ממשל חברתי: מודלים

Question 1

מה משרדי ממשלה עושים במדיה חברתית?

Answer 1

א. קשר עם האזרחים / תושבים.
ב. הפצת מידע
ג. תדמית
ד. איסוף וקבלת משובים
ה. קשר בין ממשלות/ארגונים.
ו. הבעת עמדות פוליטיות (יותר בארה”ב).

Question 2

המעבר מממשל אלקטרוני לממשל חברתי

Answer 2

בפני הגופים הממשלתיים תמיד יש את השאלה של איך להנגיש מידע. גופים אלו רוצים להיות בפלטפורמות בהם נמצאים האזרחים.

Question 3

מי היה הראשון שהקמפיין שלו התבסס על מדיה חברתית?

Answer 3

ברק אובמה – היה הראשון שהקמפיין שלו התבסס על המדיה החברתית.

Question 4

אחריותיות (accountability) ?

Answer 4

לשקף לציבור מה הגוף הציבורי המסוים עושה.

Question 5

מדוע הגיוני שנציגי ממשלות ומוסדות ירצו להיות במדיה החברתית?

Answer 5

השימוש במדיה חברתית הוא כבר לא תופעה חדשה או חולפת, אלא שימוש יום-יומי בקרב מרבית הציבור. השימוש הנרחב במדיה חברתית הביא איתו שינויים והשפעות בתחומים רבים בין היתר גם במידע ממשלתי ויחסי אזרחים-ממשלה.
מכיוון שציבור האזרחים וציבור הבוחרים מבלה שם את זמנו הגיוני שגם הממשל ירצה להיות שם

Question 6

מהמחקר של מרגל 2013 ניתן לציין שלוש טקטיקות עיקריות לפעילות במדיה חברתית של משרדי ממשלה?

Answer 6

א. אסטרטגיית ייצוג – “שידור” והפצת מידע. הפצת מידע ב-PUSH.
ב. אסטרטגיית מעורבות ואינטראקציה – יצירת שיחה ומעורבות. קבלת מידע ב- pull.
ג. אסטרטגיית רישות – דגש על הקשבה, “מינגלינג” (Networking).

Question 7

מהמחקר של מרגל אסטרטגיית היצוג push ?

Answer 7

להפצת מידע ממשלתי, הודעות לעיתונות והודעות לציבור כפי שהן באמצעות ערוצי המדיה החברתית.תוכן המידע מבוסס ברובו על מידע הקיים באתרי משרדי הממשלה, ולרוב לא נעשה בו שינוי משמעותי או התאמה מחושבת לקהל היעד וסוג הפלטפורמה בה הוא עולה ומופץ.
סוכנויות ומשרדי ממשלה אשר מתבססים בעיקר על טקטיקה כזאת, לעיתים אף מכבים באופן אקטיבי את האפשרויות להשארת תגובה או משוב מצד המשתמשים והאזרחים.

Question 8

מהמחקר של מרגל אסטרטגיית מעורבות ? pull

Answer 8

מתבסס בעיקר על טקטיקת קבלת מידע ב-“משיכה” (pull) מצד המשתמשים והעוקבים אחר נציגות המשרד או הסוכנות במדיה החברתית.
משרדי ממשלה אשר משתמשים בטקטיקה זו, עוסקים רבות בדרכים אקטיביות לעידוד המשתמשים להעביר מידע משל עצמם, כדוגמת סיפורים אישיים, דוגמאות ומשובים, לצורך חיבור בין אזרחים והעשרת המידע הקיים.

Question 9

מהמחקר של מרגל אסטרטגיית רישות ?

Answer 9

מתאפיינת בפעילות פאסיבית של הקשבה וצפייה בתגובות ובמידע אשר מעלים משתמשים לשיח במדיה החברתית.
טקטיקה זו נובעת מתוך ההבנה שמשרדי ממשלה לא תמיד צריכים להוות תפקיד אקטיבי של יוצר תוכן ודוחף לפעילות, אלא גם קשוב לדעות האזרחים על גבי הפלטפורמה הדיגיטלית ולאפשר פלטפורמה בכלל לשיח מסוג זה.

Question 10

מודל סיווג תכנים ממשלתיים במדיה חברתית (2018, DePaula)
סיווגו מידע ממשלתי ברשת החברתית ל-5?

