוון הזרימה של הסיגנל הנוירונלי ?
בכיוון הפוך לכניסת הסיגנל.
( Cones, Rods => Bipolar cells => Ganglion cells)
42
איפה נמצאים הקנים?
בפריפריה
43
איפה נמצאים המדוכים?
בגומה המרכזית
44
מי רגיש יותר לאור: קנים או מדוכים?
קנים
45
למי חדות יותר גבוהה: קנים או מדוכים?
מדוכים
46
האם לקנים יש ראיית צבעים?
לא
47
האם למדוכים יש ראיית צבעים?
כן, 3 מדוכים שכל אחד מהם אחראי על טווח ספקטרום שונה של אורכי גל. הפעולה של שלושתם ביחד היא שמאפשרת לנו את תפיסת כל הצבעים
48
הגדר
Macular Degeneration
איבוד מרכז האינפורמציה של שדה הראייה. פגיעה בפוטורצפטורים שמתאים באזור של ה
fovea .
(הגומה המרכזית)
49
הגדר
Retinitis Pigmentosa - a.k.a “Tunnel vision”.
ניוון של הפריפריה של שדה הראייה.
50
הגדר הסתגלות לחושך
כניסה למקום חשוך והסתגלות אל החשיכה.
קורית בגלל שלפוטורצפטורים לוקח זמן להכנס לפעולה ולהיות דומיננטיים.
51
הגדר עקומת רגישות ספקטרלית
רגישות לאורך גל מסוים.
הרגישות של הפוטורצפטורים השונים שונה.
52
הגדר מעברי פורקניה
הצבעים של העולם נראים מעט שונה בגלל ההסתגלות לחושך.
במעברים חדים מסביבה עשירה או דלה באור צבעים מסוימים מתחזקים.
53
מה קורה במעבר מחושך לאור?
מערכת ה
Cones
נכנסת לפעולה והצבע הדומיננטי הוא אדום.
54
מה קורה במעבר מאור לחושך?
מערכת ה
Rods
נכנסת לפעולה והצבע הדומיננטי - כחול וירוק.
55
מהן שתי מערכות הראייה?
1. ראייה סקוטופית
2. ראייה פוטופית
56
הגדר ראייה סקוטופית
Rods -
קנים
ראיית לילה - עוצמות נמוכות של אור - שחור-לבן.
57
הגדר ראייה פוטופית
Cones -
מדוכים
ראיית יום - עוצמות גבוהות של אור - ראייה צבעונית.
58
למה מדוכים נותנים חדות ראייה יותר טובה?
cones
לא בגלל שהם בכמות יותר גדולה, אלא בגלל העניין של המבנה שלהם מול התאים האחרים
(convergence).
59
קיימים 3 סוגי מדוכים
כיצד הם עוזרים לתפיסת צבעים?
cones
: כל אחד רגיש לטווח אורכי גל רחב, אך רגיש באופן מקסימלי לטווח אורכי גל מסוים. הצבע הנתפס נקבע על-ידי דפוס הפעילות היחסי של 3 סוגי הרצפטורים.
הקומבינציה שלהם מאפשרת לראות את כל ספקטרום הצבעים.
60
יש 2 סוגי תאי גנגיליון
מהם?
1. Parvo
2. Magno
61
הגדר
Parvo
מדברים בעיקר עם תאי הקונס. (מדוכים)
* נמצאים בעיקר ב
fovea
* גוף תא קטן עם דנדריטים קצרים
* שדות רצפטיביים קטנים = רזולוציה מרחבית גבוהה
* מופעלים לאחר פרק זמן ארוך יותר
* העברה עצבית 'מתמשכת'
(sustained)
= רזולוציית זמן נמוכה
מאפשרים ראית פרטים (וראית צבע).
62
הגדר
Magno
נמצאים בפריפריה ויותר מדברים עם תאי הרודס (קנים)
* ממוקמים על פני כל הרשתית
* גוף תא גדול עם דנדריטים ארוכים
* שדות רצפטיביים גדולים = רגישות גבוהה אך רזולוציה מרחבית נמוכה
* מופעלים תוך פרק זמן קצר מרגע הצגת הגירוי
* העברה עצבית למשך זמן קצר
(transient)
= רזולוציית זמן גבוהה
מאפשרים איתור הופעה והעלמות של גירוי – רלבנטיים לתפיסת תנועה.
