הלב Flashcards

0
Q

מה סדר מהירות ההולכה של חלקי ההולכה השונים בלב?

A

הכי מהיר - ההולכה בחדרים ע”י היס ופורקינייה
אח”כ - הולכה מ ה SAnode
בסוף הולכה ב AVnode

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
1
Q

סדר ההולכה בלב

A
  1. SAnode
  2. דפנות העליות + מחיצה
  3. AVnode
  4. סיבי היס + ענף שמאלי וימני לחדרים
  5. סיבי פורקינייה
  6. סיבים בקצות החדרים
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
2
Q

למה הקוצב הראשי פועל ראשון?

A

כי בו מהירות דליפת הנתרן הכי מהירה

גם לקוצב המשני ולסיבים יש דליפת נתרן אך הרבה יותר איטית.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
3
Q

למה הגירוי מאט בקוצב המשני

AVnode?

A

בגלל שינוי בכוון תאי הקוצב - כך שיש יותר ממברנות שהגירוי צריך לעבור דרכן.
בנוסף כמות ה
gap junctions
יותר נמוכה בקוצבים מבשאר הסיבים

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
4
Q

מה ההבדל בין
קצב הפעלה
לקצב הולכה?

A

קצב הפעלה = מהירות דליפת הנתרן
קצב ההולכה = מהירות זרימת היונים דרך ה
gap junctions
בין תאי ההולכה

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
5
Q

איך רואים תנועת יונים ב

lead II?

A

אלקטרודה חיובית מחוברת ליד שמאל ושלילית לימין

תנועת יונים חיוביים היא לכוון האלקטרודה החיובית - מעלה את המחט כלפי מעלה

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
6
Q

מה מחט של אקג קוראת?

A

וקטור של תנועת יונים - כלומר כוון ממוצע

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
8
Q

באקג?
מה זה הקו השטוח לפני גל
P

A

דליפת נתרן איטית לקוצב

SAN

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
9
Q

באקג
גל
P

A

דפולריזציה של העליות

הגל זז מהקוצב לדופן עליות ימין ושמאל ולמחיצה.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
9
Q

באקג Q

A

תנועת יונים במחיצה בין החדרים (שלילי בגלל התנועה של הגירוי לתאי השריר)

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
10
Q

באקג
קו שטוח בין
P ל Q

A

מעבר יונים בקוצב ה

AVN - כל כך איטי שאין תזוזה של המחט

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
11
Q

R באקג

A

תנועת יונים לכוון האפקס של הלב

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
12
Q

S ב אקג

A

תנועת יונים בקצוות דופן החדרים

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
13
Q

קו בין
T ל S
באקג

A

אז החדר מתכווץ - יש כל כך הרבה תנועת יונים רק שהם מנטרלים אחד את השני ולא רואים תנועה.
יש איזון בין כניסת יוני סידן ויציאת יוני אשלגן.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
14
Q

גל T

באקג?

A

רפולריזציה של החדרים - יציאה של יוני אשלגן וירידת המתח חזרה.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
15
Q

שלבי הפעילות המכאנית של הלב

A
  1. מילוי פאסיבי של החדר
  2. מילוי אקטיבי של החדר
  3. התכווצות איזוולמית של החדר
  4. הזרקת דם
  5. הרפייה איזוולמית
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
16
Q

מה קורה במילוי פאסיבי של החדר

A

החדר מתחיל ב 60 מ”ל
בשלב זה המסתם המיטרלי פתוח והעליות משמשות “פרוזדור” למעבר דם אל החדרים בלי להתכווץ = הדם זורם בלחץ אפסי
המילוי הפאסיבי מביא את החדר ל 116 מ”ל
בקיצור עליה בנפח בלי עליה בלחץ

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
17
Q

מה קורה במילוי אקטיבי של החדר?

A

העליות מתחילות להתכווץ ומזרימות עוד 20% נפח עד הגעה ל 130 מ”ל. יש עליה בלחץ של החדר בגלל כווץ העליות. העלייה בנפח ולחץ בחדר גורם
לאופטמיזציה של החפיפה בין סיבי השריר בחדר
בקיצור עליה בנפח ועליה בלחץ

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
18
Q

מה זה חוק פרנק סטרלינג?

