הולדת הדמוקרטיה האתונאית Flashcards
תהפוכות פוליטיות במאה ה - 7
מעבר ממלוכה תורשתית למלוכה נבחרת, למלוכה שנתית. בשלב הבאה מתווספים ארכונטים. בעקבות בעיות שונות: בעית החובות של האדמות (שעבוד אדמות על מנת לצאת מבעיות) - ככל שהלכו ורבו המשועבדים כך עלה המתח החברתי. בעיות נוספות עלו ממעמד ביניים שאינו משתייך לבני הטובים שיכולים להשתתף בשלטון - החוגים תוססים ומחפשים מישהו שיכול להעלות אותם במדרג החברתי-פוליטי
מיהם הארכונטים?
ארכונטים (ביחיד - ארכון) היה נושא משרה בכירה בכמה פוליס (ערי מדינה) ביוון העתיקה ובמיוחד באתונה העתיקה הנבחר כל שנה מבין בני מעמד האאופטרידיי (eupatridai בני הטובים) על ידי אסיפת האראופגוס.
תפקיד הארכונטים נוצר כתוצאה מהפלת המלוכה באתונה והצורך להחליף את המלך בתפקידיו השונים. במקורן היו משרות הארכונטים מאוישות על ידי בני האצולה האתונאית (האֵוּפַּטְרִים). למשך עשר שנים, אולם בשנת 683 לפנה”ס קוצרה תקופת כהונתם של הארכונטים לשנה.
כאשר פיסיסטראטוס יסד את הטיראניה באתונה בשנת 561 לפנה”ס, הוא בחר ארכונטים מאנשי שלומו ובכך רוקן את מוסד הארכונטים מתוכן, מכיוון שהוא היה זה שקיבל את ההחלטות בפועל.
בשנת 487 לפנה”ס אוישו משרות הארכונטים על ידי הטלת פור בין כל אזרחי אתונה, ובשנת 457 לפנה”ס נפתחה המשרה גם לאזרחים ממעמד הזאוגיטים.
התסמותטים היו שישה נושאי משרות שכמו הארכונטים כיהנו למשך שנה. תפקידם היה לטפל בפניות המשפטיות אל הארכונטים והם היו ממונים על לוח הזמנים של המשפטים ועל שיבוץ הארכונטים השונים לשפיטה. בשלב מסוים נוסף אל התסמותטים מזכיר.
בתום כהונתם של הארכונטים והתסמותטים הם הצטרפו למועצת האריאופגוס.
אריאופגוס
הוא מורכב מכל מי שהיו ארכונטים וסיימו את שנת כהונתם, כלומר - כעבור כמה שנים מרגע כינון מוסד הארכונטים, נוצר מצב שאותה מועצה אריסטוקרטית אוליגרכית קטנה בוחרת את הפקידים העליונים של המדינה, וכיוון שהם בתום כהונתם מתמנים לאסיפה, יוצא שהיא בוחרת בעצם את החברים הבאים שלה, כלומר זהו מועדון סגור בשיטת חבר מביא חבר.
קשר קילון, מגקלס וקללת האלקמיונידים
החשש מפני הטיראניה והניסיונות של אצילים לחולל לעצמם שלטון טיראנים לא פסח גם על אתונה. המקרה המפורסם הראשון שמוכר לנו התרחש בשנת 632 לפנה”ס והוא מדבר על אדם בשם קילון שניסה באמצעות חבורה של מומחים לכונן לעצמו שלטון טיראני. המעשה לא צלח כיוון שאציל אחר בשם מגקלס שהיה שייך למשפחת האלקמיונידים, הוא אסף תומכים וחמושים, שם מצור על קילון ותומכיו, ובסופו של דבר הבטיח להם שיוכלו לעזוב את העיר בשקט אם ייכנעו ויניחו את נשקם. הסיעה של קילון שניסתה לתפוס את השלטון הטיראני הבינה שהניסיון לא צלח, הניחה את נשקה, ואנשי מגקלס טבחו בהם בכל מקרה.
העם האתונאי, שראה בהפרת השבועה הזו מעשה של חרפה, מעשה שהכעיס את האלים, הטיל קללה על המשפחה האלקמיונידית ואף דרש להוציאה לגלות. הם אכן יצאו לגלות וחזרו, שוב יצאו לגלות וחזרו, והקללה הזו רדפה אותם במשך 120 שנה ויותר.
ויקיפדיה:
מגאקלס הוגלה מן העיר לאחר המעשה בגין הפרת החוק נגד הריגה, וקללה הושטה על משפחתו המפורסמת, משפחת האלקמיונידים. קללה זו צצה בהיסטוריה האתונאית עוד פעמים רבות. כך למשל, כאשר קליסתנס, שנמנה אף הוא על משפחת האלקמאונידים, נלחם באיסגוראס על תפיסת השלטון באתונה, איסגוראס מבקש את עזרת קלמנס, מלך ספרטה, בתואנה שקליסטנס מפר את הקללה שרובצת על משפחתו.