63
הגדר שדה רצפטיבי
האזור על הרשתית שבסופו של דבר הופך את סיגנל האור לסיגנל חשמלי. מבנה השדה הרצפטיבי של הנוירונים קובע את היכולת התפיסתית שלנו.
64
הגדר
lateral inhibition
בין הנוירונים שאחראיים על הראייה שלנו יש אינטרקציה, והסיבה שרואים את הנקודות השחורות בצמתים (באיור משמאל) היא בגלל אינטרקציה של אינהיביציה בין אוכלוסיות תאים שכנות
65
הגדר
Simultaneous Contrast
אפקט תפיסתי שבנוי על אותם עקרונות- הריבועים בפנים זהים אך הם נתפסים אחרת מבחינת בהירות: הריבוע השמאלי מוקף במשהו בהיר יותר ולכן האינהיביציה יחסית חזקה יותר מאשר בצד ימין.
66
אין חוק בודד שמסביר את כל היכולות התפיסתיות שלנו (אפילו אם מתמקדים בחוש אחד, או בממד חושי מסוים למשל תפיסה של בהירות).
נכון או לא נכון?
נכון
67
הגדר מנגנון השייכות
מסביר את
White's Illusion
בגלל הקווים השחורים שמסביב מפרשים את זה ככהה יותר.
- בדיוק ההפך מההסבר המנגנוני שראינו עד עכשיו.
68
הגדר
Orientation Tuning Curve
גרף קצב הירי של הנוירון כפונקציה של הגירוי שמציגים לו.
69
הגדר
simple cells
נוירונים שמגיבים למיקום מסוים בשדה הראייה, או שמגיבים לאוריינטציה מסוימת של הגירוי.
70
הגדר
complex cells
מגיבים לתנועה של גירוי ראייתי.
71
הגדר אדפטציה
המערכת מתאימה את עצמה לעוצמת האור שיש באותו רגע.
- אדפטציה= התאמה.
72
מהו מחיר ההתאמה?
אובדן יכולת הרגישות בעוצמות הרגילות לפרק זמן מסוים.
73
הגדר אדפטציה סלקטיבית
הסלקטיביות של האדפטציה מוכיחה את העובדה שהנוירונים מגיבים לאוריינטציות מסוימות.
74
בחלק הראשון של הניסוי: הציגו לנבדקים גירויים בקונטרסט מסוים באוריינטציות שונות. מדדו את סף התפיסה עבור כל אוריינטציה.
בחלק השני: הציגו את הגירוי האמצעי בקונטרס מאוד חזק כדי ליצור אדפטציה של המערכת הנוירונלית כך שהסף התפיסתי יעלה ויהיה פחות רגיש.
בסוף החלק השני מדדו שוב את סף התפיסה עבור אותם 5 גירויים (בדיוק כמו בחלק הראשון של הניסוי).
מה היו תוצאות הניסוי?
התוצאות בחלק הראשון והשלישי שונות.
אחרי אדפטציה נצפה לעלייה בסף התפיסתי- פחות רגישות
קיבלנו שהייתה עליה בעיקר בדיסק שבאותה אוריינטציה של הגירוי שיצר את האדפטציה.
העלייה המקסימלית בסף היא עבור גירוי שבאותה אוריינטציה של גירוי האדפטציה.
כלומר, יש אדפטציה סלקטיבית
75
ברמה ההתפתחותית: אם חושפים גורי חתולים לעולם באוריינטציה מסוימת (למשל חדר עם קווים אנכיים) ומודדים את התגובה העצבית מנוירונים שמגיבים לקווים אנכיים ואופקיים מה מוצאים?
רואים שכאשר הם חופפים לעולם האנכי, הנוירונים שאמורים להגיב לגירויים אופקיים- דוממים. ולהפך.
התמקצעות תגובת הנוירונים נבנית ומתפתחת בשלבים הראשונים של החיים.
76
מה קורה כאשר כשמוציאים את החיה מ׳העולם׳ הזה עם האוריינטציה המסויימת?
זה הפיך. כשמוציאים את החיה מ׳העולם׳ הזה נוצרים הקשרים והתגובות שמאפשרים להשמיד את התגובות שלא היו. יש גבול לדבר הזה.
77
אם החיה תהיה יותר מדי זמן בעולם עם אוריינטציה מסוימת עלול להיווצר עיוורון קבוע לגירויים לא מוכרים.
