למידה תפיסתית

Question 1

הגדר למידה תפיסתית

Answer 1

המערכת התפיסתית יכולה ללמוד דברים הקשורים לשיפור התפיסה הוויזואלית.
השינוי הזה יכול לקרות באופן מיידי או לא, אבל הוא ארוך טווח.

Question 2

כיצד חוקרים למידה תפיסתית?

Answer 2

כדי לחקור למידה תפיסתית משתמשים בגירויים ויזואליים- הבחנה של קונטרס, מיקום במרחב, תנועה במרחב, פרצופים וכו׳.

Question 3

האם ניתן לשפר את היכולות התפיסתיות האנושיות?

Answer 3

כן

מטלות המשתמשות בגירויים ויזואלים כגון הבחנה של קונטרס, מיקום במרחב, תנועה במרחב, פרצופים וכו׳ הראו שאם נחשפים להרבה מהגירויים האלו אפשר לשפר יכולות תפיסתיות

Question 4

כבר במחקרים הראשונים בתחום ראו שמספציפיות הלמידה אפשר ללמוד על מה?

Answer 4

על המסלולים הנוירואנטומיים ששם חלים השינויים המוחיים שאחראיים ללמידה, הפלסטיות.

Question 5

איפה ניתן לראות ספציפיות של למידה במערכת הראיה?

Answer 5

למשל כאשר נותנים גירוי במרחב ומתאמנים על הגירוי, רואים שספי התפיסה הויזואלית יורדים (משתפרים) וזה מחזיק לאורך זמן.

אבל כאשר נשארים על אותה מטלה, אותו גירוי, אבל מיקום מרחבי אחר בשדה הראייתי- הלמידה נעלמת (ספציפיות מרחבית).

Question 6

איפה יש פלסטיות במערכת הראיה?

Answer 6

הפלסטיות, השינוי המוחי שאחראי לחלק מסוגי הלמידה, היא באזורים נמוכים בהיררכיה הויזואלית. למשל ב
v1
שם יש תאים שמטפלים ספציפית במידע מאזורים מסוימים בשדה הויזואלי המרחבי.

Question 7

אם הלמידה מבחינה פסיכופיזית, התנהגותית, היא ספציפית למרחב, אז כנראה הפלסטיות המוחית נמצאת איפה?

Answer 7

אם הלמידה מבחינה פסיכופיזית, התנהגותית, היא ספציפית למרחב, אז כנראה הפלסטיות המוחית היא גם באזורים הרטינוטופיים
(למשל
v1).

Question 8

לא ניתן לשפר את ספי התפיסה גם באנשים בוגרים

נכון או לא נכון?

Answer 8

לא נכון

כן ניתן לשפר את ספי התפיסה גם באנשים בוגרים

Question 9

הגדר למידה פרוצדורלית

Answer 9

למידה אוטומטית שמתרחשת בעקבות אימון ממושך.
אחרי האימון נוצר הזכרון לביצוע התפיסתי המשופר.

Question 10

הגדר
fast learning

Answer 10

תוך כדי המפגש הראשון עם הגירוי הויזואלי שצריך ללמוד יש למידה מאוד מהירה

שיפור מהיר מאוד ביכולות התפיסתיות

Question 11

הגדר
between session learning

Answer 11

למידה איטית יותר שאחרי הקונסולידציה

שיפור בין האימונים

Question 12

לפני שהיכולות עוברות להיות לטווח ארוך, יש חלון זמן בו ניתן לקטוע את הלמידה התפיסתית

כיצד ניתן לעשות זאת?

Answer 12

ע״י הכנסה של גירויים ויזואליים שמפריעים לשיפור היכולות התפיסתיות הוויזואליות.

Question 13

מה הייתה מטלת אבחנת טקסטורות?