חוקי דראקון
622 לפנה”ס לערך - החוק האתונאי הכתוב הראשון.
הרבה מהעבירות נשאו ענישה פיזית ואף מוות ייתכן והחוק הוא הראשון העושה את האבחנה בין גרימת מוות בשגגה לבין גרימת מוות מכוון. סביר שחוץ מחידוש זה - קיבעו את המצב הקיים של החוקים שבע”פ.
יתרונם של חוקי דרקון היה העלאתם על הכתב ופרסומם בפומבי במרכז העיר, עובדה שהנגישה אותם להמונים, ומחד אפשרה להם לפנות לבית המשפט, ומאידך מנעה התעמרות משפטית שנבעה מאי הכרת החוק. העלאת החוקים על הכתב בידי דרקון נחשבת אבן דרך בהתגבשות הדמוקרטיה האתונאית כיוון שידיעה ציבורית של החוקים הובילה ברבות הימים למהלכים לעדכונם.
יתרונו של חוק כתוב
כל אחד יכול לבוא לקרוא - הפסקת המונופול של האריסטוקרטיה על החוק
סטאסיס
פירוש המילה - היעמדות פתאומית של אדם יושב פירוש המילה ביוונית - ריב אזרחים
אנארכיה
שנה שבה אי אפשר היה לקיים בחירות למשרת הארכון - היעדר שלטון
סולון
סולון (ביוונית Σόλων) (638 - 558 לפנה”ס) היה מדינאי, משורר, מחוקק וארכונט אתונאי, הזכור בעיקר בזכות כינון החוקה האתונאית. ארכון 594 לפנה”ס. סולון התבלט לראשונה בתור מנהיג צבאי. לקראת שנת 594 פצח במסע תעמולה לבחירתו כארכון. התעמולה נוהלה באמצעות שירה. השימוש בשירה ובמשקל עוזר לשימור ולאמינות המקור ההיסטורי. סולון אינו טיראן - הוא מתווך וארכון, מהפכה ללא אלימות. יוצא לגלות לעשר שנים ואוסר על האתונאים לשנות את החוקים בתקופה זו.
הטימוקרטיה של סולון
מערכת שלטונית המבוססת על הון.
- פנטקוסיומדימנוי - 500 פלוס - הבחרות לכל המשרות
- פרשים (hippeis) - 300-500 - הבחרות לחלק מהמשרות
- זוגיטים (zeugitai) 200-300 - זכות בחירה (?)
- תטים (thetes) - פחות מ - 200 - השתתפות באסיפת העם
יש לשים לב לפערים הקטנים יחסית בין המעמדות - מוביליות חברתית.
הרפורמות של סולון
עם כניסתו לתפקיד פתח בשורה של רפורמות רבות. בתחום הפנים ביצע שינויים מרחיקי לכת, שכללו מעבר לשיטת שלטון חדשה של שלטון המבוסס על הון במקום ייחוס - טימוקרטיה. בשיטה זו האוכלוסייה חולקה לארבעה מעמדות (מהנמוך לגבוה: “תתטים” - פועלים שכירי יום, “זאוגיטים” - חיילים הופליטים, “הִפֵיִס”-פרשים - לוחמים מעל סוס, ו-“פנטקוסיומדימנוי”, אנשים שהשדות שלהם מפיקים יותר מ-500 יחידות מדימנוי של חטה (כ-50 ליטר)). בין המעמדות הונהג מס מדורג, ויכולת מדורגת בנשיאת עול השלטון, כאשר לבני המעמד הגבוה יכולת להיבחר לכל המשרות.
ביטול עבדות לכלל תושבי הפוליס, שמיטת חובות, ואיסור על הלוואות בשיעבוד גוף, כדי שלא יחזור מצב של עבדות. בתחום המשפט הוא הנהיג שוויון בפני החוק. בית דין עממי (heliaia) לערעורים, אשר פעל בשיטת המשפט על ידי מושבעים. אפשרות לתביעות צד ג’ - ייצוג על ידי אדם משכיל וכנגד מעשים שהיו עשויים להזיק למדינה, וזכות ערעור לבתי משפט כנגד מעשיו של נושאי משרה.
כמו כן, חוקק סולון חוקים חדשים רבים בנושאי פנים, לרבות מתן מעמד חוקי לבתי בושת. הוא ביצע מספר שינויים בחוקה האתונאית: ביטול החוקה של דרקון, שהייתה נוקשה ביותר, וקבעה עונש מוות כמעט על כל עבירה, וקביעת חוקים חמורים פחות, המשלבים יסודות יותר דמוקרטיים במשטר האוליגרכי של דורו.
