מחקר פלסבו Flashcards
בטיפול פסיכולוגי, מהי ההשפעה של כמה המטפל מאמין הטיפול שהוא מעביר למטופל?
69% מהשונות בתוצאות הטיפול יכולה להיות מוסברת על ידי משתנה זה.
מה עלה במחקר על מכרסמים ואמונות הנסיין, וילדים?
עכברים סיימו מבוך יותר מהר באופן מובהק, אם הנסיין האמין שהם הורבו להיות יותר חכמים.
ילדים יתפקדו יותר טוב במבחן סטנדרטי אם המורים מאמינים בהם יותר.
זה חזר במאות מחקרים - יש השפעה לציפיות הנסיין על תוצאות הניסוי.
מה עלה במחקר על שיכוך כאב בבני אדם (לא נעשה במאמר)?
חילקו בני אדם לכמה קבוצות, כאשר כולם יודעים שהם יכולים לקבל רנדומלית משהו שמעלה, מוריד, או חסר השפעה (פלסיבו) על רמת הכאב.
יש שתי קבוצות פלסיבו - אחת שבה הרופאים מאמנים שיש סיכוי לקבל תרופה שעוזרת לכאב, ואחת שבה הרופאים מאמינים שאין סיכוי לקבל את התרופה הזאת.
רק בקבוצת הפלסיבו שבה הרופאים האמינו שיש סיכוי לקבל תרופה שעוזרת נראה שיפור.
מה הי הניסויים שמתוארים במאמר על פלסיבו?
חילקו אנשים רנדומלית להיות ״רופאים״ או ״מטופלים״, לשניהם נתנו משחות פלסיבו להורדת כאבים כתוצאה מחום, לקבוצה אחת של רופאים אמרו ששתיהן פלסיבו ולקבוצה אחת אמרו שאחת אמיתית ואחת פלסיבו. לאחר מכן היה שלב שבו עשו conditioning לרופאים בקבוצה השנייה, גרמו להם להאמין שהקרם האמיתי יותר אפקטיבי מקרם הפלסיבו (הם הרגישו על עצמם את המשחות, אבל בלי להגיד להם נתנו להם כמות שונה של חום).
אמרו לרופאים שאסור למטופלים לדעת על יעילות התרופות.
מדדו את הכאב של המטופלים בעזרת שאלונים לדיווח עצמי, מדדים פיזיולוגים (SCR), והבעות פנים של כאב (נותחו בעזרת רשת נוירונים).
1. בקבוצה השנייה, מטופלים דיווחו שהקרם עובד יותר טוב (למרות ש,כאמור, זה פלסיבו), ראו תגובות פיזיולוגיות יותר נמוכות, וגם במדד הבעות הפנים נראה שהם חווים פחות כאב.
2. גם הרופאים הביעו פחות כאב בהבעות הפנים במשחה שחשבו שהיא אמיתית, והמטופלים דיווחו שהם יותר אמפתיים במצב זה.
3. נמצא קשר מובהק בין דירוג הכאב של המטופלים לאמונות של הרופאים, יותר מהקשר בין דירוג הכאב של המטופלים להבעות הפנים של הרופאים (כלומר הבעות פנים זה לא הדרך שבה האפקט עובר).
4. כן היה קשר מובהק בין הבעות הפנים של הרופאים לבין הדיווח של המטופלים על אמפתיה מצדם (והאמפתיה לא הייתה כל כך קשורה לכאב).
ניסוי שני
בניסוי השני רצו לוודא שאין היבטואציה לכאב בין שתי המשחות, ולכן ערבבו את הסדר, חלק קיבלו את הסדר המקורי וחלק את החדש. בדקו טמפרטורות נוספות (47), ובדקו עוד נסיינים. התוצאות השתחזרו.
האפקט עבד רק בסדר המקורי (כמו שנראה במחקרי פלסיבו קודמים).
הסדר לא השפיע על אמפתיה, וגם לא נסיינים שונים או טמפרטורה שונה.
ניסוי 3
הפעם השתמשו בסדר של ביקורת-תרופה-תרופה-ביקורת, כדי להימנע מאפקט של הביטואציה. הורידו את המצלמות בחלק השני. הנסיינים לא הכירו את תנאי הניסוי בשלב של האינטראקציה בין הרופא למטופל. ניסוי עם חום יותר גבוה. (48)
התוצאות השתחזרו.
לא נראה אפקט של הביטואציה, או למצלמות. לא נראה אפקט לאמונות הנסיין, כלומר אפקט הפלסיבו עבר ישירות מהרופא למטופל.
מהי אחת המסקנות ממחקר הפלסיבו שרלוונטית למחקר פסיכולוגי באופן כללי?
ידוע שטיפולים פסיכולוגיים שונים מסבירים רק 10% מהשונות בתוצאות הטיפול, אבל פקטורים ספציפיים המשותפים לטיפולים יכולים להסביר עד 70%.
המחקר הראה שניתן לחקור בצורה אמפירית מאפיינים ספציפיים מתוך הטיפול.
מהן ההשערות של חוקרי מחקר הפלסיבו בנוגע למקור האפקט?
יש שני מנגנונים שבהם הפלסיבו החברתי מועבר:
1. אינפורמציה לא ורבלית שעוברת מרופא למטופל
2. הרופאים יותר אטנטיביים ואמפתיים למטופל כשהם מאמינים בטיפול מה שעוזר בסוף למטפל להרגיש יותר טוב (והמטופל יכול בטעות לחשוב שזה התרופה במקום היחס מהרופא).
איזה תנאי מקדים יש לזה שאפקט הפלסיבו יעבוד?
מטופלים בריאים צריכים נקודת רפרנס לפני טיפול על מנת שיחוו אפקט פלסיבו (נראה גם במחקרים נוספים).
ידוע שנקודת רפרנס היא חשובה בתפיסה סנסורית וערך סובייקטיבי.
איזה מגבלה הייתה למחקר הפלסיבו?
כל המשתתפים במחקר היו תלמידים קולג׳, ולא רופאים אמיתיים או מטופלים אמיתיים, כך שהגנרליזציה לאוכלוסייה הכללית יכולה להיות מוגבלת.
משערים שאם יהיה מדובר ברופאים אמיתיים, האפקט יהיו אפילו גדול יותר (בגלל תקשורת מילולים ורמזים סביבתיים).
