תפיסה אודיטורית Flashcards

Question

הגדר tone build-up

Answer 1

ההתחלה של הצליל

Answer 2

הסוף של הצליל, דועך בהדרגה

Answer 3

1. קליטת גירוי הקול ע"י הרצפטורים. 2. המרת תנודות הקול לסיגנאל חשמלי. 3. עיבוד הסיגנאל החשמלי כדי לקבל תחושת עוצמת קול, תדר, מקור הקול וכו'.

Answer 4

1. האוזן החיצונית 2. האוזן האמצעית 3. האוזן הפנימית

Answer 5

החלקים הכי קריטיים של האוזן נמצאים בחלקים הפנימיים שלא רואים- האוזן הפנימית.

Answer 6

האוזן החיצונית היא החלקים שאנחנו רואים- אפרכסת האוזן והתעלה שמובילה לתוך האוזן האמצעית.

Answer 7

התפקיד של האוזן החיצונית הוא להיות משפך שמרכז את כגל הקול לתוך העיבוד המשמעותי שלו שקורה באוזן הפנימית.

Answer 8

נמצא בתווך. עושה הגברה של גל הקול וריכוז שלו. ההגברה המשמעותית ביותר של גל הקול מתבצעת באמצעות שלוש העצמות הקטנות שפועלות כמו מעין מערכת מנופים. כמו מנוף מכני תפקידן לזרוק הלאה את גל הקול ולהגביר אותו.

Answer 9

ההגברה חשובה מאחר ועוברים מסביבה של אוויר לסביבה מימית באוזן הפנימית. במעבר הזה בין תווך של גז לתווך של מים יש ירידה משמעותית בעוצמה של גל הקול ולכן חייב את ההגברה על ידי העצמות הקטנות של האוזן האמצעית.

Answer 10

מכילה רצפטורים שהופכים את גל הקול לסיגנל חשמלי. הרצפטורים הם תאי השיערה- hair cells -the receptors.

Answer 11

הרגישות של התאים מאוד גבוהה: יכולים לזהות תנועה של 100 פיקומטרים (גודל של מולקולה בודדת). סנסטיביות גדולה מאוד של תא השיערה.

Answer 12

טון בעל תדירות מסויימת ירעיד באופן מקסימלי אזור ספציפי על הממברנה הבאזילרית.

Answer 13

אם נפרוס את השבלול נראה שהחלק החיצוני מגיב לתדרים יותר גבוהים: הספציפיות לתפיסה של תדרים שונים תלויה בנקודה שבה נמצאים בשבלול השמיעתי. הדבר נובע מתכונות פיזיקליות נטו- המבנה הארכיטקטוני של החומר קובע איזה תדר יוגבר בצורה מקסימלית.

Answer 14

תדר שמוגבר בצורה מקסימלית.

Answer 15

ראו שהסף עולה, כלומר מצליחים לשמוע פחות טוב כאשר יש masking. האפקט ממוקד לתדר בו יש את ה masking tone- אם התדר רחוק מספיק אין בכלל שינוי בסף.

Answer 16

שהתפיסה השמיעתית ספציפית לתדר מסוים.

Answer 17

מיסוך שנוצר מתחרות בין צליל המטרה לממסך בפריפריה של המערכת האודיטורית. כלומר: תוצאה של חפיפה באיזורי הפעילות בשבלול או בעצב באודיטורי.

Answer 18

1. סף השמיעה הולך ומתדרדר עם הגיל כתוצאה משחיקה של תאי השיערה, הרצפטורים. 2. חשיפה ממושכת לרעש בעוצמות גבוהות גורמת לשחיקה מואצת של תאי השערה באוזן

Answer 19

היום יש שתלי שבלול שמגבירים את גלי הקול ומשדר לתוך שתל באוזן הפנימית שיוצר את ההגברה.

Answer 20

העצב האודיטורי מוביל לעיבוד ב A1 primary auditory cortex שהוא גם בי לטרלי ועובר בצורה קונטרה-לטרלית. גם כאן יש הגברה של הפיזיולוגיה שמתחילה מרמת איבר החוש, הגברה של רמת הספציפיות לתדרים במוח. גם פה יש התמיינות אנטומית פיזיולוגית לתדרים השונים. האזור של התדרים הנמוכים מדבר עם הבסיס של האוזן הפנימית וכן הלאה

Answer 21

כמו במערכת הראייתית יש את מסלולי ה- where ו- what וההתמיינות נעשית אחרי האזור הראשוני.

Answer 22

כאשר עושים דה-אקטיבציה לאזור מסוים שנמצא אנטומית במסלול ה- what לא ניתן לזהות מהם הצלילים, וכאשר עושים דה-אקטיבציה לאזור במסלול ה- where אפשר לזהות מהו הצליל אבל אי אפשר לזהות מה מקור הצליל. double dissociation

Answer 23

זיהוי במרחב- אחד האתגרים הגדולים של המערכת השמיעתית הוא להבין מאיפה הגיע גל הקול.

