חרדות ופוביות Flashcards
ההבדל בין פחד לחרדה
תגובה לסכנה בעתיד (חרדה) לעומת סכנה מיידית (פחד).
התקף פניקה הוא תגובת פחד (נכון/ לא נכון)
נכון, תגובת פחד אך ללא גירוי ממשי
גורמים לפוביה ספציפית (ביולוגיים ופסיכולוגיים)
גורמים סיבתיים פסיכולוגיים:
הפסיכואנליטית - פוביות מייצגות הגנה מפני חרדה שנובעת מדחפים מודחקים מהאיד. היות ש”הכרה” בדחף המודחק של האיד מסוכנת מדי, החרדה מותקת ממנו אל אובייקט או מצב בעל קשר סמלי.
התנהגות נלמדת – התניה קלאסית או צפייה מלמידה לגירויים שקודם לכן היו ניטרליים כאשר מזווגים אותם עם אירועים טראומטיים או כואבים. על פי עקרונות ההתניה הקלאסית. לעיתים עוברים הכללה למצבים נוספים.
מוכנות ללמידה (אבולוציונית) - בני אדם נוטים לפתח פוביות מנחשים, ממים, מגבהים כי ההיסטוריה האבולוציונית שלנו השפיעה על סוגי הגירויים שאנו נוטים לפתח פחד מפניהם.
גורמים סיבתיים ביולוגיים - משתנים גנטיים ומשתני מזג משפיעים על מהירות ההתניה לפחד ועל עוצמתה. לדוגמא: אלל S נמצא קשור גנטית לנטייה לנוירוטיות. מחקרי תאומים מצאו התאמה בפיתוח פוביות.
פוביה ספציפית נפוצה יותר אצל נשים (נכון/לא נכון)
נכון
לאיבחון פוביה ספציפית צריך תסמינים פעילים חודש (נכון/ לא נכון)
לא נכון, חצי שנה
הטיפול היעיל ביותר לפוביה ספציפית:
טיפול חשיפה (היעיל ביותר) - חשיפה מבוקרת והדרגתית לגירוי או למצבים הפוביים. עד שעוצמת הפחד דועכת.
גורמים לחרדה חברתית
:
כהתנהגות נלמדת – התניה קלאסית ישירה או עקיפה, כגון חוויה אישית של מה שנתפס כתבוסה או כהשפלה
פוביה ופחדים חברתיים בהקשר אבולוציוני - כתוצר לוואי של היררכיות שליטה —ופרט מובס מפגין בדרך כלל פחד והתנהגות כנועה אך רק לעיתים רחוקות מנסה להימלט מהסיטואציה לחלוטין – בדומה לסובלים מהפרעה זאת.
תפיסות של אי־יכולת לשלוט ולנבא - חשיפה לאירועים מעוררי עקה ללא יכולת שליטה או צפייה מראש ומובילות להתנהגות כנועה ולא אסרטיבית המאפיינות אנשים חרדים או שסובלים (גם אצל בע”ח).
הטיות קוגניטיביות (בק) – נטייה שאחרים ידחו או יעריכו אותם באופן שלילי. מצב זה מוביל לתחושת פגיעות בנוכחות בני אדם אחרים הנתפסים בעיניהם כאיום. בנוסף, פירוש של מידע חברתי לא ברור באורח שלילי (למשל כאשר מישהו מחייך אליך האם הוא מחבב אותך או שמא הוא חושב שאתה טיפש?).
עכבה התנהגותית – משתנה מזג החולק מאפיינים משותפים עם נוירוטיות ומופנמות. תינוקות עם עכבה התנהגותית, שכל גירוי בלתי מוכר גורם להם מצוקה מיידית והם גם ביישנים ונמנעים מקשר, סביר יותר שיפתחו פחד במהלך הילדות ושיהיו בסיכון מוגבר לפתח פוביה חברתית בשנות התבגרות.
לטיפול בפוביה חרדתית אפשר להשתמש בתרופות נוגדות דיכאון (נכון/לא נכון)
נכון, ב- SSRI
מאפייני DSM להפרעת פניקה
- בזמן התקף: דופק לא סדיר, רעד/צמרמורת, כאבים בחזה, סחרחורת/חוסר-יציבות, תחושת חום/קור. לפעמים גם אובדן תחושת מציאות או ניתוק מן העצמי ובנוסף פחד מאיבוד שליטה/שפיות או מוות.
