זיכרון

Question 1

הגדרת זיכרון

Answer 1

השארות של חומר נלמד (מידע,מיומנות) מעבר לזמן, אותו ניתן לשלוף בעת הצורך

Question 2

תהליכי זכרון - קידוד

Answer 2

שלב שבו אנחנו יוצרים ייצוג מתאים למצב מסוים (צליל, תמונה, משמעות).

Question 3

תהליכי זיכרון - אחסון\ שמירה

Answer 3

כיצד אנו שומרים את המידע, כיצד מחזיקים בו. אנו נוהגים להבחין בין זיכרונות אפיזויים (זיכרון אישי) לבין זכרונות סמנטיים (מידע על העולם).

Question 4

תהליכי זיכרון - שליפה

Answer 4

הדרך שלנו לגשת אל ה”מחסן” שמאחסן את הזיכרונות ולהעלותם חזרה אל המודעות. הרעיון בעצם להצליח לגשת אל המידע המאוחסן, להצליח להפעילו ולהשתמש בו.

Question 5

מודל הזיכרון של אטקינסון ושיפרין

Answer 5

גירוי (מידע) מהסביבה
קליטה ע”י חושים
זיכרון חושי (זיכרון לזמן קצר אבל קולט הרבה מאוד מידע)
קידוד
זיכרון עבודה\ לטווח קצר
שליפה - לרוב לא מדויקת, הרבה פעמים הינה תהליך של פירוש, השוואה, השלמת מידע.
זיכרון לטווח ארוך

Question 6

הבחנות מרכזיות בין מאגרי הזיכרון השונים

Answer 6

זמן
קיבולת
תוכן
שכחה
פרדיגמות מחקריות\ מבחני זיכרון

Question 7

זיכרון לטווח קצר

Answer 7

נקרא גם זיכרון עבודה. מידע אליו הפנינו קשב מודע. כל מידע שאנחנו זוכרים או משתמשים בו נמצא בזיכרון זה.

Question 8

קידוד

Answer 8

הכי קל לנו ליזכור בצורה של שמיעה.
אצל רוב האנשים המבוגרים כמות הפריטים שניתן לזכור בזיכרון עבודה נע בין 7-9 פריטים.
*אפקט הראשונות ואפקט האחרונות – אנו נוטים לזכור את הפריטים הראשונים והאחרונים ברשימות ארוכות.

Question 9

שכחה בגלל החלפה

Answer 9

בגלל שכמות האחסון היא קטנה, כל פריט חדש יבוא במקום פריט ישן. ככל שיש יותר פריטים לזכור, יותר קשה להיזכר בהם.

Question 10

שכחה בגלל דעיכה

Answer 10

גם אם אין עוד פריטים שנכנסים בזיכרון העבודה, ככל שהזמן עובר, אלא אם אני משנן, הזיכרון פשוט יתפוגג. ה”מחסן” לא רק מוגבל בקיבולת אלא גם בטווח קצר.

Question 11

שליפה

Answer 11

ככל שאנחנו שולפים רשימה ארוכה יותר, כך מואטת השליפה עצמה. ככל שהרשימה ארוכה יותר, יותר קשר להיזכר.

Question 12

זיכרון לטווח ארוך

Answer 12

מחולק גם הוא ל3 שלבים: קידוד, אחסון ושליפה.
זיכרון זה מטפל במידע שמאוחסן בין כמה דקות ועד שארית החיים. הוא מחזיק גם רשמים חושיים (=ריחות, צבעים, טעמים וכו’), אך כנראה שהדרך העיקרית לאחסון מידע היא בדרך של משמעות, של פואנטה, של המסר, מה המהות של הדבר.

Question 13

קידוד אוטומטי

Answer 13

• מרחב: אנחנו מקודדים היבטים מרחביים של דברים שקורים.
• זמן: מאפיינים של זמן – מתי זה קרה.
• שכיחות: כמה זה שכיח – אם זה אירוע נדיר או רגיל.
• מידע שנלמד היטב: מידע כללי כזה, משהו אני מכיר היטב. טעויות במילה לדוגמא, או אם יש מילים חסרות במשפט כלשהו וכדומה.
  ישנן 2 דרכים לקידוד מידע לזיכרון לטווח הארוך – על ידי שינון מידע מהזיכרון לטווח הקצר, או לחלופין על ידי זיכרון מאוד משמעותי, מאוד חזק, מאוד דרמטי.

Question 14

קידוד מודע

Answer 14

קידוד שאנחנו שמים אליו קשב, שאנחנו מפנים אליו תשומת לב.

