טיפול בחולה עם צנתר בכלי דם

Question 1

?IV מתי ניתן טיפול נוזלים

Answer 1

טיפול נוזלים נדרש כאשר IV
מטופלים אינם מסוגלים לצרוך
מספיק מזון ונוזלים דרך הפה.

Question 2

?על מה האחות אחראית בתחליפי נוזלים דרך הוריד

Answer 2

האחות אחראית על מתן
ותחזוקת הטיפול התוך ורידי
ועל הדרכת המטופל לגבי
.המשך טיפול ביתי

Question 3

?האם תחליפי נוזלים דרך הוריד היא שיטה יעילה

Answer 3

כן

Question 4

?למה תחליפי נוזלים דרך הוריד קיימים

Answer 4

זוהי שיטה יעילה לאספקת
נוזלים ישירות לחלל
האינטרווסקולרי ולהשלמת חסר
.באלקטרוליטים

Question 5

?IV כיצד ניתן לסווג טיפול

Answer 5

כ- איזוטוני, היפוטוני או היפרטוני
:או גם לפי מטרתם
תמיסות להזנה מכילות צורה כלשהי של פחמימות )למשל דקסטרוז, גלוקוז( ומים. מסייעות במניעת
התייבשות אך אינן מספקות מספיק קלוריות לקידום ריפוי פצעים, עלייה במשקל וכו’.
•
השלמת נפח נוזלים ופחמימות )לקלוריות ואנרגיה(. לדוגמא, 1 ליטר דקסטרוז 5% מספק 170 קלוריות.

Question 6

?מה תמיסות עם אלקטרוליטים מכילות

Answer 6

תמיסות עם אלקטרוליטים מכילות ריכוזים שונים של קטיונים .ואניונים

Question 7

?איזה סוגי תמיסות נפוצות יש

Answer 7

תמיסת מלח - נתרן כלוריד 0.9%
o
תמיסת רינג’ר -מכילה נתרן, כלוריד, אשלגן וסידן
o
תמיסת רינגר לקטט - מכילה נתרן, כלוריד, אשלגן, סידן ולקטט. הלקטט מיוצר בכבד
כדי ליצור ביקרבונט.
o
Ringer lactated הוא פתרון בסיסי לטיפול בחמצת מטבולית.
תמיסות מחמצות ניתנות כנגד אלקלוזיס מטבולית הן- 5% דקסטרוז בתמיסה של 0.45%
נתרן כלורי ו - 0.9% תמיסת נתרן כלורי.

Question 8

?האם תמיסת מלח היא היפרטונית איזוטונית או היפוטונית

Answer 8

תמיסת מי מלח היא איזוטונית

Question 9

?אתר הכנסת עירוי ורידי משתנה בהתאם למה

Answer 9

גיל המטופל
•
משך הזמן בו העירוי יפעל
•
סוג התמיסה שתינתן
•
מצב הורידים

Question 10

?באיזה מקום נעדיף להחדיר עירוי וירידי פריפרי אצל מבוגרים

Answer 10

אצל מבוגרים, לרוב ההעדפה לוורידים בזרוע/האמה. אובדן רקמות תת עוריות, דילול העור והורידים
השבריריים אצל המבוגר יכולים להוות אתגר עבור האחות בעת החדרת העירוי.

Question 11

?באיזה מקום נעדיף להחדיר עירוי ורידי פריפרי אצל תינוקות

Answer 11

אצל תינוקות משתמשים לעתים קרובות בוורידים בקרקפת ובגב כף הרגל.

Question 12

?מהם הורידים השכיחים למתן נוזלים

Answer 12

Cephalic vein
Metacarpal vein
הם הורידים שנמצאים בגב כף היד

Question 13

באיזה וריד יש למטופל חופש תנועה גדול יותר לפעילות כמו אכילה?

Answer 13

ורידי האולנה והרדיוס

Question 14

Basilic, Medial cubital, Cephalic veins למה משמשים הורידים האלו?

