ממשל מקוון

Question 1

מה היא רמת השירותים מקוונים באסטוניה ?

Answer 1

אסטוניה - אחת המדינות המקוונות ביותר. 99% מהשירותים במדינה הם מכוונים.
* 2001 – מתקפת סייבר רוסית על אסטוניה.
* 2008 – פיזור כוח השרתים. אם שרת אחד נופל, השאר ימשיכו לפעול.

Question 2

כיצד השפיעה הקורונה על השירותים המקוונים שנותנות המדינות?

Answer 2

אפקט הקורונה – הכריחה מדינות לספק שירותים דיגיטליים.

Question 3

E-Government

Answer 3

לממשל מקוון היכולת לחזק את הקשר בין גופי הממשל לאזרחים, ולהעצים את תחושת האזרח דרך הגברת גישה למידע1. ומינהל ציבורי יעיל יותר באמצעות רשת האינטרנט.
השימוש של מידע וטכנולוגיות מידע ובפרט טכנולוגיות אינטרנט, ככלי ליצירת ממשל טוב יותר2.

Question 4

OECD (הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי)

Question 5

מתי החלה גישת הממשל המקוון?

Answer 5

ארה”ב – בשנת 2001, הוקם האתר הממשלתי הראשון. תפס תאוצה ע”י ממשלות אחרות בין 2002-2004.

Question 6

מהו המודל התהליכי של ליין ולי?

Answer 6

מודל תיאורטי-תהליכי המתאר שלבי התפתחות בחייה של פלטפורמה דיגיטלית לצרכי ממשל מקוון.

Question 7

שלב א במודל התהליכי של ליין ולי?

Answer 7

קיטלוג: כל סוכנות ממשלתית, מקומית או לאומית, פועלת להקמת נוכחות מקוונת ותקשורת מול האזרחים. הייעוד של שלב זה הינו איסוף ומיון מידע ונתונים אודות הארגון ושירותיו, כך שיופיע באתר הארגון או בשירותי ווב נוספים, באופן הירארכי וברור למשתמש.

Question 8

שלב ב במודל התהליכי של ליין ולי?

Answer 8

תנועה (Transaction):
פעולה דו-צדדית, מצד המשתמשים באתר. כך, האזרחים יכולים להשתמש באתר או בכל שירות ווב אחר, במטרה לבצע פעולות שונות כמו הגשת בקשות רישוי, מיסוי והגשת בקשות נוספות
ובכך לבצע תנועות באופן עצמאי ולהפחית תהליכי בירוקרטיה ומפגשים פיזיים מול נציגי ממשל וארגון.

Question 9

שלב ג במודל התהליכי של ליין ולי?

Answer 9

אינטגרציה אנכית: מתייחס לאינטגרציה הנדרשת מצד ארגוני ממשלה בהעברת מידע וביצוע פעולות שונות בדרגים שונים. הייעוד של שלב זה אמור לספק את התשתית לשלב הקודם - ביצוע התנועה מצד המשתמש.
העברת בקשת האזרח בין שירותי הווב השונים שבהם ביצע האזרח את פעולתו, עד לקבלת האישור או קבלת המידע הנדרש מצד גורמים בדרגים גבוהים יותר, מאלו שקיבלו את הבקשה בפועל.

Question 10

שלב ד במודל התהליכי של ליין ולי?

Answer 10

אינטגרציה אופקית: מתייחס גם לאינטגרציה בין גופי ממשל שונים, שאינם בהכרח עוסקים בתחומים הייחודיים להם. לדוג’ - חיבור בין משרדי ממשלה שונים, למען אספקת מידע ומתן שירותים מקוונים יעילים יותר לאזרח.
דוגמה – אתר gov.il(שרת govX) מרכז תחתיו את כלל השירותים הממשלתיים.

Question 11

“ממשל מקוון בישראל - “ממשל זמין

Answer 11

השימוש בביטוי החל בוועדת המשנה לתקשוב ומידע בכנסת (1997), שם הוחלט על ממשל זמין כשם למדיניות חדשה של בתחום השירות לציבור בישראל.
ניצול טכנולוגיית המידע לצורך שיפור, ייעול והידוק הקשר ההדדי בין הציבור לממשל

Question 12

מהי אוריינות דיגיטלית ?