Answer 13

הנבדקים רואים גירוי לזמן קצר מאוד, הנבדקים מתבקשים למקד את המבט למרכז טווח הראייה בה יש אות
(L או T)
שמסובבת בצורה רנדומלית.
בשלב הראשון הנבדקים צריכים להבחין האם מדובר באות
L או T.
המטלה המרכזית נמצאת דווקא בפריפריה של טווח הראייה- שם יש 3 קווים מלוכסנים ועל הנבדקים להגיד האם הם נמצאים אחד מעל השני או אחד ליד השני.

מטלת הפיקסציה נועדה לוודא שהנבדק מסתכל במרכז- כדי שהקווים המלוכסנים יהיו בזווית מסוימת וקבועה בפריפריה (זה חתיכת הקורטקס הווזיאולי שנרצה לאמן שוב ושוב בביצוע המטלה).

ההנחה הייתה שהמוח פותר את זה ע״י עיבוד בקורטקס הראייתי הראשוני ששם התאים באמת מסודרים בצורת הרשת המרחבית.

Question 14

הגדר מטלות
pop out

Answer 14

פתירה מיידית של המטרה.

Question 15

מה היו התוצאות של מטלת אבחנת טקסטורות?

מה קורה ככל שמקצרים את ה-
SOA?

Answer 15

יש שיפור של ספי התפיסה בצורה לא מודעת, כך שביום הראשון נבדקים לא רואים כלום, וכאשר הם חוזרים ביום למחרת הם פתאום מצליחים לראות יותר (במיוחד אם ישנו טוב בלילה).

בין הימים אין למידה ואין אימון אלא רק מעבר זמן-
low level vision

לאחר הגירוי מופיע
mask,
מיסוך שמטרתו להגביל את זמן העיבוד שיש לקורטקס הוויזואלי לפתור את הגירוי שהוצג (כדי שהוא לא יהיה קיים יותר כייצוג ב-V1).

ככל שמקצרים בזמן את ה-
SOA
יותר קשה לבצע את המטלה.

Question 16

הגדר
SOA

Answer 16

Stimulus Onset Asynchrony (SOA) – limiting visual processing –
מגבילים את משך הזמן בין ה
target
לבין ה
mask.

Question 17

מה ניתן לראות בעקומות הלמידה של ספי התפיסה?

Answer 17

ניתן לראות שעם הזמן יש שיפור משמעותי בספי התפיסה. לאחר הלמידה שבה רואים שיפור משמעותי, כאשר עוברים למיקום אחר/אוריינטציה אחרת/משנים עין שעליה התאמנו- חוזרים למצב ההתחלתי.

Question 18

מה ניתן להסיק מעקומות הלמידה?

Answer 18

הלמידה לוקאלית! לכן האזור המוחי בו קורים השינויים הפונקציונליים הוא אזור נמוך בהיררכיה הוויזואלית.

Question 19

מהו האזור הכי גבוה בתפיסה הוויזואלית שבו יש עדיין תאים שספציפיים לעין הספציפית ממנה הגיע הגירוי?

Answer 19

V1

Question 20

הגדר ספציפיות מיקום הגירוי

Answer 20

הלמידה ספציפית למיקום הגירוי במרחב.

Question 21

איזה סוגי ספציפיות יש ללמידה במערכת הראייה?

Answer 21

1. ספציפיות למיקום הגירוי
2. ספציפיות אוריינטציית הגירוי
3. ספציפיות העין שרואה את הגירוי

Question 22

האם השיפור הקורה בתוך הסשן מוגבל?

Answer 22

כן

הראו שהשיפור בתוך הסשן מאוד מוגבל

Question 23

מתי קורים רוב השיפורים בלמידה?

Answer 23

רוב השיפורים שרואים קורים בין הסשנים, לאחר פרק זמן מינימלי.

Question 24

הלמידה בין הסשנים דורשת פרק זמן מינימלי על מנת להשתפר.

מהו פרק הזמן המינימלי?
ממה הוא נובע?

Answer 24

פרק הזמן המינימלי של בערך יממה נובע מהצורך בשינה לתהליך הקונסולידציה.

Question 25

מה ההשפעה של שנת REM על הלמידה?