Question 15

עיבוד קשבי

Answer 15

• שינון: חוזר על זה בראש, אומר את זה בלבד.
• קיטוע ורווח: אם אני לומד בבת אחת המון ידע, יש סיכוי שאני אזכור אותו אבל יש יותר סיכוי שאני לא אזכור אותו, ולכן, ההמלצה היא לקטוע מסות של חומר שצריך לזכור, לפצל ולרווח. ככל שאני אקטע וארווח גופי מידע, יש לי סיכוי טוב יותר שהוא יקודד כראוי ואפשר יהיה לשלוף אותו כראוי בבוא הזמן שאני אצטרך את המידע.
• בחינה עצמית: אתה שואל שאלות על החומר. לומד משהו ואז יוצר שאלות על החומר, בוחן את עצמי. ככל שאני בוחן את עצמי יותר במהלך תהליך הלמידה, כך אני אזכור טוב יותר את החומר.

Question 16

אסטרטגיות קידוד

Answer 16

• הקבצות / קיבוץ (Chunking)
• ארגון היררכי
• יצירת ראשי תיבות
• דמיון, ליצור תמונות מנטליות של המידע
• לספר לעצמי סיפור
• לעשות את המידע פרסונלי, אישי יותר

Question 17

זיכרון הבזק

Answer 17

זהו זיכרון שהוא מאוד משמעותי לי, שיש לו מטען רגשי מאוד גדול עבורי באופן אישי, ולכן את הזיכרון הזה אני אזכור בצורה מפורטת במיוחד. לא נדרש שינון, לא נדרש עיבוד משמעותי. עצם העובדה שהוא כל כך חשוב לי הוא “נצרב” בזיכרון שלי.

Question 18

עיבוד ואחסון זיכרון גלוי (Explicit)

Answer 18

זהו זיכרון שעובר עיבוד מהטווח הקצר לטווח הארוך בהיפוקמפוס.

Question 19

עיבוד ואחסון זיכרון סמוי (Implicit)

Answer 19

אנחנו לא אומרים אותם אלא עושים אותם בצורה אוטומטית כמו נהיגה וכדומה.

Question 20

שליפת מידע

Answer 20

1. רמזי אחזור – Priming. הטרמה, זאת אומרת שאני נכנס לסיטואציה שיכולה לעזור או לקלקל את השליפה של החומר.
2. השפעת הקשר (פנימי או חיצוני)
3. על קצה הלשון
4. היזכרות חופשית לעומת זיהוי

Question 21

שכחת מידע - אי קידוד של המידע

Answer 21

חוסר הפניית קשב לפרטים, מובילה לאי קידודם.

Question 22

שכחת מידע - דהייה

Answer 22

המחסנים מתבלים (מהמילה בלאי) עם הזמן. עקומת השכחה מראה כי תחילה, דעיכת המידע מהירה, ובהמשך היא נעצרת.

Question 23

שכחת מיד - חסימה

Answer 23

חוסר נגישות למידע המאוחסן במאגר לטווח הארוך.

Question 24

שכחת מידע - הפרעה

Answer 24

לעיתים מידע מסוים מפריע לנו לאחזר מידע אחר, זאת אומרת חוסם את הגישה אליו. הפרעה קורית כאשר שתי פיסות המידע מתחרות זו בזו על אותם רמזי אחזור.

Question 25

תופעת “על קצה הלשון”

Answer 25

האדם חש שהמילה עומדת לו על קצה הלשון, אך הוא לא מצליח להיזכר בה. דבר זה מעיד על כך שהמידע אכן קיים בזיכרון, אלא שהגישה אליו חסומה.

Question 26

קיימים 2 סוגים של הפרעה

Answer 26

א) הפרעה לפנים Proactive Interference – מידע ישן מפריע לזכירת מידע חדש.
ב) הפרעה לאחור Retroactive Interference – מידע חדש מפריע לזכירת מידע ישן.

Question 27

שכחת מידע - ייחוס מידע למקור אחר

Answer 27

בלבול ביחס למקור המידע.

Question 28

שכחת מידע - אמנזיית מקור

Answer 28

ייחוס המידע למקור אחד מאשר המקור האמיתי, כי מקדישים יותר תשומת לב למידע עצמו ופחות למקור המידע.

Question 29

שכחת מידע - סוגסטביליות

Answer 29

ההשפעות ארוכות הטווח של Misinformation בניגוד למילים “החקוקות בסלע”, הזיכרונות שלנו משתנים ונבנים מחדש (Reconstructed), בכל פעם שאנו זוכרים את המידע.

Question 30

שכחת מידע - הטיה

Answer 30

אמונות, רגשות ועמדות הקיימים אצל האדם בעת ההזכרות, “צובעים” את הזיכרונות שלו לגבי העבר.

Question 31

שכחת מידע - התעקשות

Answer 31

אנו לא זוכרים את מה שאנחנו בוחרים (באופן בלתי מודע) להכניס למאגר סגור ולא לזכור.