גישות סוציולוגיות Flashcards
אילו גישות סוציולוגיות יש?
- גישת הפונקציונליזם המבני.
- גישת הקונפליקט.
- גישת האינטראקציה הסימבולית.
מהי גישת הפונקציונליזם המבני?
מסגרת החוקרת כיצד הדפוסים החברתיים תורמים לקידום האחידות והיציבות החברתית. היא ממעיטה בחשיבות אי שיוויון, הקונפליקט והשינויים החברתיים. היא רואה בתרבות כמבנה חברתי יציב פחות או יותר שמבוסס על ערכים נוקשים. הדפוסים התרבותיים פועלים לשימור המערכת השלמה.
אבות הגישה הם שני סוציולוגים אמריקאיים, פרסונס ומרטון. גישה זו הייתה דומיננטית מאוד עד שנות השישים. הגוף האנושי כמו מנוע שכל חלק ממנו ממלא תפקיד מסוים וכך יש מערכת גדולה ויעילה. בדומה לזה כאשר נוצר אי תיאום בין תתי המערכות השונות יש שינוי חברתי שבעקבותיו החברה תגיע לאיזון חדש. זוהי גישה שקורה בחברה מערכת מורכבת שחלקיה פועלים יחדיו לקידום הסולידריות והיציבות. סוציולוגים מאמינים כי לכל מסגרת יש תפקיד השפעתי, וישאלו מה עושה האינטראקציה לשימור המצב הקיים (ובאילו מנגנונים). מתקשר לדרוויניזם חברתי.
מהי גישת הקונפליקט?
רואה בתרבות זיקה דינאמית של חוסר שיוויון וקונפליקט. דפוסים אלו בבירור מיטיבים עם קבוצה אחת יותר מאשר רעותה. מתמקדת באי השיוווון, הקונפליקט והשינוי בחברה, והא בעת ממעיטה ממשקלן של האינטגרציה (אחידות) ויציבות החברתית (מעט התייחסות)
מהי גישת האינטראקציה הסימבולית?
מסגרת תיאורטית ברמת המיקרו המתמקדת באינטראקציה בין האנשים במצבים מוגדרים.
מהי הגישה הסוציולוגית הטובה ביותר?
אין כזו, הדרך הטובה ביותר להעשיר את הבנתנו הסוציולוגית היא יישום כל השלוש ביחד.
מהו דרוויניזם חברתי?
וריאציה של תורת האבולוציה של דרווין, והיא גישתו של ספסנר, פילוסוף אנגלי. גישה זו טוענת כי ״המתאימים ביותר שורדים״ כלומר, החברה גומלת לטובים ביותר והוא מנסה להסביר כי החברה משקפת את הביולוגיה.
מהי גישת הפונקציונליזם המבני לפי פרסונס?
פרסונס טוען כי למערכת יש צרכים שעליה למלא על מנת להתקיים:
- סולידריות חברתית- ליחיד צריכה להיות תחושת שייכות עם משמעות ערכית. פעם זה היה דת, היום זה יכול להיות לאומנות, ליברליזם וסוציאליזם.
- אינטגרציה חברתית- אחידות חברתית המתבטאת למשל במעבר משפחה שלמה מהכפר אל העיר בתקופת המהפכה התעשייתית עקב הביקוש לעבודה. אם כלל המשפחה לא הייתה עושה את המעבר ביחד זה היה יוצר ריחוק ושינוי במושג המשפחה בתקופה זו.
- ייצור וחלוקה של משאבים- מוסדות כלכליים.
- הגדרת המטרות של החברה- מוסדות פוליטיים
מהי גישת הפונקציונליזם המבני על פי מרטון?
מרטון הקנה שלוש מובנים חדשים למושג הפונקציה החברתית:
1. כל דפוס חברתי עשוי להשפיע באופן שונה על פרטים שונים בחברה. לדוגמה: משפחה מספקת לילדים תמיכה חיונית להתפתחותם, אך באותו הזמן משמרת את יחסי הכוח הנוהגים בה.
2 רוב הפונקציות של המבניים החברתיים נעלמות בדרך כלל מעינינו.
פונקציות גלויות- תוצאותיו המכוונות והמזוהות של דפוס חברתי.
פונקציות סמויות- תוצאות של שהן בעיקרן בלתי מזוהות ובלתי מכוונות. לפי הפונקציונליזם, המטרה המרכזית של הסוציולוגיה היא חשיפת הפונקציות הסמויות של המוסדות החברתיים.
3. לא כל תוצאותיו של מבנה חברתי הן בהכרח מועילות.
דיס פונקציה חברתית- השפעותיו הבלתי רצויות של דפוס חברתי כלשהו על פעיולותה של החברה. פשע/ סטייה אמור להתפס כדיספונקציה, אך מכיוון שהוא נשמר לאורך השנים כנראה שגם דיספונקציה זו היא חיונית. למעשה דרך הסטייה מתאפשרת ההגדרה כיצד להתנהג, להגדיר מי אנחנו ומהי נורמה. המערכת שואפת לשמור על איזון, על כן כשיש סטייה מסוימת קיים ויסות הדואג לשמור על איזון.
מהי גישת הפונקציונליזם המבני על דורקהיים?
