דיפלומטיה דיגיטלית

Question 1

מה המטרה של תכני הסברה ודיפלומטיה דיגטלית?

Answer 1

המטרה של הדברים הללו היא להשפיע על קהלים/ציבורים מעבר לים ואולי אף על הממשלות שלהם (כמובן שבמידה מסוימת על קהל הבית).

Question 2

מהי עוצמה קשה ?

Answer 2

• היכולת של מדינה לממש את יעדיה בעזרת שימוש באמצעי כפייה נגד מדינות אחרות .טקטיקות של ‘עוצמה קשה’ כוללות תמריצים ואיומים הנגזרים מיכולותיה הכלכליות והצבאיות של המדינה

Question 3

מהי עוצמה רכה ?

Answer 3

יכולת שיש למדינה לעצב את העדפותיה של מדינה אחרת בדרכים לא כוחניות. עוצמה רכה היא אמצעי עקיף להפעלת כוח ומאפשרת למדינה להשיג את יעדיה בעזרת גיוס מדינות תחת הנהגתה, הערכים שהיא מייצגת, והדוגמא שהיא מספקת.

Question 4

דיפלומטיה ציבורית (דיגיטלית) היא עוצמה רכה או קשה?

Answer 4

דיפלומטיה ציבורית (דיגיטלית) היא עוצמה רכה

Question 5

שלבים בהתפתחות הדיפלומטיה הציבורית: עד שנות הארבעים?

Answer 5

דיפלומטיה הייתה תקשורת בין ממשלה של מדינה אחת לממשלה של מדינה אחרת. כל תקשורת בין ממשלה של מדינה אחת לאוכלוסייה של מדינה אחרת נאסרה ע”פ חוק.

Question 6

דיפלומטיה וקשר מול אזרחים בעידן המודרני?

Answer 6

הדיפלומטיה נדרשת לפעול מול גורמים ציבוריים בנוסף לגורמים המדיניים – קשר עם ציבור של מדינה אחרת (מה שבעבר היה אסור).

Question 7

מה השתנה מבחינת קשר דיפלומטי בין 2 מלחמות העולם?

Answer 7

1. שימוש נרחב ופופולריות של הרדיו.
2. שימוש של גרמניה ובריה”מ בתשדורות לאזרחים זרים (בעיקר לצורך הפחדה).

Question 8

מהי דיפלומטיה דיגיטלית ?

Answer 8

דיפלומטיה דיגיטלית הינה השימוש הגובר בטכנולוגיות המידע והתקשורת החברתית על ידי ממשלה בכדי להשיג יעדי מדיניות חוץ ושיפור הדיפלומטיה הציבורית של המדינה.

Question 9

מי קהל היעד של דיפלומטיה דיגטלית?

Answer 9

א. אזרחי המדינה.
ב. אזרחי מדינה אחרת.
ג. ממשלה זרה

Question 10

דוגמה לשימוש בדיפלומטיה דיגטלית?

Answer 10

נאום זלנסקי בפרלמנטים זרים: פנה מחד גם לממשלה הזרה ומאידך לציבור אותה מדינה.

Question 11

חידושים בדיפלומטיה דיגיטלית?

Answer 11

Engagement .1 (מעורבות עם הקהל) – היכולת לתקשר עם קהלים שפועלים ברשתות חברתיות.
2. הקשבה (Listening) – השימוש ברשתות חברתיות כדי להבין קהל מקומי. כמו רישות.

Question 12

Engagement ?

Answer 12

האינטראקציה אשר נוצרת בין מותגים/גופים ללקוחות וקהלים מאפשרת לקיים שיחה ומשוב מיידי, בדרך זו ניתן לענות על שאלות, לתקן משברים באופן מיידי ולקיים אינטראקציה שוטפת.

Question 13

הקשבה בדיפלומטיה?

Answer 13

• משרדי החוץ רוצים לוודא כי המסרים שלהם נקלטים ע”י קהלים זרים.
• אנו רוצים לוודא שהמסר מחלחל לא רק לאזרחים אלא גם לממשלה.

Question 14

הקשבה טובה מאפשרת לעשות: tailoring – התאמה לקהלים

Answer 14

להתאים מסרים דיפלומטיה לקהלים שונים.
לבדוק, לתקן וכך ולהשביח מסרים של דיפלומטיה.
להגדיל את ההשפעה של מסרים אלו וכך להגדיל את ההצלחה של הדיפלומטיה.

Question 15

השחקנים בדיפלומטיה דיגיטלית?

Answer 15

א. אזרחים
ב. ממשלות
ג. ארגונים בינלאומיים NGOs.

Question 16

דוגמא לישום של דיפלומטיה דיגיטלית

Answer 16

מדינה שפתח שגרירות בעולם הגיימינג.
מחפשות זירות חדשות כדי להגיע לקהלים חדשים ולהפיץ את ערכי המדינה שם.

Question 17

מה בחן מחקר (קמפף, מנור ושגב, 2015)?

Answer 17

שלושת החוקרים ניסו לבחון את הפרקטיקות הנוכחיות של דיפלומטיה דיגיטלית, וכן להעריך אם הפוטנציאל של הדיאלוג הדו-כיווני אכן ממומש.
על ידי בחינת המדיניות והפרקטיקה באופן משווה בין מספר מדינות.

Question 18

מה נעשה במחקר (קמפף, מנור ושגב, 2015)

Answer 18

. החוקרים ניתחו חשבונות טוויטר ופייסבוק של 11 משרדי חוץ שונים.

Question 19

ממצאים עיקריים במחקר (קמפף, מנור ושגב, 2015)

Answer 19

1. התוכן שמשרדי החוץ מפרסמים בחשבונות הטוויטר והפייסבוק שלהם הוא ברובו זהה (על אף שבפייסבוק התוכן מלווה יותר במולטימדיה מאשר בטוויטר(.
2. המעורבות והאינטראקציה עם העוקבים היא נדירה ומייצגת חלק מזערי מסך הפעילות במדיה החברתית.
3. בעוד שהזמנות למעורבות עם משרדי החוץ היו נפוצות יותר מהמעורבות עצמה, הן גם ייצגו אחוז קטן מסך הפעילויות של משרד החוץ ברשתות החברתיות.

Question 20

מסקנה עיקרית מהמחקר (קמפף, מנור ושגב, 2015):

Answer 20

ממצאי המחקר מעידים על כך שהאינטראקציה בין משרדי החוץ לעוקביהם ברשתות החברתיות היא נדירה. כאשר היא כן מתקיימת, היא מוגבלת לנושאים מוגדרים.
בנוסף, התוצאות מעידות על כך שמשרדי החוץ אינם מממשים את הפוטנציאל של דיפלומטיה דיגיטלית בכל הנוגע ליצירת הדיאלוג בין משרד החוץ לציבור.

Question 21

• האם מקרה הבוחן במחקר של קמפף ושגב של דיפלומטיה דיגיטלית משקף את טענתה של מרג’ל?

Answer 21

כן, משרדי החוץ השונים משתמשים בטקטיקה של ייצוג ולא רישות או מעורבות. כלומר, הם מפיצים בעיקר מידע באופן חד-כיווני.

Question 22

במחקר של (קמפף, מנור ושגב, 2015)
עולה כי משרדי החוץ ממשים את הפוטנצייאל של הדיפלומטייה הדיגטלית?

Answer 22

משרדי החוץ אינם מממשים את הפוטנציאל של דיפלומטיה דיגיטלית בכל הנוגע ליצירת הדיאלוג בין משרד החוץ לציבור.