Answer 24

1. מיקום צליל 2. Auditory Grouping 3. אינטראקציה בין ראייה לשמיעה

Answer 25

אפקטים של קיבוץ אודיטורי: איך יודעים לזהות בין צלילים שמגיעים ביחד (לזהות את הצליל של הגיטרה מתוך שיר).

Answer 26

1. רמזים דו אוזניים Binaural 2. רמזים חד אוזניים Monaural

Answer 27

שני מקורות מידע מגיעים מהמיקום השונה של האוזניים.

Answer 28

1. הבדל הזמנים בין שתי האוזניים Inter-aural Time Difference (ITD) 2. הבדלי עוצמה בין שתי האוזניים Inter-aural Level Difference (ILD)

Answer 29

ההבדל בזמן ההגעה של גל הקול. זמני התנועה של הגל משפיעים בתפיסה אודיטורית (ולא בתפיסה וויזואלית בגלל מהירות האור).

Answer 30

ההבדל בעוצמה של גל הקול. יש הנחתה של העוצמה בגלל שנוצר מעין צל שגל הקול לא מצליח להכנס אליו. לכן גל הקול מגיע בעוצמה קצת יותר נמוכה. האפקט יותר דומיננטי בתדרים הגבוהים. בתדרים הנמוכים החזית של הגל האיטי רחבה יותר ולכן הקפיצות של אורך הגל מאפשרות לעקוף את ה acustic shadow ואין שוני בין שתי האוזניים.

Answer 31

הזיהוי מתאפשר בעיקר בעזרת מבנה האפרכסת- מאפשר בעיקר את ההבדלים בזיהוי גובה במרחב ממנו הגיע גל הקול.

Answer 32

במדידה עם השיבוש רואים שכל היכולת קרסה לתוך ממד אחד- הנבדקים מצליחים לזהות את הימין שמאל של הנקודות, אבל ממד הגובה נעלם לגמרי.

Answer 33

זיהוי גובה הצליל תלוי מאוד במבנה אפרכסת האוזן.

Answer 34

זיהוי גובה הצליל תלוי מאוד במבנה אפרכסת האוזן. כאשר הנבדקים הסתובבו עם המתקן הזה כמה ימים בתוך האוזן, הם למדו את היכולת הזאת מחדש, עד כדי כך שביום ה-19 של הניסוי היכולת כבר מאוד דומה ליכולת לפני הניסוי. לאחר שהוציאו את המתקן, השמיעה חזרה בצורה מיידית ליכולת המקורית והמיפוי חוזר להיות מדויק. יש יותר משאבים באמצעות הרמזים הדו אוזניים להבחין בין ימין שמאל, ואילו למעלה למטה שנובע מרמזים חד אוזניים מעט יותר קשה להבחנה.

Answer 35

הבעיה של מערכת השמיעה Stream Segregation הפרדה בין הצלילים השונים- הפרדה בין ״זרמים אודיטוריים״. יש חוקים שמכתיבים את יכולת ההבחנה או הקיבוץ של העולם הסביבתי שסביבנו.

Answer 36

1. דמיון 2. קרבה 3. המשכיות טובה

Answer 37

צלילים דומים מקובצים יחד. דמיון בין איכות (Timbre) וגובה הצליל (Pitch).

Answer 38

התודעה יודעת לזהות את ההבדל בין הסיפור של הממסכים ששונה מהצלילים השונים וכך חוזרת היכולת לזהות את ההבדלים בין שני הצלילים. o הדברים האלה קורים בצורה אוטומטית

Answer 39

צלילים שמקורם מאותו מקום או שזמן ההתחלה שלהם (onset time ) סמוך יקובצו ביחד

Answer 40

- צלילים שנשארים קבועים או משתנים בצורה רציפה מגיעים בדרך כלל מאותו המקור. The Picket Fence Effect

Answer 41

- כשיש רעש מסוים בין הצלילים זה מאוד מפריע, אבל כאשר יש את המרווח המתאים מצליחים להתעלם מהרעש ולשמוע את הצלילים שמאחורי הרעש. לא מדוייק לפי מה שכתוב בסיכום של הקריאה

Answer 42

אשליה שמיעתית המטעה את חוש השמיעה על ידי מידע חזותי הסותר אותו. האשליה מתרחשת כאשר אדם חשוף למידע חזותי וקולי שאינם זהים ומקבל תפיסה שגויה לגבי הקול הנשמע.

Answer 43

אשליה שמראה את האינטרקציה בין ראייה לשמיעה. ניתן למדוד את המצב התודעתי של מתי הנבדקים חושבים שהיד שלהם ומתי לא.

Answer 44

נכון הניסוי עם הכדורים: מראים שני כדורים שפוגעים אחד בשני וממשיכים- פעם כשאין רעש ופעם כשיש קליק באמצע.

Answer 45

תפיסה ויזואלית

Answer 46

התמרת אנרגיה מכאנית לחשמלית

Answer 47

אמפליטודת הגל

Answer 48

פוטורצפטורים - תאי השערה