Answer 14

ורידי האולנה
נשמרים בד”כ לצורך לקיחת דם, הזרקת בולוס של
תרופות, וכאתרי כניסה לצנתר מרכזי.
המידיאל קיוביטל זה הכי נפוץ שממנו לוקחים דם באולנה

Question 15

?במה תלוי סוג הצנתר שיוחדר

Answer 15

סוג הצנתר שיוחדר תלוי בצורך לשמו נדרש העירוי- הטיפול שנקבע ואורכו, שלמות כלי הדם, העדפת המטופל
והיכולת והמשאבים הזמינים לטיפול בהתקן .

Question 16

?מה זה וונפלון ולכמה זמן הוא מספיק

Answer 16

.לרוב לטיפול של עד שבוע

זה הצנתר שכולנו מכירים והוא מאוד נפוץ כמו לדוגמה: במד”א .משתמשים בו הרבה

Question 17

?butterfly לכמה זמן מתאימה בדיקת

Answer 17

🦋 לרוב לשימוש קצר טווח של
פחות מיממה או מנה חד
.פעמית

Question 18

?peripherally inserted central venous PICC מהו

Answer 18

Cזהו צנתר ורידי מרכזי המוחדר מוריד
קצה הקטטר (Cefalic, Basilic vein) היקפי
 צנתרים אלה .superior vena cava -מונח ב
משמשים לרוב לטיפול לטווח ארוך גם להמשך
.טיפול בבית

Question 19

?central venous access device (CVAD) מהו

Answer 19

טיפול תוך ורידי ממושך
parenteral - הזנה
(- מקבל תרופות הפוגעות בכלי דם (למשל, כימותרפיה
CVAD קצה הצנתר 
צריך להיות בשליש התחתון של ה- vena cava
העולה מעל העלייה הימנית.

Question 20

?central venous access device (CVAD) כיצד ניתן להכניס

Answer 20

ניתן להכניס ליד מיטת המטופל או, לצורך גישה לטווח הארוך, יוחדרו בניתוח.

Question 21

?central venous access device (CVAD) איזה סיכון קיים ב

Answer 21

קיים

סיכון גדול לסיבוכים: pneumothorax/ Hemothoraxניקוב לבבי, פקקת וזיהום

Question 22

central venous access device (CVAD) איזה אומדן צריך להיות לאחר הכנסת ה?

Answer 22

אומדן תכוף של המטופל לאחר ההכנסה כולל- סימנים ותסמינים של קוצר נשימה,
כאבים בחזה, שיעול, יתר לחץ דם, טכיקרדיה וחרדה

Question 23

?Implanted vascular access devices (IVADs) למי ניתן

Answer 23

למטופלים הסובלים ממחלה כרונית וזקוקים לטיפול ארוך טווח
(למשל תרופות לסירוגין כמו כימותרפיה, תזונה פראנטרלית ודגימות דם
תכופות). מכשיר זה נועד לספק גישה חוזרת ונשנית אל הוריד
המרכזי .

Question 24

?Implanted vascular access devices (IVADs) איך מתבצע ה

Answer 24

בעזרת הרדמה מקומית, מתבצע בניתוח כיס תת
עורי קטן מתחת לעור, בד”כ על החזה הקדמי בסמוך לעצם
הבריח. הקצה הדיסטלי של הצנתר ממוקם בתוך הווריד התת
בריחי subclavianאו הוריד הג’גולרי יש לנקוט אמצעי
.זהירות מיוחדים להבטיח אספסיס

Question 25

?מה יש לתעד לאחר הכנסת וריד מרכזי במטופל

Answer 25

לאחר ההכנסה יש לתעד:
✓ תאריך ההכנסה
✓ אתר ההכנסה
✓סוג וגודל הצנתר
✓מיקום קצה הצנתר (מאומת באמצעות רנטגן).
אין להשתמש בעירוי זה עד לווידוא מיקום על ידי צילום רנטגן

Question 26

?איזה טיפול יש לעשות באתר ההחדרה

Answer 26

טכניקה אספטית קפדנית כולל שימוש בכפפות סטריליות בעת הטיפול בטיפול ב- ,CVADוהכנת שדה סטרילי עם כל הציוד
הנדרש להחלפה.
• תדירות החלפת הקיבוע תלויה בסוג החבישה:
חבישה שקופה- כל 7ימים (מאפשרת לעשות אומדן על אתר ההחדרה), במידה והמקום יבש ללא הפרשות.
חבישת גזה אטומה- החלפה כל 48שעות. ( לא ניתן לאמוד את אתר ההחדרה)
• יש להחליף כל סוג של חבישה כאשר הן רופפות או מלוכלכות.
• האומדן כולל: אדמומיות, נפיחות, הפרשות. יש לתעד ולדווח.
• יש לחטא את העור סביב האתר בתמיסת כלורהקסידין, תוך שימוש בתנועה קדימה ואחורה למשך 30שניות לפחות .אפשר
לאתר להתייבש באוויר.
• הדבקת הקיבוע החדש

