הרשות המבצעת Flashcards
כל החומר על הרשות המבצעת ללמוד בעל פה
הרשות המבצעת- הממשלה
הממשלה היא הרשות המבצעת של המדינה והיא אחראית על קביעת מדיניות ויישומה בכל תחומי החיים במדינה.
בתחום החקיקה הממשלה יוזמת הצעות חוק ממשלתיות, עוסקת בחקיקת משנה של צווים ותקנות, קובעת תקנות לשעת חירום.
לממשלה “סמכות שיורית” לפעול בכל תחום, אלא אם החוק מונע זאת ממנה או מטיל את הסמכות על גורם אחר.
הממשלה מכהנת מכוח אמון הכנסת
תהליך כינון הממשלה (מושג רקע)
כאשר צריך להרכיב ממשלה מטיל הנשיא את המשימה על אחד החברי כנסת (בדרך כלל ראש הסיעה הגדולה).
במידה ולא הצליח תוך 28 יום הוא רשאי להאריך תקופה זו ב-14 יום או להטיל את המשימה על חבר כנסת אחר.
עם השלמת הרכבת הממשלה, ראש הממשלה המיועד מציג את שרי ממשלתו ואת קווי היסוד של הממשלה בפני הכנסת ומקבל את אמונה.
קואליציה צרה-רחבה (מושג רקע)
קואליציה צרה- קואליציה המבוססת על רוב קטן של חברי הכנסת.
קואליציה רחבה- קואליציה המבוססת על רוב גדול יחסית של חברי הכנסת.
ממשלת אחדות לאומית (מושג רקע)/
ממשלה המבוססת על שיתוף פעולה בין המפלגות הגדולות ביוצרות קואליציה רחבה.
מטרתה להבטיח יציבות פוליטית, לפתור מצב של תיקו פוליטי או לחזק את הלגיטימציה של הממשלה בזמני חירום ומשבר.
תפקידי הממשלה
1.קביעת מדיניות ויישומה
2.סמכות שיורית של הממשלה
3.חקיקת משנה
4.תקנות לשעת חירום
תפקידי הממשלה-קביעת מדיניות ויישומה
קביעת מדיניות ויישומה: קבלת החלטות והתווית קווי פעולה בתחומים שונים הנמצאים באחריות משרדי הממשלה.
תפקידי הממשלה-סמכות שיורית של הממשלה
סמכות שיורית של הממשלה: הממשלה מוסמכת לעשות בשם המדינה כל פעולה שאינה מוטלת בחוק על רשות אחרת (זהו חריג לכלל שהרשות המבצעת מוסמכת לפעול רק בתחומים שהוסמכה לעסוק בהם).
אין לפגוע בזכויות אדם מכוח סמכות שיורית, ולעניין זה נחוצה לכן הסמכה מפורשת בחוק.
תפקידי הממשלה-חקיקת משנה
חקיקה הנעשית על ידי הרשות המבצעת/השרים/רשות מקומית (באמצעות: צווים, תקנות, חוקי עזר עירוניים).
נועדה לאפשר ביצוע החוק וקידום מטרותיו על ידי פירוט העקרונות שנקבעו בחקיקה ראשית.
אסור שחקיקת משנה תסתור חקיקה ראשית.
נתונה לפיקוח של ועדות הכנסת.
תפקידי הממשלה-תקנות לשעת חירום
הממשלה מוסמכת להתקין תקנה לשעת חירום לטובת הגנת המדינה, ביטחון הציבור וקיום אספקה ושירותים חיוניים.
ייחודן סכך שאף שהן חקיקת משנה, הן יכולות לגבור על הוראות חוק (למעט חוקים חסינים כמו ח’‘י:כבוד האדם וחירותו, ח’‘י חופש העיסוק וח’‘י: הכנסת). בפועל, מאז הקמת המדינה מוכרז בה על ידי הכנסת מצב חירום (ההכרזה מחודשת אחת לשנה)
אחריות ממשלתית משותפת
כל שר בממשלה נושא באחריות על כל החלטות הממשלה גם אם התנגד להחלטה מסוימת אך נותר בדעת מיעוט.
מתוקף אחריות זו מנוע שר מלמתוח ביקורת על החלטת הממשלה בפומבי או להצביע נגדה בכנסת.
אחריות מיניסטריאלית
לכל שר בממשלה אחריות כלפי הכנסת והממשלה ביחס לנושאים שבתחום משרדו ולפעולות סגל עובדיו, אף אם נעשו שלא בידיעתו.
חובתו של שר לדווח בכנסת על פעולות משרדו, להשיב על שאילתות ועל הצעות לסדר היום הקשורות לתחום משרדו, וכן לתקן בעיות שבתחום משרדו.
האחריות המיניסטריאלית היא ציבורית בלבד ולא משפטית (לעומת אחריות אישית שמוטלת על השר ביחס למעשים או מחדלים שביצע בעצמו)
ועדות שרים (מושג רקע)
הממשלה מסמיכה ועדות שרים קבועות או זמניות לדון בנושאים מסויימים ולקבל החלטות כדי לייעל את פעילותה.
אם שר לא הגיש ערר למליאת הממשלה תוך פרק זמן מסויים ייראו את החלטת הוועדה כהחלטת הממשלה כולה.
בין ועדות השרים הקבועות: וועדת השרים לענייני ביטחון (הקבינט), וועדת השרים לענייני כלכלה, וועדת השרים לענייני חקיקה, וועדת השרים לענייני התיישבות, וועדת השרים לענייני טקסים וסמלים