Answer 25

ראו שכשמפריעים ל- REM הלמידה מושפעת בצורה הכי חזקה מאשר פגיעה בשלבים אחרים. גם הנבדקם שהופרעו ב- REM ביצעו מטלות קוגניטיביות במידה טובה כמו שאר הנבדקים. הפגיעה היא כנראה בתהליך הפלסטיות. ה REM עושה פסיליטציה אקטיבית לתהליך. אפשר לייצר את הלמידה גם על ידי nap שמכיל רכיבי REM בשינה.

Question 26

כמה זמן שינה מינימלי צריך על מנת לייצר את השיפור בספי הלמידה?

Answer 26

שינה של סביב החצי שעה-שעה לא מספקת כדי לייצר את השיפור בספי הלמידה, ושינה של שעה וחצי ומעלה כן מכילה את הרכיבים ומאפשרת למידה.

Question 27

כמה שנים לאחר מכן בדקו האם יש שינויים מוחיים שקורים בקורטקס הראייתי הראשוני. עשו את אותה המטלה תוך כדי סריקה של fMRI כאשר עשו שתי סריקות בהפרש של 24 שעות. ניצלו את הידע על העובדה שהלמידה ספציפית לעין. ביום הראשון נתנו לנבדקים לעשות את המטלה עם עין ימין, וביום השני עם עין שמאל. המוח במטלה המיומנת (כאשר ביצעו באותה עין)- trained condition כאשר ביצע בעין אחרת- Untrained condition מה היו תוצאות הניסוי?

Answer 27

ראו את הספציפיות של העין שמתאמנת על הגירוי. הסיגנל שאותו מנתחים ב-fMRI ב-V1 משמעותית חזק ונרחב יותר כאשר נבדקים מבצעים את הניסוי בתנאי המאומן.

Question 28

עשו את אותה המטלה תוך כדי סריקה של fMRI כאשר עשו שתי סריקות בהפרש של 24 שעות. ניצלו את הידע על העובדה שהלמידה ספציפית לעין. ביום הראשון נתנו לנבדקים לעשות את המטלה עם עין ימין, וביום השני עם עין שמאל. המוח במטלה המיומנת (כאשר ביצעו באותה עין)- trained condition כאשר ביצע בעין אחרת- Untrained condition בשלב הבא, בדקו האם האזור שבו רואים את הפלסטיות ב-V1 הוא אכן האזור הרטינוטופי שבו מיוצגים שלושת הקווים. מה מצאו?

Answer 28

. יש יכולת לייצר מפה שמראה את האזור בקורטקס שמתאים לשדה הראייתי אותו רוצים לבחון. מסקנה: ראו שאכן יש שינוי פונקציונלי ב- V1 שמלווה את הלמידה התפיסתית, והשינו הוא גם רטינוטופי- מתאים למיקום של הגירוי הוויזואלי במרחב.

Question 29

עשו סדרת ניסויים לאימון ממושך (שבוע, שבועיים). בדקו איך הסיגנל משתנה לאורך זמן, ואיך הוא משתנה ביחס לשינוי ההתנהגותי, התפיסתי. עשו נרמול שמאפשר להציג את שני הדברים- הפעילות המוחית והתוצאה הפסיכופיזית של ספי התפיסה על אותה מערכת צירים. מה ראו אחרי שבוע? איך הסבירו תוצאה זו?

Answer 29

אחרי שבוע ראו שההתנהגות נשמרה, אבל הפעילות ב- V1 חזרה למצב ההתחלתי- המוח שעבר את השינויים חזר לרמת הבסיס מבחינה אנרגטית. - אם כל הזמן כשלומדים מידע חדש הפעילות המוחית תעלה ולא תחזור לבסיס זאת בעיה ולא יהיה מקום לשינויים נוספים. - היכולות התפיסתיות הגבוהות נשארות.

Question 30

הגדר Reverse Hierarchy Theory (RHT)

Answer 30

תאוריה לפי הפלסטיות לא תמיד קורית ב- V1 (באזורים הנמוכים בהיררכיה).

Question 31

מתי תהיה ספציפיות? מתי הלמידה תהיה באזורים נמוכים ומתי באזורים גבוהים?