Question 27

?איזה טיפול יש לעשות בקטטר

Answer 27

החלף את מכסה הצנתר- הפקק כמצוין בנוהל. הוא יכול להוות מקור לזיהום. הוכח חיטוי
של 15שניות של פתח הפקק מונע כניסת מיקרואורגניזם .כמו כן, קיימים פקקים -
שסתומי גישה חד-פעמיים המכילים אלכוהול ומגנים בפני זיהומים

שטיפת הצנתר ע”י תמיסת סליין או עם הפרין. תלוי בנוהל המקומי ובהוראה הרפואית. מינון ההפרין יהיה
הנמוך ביותר הנדרש על מנת למנוע קרישה במערכת.
• יש לשטוף את הקטטר לפני ואחרי כל מנה של תרופות. השטיפה הראשונה מטרתה לוודא צנתר פתוח,
ולאחר מתן התרופה- להבטיח שהמינון המלא נכנס לזרם הדם ולמנוע מגע בין תרופות לא תואמות.
• השתמש במזרק של 10מ”ל כדי לשטוף את הקטטר. אין להפעיל כוח אם יש התנגדות.
• לאחר השטיפה- סגירת הצנתר עם פקק אל חזור ונעילה על קלמפ. (חזרת דם לצנתר מעלה סיכון לזיהום)

אין למדוד לחץ דם בזרוע בו מותקן PICC LINE
• אין צורך להגביל את הפעילות, אך אין להרטיב את הזרוע במים. מקלחת מותרת אם האתר
והצנתר מכוסים עם חבישה אטימה
• לגבי PORTמרכזי המושתל תת עורי- אין מגבלות בפעילות, אך יש סכנת התנתקות של הפורט או
של הצנתר.
• הסימנים ליציאה של הצנתר: כאבים בצוואר או באוזן בצד הפגוע, צליל של גרגור , פלפיטציות
(הלמות לב)
• הסימנים ליציאה של הפורט: תנועה חופשית של הפורט, נפיחות או קושי בגישה אליו

Question 28

?איזה גדלים של שקיות נוזלים יש

Answer 28

(יש גדלים שונים ( 500 ,250 ,100או 1,000מ”ל

Question 29

?למה השקיות היותר קטנות משמשות לרוב

Answer 29

למיהול תרופות.

Question 30

?מה חשוב לדעת על שקיות נוזלים

Answer 30

יתכן שיהיה צורך להשתמש בבקבוקי זכוכית אם
התרופות אינן מתאימות לפלסטיק.
• חשוב שהשקית תהיה סטרילית ובמצב טוב. עכירות
היא עדות לכך שאינה בתוקף או יש דליפה… . בדוק
תמיד את תאריך התפוגה

Question 31

?Infusion Administration Sets מה זה

Answer 31

ערכות אינפוזיה מורכבות מדוקרן הכניסה, תא טפטוף, שסתום
רולר, צינורית ומגן מעל המחבר לעירוי עצמו שבוריד.
➢דוקרן ההכנסה נשמר סטרילי ומוחדר לשקית התמיסה כאשר הציוד
מוכן לתפעול.
➢תא הטפטוף מאפשר העברת כמות נוזל רצויה(.סט גדול – 10-20
טיפות ב מ”ל, סט קטן- 60טיפות ב מ”ל.)
➢ ערכות עירוי רבות כוללות פילטר ללכידת אוויר, חלקיקים
ומיקרובים.
➢ברוב הסטים יש יציאת הזרקה משנית אחת או יותר לשם הוספת
תרופות לעירוי