נכון או לא נכון?
נכון
78
הגדר מיפוי רטינוטופי
הרשתית היא מעין מצלמה דו-ממדית של העולם מסביבנו, העצמים מתפקסים דרך העדשה על הרשתית. לאחר מכן יש מערכת נוספת שמדברת בסיגנלים עצביים, ואותו מיפוי רטינוטופי קורה גם ב-
V1
(יש היפוך והיפוך חזרה).
המיפוי הוא לא אחד לאחד- לא כמו מפה אמיתית.
79
הגדר
Cortical Magnification
איפה שמתחילה התנועה הראייתית של הקורטקס הוויזואלי הראשוני אין מיפוי אחד לאחד, אלא יש את התופעה שנקראת
״Cortical Magnification״.
מרכז הרשתית מקבל את מרב המשאבים כדי לתת את העיבוד החד ביותר.
80
כיצד מושפעים הקונס במרכז הרשתית לעומת הקונס בפריפריה בתופעה
cortical magnification
?
צמצום המידע של הקונס במרכז הרשתית הוא אחד לאחד, לעומת ה
rods
בפריפריה בהם יש הרבה פוטורצפטורים שמתכנסים
לתא עצבי אחד ולכן הכח החישובי מוגבל יותר וחדות הראייה בפריפריית שדה הראייה פחות טובה.
81
הכניסו נבדקים ל-
fMRI
נתנו גירוי קטן במרכז שדה הראייה, וגירוי גדול יותר בפריפריה. רואים את התגובה המוחית לגירויים שהוצגו.
מה מצאו?
יש יותר ׳נדל״ן עצבי׳ לאזורים במרכז שדה הראייה-
Cortical Magnification –
המנגנון מתחיל ברמת הרשתית ומגביר עצמו עד לרמה של העיבוד המוחי ונותן את החדות המקסימלית במרכז שדה הראייה.
82
כיצד אנחנו ממקדים את מה שרצוי ?
בעזרת תנועות עיניים, מיקוד המבט או שילוב של שניהם.
83
הגדר
- Location Columns – V1
הכניסו אלקטרודה וכל פעם הקליטו מנקודות מסוימות.
ראו שכל הגירויים מתמפים באותו אזור של שדה הראייה והרשתית.
מכאן הגיעו למסקנה שהארכיטקטורה של הקורטקס הראייתי הראשוני היא בצורה של עמודות נוירונים שכל עמודה מגיבה לאותו מיקום בשדה הראייה.
84
בדומה לעמודות ספציפיות למיקום, יש עמודות שהן ספציפיות לאוריינטציה.
נכון או לא נכון?
נכון
85
קורטקס
v1
בנוי בצורה של מה?
בנוי בצורה של עמודות קורטיקליות המכתיבות ספציפיות למיקום וספציפיות לאוריינטציה של הגירוי.
86
הגדר
Hyper columns
עמודות גדולות שמכילות גם עמודות של מיקום וגם עמודות של אוריינטציה. בתוך כל היפר-עמודה יש עמודה שמגיבה לגירויים שמתקבלים מעין ימין וגירויים שמתקבלים מעין שמאל.
87
v1
הוא המקום הכי נמוך בהיררכיה שבו עדיין יש תאים שמבחינים מאיזה עין הגיע
הגירוי
נכון או לא נכון?
לא נכון
v1
הוא המקום הכי גבוה בהיררכיה שבו עדיין יש תאים שמבחינים מאיזה עין הגיע
הגירוי.
ככל שעולים בהיררכיה התאים מאבדים את הרגישות שלהם לעין הספציפחת ממנה הגיע הגירוי.
88
מהן 3 תכונות מרכזיות של נוירונים ב-
v1?
1. ספציפיות לאוריינטציה,
2. ספציפיות למיקום,
3. ספציפיות לעין ממנה הגיע הגירוי.
89
מה יוצרים השדות הרצפטיביים?
השדות הרצפטיביים יוצרים את התיל (עמודה ליד עמודה), כך שבסופו של דבר נוכל לראות את כל המיקומים וכל האוריינטציות בצורה הוליסטית, את כל התמונה ביחד.
בזכות הקרבה שלהם רואים צורות שלמות.
90
ככל שעולים בהיררכיה הויזואלית מגיעים ממצב של נקודות וקווים, דרך התמקצעות וספציפיות לתאים יותר ספציפיים.
