למידה Flashcards

1
Q

אפיסטמולוגיה

A

תורת ההכרה. אופן רכישת הידע, מה ניתן לדעת, מה ידוע מלידה ואיזה ידע ניתן לרכוש.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
2
Q

הגדרת למידה

A

שינוי קבוע יחסית בהתנהגות או בפוטנציאל להתנהגות שמקורו בניסיון (לא כולל בשילה ושינויים זמניים כמו עייפות, סמים וכדומה).

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
3
Q

למידה לא אסוציאטיבית (גירוי בודד)

A

סנסיטיזציה (הגברת רגישות), אדפטציה (הגברת הסתגלות).

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
4
Q

למידה אסוציאטיבית (שני גירויים)

A

למידה על קשרים בין אירועים. לדוגמא, התניה קלאסית, התניה אופרנטית, למידה קוגניטיבית.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
5
Q

הגישה הביהביוריסטית (התנהגותית) ללמידה

A

המוח האנושי מושווה לקופסא שחורה – לא ניתן להבין ולהסיק מה קורה שם.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
6
Q

הנחות יסוד

A

כל למידה (גם מורכבת) מורכבת מאסוציאציות פשוטות.
את כל ההחלטות והפעולות ניתן להסביר לפי תגובה שמובילה לגירוי.
חוקי הלמידה זהים בכל המינים (לא משנה אם זו חיה, קוף, בן אדם וכדומה).
גורמי ההתנהגות מצויים באירועים סביבתיים ולא פנימיים (לא מחשבות, לא רגשות, לא פחדים, אלא דברים חיצוניים).

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
7
Q

התניה קלאסית

A

תהליך למידה בו גירוי, שהיה ניטרלי, הופך למקושר עם גירוי אחר, על ידי זיווגים חוזרים של גירויים אלו.
לומדים לקשר בין שני גירויים באופן שיעזור לנו לנבא התרחשות של אירוע בעתיד.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
8
Q

גירוי בלתי מותנה - USC

A

גירוי שבאופן טבעי (ללא למידה) יוצר תגובה מסוימת.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
9
Q

תגובה בלתי מותנית - UCR

A

תגובה רפלקסיבית שמופיעה באופן טבעי ללא למידה.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
10
Q

גירוי מותנה - CS

A

כל גירוי שיצר אסוציאציה עם הגירוי הלא מותנה. בעקבות קישור זה הוא בעל כוח לגרום להתרחשות התגובה.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
11
Q

תגובה מותנית - CR

A

תגובה זהה לתגובה הבלתי מותנית אלא שהפעם מתרחשת בעקבות הגירוי המותנה ולא בעקבות הגירוי הבלתי מותנה.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
12
Q

התניה מסדר גבוה - HOC

A

תגובה מותנית ניתן להעברה מגירוי מותנה אחד לשני על ידי הצמדה בין שני הגירויים.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
13
Q

שלב הרכישה של ההתניה

A

הצעדים במהלכם נלמדת האסוציאציה.
תנאים המשפיעים על מהירות הרכישה, השלכות מרתיעות מונעות מאיתנו מלחזור לאותו מקום. כדי שתתקיים רכישה, יש צורך ב…
סמיכות בזמן - CS צריך להופיע סמוך מאוד ל-UCS ולפניו.
פרהדיספוזיציה ביולוגית - ה-CS צריך להתאים ביולוגית ל-UCS עבור האורגניזם.
יכולת ניבוי - ה-CS צריך לספק מידע על סבירות הופעת ה-UCS.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
14
Q

שלב הכחדת ההתניה

A

הצעדים במהלכם האסוציאציה נחלשת. הכחדת הקשר בין הגירוי המותנה לתגובה המותנית. ככל שהצעדים מתקדמים עוצמת הלמידה חזקה יותר, ככל שעושים יותר צעדי הכחדה, עוצמת הקשר בין הגירוי לתגובה נחלש.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
15
Q

החלמה ספונטנית

A

התחדשות התגובה המותנית שהוכחדה, לאחר תקופת מנוחה, בעקבות הצגת הגירוי המותנה לבדו (CS).
אחרי הכחדה כשמופיעה הפסקה בה לא נחשבים לגירוי המותנה ואז הגירוי פתאום מופיע, תתחדש התגובה המותנית אם כי בעוצמה יותר נמוכה.
הבחנה - התגובה המותנית תופיע לאחר גירוי מסוים ולא תוכלל לגירוים נוספים.
הכללה - התגובה המותנית תופיע לאחר גירוים דומים לגירוי המותנה המקורי.
הכללה\ אבחנה (נוירוזה ניסויית).