A

ככל שממלאים את החדר בדם עד גבול מסויים, כושר הכווציות שלו עולה.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
19
Q

מה קורה בהתכווצות איזוולמית של החדר?

A
החדר מתחיל להתכווץ >> המסתם המיתרלי נסגר >> המסתם האאורטלי עדיין סגור והחדר עולה ללחץ של 
80 mmhg
הנפח של הדם נשאר 130 מ"ל ושני המסתמים 
סגורים
בקיצור עליה בלחץ בלי עליה בנפח
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
20
Q

מה קורה בהזרקת דם?

A
כשהלחץ בחדר מגיע ל
80mmhg
המסתם האאורטלי נפתח ומאפשר מעבר דם לאבי העורקים עד שהלחץ בחדר מגיע ל 
120 mmhg
בקיצור נראה ירידה בנפח ועליה בלחץ
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
21
Q

מה קורה בהרפייה איזוולמית?

A

הרפיית החדר&raquo_space; כמות הדם בחדר חזרה ל60 מ”ל ויש ירידה בלחץ
בקיצור ירידה בלחץ ללא שינוי מתח
2 המסתמים סגורים

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
22
Q

איך נקראת התכווצות החדר

A

סיסטולה

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
23
Q

איך נקראת הרפיית החדר

A

דיאסטולה

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
24
Q

מה קורה בשלב הסיסטולה מבחינת נפח/לחץ?

A

מתחיל כשהחדר מלא ב 130מ”ל אחרי המילוי האקטיבי ועד שהזרקת הדם לאבי העורקים מסתיימת.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
25
Q

מתי המסתם האאורטלי נפתח?

A

כשהלחץ בחדר מגיע ל

80mmhg

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
26
Q

מתי המסתם המיטרלי נסגר?

A

כשהחדר מתחיל להתכווץ (תחילת התכווצות איזוולמית)

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
27
Q

מתי המסתם האאורטלי נסגר

A

כשמתחילה ההרפייה האיזוולמית

28
Q

מתי 2 המסתמים סגורים?

A

בהרפייה ובכווץ איזוולמי

29
Q

למה הלחץ לפתיחת המסתם האאורטלי נמוכה מהלחץ בו הוא נסגר?

A

הצטברות דם בדפנות אבי העורקים גורמת למתיחת הסיבים האלסטיים שעוטפים את אבי העורקים ולכן הלחץ בו עולה

30
Q

מה זה

EDV

A

end diastolic volume

נפח בסוף דיאסטולה - כלומר בכמה דם התמלא הלב בסוף שבל ההרפיה = 130 מ”ל

31
Q

מה זה

ESV

A

end systolic volume

נפח הדם בסוף תקופת ההתכווצת = 60 מ”ל

32
Q

מה זה

SV

A

stroke volume
SV = EDV-ESV
נפח פעימה = 130-60 = 70 מ”ל

33
Q

מתי המסתם המיטרלי נפתח

A

כשהנפח בחדר 60 מ”ל והלחץ קרוב ל 0

34
Q

מה זה

preload

A

ההכנות מראש שיכולות לשפר/להזיק לכושר הכיווציות של החדרים.

המרכזי = נפח מילוי לפני התכווצות - ככל שנמלא את החדר בדם (פרנק-סטרלינג) כך עבודתו תשתפר

35
Q

אילו בעיות ישפיעו על

preload

A

בעיות בעליות
בעיות בקוצב ראשי (יפגע במילוי אקטיבי)
בעיות במסתם המיתרלי (יפגע במילוי פאסיבי)

36
Q

מה זה

afterload

A

הלחץ אליו החדר יצטרך להגיע כדי לפתוח את המסתם האורטלי ולהזרים דם לאבי העורקים

37
Q

אילו בעיות ישפיעו על ה

afterload

A

ל”ד גבוהה באבי העורקים

היצרות מסתם אורטלי

38
Q

מה זה

contractility

A

התכונות הפנימיות של הלב שכוללות אספקת דם תקינה, כלי דם תקינים, מאזן יונים נכונה, ובריאות הדופן עצמה.