Question 32

?בהתחלת עירוי האם ההוראה היא של רופא או אחות

Answer 32

אמנם ההוראה להתחלת עירוי היא של רופא אך האחות מבצעת לרוב את פעולת
ההכנסה, מנטרת ושומרת על תפקוד העירוי עצמו והקיבוע.
זה נכון לא רק בבתי חולים ובמוסדות סיעוד אלא גם בקהילה כמו- מרפאות ובתי
המטופלים

Question 33

?מה יש לקבוע לפני תחילת עירוי

Answer 33

לפני תחילת עירוי יש לקבוע:
• סוג וכמות התמיסה
• מינון התרופה שיש להוסיף שיש להוסיף לתמיסה
• קצב הזרימה או זמן סיום העירוי.
אם התמיסות מוכנות ע”י בית המרקחת, על האחות לוודא כי התמיסה המסופקת תואמת בדיוק
את מה שהוזמן.
• הבנת המטרה לעירוי חשובה לא פחות מביצוע אומדן למטופל

Question 34

?מהם שלבי הפעולה להכנסת עירוי והתחלת מתן נוזלים

Answer 34

:שלבים ראשוניים
1. הצגת עצמית וזיהוי המטופל
2. הסבר למטופל: על הפעולה, מדוע זה הכרחי, איך יכול להשתתף ולכמה זמן יידרש העירוי. יכולה להיגרם אי
נוחות בהתחלה אך לאחר מכן אין כאב,
3. תנוחה נוחה למטופל וחשיפת האיבר אליו יוכנס העירוי.
4. וודא שאפשר להסיר את בגדיו/חלוק של המטופל מעל מערכת העירוי והמכשור.
5. הכנת תמיסה וסט העירוי עם התרופה כולל מדבקה עם הפרטים.
6. החדרת עירוי סמוך לזמן התחלת הטיפול

הכנת הציוד-התמיסה, הסט ועמוד העירוי. החלקת מהדק הצינורית עד
שהוא נמצא ממש מתחת לתא הטפטוף כדי להקל על הגישה אליו. וסגירתו.
לשמירה על סטריליות יש להשאיר את קצות הצינור מכוסים במכסי
הפלסטיק עד תחילת העירוי.
חשיפת אתר ההחדרה וחיבור הסט אל שקית העירוי . תלית שקית העירוי
בגובה של כמטר מעל ראש המטופל בכדי לאפשר לכוח המשיכה להתגבר
על הלחץ הורידי ולהקל על זרימת התמיסה לווריד.
מילוי חלקי של תא הטפטוף בתמיסה. (בכדי למנוע מעבר של אוויר במורד
הצינור.

שחרור המהדק ושטיפת הסט להוצאת אוויר ובועות. הקש על הצינור בעזרת האצבעות כדי
לעזור לבועות לנוע. (בועות אוויר קטנות מ- 0.5מ”ל בדרך כלל אינן גורמות לבעיה)
אם משתמשים במשאבה אלקטרונית לבקרת עירוי, (סופר טיפות) יש להרכיב את הסט
בהתאם למכשיר ולקבוע קצב הזלפה.
הגיינת ידיים חוזרת והכנה לקראת החדרת העירוי לוריד. עדיף להשתמש בזרוע הלא-
דומיננטית של המטופל. הווריד צריך להיות נמוש ועדיף לא במפרק שמתקפל, יתכן שהוא אינו
נראה במיוחד בקרב מטופל עם עור כהה.
באזור שעיר הגילוח אינו מומלץ כיון שמגביר את הסיכון לזיהום.
הנח מגבת או מגן מתחת לגפה כדי להגן על מצעים

Question 35

?כיצד נרחיב ונבליט את הורידים

Answer 35

יש למקם את הגפה נמוך מגובה הלב. זה מקל על
הכנסת המחט כראוי.
• חסימה ורידית 15-20ס”מ מעל אתר ההחדרה

Question 36

מה הרציונל בחסימה ורידית?

Answer 36

צריך להיות חזק מספיק בכדי להפריע

לזרימה ורידית אך לא לזרימת העורקים

Question 37

?כיצד נדע שזרימת העורקים בסדר

Answer 37

אם ניתן

.לחוש דופק רדיאלי, זרימת העורקים לא מופרעת

Question 38

למה מומלץ לשים חוסם וורידים?

Answer 38

לגרום לווריד להתמלא שלא תהיה בו זרימה ואז יותר קל לנו ככה לקחת דם.