Answer 12

מערך יכולות וכישורים לשימוש באמצעי טכנולוגיות המידע.

Question 13

מה הן תוצאות המחקר על הקשר בין אוריינות דיגיטלית לצריכת מידע ממשלתי שנערך בהולנד (האג, 2016)?

Answer 13

1. אין קשר בין מידת האוריינות הדיגיטלית של האזרחים לבין יכולתם לחפש ולאתר מידע באתרים ממשלתיים. כלומר, גם אזרחים עם אוריינות דיגיטלית נמוכה, יכולים לאתר מידע רלוונטי להם.
2. מידת האוריינות הדיגיטלית קשורה באופן מובהק למידת הסיפוק מהמידע עצמו.
   כלומר, ככל שהאוריינות ברמה גבוהה יותר, כך האזרחים חשים מרוצים יותר מהידע הסופק להם באתרים אלו.

Question 14

בסדרה של מחקרים אשר התמקדו דווקא באוכלוסייה משכילה בעלת כישורים דיגיטליים גבוהים כיצד אזרחים מגיעים למידע?

Answer 14

מנועי חיפוש: ניכר השימוש וההתבססות על גוגל בתור כלי מרכזי לאיתור מידע ממשלתי.

Question 15

מה עולה ברבים ממחקרים אלו (ספרד, הולנד, אוסטרליה)?

Answer 15

בולטות טענותיהם של המשתתפים כי יכולת איתור וחיפוש המידע הממשלתי באתרים עצמם היא מסורבלת, איטית וצורכת זמן רב, לעומת השימוש בגוגל.

Question 16

ממשל זמין בישראל – דו”ח רשות התקשוב הממשלתית?

Answer 16

החל משנת 2004 מתפרסם דו”ח ממשל זמין הסוקר את פעילויות משרדי הממשלה ורשויותיה בתחום הממשל המקוון ובוחן את המידע והשירותים הניתנים לציבור באמצעות אתרי האינטרנט.

Question 17

מהי מטרת דו”ח רשות התקשוב הממשלתית

Answer 17

לקדם את שירותי הממשלה המקוונים ולהוות כלי מדידה וביקורת בידי מקבלי ההחלטות. הדו”ח בוחן הנגשה ושימושיות של טכנולוגיות מידע עבור אזרחים, הפחתה של פעילויות בירוקרטיות, שיתוף פעולה בין משרדי ממשלה וקידום עקרונות ממשל פתוח.

Question 18

מהו פרוייקט נימבוס?

Answer 18

מיזם רב-שנתי להעברת המחשוב הממשלתי בישראל למחשוב ענן. חלקו הפומבי של המיזם החל בינואר 2020 ,והוא נמצא בעיצומו.
לדוג’ – מערכת ההזדהות הלאומית.

Question 19

בוכניק ועמיתיו בחן את השימושיות של אתרי משרדי הממשלה בישראל באמצעות קריטריונים שונים שחולקו לשישה מימדים?

Answer 19

1. שירותים מקוונים: כלל המידע המובא באתר, מסמכים או טפסים.
2. עזרת משתמש: מידע אודות האתר, אפשרויות חיפוש, יצירת קשר או צ’אט.
3. ניווט באתר: מעבר וקישורים בין אתרים ותפריטים.
4. לגיטימציה: הצהרת כוונות אודות האתר, הצהרת פרטיות ותקנון שימוש (האם אני סומך על האתר).
5. ארכיטקטורת מידע: שימוש בשירותי האתר, קלות עבודה, זיהוי מהיר של חומרים ומידע אודות המשרד.
6. נגישות מידע: עזרה למשתמש ובעלי מוגבלויות בייחוד.

Question 20

תוצאות המחקר של בוכניק ועמיתיו ?

Answer 20

נמצאו 3 בעיות עיקריות בשימושיות:
1. מחסור בשירותים מקוונים
2. שגיאות חזותיות המקשות על הניווט באתר
3. בעיות המקשות על נגישות לאתר.
כמו כן, ישראל מגיעה לציונים נמוכים בהרבה בהשוואה למדינות מפותחות אחרות.