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
16
Q

הקהיה שיטתית

A

טכניקה טיפולית להכחדת תגובת פחד ובמקומה קישור הגירוי המפחיד לתגובת רגיעה.
- פוביה בעת - עקרונות ההתניה הקלאסית כהסבר להתפתחות פוביות.
איום -> תחושת פחד. איום + קניון -> תחושת פחד. קניון -> תחושת פחד.

17
Q

התניה אופרנטית\ אינסטרומנטלית

A

משנים התנהגויות בהתאם לתוצאות שלהן.
למידה שהתנהגות מסוימת מביאה לתוצאה מסוימת, קרי משפיעה (אופרנטית) על המציאות.
איך זה עובד ? ללמד חיות לעשות כל מיני התנהגויות (לשבת, לקום) ע”י תגמול (חטיף טעים).
סקינר חקר חולדות ויונים - התגמול (חיזוק, תוצאה) מחזק את התגובה עצמה. קופסת סקינר - כפתור\ דוושה עליה החיה לוחצת בהתחלה באופן מקרי ואחר כך מקבלת חיזוק, החיזוק הוא מזון או מים שנותן לחיה את החיזוק.

18
Q

חיזוקים

A

חיזוק הוא כל אירוע / גירוי שמעלה את הסיכוי / הסתברות לכך שההתנהגות שבאה לפניו תחזור. בעצם משוב מהסביבה שמעלה את תדירות התגובה. חיזוק תמיד יהיה תגובה שמגדילה את הסיכוי שההתנהגות תחזור.
לדוג’: אם אנשים שואלים שאלות ואני מאוד חיובי כלפי זה, מעודד את זה (בצורה מילולית או פיזית) אזי התגובה שלי נתפסת על ידי השואלים כתגובה נעימה, תגובה שתגביר את הסיכוי שפעם הבאה שתהיה שאלה ישאלו אותי, ולהפך. קיימים שני סוגי חיזוקים:
1) חיזוק חיובי Positive Reinforcement: הוא חיזוק שבו ניתן משהו. זהו גירוי נעים שבו אני נותן משהו לנבדק / אדם (כסף, מחמאה, אוכל, חום, דימוי עצמי גבוה יותר וכדומה).
2) חיזוק שלילי Negative Reinforcement: הוא כשאני מסיר גירוי בלתי נעים. אני מקטין גירוי בלתי נעים שבא בעקבות התנהגות. לדוג’: מי שיתנהג יפה וישתתף בשיעור יקבל אישור שלא להגיע לשיעור הבא.

19
Q

עונשים

A

עונש הוא אירוע שמפחית את ההסתברות שהתנהגות מסוימת תחזור. מה שמבחין בין חיזוק לבין עונש זו התוצאה שלהם (האם ההתנהגות גברה או פחתה).
1) עונש חיובי Positive Punishment: אני מציג גירוי לא נעים לאחר התנהגות מסוימת. לדוג’: אני נותן סטירה, אתה תתנהג יותר טוב. הסיכוי שתתנהג שוב פעם ככה הוא נמוך מאוד.
2) עונש שלילי Negative Punishment: לדוג’: אין מסכים / אין טאבלט / אין סוני וכדומה, לקחת למישהו משהו חשוב אם הוא מתנהג לא יפה.

20
Q

חסרונות ענישה

A

לא שוכחים את ההתנהגות שהוענשה.
העונש גורם לתוקפנות.
עונש יוצר פחד.
לא בהכרח מצביע על ההתנהגות הרצויה.
עונש מראה ממה להתחמק.
עונש מתמקד במה לא לעשות. אנחנו צריכים חלופה, צריכים לדעת מה כן לעשות.

21
Q

חיזוק מלא

A

מתקבל חיזוק בכל פעם שמבוצעת התגובה הנכונה.