Answer 31

האזורים המוחיים שעוברים פלסטיות וקשורים בלמידה קשורים ישירות למורכבות של הגירוי, ולכמה הגירוי הוא 'fine-tuned' (מטלה מדויקת וקשה). ככל שהגירויים כלליים יותר שתואמים לאזורים הגבוהים בהיררכיה הוויזואלית הם גם האזורים שיעברו את הפלסטיות בתהליך הלמידה. הספציפיות קורית בהתאם למורכבות הגירוי וקושי המטלה.

Question 32

הגדר Task Irrelevant Perceptual Learning (TIPL)

Answer 32

הלמידה קורית גם במצב בו אנחנו רואים את הגירוי בצורה פאסיבית

Question 33

הנבדקים צריכים לעשות פיקסציה, ולאחר מכן מופיע הגירוי- נקודה שזזה לכיוון מסוים. מכל מאות הנקודות שזזות לכל מיני כיוונים, יש כיוון אחד מסוים שחלק משמעותי מהנקודות זז לכיוונו. הנבדקים צריכים לבחור לאיזה כיוון רוב הנקודות זזו. מייצרים תנועה קבועה של אחוז מסוים מהנקודות (כ-10%), וכל השאר זזות בכיוון רנדומלי. נבדקים, עם הזמן, לאחר אימון, מצליחים לזהות טוב יותר את הכיוון. בין הניסויים הנבדקים לא התאמנו על המטלה אלא קיבלו מטלה אחרת. - בסוף זרם גירויים צריכים להקליד אילו שתי אותיות הופיעו בגוון בהיר יותר מהשאר. - אין קשר בין המטלות. בזמן שמבצעים את מטלת הביניים, הנקודות זזו לאותו הכיוון שעליו צריך להתאמן. האימון של המוח היה פסיבי. מה היו תוצאות הניסוי?

Answer 33

לנבדק לא היה קשב לנקודות אלא למטלה הקשה, כך שהנבדקים לא שמו לב לזה בכלל, אבל התוצאות מראות שהמוח הרוויח מהחשיפה הפסיבית לנקודות הזזות. הביצועים הכי טובים היו כאשר הנקודות זזו בכיוון הנכון שבו בצורה פסיבית הוצג הגירוי של הנקודות שזזו ברקע המטלה. בחנו את הביצועים על כל אחד מהכיוונים וראו שהביצועים השתפרו ב-0 מעלות. - יש זליגה לכיוונים הקרובים לכיוון הנכון, כשמתרחקים מהכיוונים אין למידה בכלל.

Question 34

מה סדרת הניסויים של task irrelevant perceptual learning הראתה?

Answer 34

סדרת הניסויים הראתה שלמידה תפיסתית יכולה להיות גם בהעדר קשב לריכוז (אוטומטיות, low level plasticity של הלמידה).

Question 34

מהו אחד האתגרים הגדולים של הלמידה התפיסתית ?

Answer 34

אחד האתגרים הגדולים של הלמידה התפיסתית הוא לצאת מהספציפיות. מבחינה פרקטית היינו רוצים שהלמידה לא תהיה ספציפית. שלא יהיה אימון ושיפור בספי תפיסה רק עבור גירוי מאוד מסוים.

Question 34

נבדקים התאמנו על פיצ׳ר מסוים במיקום אחד בשדה הראייה. רואים שסף ההבדל הולך ונהיה קטן יותר- יש למידה תפיסתית קלאסית. האם הלמידה עברה טרנספר? נציג את הגירו יבמיקום אחר בשדה הראייה.

Answer 34

סף ההבדל עבור המיקום האחר הוא פחות או יותר אותו דבר- אין טרנספר של הלמידה. עדויות רבות לכך שלמידה תפיסתית מאוד ספציפית.

Question 35

מה קורה כשלומדים יותר מדי?

Answer 35

כשלומדים יותר מדי, הלמידה נהיית ספציפית מדי (ולא גמישה).