על פי דורקהיים ניתן לאפיין את המציאות האובייקטיבית של האדם. הוא טוען שכדיי להפוך את הסוציולוגיה למדע עלינו לבחון עובדות חברתיות (נורמות המכתיבות את דפוסי ההתנהגות האנושיים- חיצוניות ואובייקטיביות).
הוא התעניין בעיקר במנגנונים שמחזיקים את החברה ביחד (סולידריות חברתית) ומה שמקיים את החברה כחברה היא התודעה הקולקטיבית (ערכים מוסכמים סמויים).
הגורמים המחזיקים חברות יחד (קוהזיה חברתית) הם ערכים משותפים, אמונות משותפות, סמלים (בעיקר ברמה הדתית), הדגשת המימד הסמלי, ״המצפון הקולקטיבי״ של החברה (ברמה הסמלית/ ערכית).
הוא חשש שהחלשות הדת הביאה לאנומיה (התפרקות הערכים והנורמות) וחוסר ידיעה כיצד להתנהג, הביאו להתפרקות התודעה הקולקטיבית.
הוא הגיע למסקנה שזהו מצב זמני לפני סדר חברתי חדש.
הוא הבחין בין שני סוגי סולידריות- מכאנית ואורגנית.
״המצב הטבעי״ של המצב החברתי על פי דורקהיים הוא חברה הרמונית. ישנן תקלות חברתיות (אנומיה), זהו מצב פונקציונלי ולכן הוא חייב להיות זמני. המערכת חייבת למצוא לו פיתרון.
הוא שמרן ולכן רוצה לשמור על הסדר הקיים. לטענתו שילוב בין שתי צורות סולידריות אלו יביאו ליציבות חברתית.
מהם שני סוגי הסולידריות על פי דורקהיים?
- סולידריות מכאנית- קושרת בין בני האדם מדמיון מכאניסטי (לבוש, שפה, מראה), נובעת מהכרה כי אנחנו שייכים לאותו קולקטיב. בסיס הסולידריות הוא עצם הדמיון חברי החברה.
- סולידריות אורגנית- תודעה של דמיון, מצב בו אדם יודע כי קיים קשר בינו לבין אנשים. קיים צורך להשקיע אנרגיה על מנת להגיע להבנה זו.
שילוב בין שתי צורות סולידריות אלו יביא ליציבות חברתית.
מהי הביקורת כלפי גישת הפונקציונליזם המבנית על פי דורקהיים?
החברה מוצגת על דרך ההסכמה הקולקטיבית, והעימותים בפנים החברה מטושטשים.
מהי הביקורת לגישת הפונקציונליזם המבני?
קשה להסביר דרך גישה זו שינויים חברתיים, היא מנסה לשמור על איזון.
הפונקציונליזם נוטה להדגיש את האינטגרציה החברתית. כך מטושטשות הפליות המבוססות על מעמד חברתי, גזעי, אתני וג׳נדריאלי.
מהי גישת הקונפליקט?
רואה בתרבות זירה דינמית של חוסר שוויון וקונפליקט. דפוסים אלו בבירור מיטיבים עם קבוצה אחת יותר מאשר קבוצה אחרת. הגישה מתמקדת באי שוויון, קונפליקט ושינוי חברתי, בו בעת ממעיטה ממשקלן של האינטגרציה והיציבות החברתי.
מהי גישת הקונפליקט על פי קרל מרקס?
לפי מרקס, המניע את החברות האנושיות, את השינוי והיציבות הוא הקונפליקט. לא מספיק להבין את העולם החברתי, יש לשנות אותו.
מרקס היה פילוסוף מטריאלי, לדעתו התנאים המטריאליים קובעים את התודעה.
נדירות המשאבים מאפיינת את החברות האנושיות ויש חוסר במשאבים לכלל האוכלוסייה, קיים חוסר שוויון לכן חלק ניכר מהנושאים הסוציולוגיים עוסקים בריבוד חברתי.
לפי מרקס, יש את הבורגנות שהם בעלי הרכוש השולטים, והפרוליטריון שהם מחוסרי הרכוש ופועלי הייצור.
מהי חווית הניכור על פי מרקס?
חווית הניכור שחווה באדם כלפיי העבודה הינה מדכאת. מרקס טוען כי האדם הוא יצור יוצר. עצם היצירה גורמת לו לחוש מימוש עצמי. העבודה היא המהות הייחודית של האדם, כאשר החברה לא עושה אותנו ל״כלים״ שלה, אנו לא מממשים את מהותנו ואנו מרגישים תחושת ניכור.
כיצד בנויה החברה על פי מרקס?
על פי מרקס קיימת תשתית (מוסדות חברתיים- פוליטיקה, דת, חינוך וחברה) ומבנה על (בניין העל- רעיונות וערכים).
התשתית היא הכלכלה, מטריאלית ואוטונומית, משפיעה על מבנה העל. לכן, אי השוויון. קיים בעולם הכלכלי בין הפרולטריון לבורגנות משתקף במבנה על שמורכב מכל תחומי החיים למעט הכלכלה. התשתית קובעת את התודעה, את בניין העל.
המוסר, הדת, האידיאולוגיה, החוקים, התרבות והמדינה, כולם נשענים על הבסיס החומרי של החברה. על פי מרקס כל תחומי החיים מושפעים מהכלכלה, הכלכלה מהווה את התשתית להכל.