39
Q

מתי מתחילה הפעילות המכאנית לעומת הדהפולריזציה החשמלית?

A

בשיא הפעילות החשמלית:

עד שלא הגענו לשיא בפעילות החשמלית לא ניתן לקבל ביטוי בפעילות המכאנית.

40
Q

זמן של סיסטולה לעומת דיאסטולה

A
סיסטולה = כ 0.3 שניות
דיאסטולה = כ 0.5 שניות
41
Q

מהם קולות הלב שאנו שומעים?

A

סגירת מסתמים:
S1 = mitral
S2 = aortic

42
Q

מה קורה במחזור הלב הגדול?

A

דם עשיר בחמצן נכנס לעליה שמאל
עובר אל חדר שמאל
יוצא אל האאורטה&raquo_space; עורקים&raquo_space; עורקיקים&raquo_space; נימים
אח”כ דם עני בחמצן מתלכד אל הורידונים&raquo_space; ורידים&raquo_space; ורידי נבוב
עלייה ימין

43
Q

מה קורה במחזור הלב הקטן?

A

דם עני בחמצן בעליה ימין
עובר אל חדר ימין
משם לעורק הפולמונרי (מדובר בדם ורידי בעורקים) משם אל הריאות
דם חוזר בורידי הריאה (עם דם עורקי) אל העליה השמאלית

44
Q

איפה ומה זה “המרכז הקרדיו-וסקולרי”?

cardio-vascular center

A

נמצא ב
medulla oblongata
שזה בעצם החלק הארוך של גזע המוח = brain stem
זהו מרכז השליטה - מוציא שלוחות תאי עצב ישירות מהמוח ללב ומעביר עוד לוחות מהמוח לחוט השדרה שיגיעו גם הם ללב

45
Q

מה המערכת הסימפטטית עושה לפעילות הלב

A

מגבירה את הפעילות
פועלת במצבי
fight or flight, התרגשות

46
Q

מה עושה המערכת הפראסימפטטית לפעילות הלב?

A

מפחיתים את פעילות הלב
פועלת בזמן עיכול ומנוחה
rest and digest

47
Q

מיהו העצב הפראסימפטטי החשוב בגוף ?

A

וואגוס
יוצא מהמרכז הקרדיווסקולרי אל הלב ומגיע ל
SAnode + AVnode

48
Q

על כמה מוקדי לב משפיעה המערכת הסימפטטית?

A

על 3 מוקדים:
מגביר את קוצב SA
מצמצם עיכוב ב AV
עוזר לשריר הלב עצמו

העצבים יוצאים מ

49
Q

איך נקראת ההפשעה של מערכת העצבים קוצב

SA?

A

השפעה כרונוטרופית = השפעה על קצב הלב
מע’ סימפטטית = אפקט כרונוטרופי חיובי
מע’ פראסימפטטית = אפקט כרונוטרופי שלילי
מעוצבב בעיצבוב כפול

50
Q

איך נקראת ההפשעה של מע’ העצבים על קוצב ,

AV

A

השפעה דרומוטרופית

מעוצבב בעיצבוב כפול

51
Q

איך נקראת ההפשעה של מע’ העצבים על תאי שריר הלב?

A

השפעה יונוטרופית

יש עצבוב יחיד של המע’ הסימפטטית = אפקט יונוטרופי חיובי

52
Q

אילו קולטנים יש בכלי הדם המרכזיים שמספקים מידע סנסורי לא מודע למוח?

A

קולטנים סנססורים
ברורצפטורים = קולטני לחץ
כימורצפטורים = קולטנים של ריכוז גזים

53
Q

איך ואיפה עוברים קולטנים סנסורים בכלי הדם

A

נמצאים בקשת האאורטה ושולחים מסרים דרך שלוחה סנסורית של עצב הואגוס חזרה למוח

54
Q

אילו חלקים יש לעצב הואגוס?