נכון או לא נכון?
נכון
91
הגדר
visual hierarchy
from dots/lines to complex percepts
92
המעבר הוא לא חד- יש מסלול של עיבוד עצבי שמתחיל להתפצל מה-
v1
לשני מסלולים
מהם?
1. מסלול -
what:
אונה טמפורלית.
2. מסלול-
where:
אונה פריאטלית.
93
הגדר
ventral pathway
מתחיל מהאונה האוקסיפיטלית ולאורך האונה הטמפורלית.
מסלול ה-
what.
94
הגדר
dorsal pathway
מתחיל מהאונה האוקסיפיטלית לאורך האונה הפריאטלית.
מסלול ה-
where.
95
הראו שמסלול ה-
what
נותן את היכולת לזהות אובייקטים ולאורכו יש תחנות ואזורים שמתמקצעים באובייקטים מסוימים (ולא רק זיהוי אובייקטים)- למשל פרצופים, מקומות, חלקי גוף... יש התמקצעות בתוך המסלול במשפחות שונות של אובייקטים.
נכון או לא נכון?
נכון
96
הגדר
Binocular Rivalry
היכולת להציג לאותו אדם שני תנאים בו זמנית על ידי קיטוב אורכי הגל לשתי העיניים השונות.
97
ראו קורלציה בין היכולת של הנבדק לדווח האם ראה פרצוף או איזה פרצוף הוא ראה לבין הפעילות העצבית כפי שנמדדה ב-fMRI
באזור הפרצופים.
מה ראו כאשר היה זיהוי נכון?
כאשר זיהו שהיה פרצוף אך לא מי היה?
כאשר לא ראו פרצוף כלל?
כאשר היה זיהוי נכון- הייתה תגובה מקסימלית.
כאשר זיהו שהיה פרצוף אך לא מי היה הפרצוף- תגובה נמוכה יותר.
כאשר לא ראו פרצוף בכלל- התגובה כמעט לא קיימת.
98
ראו קורלציה בין היכולת של הנבדק לדווח האם ראה פרצוף או איזה פרצוף הוא ראה לבין הפעילות העצבית כפי שנמדדה ב-fMRI
באזור הפרצופים.
מה המסקנה?
לכל פרצוף יש נוירון ספציפי שיודע לזהות באופן ספציפי את הפרצוף.
התאים לא רק ספציפיים לפרצופים כלליים, אלא לפרצוף מסוים.
99
הגדר
Specificity Coding
תת תאוריה לפיה נוירון ספציפי מזהה פרצוף ספציפי.
100
מה אומרות תיאוריות המנוגדות ל-
Specifity coding?
התאוריות שאומרות שזה לא עניין של נוירון ספציפי אלא סטטיסטיקה של אוכלוסיות נוירונים. כלומר בתוך הרשת של הפרצופים נבחין בג׳ניפר אניסטון כשתהיה קומבינציה בנוירונים שהם אלו שייתנו את הפרצוף הספציפי.
101
הגדר תיאוריית הגשטלט
סכום כל החלקים מסתכם לשלם
102
מהם העקרונות הגשטלטיים?
1. חוק הפשטות
pragnanz
2. חוק הדמיון
3. עקרון הממשכיות
4. קרבה
5. אזור משותף
6. חיבור
7. סינכרון
8. גורל משותף
9. היכרות, משמעות
103
הגדר חוק הפשטות
חוק שמסביר למה אנחנו נוטים להשלים את הגירוי בצורה הפשוטה שלו. המערכת מפרשת בצורה הפשוטה ביותר האפשרית.
החוק נובע מהניסיון של המערכת הראייתית עם גירויים מהסוג הזה.
104
הגדר חוק הדמיון
קבץ דברים יחד בגלל הדמיון.
similar things group together
105
הגדר עקרון ההמשכיות
היכולת שלנו להבין את ההמשכיות של האובייקט. מאפשר הבחנות יומיומיות.
106
ניסוי: הציגו לנבדקים גירוי ומדדו את העוצמה העצבית של קצב הירי לגירוי.
1. מה קורה כשכשמוסיפים גירויים שהם בכל מיני אוריינטציות שונות מבולגנות מסביב?
2. כשחלק מהגירויים שמסביב מתרכבים להיות באותה אוריינטציה של הגירוי הראשוני ?
