ליפידים Flashcards
ספיגת ליפידים
ליפידים מגיעים מהמזון מכולסטרול, ח”ש בודדות וטריגליצרידים, נספגים בדם ועוברים דרך ליפופרוטאינים בין היתר לכבד ולתאי שומן
CCK
מופרש מהמעי, גורם לכיווץ כיס המרה ולשפיכת תוכנה (מלחי מרה- כולסרטול מחומצן. נוצר בכבד) למעי. החומצה הטאורוכולית יוצרת אמולסיה עם הטריגליצרידים ההידרופוביים ועם הליפאזות ההידרופיליות וכך מפגישה ביניהם ומאפשרת פירוק וספיגה של טריגליצרידים.
בהמשך הלילפידים מורכבים בדם לטריגליצרידים בחזרה
טיפת שומן- מבנה
טריגליצרידים שעטופים בפוספוליפידים. פריליפינים על הטיפה מונעים יציאה לא מבוקרת של ח”ש וליפידים. זרחון שלהם גורם להפעלת CGI ולהגעה של HSL, שניהם מפרקים טריגליצרידים
ניצול מאגרי שומן
גלוקגון / אפינפרין
GsPCR בתאי שומן
cAMP
PKA
א. זרחון פריליפינים: התנתקות מCGI שמפעיל את ATGL שמפרק טריגליצרידים לדיגליצרידים
ב. זרחון HSL- מתחבר לפריליפינים, נכנס לטיפת השומן ומפרק דיגליצרידים למונוגליצרידים
ג. MGL מפרק את המונוגליצרול לגליצרול + ח”ש
ח”ש- נטענות על אלבומין ועוברות בדם לתאי שריר, שם עוברות חמצון ליצירת אנרגיה
גליצרול- מזורחן ונכנס לגליקוליזה
כניסת ח”ש למיטוכונדריה לחמצון בתא
חמצון בתא מתרחש במיטוכונדריה
שפעול ח”ש- ע”י פאטי אציל קו-איי סינתתאז, שימוש בATP
כניסה למיטוכונדריה בשאטל קרניטין (מעל 14 פחמנים): שלב קובע מהירות
שאטל קרניטין
הכנסת ח”ש של מעל 14 פחמנים למיטוכונדריה
CAT1: על הממברנה החיצונית של המיטו’, ממיר אציל CoA (ח”ש משופעלת) לאציל-קרניטין תוך הוצאת קוA
אציל קרניטין נכנס למיטו’ באנטיפורט לקרניטין
CAT2: במיטו’, ממיר אציל קרניטין לאציל CoA תוך הוצאת קרניטין שיוצא באנטיפורט לממברנה החיצונית.
בקרה על CAT1
בכבד
מלוניל קו-איי: תוצר שלב קובע מהירות של סינתזת ח”ש בכבד
מעכב את CAT1 ומוריד פירוק ח”ש במקביל לסינתזה
תהליך וסדר הריאקציות בחמצון בתא
חמצון בתא: פירוק אציל קוA לאצטיל קוA
שימוש ליצירת אנרגיה: כניסת אצטיל קוA למעגל קרבס וחמצון מלא + חמצון נשאי האלקטרונים
סדר הריאקציות: חמצון הידרציה חמצון תיוליזה
לדוג: C16: 7 חמצוני בתא, תוצר של 8 אצטיל קוA, 7 NADH ו7 FADH
האנזימים המעורבים בחמצון ח”ש לא רוויות
חמצון בתא, איזומראז, רדוקטאז (שימוש בNADPH)
המטרה: קשר כפול בטרנס בין פחמן אלפא לבתא
גורל ח”ש אי זוגית
תוצר: פרופיוניל קוA
יכול להיות מומר לסוקסיניל קוA, ומכאן ללכת למעגל קרבס או להפוך לאוקסאלואצטט ולהכנס לגלוקונאוגנזה
קובלמין
ויטמין B12
החלפת קבוצה פחמנית במימן
משתתף בסינתזת נוקלאוטידים (T) ובהמרת פרופיוניל קו-איי לסוקסיניל קו-איי
לספיגה שלו יש צורך בIF
מחסור בויטמין או בפקטור- אנמיה מגלובלסטית, כדוריות דם גדולות
בקרות על חמצון בתא
מעכב: NADH, אצטיל קוA, מלוניל קוA בכבד
משפעל: AMP מדכא יצירת מלוניל קוA ע”י AMP-K
חמצון בתא בפרוקסיזום
החמצון הראשון מתבצע ע”י אציל קוA אוקסידאז (ולא אציל קוA דהידרוגנאז כמו במיטוכונדריה). הFADH מנוצל ליצירת רדיקל ופירוקו, ולא ליצירת ATP.
