סטיה ופיקוח חברתי Flashcards
מהי סטייה?
ישנם חילוקי דעות ביחס למהות הסטייה, להגדרותיה ולאופייה.
סטייה היא הפרה של נורמות. הסטייה היא תופעה יחסית. היא קטגוריה חברתית אוניברסלית.
סטייה היא הפרה מזוהה של נורמות תרבותיות- מעשים, אמונות או תכונות הנתפשים כפסולים ומעוררים אי הסכמה, מעשים או ענישה.
ככל שהתנהגות חברתית נפוצה יותר, לאורך הזמן מערכת הנורמות תשתנה ותהיה קרובה למה שקורה בפועל, בעיקר אם החברות המבצעות את הסטייה חזקות ומשפיעות.
האם סטייה ופשיעה הם מושגים מקבילים?
המושג סטייה רחב יותר וכולל גם התנהגויות שאינן פליליות בעיני החוק.
פשע הוא תת קטגוריה של סטייה. הוא מרמז שחוקים ספציפיים של המדינה הופרו ושעשויים להינקט סנקציות על ידי המדינה אחרי משפט.
יש צורות של סטייה שעוברות תהליך של קרימיניליזציה- להחליט שפעולה מסוימת היא נגד החוק.
מה משפיע על הגדרת ההתנהגות כסוטה?
הגדרת הנורמה או הסטייה היא דינמית לפי הקבוצות החזקות בחברה.
לפי הסטטיסטיקה הרשמית, יש קשר בין גיל, מין, מעמד חברתי לבין שיעור הפשיעה.
פשעי רחוב/פשעי צווארון לבן.
מחקרים מלמדים שגורמים כמו חומרת העבירה, נוכחות עוברים ושבים והיותו של החשוד האמריקאי-אפריקאי, מגדילים את הסיכוי למעצר.
למה אנשים מתנהגים באופן סוטה?
ישנם 3 גופי תיאוריות:
הסברים ביולוגיים.
הסגרים פסיכולוגיים.
הסברים סוציולוגיים.
מהם ההסברים הביולוגיים לכך שאנשים מתנהגים באופן סוטה?
סטייה היא תולדה של פגם במבנה הפיזי ובמבנה האורגני של האדם, לדוגמה מוטציות גנטיות, מערכת הורמונלית גנטית וכו׳.
על בסיסי תצפיותיו על אסירים במאה ה-19, לומברוזו טען שיש קשר בין מבנה פיזי של בני אדם לפשע. אנשים עבריינים בעלי מצח נמוך, לסת כבדה, עצמות בולטות, אוזניים מזדקרות, נטייה לשיירות מופרזת ודיים ארוכות.
שלדון הניח שישנם 3 סוגי מבנה גוף: רזון, שמן וחטוב. הוא טען שמבנה הגוף המאפיין עבריינים הוא שאנשים שהם מבחינה פיזית גדולים ובעלי מסת גוף גדולה הם יטו יותר לעבריינות.
מהם ההסברים הפסיכולוגיים לכך שאנשים מתנהגים באופן סוטה?
מייחסים סטייה לליקויים באישיות- מצפון חלש, קושי להתמודד עם אכזבות, הזדהות מעטה עם התרבות המקובלת, מבנה אישיות שאינו מרסן את דחפי הסטייה, מקורם בגורמים ביולוגיים או סביבתיים.
מהם ההסברים הסוציולוגיים לכך שאנשים מתנהגים באופן סוטה?
סטייה היא בעיקרה תופעה חברתית ולא אישית, משום מ:
- היא מתקיימת ביחס לנורמות חברתיות.
- נובעת מתהליך של הגדרות חברתיות.
- היא מעוצבת על ידי חלוקת הכוח והסמכות בחברה.
מהי הגישה הפונקציונליסטית לסטייה?
דירקהיים, במשקפיים של הגישה הסטרוקטורלית-פונקציונלית, טען שתגובותינו לסטייה מאוששות ערכים ונורמות תרבותיים, מבהירות גבולות מוסריים, מחזקות את האחדות החברתית ומעודדות שינוי חברתי.
על פניו, הסטייה היא תופעה דיספונקציונלית- היא פוגעת בהמשכיות החברה. בכל זאת, תופעות של סטייה יכולות להיות בתנאים מסוימים פונקציונליות. קבוצות מסוימות יגדירו קבוצות אחרות כסוטות כדיי לחזק את הגבולות המוסריים של החברה- קביעות שמגדירות מי יכול להיות חלק מאיתנו ומי לא יכול להיות חלק מאיתנו.
מהי תיאוריית המתח של רוברט מרטון?
מרטון פיתח מודל של מיון של סוגים שונים של התנהגות, שאת חלקם ניתן להגדיר כסטייה.
כל פעולה אנושית ניתן לנתח במונחים של מטרות ואמצעים. כל פעולה אנושית היא בעלת מטרה מסוימת, וכל מנת להגיע לאותה מטרה הוא משתמש באמצעים מסוימים. סטייה היא תוצאה של העובדה שאדם אינו יכול להשיג את המטרות שלו על פי הדרכים המקובלות.