Answer 10

א. אספקת מידע
* פעולות ואירועים - יוזמות, מדיניות ואירועים הקשורים לעבודת המשרד.
* הודעות לשירות הציבור - המלצות/הנחיות בנוגע לשמירה על בטיחות ובריאות הציבור.
ב. בקשת מידע ומשוב
* בקשות לסיוע בקבלת מידע או חוות דעת של אזרחים על נושאים או מדיניות.
ג. אינטראקציה
* דיאלוג מקוון: תגובה המתייחסת למשוב מצד אזרחים (תגובה נקודתית לשיח ברשת למשל).
* הזמנה לדיון ציבורי: הזמנה לאירועי שולחנות עגולים או כנסים.
* שיתופי פעולה אזרחיים: קריאה למעורבות/התנדבות/תרומות.
ד. ייצוגים סימבוליים
* תדמית חיובית: שימוש בדימויים חיוביים, חלוקת שבחים לעובדי הארגון ולעומדים בראשו.
* עמדה פוליטית: הבעת עמדה ברורה בנוגע לסוגיה פוליטית או ציבורית
* הודעה סימבולית: הבעת איחולים, תודות או תנחומים לאנשים או גופים שונים. לרבות הודעות הנוגעות לאירועים לאומיים, מועדים וחגים.
ה. שיווק
* תכנים המקדמים וממליצים על רכישת שירותים או מוצרים מסוימים.

Question 11

Gov.il?

Answer 11

מרכז את כל הגופים הממשלתיים בישראל.

Question 12

מחקר בנושא מידע ממשלתי בישראל (של גל ונועה אהרוני), מסקנות משלב ניתוח תוכן

Answer 12

האתרים הממשלתיים לא זוכים להכרה רבה.
מבחינת שיעורי מעורבות עלה כי חלק ניכר מבין התכנים בעלי שיעורי המעורבות הגבוהים ביותר מכילים תכנים ויזואליים.

Question 13

במחקר של גל ואהרוני ניתוח תוכן איכותני מה הם התכנים שזוכים למעורבות הגבוהה ביותר

Answer 13

פעולות ואירועים יום-יומיים (לדוג’ חניכת גשר/השקת מרכז מקומי חדש) זוכים לשיעורי המעורבות הגבוהים ביותר.
במקום השני הודעות סימבוליות (הודעות שאינן מכילות תוכן חדשותי בעל ערך). לדוג’ – עיד אלפיטר שמח.

Question 14

במחקר של גל ונועה ממשל ומדיה חברתית בישראל מה עלה מראיונות מנהלים ?

Answer 14

הרוב (9) השיבו שקיימת מדיניות סדורה ללא תקנון
כ(4) השיבו שעם תקנון
והיתר (2) שאין כלל.
* פייסבוק בתור כלי עבודה.
* העדפה של תוכן ויזאולי.
* קידום ממומן בתור פרקטיקה קבועה.
* חיזוק עמודי הפייסבוק – לעיתים על חשבון אתר המשרד.

Question 15

במחקר של גל ונועה ראיונות משתמשים – ממצאים?

Answer 15

• מאמינים כי יש צורך בהנגשה טובה יותר של האתרים הממשלתיים הקיימים וחלקם אף בוחרים לפנות לחלופות של חברות מסחריות או עמותות חברתיות לצורך רכישת מידע חדש.
• “מחפשת הכל בגוגל”
• לסיום, נמצא כי המשתתפים אינם פונים באופן יזום לגופי ממשל דרך הרשתות החברתיות לצורך קבלת שירותים ומידע אישי, בשל חשש הנוגע לשמירת הפרטיות ואמון כללי בפלטפורמה ואף במשרדים עצמם.

Question 16

סיכום המחקר ממשל ומדיה חברתית בישראל של גל ונועה ותובנות להמשך?

Answer 16

• ישנו צורך בשיפור האופטימיזציה של האתרים הממשלתיים במנועי החיפוש (SEO) גם באמצעות קידום ממומן.
• ישנו צורך לשפר ולהנגיש מידע גלוי כמו תקנונים ותנאי שימוש, זאת במטרה לשפר את אמון הציבור במשרד ואף בממשלה בכלל.
• אתרי הממשל עדיין נתפסים כמסורבלים ובלתי נגישים. יש לשפר את תהליכי ההנגשה לאזרחים מכלל קבוצות האוכלוסייה.