הרשות השופטת

Question 1

הרשות השופטת- בתי המשפט

Answer 1

מערכת בתי המשפט (שלום, מחוזי, עליון) המכריעה בסכסוכים בין האזרחים לבין עצמן ובינם לבין רשויות השלטון.
בודקת האם פעולותיהם פעולותיהם של האזרחים ושל הרשויות נעשות בהתאם לחוק (היא המוסמכת לפרש את החוק).
מפקחת על חוקיות הפעולות של הרשות המבצעת.
בהתאם לפסיקת בית המשפט בסמכותו לפקח על הרשות המחוקקת על ידי ביקורת שיפוטית בהתאם לחוקי היסוד. נושא זה שנוי במחלוקת ציבורית.

Question 2

אי התלות של הרשות השופטת

Answer 2

הרשות השופטת עצמאית החלטותיה השיפוטיות.
במטרה להבטיח מימוש הזכות להליך הוגן, עקרון שלטון החוק ושמירה על אמון הציבור במערכת המשפט.
עקרון זה מובטח באמצעות מספר כללים:
1) מרות החוק- השופטים כפופים אך ורק לחוק ופוסקים לפיו
2) תנאי העסקת השופטים- שכר השופטים גבוה ונקבע על ידי ועדת הכספים של הכנסת
3) משך כהונת שופט הוא עד גיל הפרישה (70)
4) אסור לשופט לשמש בכל תפקיד פוליטי
5) הדחת שופט נעשית בגין עבירות חמורות ולא בגין תוכן פסקי הדין שלו
6) חסינות השופטים- חסינות מפני אחריות אזרחית בגין הכרעות שיפוטיות ומפני חקירה פלילית (ללא אישור היועמ’‘ש)

Question 3

משפט פלילי

Answer 3

עוסק בעבירות על החוק הפוגעות בשלום הציבור בסדר החברתי או בביטחון המדינה (שהמחוקק בחר להטיל עונש על העוברים עליהן).
המשפט מברר האם מגיע עונש וקובע מהו על פי הנסיבות.
המדינה היא התובעת והנאשם הוא אדם או תאגיד.
הענישה במשפט הפלילי יכולה להיות מאסר (או עונש מוות במקרים נדירים) או קנס.

Question 4

משפט אזרחי

Answer 4

עוסק בסכסוכים שבין אדם לחברו.
המשפט מכריע בסכסוך בין הצדדים על פי החוק והראיות.
התובע הוא אדם או תאגיד (לרבות המדינה או רשות מקומית) והנתבע הוא אדם או תאגיד.
במשפט אזרחי אין ענישה ובסופו מתקבלת החלטה על חיוב כספי של המפסיד או הוראה אחרת לביצוע.

Question 5

בית משפט השלום

Answer 5

נמצא בכל עיר בינונית או גדולה(30 בכל הארץ).
עוסק במשפטים אזרחיים ובעבירות פליליות בסדר גודל נמוך יחסית.

Question 6

בית משפט מחוזי

Answer 6

נמצא בשש ערים בארץ.
עוסק במשפטים אזרחיים על סכומים גדולים/עבירות כבדות (פשע).
בית המשפט המחוזי מהווה סמכות לערעור על החלטות בימ’‘ש השלום ומהווה גם בימ’‘ש לעניינים מנהליים.

Question 7

בית המשפט העליון

Answer 7

יושב בירושלים ומהווה סמכות ערעור עליונה על החלטות בימ’‘ש מחוזי.
פסיקה בבית המשפט העליון נחשבת לתקדים מחייב לערכאות נמוכות יותר.
מתפקד גם כבג’‘ץ בו האזרח תובע את המדינה על עוול שנעשה לו.

Question 8

בג’‘צ

Answer 8

בית משפט גבוה לצדק (אחד מתפקידיו של בית המשפט העליון).
מאפשר לכל אדם/ארגון לעתור בקשר להחלטות של החלטות המדינה או גופים ציבוריים אשר לדעתו גורמות לו לעוול או פוגעות בזכויותיו.
משמש ערכאה ראשונה ואחרונה בסוגיות בהן הוא מטפל.
פועל באמצעות צווים שמבטלים החלטות או פעולות של רשויות המדינה:
1)צו על תנאי- צו של בג’‘צ המורה לרשות המשיבה בעתירה להופיע בפני בג’‘צ ולהציג את עמדתה לגבי העתירה.
2)צו ביניים- צו של בג’‘צ למשיבה בעתירה להקפיא את המצב הקיים עד לסיום הדיון בעתירה (ניתן במקרים בהם מדובר בצעדים בלתי הפיכים של הרשויות).
3)צו החלטי- צו הניתן בסיום הדיון בעתירה ומשמעו קבלת העתירה על ידי בג’‘צ, ביטול החלטת הרשות והנחייה כיצד לפעול.

Question 9

ביקורת שיפוטית

Answer 9

ביקורת של מערכת המשפט (בדרך כלל על ידי בג’‘צ) על הרשות המחוקקת ועל הרשות המבצעת.
מתבטאת בישראל מאז המהפכה החוקתית במידה רבה על ידי פסילת חוקים הסותרים חוקי יסוד.
סמכות בית המשפט לביקורת שיפוטית והיקפה הראוי שנויים במחלוקת ציבורית.

Question 10

אקטיביזם שיפוטי

Answer 10

מדיניות מרחיבה של בית המשפט בהתערבותו בפעולות הרשות המבצעת והמחוקקת, באה לידי ביטוי בבחינת סבירות שיקול שיקול הדעת של הממשלה במינויים ובהחלטות שונות ובמהפכה החוקתית.
נתונה בוויכוח ציבורי-ערכי במדינת ישראל.

Question 11

המהפכה החוקתית והוויכוח לגביה (מושג רקע)

Answer 11

ב-1992 נחקקו 2 חוקי היסוד הקשורים לזכויות האדם: כבוד האדם וחירותו, חופש העיסוק.
בפס’‘ד בנק המזרחי (1995) קבע בית המשפט שהסמכות לקבוע האם חוק מסויים פוגע בזכויות אדם ולפיכך בטל עוברות לידיו, שכן הוא מחשיב את אותם חוקי היסוד כחוקה.
לאור זאת נפסלו מאז כ-15 חוקים שנחקקו בכנסת.
סמכות זו של בית המשפט וההיקף הראוי של הפעלתה מצויים בוויכוח ציבורי.