כשמוסיפים גירויים שהם בכל מיני אוריינטציות שונות מבולגנות מסביב- עוצמת התגובה לאותו הגירוי יורדת.
אבל כשחלק מהגירויים שמסביב מתרכבים להיות באותה אוריינטציה של הגירוי הראשוני ויוצרים מסלול מסוים עם המשכיות, יש
recovery
של התגובה העצבית (למרות שמדברים על דברים שהם מחוץ לשדה הרצפטיבי של הנוירון).
עקרון זה גורם להגברה של התגובה על ידי אינטרקציות בין תאים שכנים.
107
הגדר קרבה
נתפוס דברים ביחד בגלל הקרבה ביניהם.
נוכל להרחיק או לקרב את העיגול לעיגולים השכנים כדי לבדוק באיזה סף נכנס לפעולה עקרון הקירבה.
108
הגדר אזור משותף
אותו דבר כמו קירבה אבל יש הפרדה פיזית בין הגירויים.
נוצרים זוגות של עיגולים. הדבר הזה מנצח את עניין הקירבה, למרות שהעיגולים קרובים אנחנו נקבץ אותם בגלל ה-אזור המשותף.
109
הגדר חיבור
אם יש חיבור- נתפוס את הגירויים בקבוצות.
110
הגדר סינכרון
אם יש כיבוי והדלקה יחד- נתפוס את הגירויים בקבוצות.
111
הגדר גורל משותף
נצפה את הכיוון אליו הגירויים יזוזו וכך בתפיסה שלנו נפריד בין תתי האוכלוסיות לפי הכיוון המשוער.
112
הגדר היכרות, משמעות
המשמעות וההכרות עם הגירוי.
אפשר לעשות כמה משחקים עם הגירוי כדי לשנות את התפיסה התודעתית של הנבדק
113
מתי משתמשים בעקרונות הגשטלטיים?
בכל העקרונות הגשטלטיים משתמשים בחיי היומיום.
- גם חברות הענק משתמשות באלמנט הזה בלוגואים ובפרסומות.
114
מה גורם לנו להבחין בין האובייקט לרקע?
המערכת התפיסתית שלנו בנויה כך שהאזורים היותר נמוכים מבחינת שדה הראייה נוטים להיתפס אצלנו יותר כאובייקט, והדברים היותר כהים כרקע.
115
מה מכתיב מה יהיה העצם ומה יהיה הרקע ?
מה שמכתיב מה יהיה העצם ומה יהיה הרקע הוא עקרון הסימטריה (בצורה אוטומטית), והמשמעות.
116
כשמסתכלים על שדות הראייה- לרוב שדה הראייה התחתון יהיה הרקע והעליון העצם.
נכון או לא נכון?
לא נכון
כשמסתכלים על שדות הראייה- לרוב שדה הראייה התחתון יהיה העצם והעליון הרקע.
117
הגדר
Recognition-by-components (RCB) (1987) - Geons
התפיסה שלנו של זיהוי אובייקטים בעולם הוויזואלי שמסביבנו יכולה להיות מופרדת לאלמנטים דיסקרטיים- גאונס
(Geons):
36 צורות שהראו בצורה אמפירית שמרכיבות את הרוב המוחלט של העצמים שאנחנו מזהים מסביבנו.
מתוך הצורות הללו נרכיב ונזהה את העצמים שיש מסביבנו בעולם.
118
ה-geons
משתנים כאשר משנים את זווית הראייה ולכן יותר קשה לזהות את העצם.
נכון או לא נכון?
נכון
119
הגדר
Scene perception- Regularities
אותו גירוי מבחינת התפיסה הנמוכה, נתפס אחרת לחלוטין על פי הסטטיסטיקה בה הוא נמצא בעולם.
120
מהם 3 מנגנונים עיקריים (׳רמזים׳) שמאפשרים לנו תפיסת עומק?
1. רמזים אוקולומוטוריים
2. רמזים מונוקולריים
3. רמזים בינוקולריים
121
הגדר רמזים אוקולומוטוריים
מגיעים מתנועות העיניים.
כשהעיניים רחוקות זה מאפשר להסתכל למרחק, וכשהן קרובות זה מאפשר להתמקד בנקודה קרובה. המוח עושה אוטומטית פענוח סיגנל תנועות עיניים ומיקום שלהן וזה מאפשר תפיסת עומק.