Question 36

במחקר השתמשו במטלת למידה תפיסתית- הרבה קווים אופקיים ואז 3 קווים מלוכסנים (ברביע הימני התחתון) וצריך להגיד האם הם אחד מעל השני או ליד השני. ידוע כמה זמן לוקח להשתפר במטלה. הלמידה הרגילה מיוצגת בעיגולים לבנים. - רואים שבמשך 12 בלוקים יש השתפרות במטלה. לאחר מכן משנים את מיקום הסלשים. כשהם במיקום אחר (מהבלוק ה-13) רואים שחוזרים לנקודת ההתחלה. כלומר הלימוד הוא ספציפי. כיצד נלחמו בספציפיות הלמידה?

Answer 36

הדרך להלחם בזה מיוצגת בעיגולים שחורים- מדי פעם הכניסו בלוקים שהם dummy trials- בלוקים עם קווי רקע בלבד למשל. הטריילים האלו הוציאו את הנבדקים מאדפטציה ומההרגל של המערכת לראות את אותו הגירוי שוב ושוב, ובגלל שהוציאו את הנבדקים מאדפציה ומהתרגלות לאותו המיקום, הנבדקים יכלו להכליל גם למיקומים אחרים.

Question 37

מחקר שעסק באנשים שנמצאים על הספקטרום האוטיסטי- מה מצא?

Answer 37

- יכולים לייצר למידה תפיסתית כמו האוכלוסייה הרגילה, אך הלמידה שלהם יותר ספציפית מהאוכלוסייה הרגילה. 1. ASD – inflexible behavior 2. Poor generalization (over-specificity) 3. Reducing stimulation repetition may eliminate over-specificity

Question 38

החליפו בין שני מיקומים- 4 בלוקים במיקום אחד ו-4 במיקום אחר. בכחול- הספקטרום האוטיסטי. רואים את הלמידה עד הבלוק ה-4 , ואז כשמשנים בחזרה הם חוזרים למצב ההתחלתי (גבוהים בציר ה-y שמייצג זמן). לא הייתה הכללה כשהחליפו מיקום. - לא משתפרים תוך כדי. הכניסו באמצע גירוי ׳ללא מטרה׳- dummy. מה מצאו בקרב האוכלוסייה האוטיסטית?

Answer 38

גם באוכלוסיה האוטיסטית נוצרה הכללה.

Question 39

מתי נראה טרנספר של הלמידה התפיסתית למיקום אחר?

Answer 39

על מנת לנסות לצאת מהספציפיות- האימון היה אותו אימון של הבחנת קונטרסטים באזור מסוים בשדה הראייה. במקביל עשו אימון נוסף של מטלה אחרת במיקום שאליו רוצים לעשות את הטרנספר. תוצאות: הייתה למידה נפרדת שנעשית במקביל עבור שתי המטלות השונות. כשבדקו את מטלה מספר 1 במיקום של מטלה מספר 2 (הלא מאומן) ראו שהייתה העברה ברורה של הלמידה למיקום החדש והלא מאומן. ההנחה והתיאוריה היא שאמנם המטלה לא אומנה בגירוי החדש, אבל המיקום עצמו אומן על ידי מטלה אחרת.

Question 40

הגדר הפרעה

Answer 40

למידה יכולה לדרוס למידה אחרת. יש תחרות על משאבים בין זכרונות, בטח אם הם צמודים בזמן.

Question 41

אותה מטלת הבחנה, כאשר לפעמים שינו את כיוון הקווים ברקע. לפעמים שינו את כיוון קווי המטרה. - החלפת אוריינטציה של גירוי המטרה או החלפת אוריינטציה של גירוי הרקע. בדקו האם כשמשנים משהו יש הפרעה. מה מצאו?

Answer 41

ההפרש בין היום הראשון ליום השני אומרת שהייתה למידה, שיפור. לא הפריע כששינו את אוריינטציה של גירוי המטרה, אך כן הפריע כאשר שינו את האוריינטציה של הקווים ברקע. - שינוי הרקע מפריע ללמידה בין הימים.