מחלות שקשורות לפרוקסיזום
א. Zellwefer Syndrom- מוטציות הפוגעות בפעילות הפרוקסיזום או חסר הפרוקסיזום כולו
ב. XLAD- חסר בטרנספורטר בפרוקסיזום, אי אפשר לחמצן ח”ש ארוכות- שמצטברות בדם וגורמות למוות
חמצון אומגה
מתרחש בsER בכבד ובכליה. הופך את הCH3 האחרון בשרשרת לCOO-. מכאן ניתן לעבור לחמצון בתא ולייצר סוקסינאט או אדיפאט
חמצון אלפא
בפרוקסיזום, כאשר יש סיעוף על פחמן בתא
דורש ויטמין C
מחלה: Refsum– הצטברות חומצה פיטונואית בדם, פגמים נוירולוגיים
גופי קטו
אצטון
אצטואצטט
בתא-הידרוקסי-בוטיראט
נוצרים בעקבות חמצון ח”ש בכבד. אצטון מתנדף, השאר עוברים ללב ולמוח ומזינים אותם תוך מעבר לאצטיל קוA וכניסה למעגל קרבס
המטרה: שליחת תוצרי החמצון מהכבד לרקמות אחרות ליצירת אנרגיה שם + מחזור של קוA
קטואצדוזיס
רמות גבוהותשל גופי קטו בדם, ירידה בpH. קורה ברעב או בסוכרת
ברעב: גלוקגון- גלוקונאוגנזה בכבד- שימוש בתוצרי הביניים של קרבס- ניצול אצטיל קוA ליצירת גופי קטו
בסוכרת: אין אינסולין- אין יצירת ח”ש- פחות מלוניל קוA- הרבה חמצון ח”ש+ גלוקונאוגנזה, ניצול מעגל קרבס- ניצול אצטיל קוA ליצירת גופי קטו
תפקידים של ליפידים
ממברנה פיגמנטים- רטינל, קרוטן קו-אנזימים- ויטמין K דטרגנטים- מלחי מרה הורמונים- כולסטרול- הורמוני מין, ויטמין D מולקולות סיגנאל- איקוזונאידים, פרוסטגלנדינים, פוספטידיל אינוזיטול טרנספורט- דוליכול עיגון חלבונים- פרניל
Malonyl CoA
אצטיל קוA משופעל
תוצר השלב הראשון והמבוקר בביוסינתזת ח”ש- שהופך אצטיל קוA למלוניל קוA ע”י אצטיל קוA קרבוקסילאז.
מעכב חמצון ח”ש (CAT1).
אצטיל קוA קרבוקסילאז ACC
ממיר אצטיל קוA למלוניל קוA.
3 שרשראות בחיידקים, שרשרת אחת בבע”ח.
מכיל ביוטין שקשור קוולנטית לאפסילון-אמין של ליזין
קבוצה קרבוקסילית עוברת מביקרבונט לביוטין (דורש ATP), ובהמשך עוברת לאצטיל קוA וממירה אותו למלוניל קוA
בקרה בבע”ח:
אלוסטרי: ציטרט מאקטב, ח. פלמטית מעכבת
הורמונלי: עיכוב- גלוקגון/אפינפרים- PKA- זרחון ACC- פירוק למונומרים. אקטוב: אינסולין- הסרת זרחון- התארגנות בסיב
Fatty Acid Synthase
מייצר ח”ש ממלוניל קוA
חיידקים: FAS2, 7 חלבונים מסיסים בציטוזול, התוצרים חופשיים גם הם. חולייתנים: FAS1, שרשרת אחת עם 7 אתרים פעילים, פעיל כהומודימר, תוצר יחיד - חומצה פלמטית. שאר תוצרי הביניים קשורים לאנזים בקשרים תיו-אסתריים
אתרים:
אתר APC- זנב ארוך, נקשר למלוניל דרך S של ח. פנטטונית
אתר KS- זנב קצר, נקשר לאצטיל דרך S של ציסטאין
תהליך וסדר הריאקציות בביוסינתזה של ח”ש
יצירת ח”ש ממלוניל קוA + אצטיל
קוA אחד.
מתרחש בציטוזול
סדר הריאקציות: דחיסה חיזור דה-הידרציה חיזור
דוג: ליצירת חומצה פלמטית, התהליך יחזור 7 פעמים, ינצל אצטיל קוA, 7 מלוניל קוA ו14 NADPH. התוצרים יהיו חומצה פלמטית, 7 פד”ח, 8 קוA, 14 NADH ו6 מים (המים האחרון מנוצל לסוף התהליך)
מקורות לNADPH ציטוזולי
בכבד ורקמת שומן:
האנזים המאלי (מלאט לפירובט), מעגל פנטוזות
50%-50%