122
הגדר
Oculomotor
sensing our eye position/muscles
123
הגדר רמזים מונוקולריים
רמזים חד עיניים. מאפשר לראות את העולם תלת ממדי גם כשעוצמים עין אחת.
124
הגדר
monocular
cues that work with one eye
125
הגדר רמזים בינוקולריים
דורשים את שתי העיניים כדי לאפשר תפיסת עומק.
126
הגדר
binocular
cues that need both eyes
127
מהם הרמזים המונוקולריים?
1. הסתרה
2. גודל יחסי
3. גובה יחסי
4. התכנסות הגירוי
5. הגודל המוכר
6. גרדיאנט
7. אור וצל
8. מרחק בתנועה
9. deletion and accretion
128
הגדר הסתרה
המוח מסיק שמשהו נמצא קרוב יותר מאשר מה שהוא מסתיר מאחוריו.
129
הגדר גודל יחסי
בזכות השוני בגודל מסיקים עומק.
130
הגדר גובה יחסי
שדה ראייה תחתון ושדה ראייה עליון.
בשדה הראייה התחתון- ככל שהגירוי נמוך יותר הוא נתפס כקרוב יותר (1 קרוב יותר מ-2).
הדבר מתחלף בשדה הראייה העליון- מה שנמצא גבוה יותר נתפס כקרוב יותר (4 קרוב יותר מ-5).
131
הגדר התכנסות הגירוי
יוצרת את התפיסה שהצד הרחב יותר (לפני ההתכנסות) הוא קרוב יותר.
132
הגדר הגודל המוכר
epstein
גודל מוכר.
מטבעות מוכרים שהוצגו בגודל שווה, דווחו כשונים במרחק בגלל השילוב של העקרונות: ככל שמשהו קרוב יותר הוא נתפס כגדול יותר, אך יש גודל מוכר.
בגלל שהם מוצגים כאותו גודל אך ידוע הגודל היחסי שלהם, הנבדקים הניחו מרחק שונה.
133
הגדר גרדיאנט
החדות היותר ברורה של הרצים שנמצאים בחזית לעומת אלה שמטושטשים ברקע נתפסים אוטומטית כיותר רחוקים.
134
הגדר אור וצל
כאשר מוסיפים את אלמנט הצל, נוסף הממד השלישי של המרחק.
135
הגדר מרחק בתנועה
המרחק שהגירוי הוויזואלי עובר על הרשתית שלנו. ככל שהמרחק יותר גדול, כך נחשוב שהוא נמצא קרוב יותר.
בדוגמא משמאל- העץ עובר יותר מהר ולכן עובר מרחק יותר גדול על הרשתית שלנו וזה מתורגם בצורה אוטומטית לכך שהוא יימצא יותר קרוב אלינו מאשר הבית.
136
הגדר
deletion and accretion
כאשר מסתירים יד אחת עם היד השנייה, עוצמים את עין שמאל, ולאט מזיזים את הראש שמאלה, ניתן לראות שהידיים כמו מתרחקות אחת מהשנייה ונוצר עומק.
137
צריך שתי עיניים כדי לתפוס תלת ממדיות
נכון או לא נכון?
לא נכון
זה לא נכון שצריך שתי עיניים כדי לתפוס תלת ממדיות, אבל זה עדיין תורם משמעותית לתפיסת העומק שלנו
(Stereoscopic vision).
138
כיצד אנו נעזרים ברמז הדו עיני?
יש הבדל מאוד קטן בין התמונה שכל עין רואה. בזכות ההבדל הזה והעובדה שהוא קטן אנחנו נעזרים ברמז הדו עיני.
139
כיצד עובדות משקפי תלת ממד?
מגבירים בצורה מלאכותית את ההבדל בין התמונות שרואות שתי העיניים וכך מגדילים את האפקט של התלת ממד.
140
הראייה הדו-עינית מכתיבה גם את הצרכים האבולוציוניים של בעלי חיים בטבע.
איך זה עובד אצל חתולים?
אצל חתולים- העיניים קרובות אחת לשנייה וזה מאפשר את ה- Binocular Disparity
שמאפשר תפיסת עומק אופטימלית.
לטורפים עיניים במבנה כזה.
141
הראייה הדו-עינית מכתיבה גם את הצרכים האבולוציוניים של בעלי חיים בטבע.
איך זה עובד אצל שפנים?