A

חלק מוטורי - פראסימפטטי

חלק סנסורי

55
Q

אילו 4 משימות יש למע’ העצבים בנוגע ללב?

A
  1. לקבל מידע סביבתי מודע (קליפת מוח/חושים)
  2. לקבל מידע פנימי בלתי מודע (ל”ד וריכוז גזים)
  3. להוציא פקודה מעכבת ללב (פראסימפטטית)
  4. להוציא פקודה מזרזת ללב (סימפטטי)
56
Q

איך עובר מידע סביבתי מודע מהמוח ללב?

A

עובר מקליפת המוח להיפוטלמוס למרכז השליטה הקרדיווסקולרי בגזע המוח

57
Q

איך עובר מידע סביבתי בלתי מודע מכלי הדם למוח?

A

תאי עצב (ברו + כימו רצפטורים) נמצאים לאורך אבי העורקים והעורקים המרכזיים. מעבירים מידע דרך הוואגוס לגזע המוח ולהיפותלמוס

58
Q

אילו 2 נוירוטרנסמיטורים משפיעים על הלב?

A

אדרנלין - סימפטטי

אצטיל-כולין = פראסימפטטי

59
Q

מה אדרנלין עושה ללב?

A

אדרנלין = סימפטטי
פותח תעלות סידן -
בקוצב: שמעלה את המתח בקוצב ואז הוא מגיע לסף הפעולה ללא צורך בדליפת נתרן
התוצאה היא הגברת קצב לב
בתאי שריר: הגברת כמות הסידן מאריכה את זמן ועוצמת ההתכווצות

60
Q

מה עושה אצטיל-כולין ללב?

A

אצטיל כולין = פראסימפטטי
פותח תעלות אשלגן אשר בורח מהתאים וכך מפחית את המתח חזרה הרחק מפוטנציאל הפעולה
הוא מפריע לאפקט הדליפה וכך מאט את קצב הלב

61
Q

מאיפה מגיע השפעת אדרנלין ונוראדרנלין ללב?

A

מגיע בתור נוירוטרנסמיטורים ממע’ העצבים

ודם בתור הורמונים בזרם הדם שמגיעים ממדולת האדרנל

62
Q
איזה ארוע יופיע מיד לאחר גל
P
א. התכווצות העליות
ב. התכווצות החדרים
ג. הרפיית העליות
ד. הרפיית החדרים
A

א. התכווצות העליות

63
Q
איזה ארוע יופיע מיד לאחר גל
QRS
א. התכווצות העליות
ב. התכווצות החדרים
ג. הרפיית העליות
ד. הרפיית החדרים
A

ב. התכווצות החדרים

64
Q
מדוע חשוב שיהיה מרווח זמן נכון בין גל
P 
לקומפלקס 
QRS?
א. לתת מספיק זמן לעליות להתכווץ
ב. לתת מספיק זמן לחדרים להתכווץ
ג. על מנת שהתכווצות החדרים תבוא רק לאחר גמר התכווצות העליות
ד. למעשה אין חשיבות למרווח זמן זה
A

ג.

65
Q
דפולריזציה של חדר שמאל תגרום בשלב ראשון ל:
א. זרימת נתרן לתוך התא
ב. זרימת אשלגן לתוך התא
ג. זרימת קלציום לתוך התא
ד. זרימת נתרן אל מחוץ לתא
A

א

66
Q
התכווצות המכנית עצמה מקורה ביוני:
א. נתרן
ב. אשלגן
ג. קלציום
ד. כלור
A

א.

67
Q

רפולריזציה היא:
א. חזרת תאי השריר לפוטנציאל חיובי כתוצאה מתנועת נתרן
ב. חזרת תאי השריר לפוטנציאל שלילי כתוצאה מתנועת נתרן
ג. חזרת תאי השריר לפוטנציאל חיובי כתוצאה מתנועת אשלגן
ד. חזרת תאי השריר לפוטנציאל שלילי כתוצאה מתנועת אשלגן

A

ד.

68
Q

מתי המסתם האאורטלי והמיטרלי פתוחים ביחד?

A

אין דבר כזה