Question 39

?אצל קשישים מאוד קשה למצוא את הוריד אז מה נעשה

Answer 39

א. לעסות את הווריד הדיסטלי לאתר ההחדרה ובכיוון של זרימה
ורידית לכיוון הלב. פעולה זו עוזרת למלא את הווריד.
ב. עודדו את המטופל לקפוץ את האגרוף. התכווצות השרירים דוחסת
את הוורידים הדיסטליים, דוחפת דם לאורך הוורידים ומרחיבה אותם.
ג. הקש קלות על הווריד בקצות אצבעותיך. הקשה עשויה להרחיב את
.הווריד

Question 40

?מה נעשה אם כל מה שעשינו להרחבת הווריד לא עובדים

Answer 40

אם הצעדים הקודמים לא מצליחים להרחיב את הווריד כך שניתן להרגיש אותו, הסר את
החוסם עטוף את הגפה במגבת חמה למשך 10עד 15דקות. הרציונל: החום מרחיב את
כלי הדם השטחיים וגורם להתמלאותם.
• צמצום ככל האפשר את כאב ההחדרה. ניתן להשתמש במשחות משכך כאבים (למשל
אמלה 30דקות לפני הפעולה.)עטית כפפות נקיות וחיטוי אתר ההחדרה בעזרת ספוגית חיטוי (כלורקסידין או אלכוהול)
במשך 30שניות
יש לאפשר לאתר להתייבש לחלוטין באוויר לפני הכנסת הצנתר.
ביד הלא דומיננטית מתח את העור באזור ההחדרה. זה מייצב את הוריד מסייע להכנסת
המחט, ומפחית כאב.
החזקת המחט 15-30מעלות לווריד, כאשר פתח המחט כלפי מעלה.
חשוב לשמור על טכניקת הכנסה איטית ויציבה

Question 41

?מה הרציונל בעטיית הגפה במגבת חמה למשך 10-15 דקות

Answer 41

החום מרחיב את

כלי הדם השטחיים וגורם להתמלאותם

Question 42

?מה קורה ברגע שיופיע דם

Answer 42

ברגע שמופיע דם בחלל המחט, הורד את הזווית עד
שהיא כמעט מקבילה לעור, וקדם את המחט פנימה
בערך 0.5עד 1ס”מ.
יש להמשיך ולקדם את הקטטר השקוף (שמעל המחט)
אל תוך הוריד תוך החזקה יציבה של כל המכלול.
אם אין חזרת דם, יש לנסות להפנות את הקטטר לכיוון
הווריד. אם הקטטר נשלף אפילו מעט, יש לזרוק ולקחת
חדש

שחרר את החסם. הפעילו לחץ על הוריד בקרבה
לקטטר בכדי למנוע דליפת דם (הסט עדיין לא
מחובר.)
• במידה ומחברים נוזלים- הסר את מכסה המגן
מהקצה הדיסטלי של הסט והחזק אותו מוכן לחיבור
לקטטר, תוך שמירה על סטריליות הקצה.
• במידה וסט הנוזלים עדיין לא מוכן, סגור עם פקק
ושטוף את העירוי עם סליין מיד על מנת למנוע
סתימה של העירוי (דם קרוש)

Question 43

?מה על האחות לעשות בקטטר שנשלף

Answer 43

אם הקטטר נשלף אפילו מעט, יש לזרוק ולקחת
חדש.
צנתר שהוסר מהעור נחשב מזוהם ולא ניתן לעשות בו שימוש .חוזר

Question 44

?מה נעשה בווריד מפוצץ

Answer 44

אם דם מתחיל לזרום מהוריד לרקמות בזמן הכנסת הקטטר ויוצר
המטומה, ההחדרה לא צלחה. מכנים זאת וריד מנופח/מפוצץ.
שחרר מייד את חוסם הוריד והסר את המחט, תוך הפעלת לחץ על
אתר ההחדרה בגזה יבשה.
• נסה הכנסה בזרוע הנגדית במידת האפשר. הנחת החסם בחזרה
על אותה זרוע מעל האתר שלא הצליח עלולה לגרום לדימום.
הצבת ה- IVמתחת לאתר שלא הצליח עלולה לגרום להזלפת
נוזלים לווריד שיש בו כבר נקב גבוה יותר, ולדליפת נוזלים