- לאחר ההתקף: דאגה מהתקפים נוספים ושינוי התנהגותי לא מסתגל בעקבות זאת (מניעה ממצבים מסויימים וכו’).
- חודש לפחות ל- 2 המצבים ביחד
גורמים ביולוגיים בהפרעת פניקה:
האמיגדלה והאתר הכחול - גריית הגרעין המרכזי של האמיגדלה מגרה את האתר הכחול וכן את התגובות האוטונומיות, הנוירואנדוקריניות וההתנהגותיות האחרות שמופיעות בהתקפי פאניקה. וההיפוקמפוס מחולל חרדה מותנית בהמשך.
הנוירוטרנסמיטר המעכב GABA - מעורב בחרדת הציפייה להתקף חוזר, ידוע כמעכב חרדה ונמצא כי רמתו נמוכה במידה חריגה בחלקים מסוימים של הקורטקס אצל אנשים עם הפרעת פאניקה.
גורמים פסיכולוגיים בהפרעת פניקה
תיאוריה קוגניטיבית של פאניקה - אנשים הלוקים בהפרעה זו רגישים מאוד לתחושות גופניות ונותנים להם את הפרשנות הקודרת ביותר האפשרית. לדוגמה, אדם המפתח הפרעת פאניקה עשוי להרגיש שליבו פועם במהירות ולהסיק מכך שהוא לוקה בהתקף לב, מחשבות מפחידות אלה עשויות לגרום להופעת תסמיני חרדה גופניים רבים נוספים ואלה מלבים את המחשבות הנוראיות, וכך נוצר מעגל קסמים ששיאו בהתקף פאניקה.
תיאוריית הלמידה - אותות פנימיים (דפיקות לב), שבהתחלה ניטרליים, באמצעות תהליך של התניה פנימית או התניה חיצונית, גורמת לחרדה להיות מותנית התניה פנימית בגירויים אלה, וככל שעוצמת התקף חזקה יותר כך תהיה ההתניה עמידה יותר.
התקפי פניקה ליליים מתרחשים בזמן:
- שנת REM
2.בין שלב 2- ל3 - התקפי פניקה לא יכולים להתרחש בשינה
- בשלב 1
2.בין שלב 2- ל3
להפרעת אגרופוביה צריך 6 חודשים של תסמינים פעילים
- הפחדים לרוב תמידיים ונמשכים 6 חודשים או יותר.
טיפולים להפרעות פניקה ואגרופוביה
טיפול התנהגותי וטיפול קוגניטיבי־התנהגותי - במקרה של אגרופוביה, ישנה חשיפה ממושכת למצבים מפחידים, בדומה לטיפול בפוביות ספציפיות וחברתיות, הרעיון הוא לגרום למטופלים ללמוד שאין סיבה לפחד,
להתקפי פניקה ספציפית:
חשיפה פנימית - חשיפה ממושכת לתחושות הפנימיות עד שהפחד מהן ידעך (מבקשים מהמטופלים לבצע תרגילים שונים שמביאים לתחושות פנימיות כמו’ להסתובב במהירות בכיסא, לרוץ במקום וכו’) ולהיצמד לאותן תחושות.
טיפול לשליטה בפאניקה - מכוון הן להימנעות אגורפובית והן להתקפי פאניקה. המטופלים מקבלים הסבר על טבען של ההפרעות ועל כך זה מידה בה היכולת לחוות את שתיהן היא הסתגלותית. בחלקו השני של הטיפול מלמדים את המטופלים עם הפרעת הפאניקה לשלוט בנשימתם. בשלב השלישי המטופלים לומדים על טעויות החשיבה שבעלי הפרעת פאניקה נוטים לעשות וגם לומדים לנתח מחדש את המחשבות האוטומטיות שלהם. מביא לתוצאות טובות יותר מאשר חשיפה בלבד!
הטיפול היעיל ביותר להפרעות פניקה
טיפול לשליטה בפאניקה