22
Q

חיזוק חלקי

A

ניתן רק בחלק מהמקרים בהם מבוצעת התגובה הנכונה. האופי שבו ניתן החיזוק החלקי הוא שקובע כמה מהיר ההתנהגות תירכש, כמה מהיר היא תוכחד וכמה היא תהיה יציבה. למידה איטית יותר, ויחד איתה גם ההכחדה איטית יותר.

23
Q

חיזוק ראשוני

A

חיזוק שממלא צורך בסיסי, פיזיולוגי.

24
Q

חיזוק משני

A

חיזוק שמקבל את הכוח שלו בעקבות קישור נלמד לחיזוקים הראשוניים.

25
Q

חיזוק מיידי

A

מתייחס לפרק הזמן שחולף בין ההתנהגות לבין הזמן שבו מתקבלת תגובה. ככל שהזמן בין ההתנהגות לתגובה קטן יותר, כך הזמן לתגובה קצר יותר.

26
Q

חיזוק מושהה

A

מתייחס לפרק הזמן שחולף בין ההתנהגות לבין הזמן שבו מתקבלת תגובה. ככל שהזמן בין ההתנהגות לתגובה גדול יותר, כך הזמן לתגובה ארוך יותר.

27
Q

למידת אמונות תפלות

A

אירוע אקראי שמתרחש במקרה סמוך להתנהגות עשוי להתפרש כחיזוק.

28
Q

עיצוב

A

אני מעצב התנהגות שהיא לא חלק מהרפרטואר הטבעי של אותו אדם כדי לקרב את ההתנהגות להתנהגות מטרה.

29
Q

עיצוב התנהגות

A

הסביבה היא הקובעת איך האדם יתנהג.
ההורים והסביבה יכולים לשנות את התנהגות הילד.
יש לאתר את ההתנהגות / התנהגויות הבעייתיות.
יש למקד ולדייק בהתנהגות המפריע ולא להשתמש בתיאורים כלליים.

30
Q

שיטת טיפות כלכלת אסימונים

A

הגדרה מדויקת וחיובית של התנהגויות המטרה.
הצגת התוכנית וכלליה לאדם המטרה.
קביעת החיזוקים יחד עם האדם והתאמה למטרה.
קביעת שערי החליפין.
חתימת חוזה.
ביצוע התוכנית.
גמישות בתוכנית והתאמתה לשינויים המתרחשים.

31
Q

למידת הימנעות ולמידת בריחה

A

למידת בריחה Escape Learning – ביצוע פעולה כלשהי על מנת להביא לסיומו של אירוע לא נעים.
למידת הימנעות Avoidance Learning – ביצוע פעולה הקודמת לאירוע לא נעים, אשר מונעת את התחלתו.

32
Q

למידה קוגניטיבית

A

רוכשים מידע או התנהגות ע’‘י צפייה באחרים או קבלת מידע מאחרים (ולא דרך התנסות ממשית).
קלט (גירויים, חיזוקים) -> קופסה שחורה (לא ידוע) -> פלט (תגובות) = לתהליכים הפנימיים המתרחשים בתוך הקופסה השחורה יש השפעה מכרעת על תהליך הלמידה, ולכן הכרחי להתייחס אליהם

33
Q

תהליכים קוגניטיביים בהתניות

A

למידה סמויה Latent Learning – מצב שבו גם שהסביבה לא מתגמלת אותך אתה עדיין לומד.
מפות קוגניטיביות Cognitive Maps - למידת השטח והימצאות מהירה ללא גמול.
למידת תובנה Insight Learning - קוהלר.

34
Q

קוהלר

A

בע’‘ח ניחנים באינטליגנציה ואינם פועלים אוטומטית.
הוא הכניס שימפנזה לכלוב גדול, בו פיזר מקלות וארגזים. בננה הונחה במקום גבוה, שלא בהישג יד, והמשימה היא להגיע לבננה.

35
Q

למידה חברתית / תצפיתית
ניסוי של אלברט בנדורה, צפייה בסרט אלים.

A

Mirroring – היכולת לדמיין את עצמנו עושים את אותה הפעולה. כאשר אנו צופים במישהו אחר עושה פעולה או מבטא כאב או רגש אחר, יש נוירונים במוח שפועלים בצורה זהה למצב שאנו עושים את הפעולה או מרגישים את הכאב או הרגש. נוירונים אלו נקראים Mirror Neurons.
Cognitions – זיהוי והבנת תוצאות הפעולה של מישהו אחר.