השלך את הוונפלון ישירות למיכל מחטים.
• יש לוודא שהרקמה לא מתנפחת בזמן השטיפה, אם כן-
זהו סימן לכך שקצה ה- IVנמצא מחוץ לווריד והנוזל
נכנס לרקמות במקום. הביטוי -נפיחות מקומית, קור,
חיוורון ואי נוחות באתר ההכנסה. במקרה כזה יש להסיר
את מחט העירוי

Question 45

?איך ניתן לקבע את העירוי ומה יש לציין אחרי הכנסת העירוי

Answer 45

יש לקבע את העירוי ע”פ הפרוטוקול המקומי ולציין תאריך הכנסה שעה וחתימה

Question 46

?איזה תמיסות איזוטוניות נפוצות יש

Answer 46

Nacl 0.9%
לאקטט רינגרס 5%
היתרון בתמיסות אלו שהן נשארות לאורך זמן בכלי דם ולא ייברחו משם.

Question 47

?איזה תמיסות היפוטוניות יש

Answer 47

0. 45% Nacl

0. 33% Nacl

Question 48

?איזה תמיסות היפרטוניות יש

Answer 48

דקסטרוז 5%

Question 49

?על מה האחות אחראית בפיקוח וויסות עירוי תוך ורידי

Answer 49

היא צריכה לחשב את קצב הזרימה ולווסת את סופר הטיפות.

Question 50

כמה טיפות יש בסט גדול?

Answer 50

10-20

Question 51

כמה טיפות יש בסט קטן?

Answer 51

60

Question 52

מהם הגורמים המשפיעים על קצב הזרימה?

Answer 52

1. מיקום האמה
2. גובה השקית
3. מצב הצינוריות
4. דליפה של נוזלים
5. יחס בין גודל המחט לווריד

Question 53

על מה אחראית המכונה בטיפול נמרץ?

Answer 53

וויסות וקצב העירוי
התראה על בעיה או זליפה
(בכל זאת האחות אחראית לבצע אומדן של העירוי)

Question 54

מהם שלבי המעקב לאחר העירוי?

Answer 54

מטרות:

1. שמירת קצב זרימה תקין
2. מניעת סיבוכים

אומדן:

1. בדיקת מקום העירוי
2. בדיקת סוג הנוזל
3. תגובת המטופל

תכנון:

1. לבדוק היסטוריה של עירויים של המטופל
2. לקבוע את סוג התמיסה שמתאימה
3. לחשב את הקצב ההזלפה המתאים

ביצוע:

1. חיבור התמיסה המתאימה
2. אומדן דליפה
3. אומדן דלקת (בדיקה של: אודם מקומי, נפיחות)
4. הדרכת המטופל למניעת סיבוכים

Question 55

?איזה סיבוכים קיימים בטיפול תוך ורידי

Answer 55

1. טראומה באתר ההחדרה
2. פילטרציה- עירוי לא ממוקם בווריד, התנקות המחט או בעיית מכשור טכנית.
3. דליפה- אקסטרויזציה, התרופה עוברת לרקמות התת עוריות ויכולה להזיק.

Question 56

איך למנוע סיבוכים תוך ורידים?

Answer 56

1. בחירת וריד נכון
2. בחירת גודל צנתר מתאים- עדיף כמה שיותר קטן
3. בדיקת אוסמולליות של התמיסה.
4. שימוש בקיבוע טוב על מנת לייצב את העירוי
5. לעשות אומדן למקום ההחדרה.

Question 57

מה זה פלביטיס ומה הם שלושת הסוגים?

Answer 57

פלביטיס- דלקת בווריד

1. פלביטיס מכאנית- אין התאמה בין גודל הצנתר לווריד
2. פלביטיס כימי- הוריד נהיה דלקתי מתרופה/תמיסה מסוימת.
3. פלביטיס חיידקי- כתוצאה מזיהום חיידקי

Question 58

מתי צריך להחליף שקית עירוי ואת המחט של העירוי?

Answer 58

שקית- כל 24 שעות, אבל אם היא נעשית עכורה אז לפני.

מחט- כל 96 שעות.