מרטון משתמש במודל זה כדיי לאפיין סוגי התנהגות. הוא אומר שבכל חברה יש מטרות נורמטיביות, מקובלות. לכל חברה יש גם אמצעים נורמטיביים כדיי לממש מטרה מסוימת. המודל הזה הוא מודל מבני, כלומר לא מדובר בבחירה אישית של השחקן דווקא, אלא באיזו סבירות אנשים ינקטו בדפוסי התנהגות שונים לפי המשאבים העומדים לרשותם. יש חמישה דפוסי התנהגות. ארבעה מהם מוגדרים כסטייה.
מהם חמישה דפוסי ההתנהגות לפי מרטון?
- קונפורמיות (++)- אימוץ המטרות והאמצעים (סיפור הצלחה, כשרון ועבודה).
- חדשנות (+-)- אימוץ המטרות אבל שימוש באמצעים אחרים, כי הנגישות לאמצעים הרגילים חסומה (גניבה לשם צבירת הון).
- ריטואליזם= טקסיות (-+)- אנשים שממירים את המטרות המקובלות במאמצים כפייתיים לחיות באופן מכובד. נאחזים בכללי התנהגות. משהו שנעשה באופן אוטומטי (אנשים שמכורים לעבודה ועובדים לא לשם השגת רווח אלא לשם העבודה עצמה).
- נסיגה (- -)- אי קבלה של האמצעים ואי קבלה של המטרות, אבל בלי שום מטרות חדשות. אנשים שנמצאים מחוץ לחברה (הומלסים, אלכוהוליסטים, נרקומנים).
- מרד=אלטרנטיבה (- -)- יש דחייה של אמצעים ומטרות, אבל בו בזמן הצבה של אמצעים ומטרות חדשים. הרבה פעמים הם קוראים למהפך פוליטי או מצטרפים לתרבות נגד.
מהי פרדיגמת האינטראקציה הסימבולית?
עומדת ביסודה של תיאוריית התיוג הגורסת שסטייה נובעת מתגובתם של אחרים להתנהגותנו. ההתייחסות של גישת האינטראקציוניזם הסמלי לשאלת הסטייה מתמקדת באינטראקציות סמליות שיכולות להביא לכך ששחקנים חברתיים שונים מוגדרים כסוטים. מה שמעניין הוא התהליך בו השחקן מוגדר כסוטה.
מהי תיאוריית התיוג על פי בקר?
יחיד המתויג כסוטה, יזוהה קודם כל כסוטה. כל הסטטוסים האחרים שלו יעלמו לעומת סטטוס הסוטה, משום שתווית הסוטה מהווה כמאסטר סטטוס שלו. בכדיי שיתויג אדם כסוטה, מספיק שיפר חוק ושאחרים משמעותיים יידעו ויגיבו על כך בהתאם. לתיאוריה זו יש יכולת ניבוי מאוד גבוהה של התנהגויות סוטות.
אין התנהגות שבמהותה היא סוטה אלא היא תלויה בפרשנות של התנהגויות ובתגובות עליה.
הכל תלוי בפרשנות של החברה עלייך. ברגע שאתה מתייג התנהגות של אדם כסוטה אתה בעצם מייצר ״נבואה המגשימה את עצמה״ להתנהגות סוטה.
מהי סטייה ראשונית לפי למרט?
התנהגויות מסוימות מתפרשות על ידי שחקנים אחרים כמצביעים על כך שאותו שחקן הוא סוטה. הסממנים עצמם אינם התנהגות סוטה, אלא רק מתפרשים כסימנים להתנהגות סוטה. יש סימנים טובים שעל בסיס אותו תיוג של הסטייה הראשונית השחקן ינקוט בהתנהגות סוטה, דבר זה נקרא סטייה משנית.
מהי סטייה משנית לפי למרט?
השחקן שתויג אכן נוקט בהתנהגות של סטייה ממשית. אפשר לדבר במונחים של קריירה של סוטה. הסיבה שהשחקן עושה זאת מסתובבת סביב מושג ה-self- הפנמה על ידי השחקן של מסרים מסוימים לגביו שהסביבה (בראשונה ״האחר המשמעותי״) משדרת לו. אם השחקן מתחיל לנקוט בסטייה משנית, יש פה תהליך שמזין את עצמו- ההגדרה שלו כסוטה שבאה מבחוץ מתחזקת, ואז הראייה העצמית שלו את עצמו כסוטה מתחזקת, והוא מבצע יותר פעולות סוטות וכו׳.
מהי מדיקליזציה של הסביבה?
תרגום בעיות מוסריות וחוקיות למושגים רפואיים. תופעה זו מתמקדת בהחלפת התוויות מטובים או רעים, לאבחנות קליניות בריאים או חולים. השאלה אם להגדיר אדם כסוטה/חולה, היבט מוסרי או רפואי, יש לה השלכות רבות: היא קובעת מי מגיב לסטייה (שוטרים או רופאים), כיצד מגיבים (עונש או טיפול) והכי חשוב- מי אחראי (חולה אינו מסוגל לשלוט או להבין את מעשיו).