עיניים מאוד רחוקות אחת מהשנייה, רואות תמונות מאוד שונות אחת מהשנייה ולכן תפיסת עומק הרבה פחות טובה. היתרון הוא ראייה פנורמית הרבה יותר טובה. לכן כאשר טורפים באים לתקוף הם מתקדמים מאוד לאט ומסתמכים על ראיית עומק לא טובה אצל הנטרפים.
142
הגדר תפיסת גודל
יש צורך בהמרה של גודל האובייקט, גובה האובייקט.
הזיהוי הנכון מאפשר לדעת מה המרחק שבו הוא נמצא.
הקשר בין המרחק לגודל שנתפס אצלנו מתורגם על ידי העקרון של זווית ויזואלית
(Visual Angle).
גודל ומרחק נתפסים באותו עקרון על ידי הזוית הויזואלית.
143
הגדר זווית ויזואלית
הזוית שנוצרת בין הרשתית לבין קצוות האובייקט.
144
הגדר
The “thumb method”
כלל אצבע למדידת גדלים ללא אמצעי מדידה- כאשר מסתכלים על האגודל כשהיד מתוחה לפנים, גודל קצה האגודל יוצר זוית ויזואלית של 2 מעלות.
– אם האצבע שלנו נמצאת בזוית הוויזואלית המתאימה היא יכולה להסתיר עצם יותר גדול (כמו מגדל אייפל).
145
כיצד כלל האצבע בא לידי ביטוי בליקוי חמה?
הירח (שהוא קטן בצורה משמעותית) מסתיר את השמש, בגלל הזוית הויזואלית שבה הם נמצאים.
146
על פי מה נקבעת תפיסה ויזואלית?
תפיסה ויזואלית לא נקבעת על פי הגודל של הגירוי הוויזואלי אלא שילוב גודל הגירוי והמרחק שלו מהצופה- הזוית הויזואלית
147
מהו עניין הקביעויות?
על אף השוני בזווית הוויזואלית יודעים שהם באותו גודל בגלל קביעות הגודל וסטטיסטיקת הגירויים שאנחנו מכירים.
זה יוצר אשליות אופטיות.
148
כיצד נוצרות אשליות אופטיות?
הרמזים לתפיסת עומק, והזויות הויזואליות במרחב הם שגורמים לאשליות.
תפיסת העומק באשליות קורית בזכות רמזים חד עיניים של
Perspective Convergence
בשילוב עם
Familiar Size .
149
הזווית הויזואלית איננה תלויה במרחק הצופה מהגירוי
נכון או לא נכון?
לא נכון
150
לתאים מסוג
rods
(קנים)
רגישות גבוהה מאוד לאור ולכן הם מסייעים בראיית לילה
נכון או לא נכון?
נכון
151
היכן סביר שנפגע אדם שאינו רואה כלל את שדה הראייה השמאלי שלו?
בקורטקס הוויזואלי הראשוני
V1
הימני
152
תפיסת עומק אפשרית גם אצל אנשים עם ראייה תקינה רק בעין אחת
נכון או לא נכון?
נכון
153
אם כן ממלאים את כל השטח בגירוי- קצב הירי עולה (מילאנו את כל השדה הרצפטיבי של הנוירון).
ככל שהולכים ומגדילים את הגירוי הראייתי, רואים שקצב הירי הולך ויורד.
מה הסיבה לכך?
האינהיביציה שיש בשדה הרצפטיבי מבחינת התגובה של הנוירון שמושרית ע״י נוירונים ששכנים לו בפסיפס הרשת העצבית שמאפשרת לנו לתפוס סיגנלים ראייתיים.
במרכז השדה הרצפטיבי- ככל שנמלא יותר קצב הירי יגדל.
ככל שממשיכים מעבר-קצב הירי של הנוירון הולך ונחלש.
154
למה האינהיביציה עוזרת?
האינהיביציה עוזרת להתמקצעות של נוירונים כבר ברמה הראשונית ביותר של תגובות לגירויים הבסיסיים ביותר. יש ספציפיות של נוירונים שמתמקצעים בגירויים ויזואליים שונים.
מגיעים בהיררכיה הוויזואלית לרמות גבוהות יותר של ספציפיות- לפרצופים, בתים, נופים...
155
הגדר
Presbyopia
קושי להתמקד במרחקים קרובים.
אובדן היכולת לאקומודציה הקשור בגיל