בתחום החוץ ערך סולון שינויים בעיקר בתחום הכלכלי, ובכך אסר על ייצוא מוצרים בהם הייתה אתונה דלה כמו חיטה, אך עודד ייצוא מוצרים כמו יין ושמן זית בהם הייתה אתונה עשירה. בתחום הממשל הקים סולון את מועצת העם -הבולה (βουλή; boule), אשר מנתה 400 איש מרחבי העם, וכן שינה את שיטת בחירת הארכונים לבחירה המשלבת גם את רצון העם - על ידי הצבעה, וגם את “רצון האלים”- באמצעות הטלת פור. בהמשך לדרכו של דרקון, פרסם סולון את החוקים לעיני כל באגורה. החשיבות העיקרית של צעדים אלו היא קביעה של זכויות אדם בסיסיות ולא ניתנות לערעור בפוליס, לצד חיזוק מעמד הביניים והחלשת האצולה, שינויים שהיו פורצי דרך וצעד משמעותי בדרך לדמוקרטיה.
פנטקוסיומדימנוי
500*50 ליטר חיטה המעמד העליון בטימוקרטיה של סולון זכאים להיבחר לכל המשרות
האם סולון יכול להיקרא אבי הדמוקרטיה
סולון קידם את התשתיות לדמוקרטיה האתונאית אבל בימיו לא היתה דמוקרטיה אפילו לא במונחים של יוון העתיקה. (רק העשירים יכלו להשתתף בשלטון, למשל).
פיסיסטראטוס
על פי מוצאו - אציל אך מסיבותיו שלו פנה נגד מעמדו בכדי לתפוס את השלטון. בפעם הראשונה ביים נסיון התנקשות נגדו - אושר לו משמר אישי של נושאי אלות (561). בפעם הבאה כרת ברית עם מגקלס (אולי נכדו של מגקלס מסיפור קילון) וכדי לבסס את מעמדו הוביל מרכבה עם “האלה אתנה” לעיר. שלטונו הטיראני של פיסיסטראטוס נגמר שוב סביב סיפור נישואיו לביתו הצעירה של מגקלס (אי מימוש הנישואין). פיסיסטראטוס שוכר שכירי חרב ונוחת במרתון (546).
פיסיסטראטוס במרתון - 546 לפנה”ס
בשנת 556 לפנה”ס, לאחר ההגלייה השנייה, עבר פייסיסטראטוס במקומות רבים ביוון, כשמטרתו היא לצבור כוח ורכוש על מנת לחזור ולשלוט באתונה. את מסעו הוא התחיל באֶוּבּוֹיָה, משם עבר לצפון, שם עסק בכריית כסף ובינתיים יצר קשרים בארגוס, ארטריה, תבאי ונקסוס.
10 שנים לאחר מכן, בשנת 546 לפנה”ס, בעזרת צבא מארגוס ובעזרתו של ליגדאמיס מנקסוס, חזר לאתונה דרך מרתון עם כח גדול ותפס שוב את השלטון. העם קיבל אותו בחזרה והפעם הצליח פייסיסטראטוס לשמור על שלטונו עד מותו, בשנת 527 לפנה”ס.
פייסיסטראוס נחשב לטיראן אהוד, נאור ומתון. צורת שלטונו מתוארת כשל אזרח יותר משל רודן, כשואפת לשוויון, מטפחת שלום. הוא שמר על חוקי סולון, אף כי בפועל שם את עצמו מעל לחוקים האלה.
כצעד ראשון לאחר חזרתו לאתונה, על מנת להחזיק בשלטון, הוא אסף את כל רכושו וכוחותיו ושם משמר כבד על העיר, מפני מתנגדים. לקח את בני מתנגדיו שנשארו בעיר, כבש את נקסוס, כלא שם את בני הערובה וכשליט הביא לשם את ליגדאמיס מנקסוס, שעזר לו לחזור לשלטון באתונה.
בתקופת שלטונו השלישית הצליח פייסיטראטוס לשמור על שקט יחסי בין שלושת המעמדות. לעניים הלווה כספים ואדמות כדי שיתפרנסו ויתעשרו, יצר מקורות פרנסה חדשים, כמו בנייה ובנוסף ויתר להם על מס מעשר. בצעד זה השיג שתי מטרות - זכה לתמיכת העניים, שהיוו חלק נכבד מהאוכלוסייה ובנוסף, הקל על הבעיה האגררית. עם האריסטוקרטים - אלו שלא ברחו ואלו שלא כלא בנקסוס - הוא השלים ונתן להם תפקידים בשלטון. בני מעמד הביניים - בעלי ממון, אך לא אריסטוקרטים, המשיכו לעבוד בבתי המסחר שלהם. תקופת השקט וקשריו של פייסיטראטוס תרמו לפיתוח קשרי המסחר עם ערים נוספות, לכן הסוחרים באתונה היו מרוצים מהמצב.
פייסיסטראטוס שימר את חוקי סולון מבחינתם הארגונית - כל המוסדות שסולון קבע נשארו, אך צורת הבחירה שונתה - היה מעורב במינויים שנעשו כך שהנבחרים יהיו מקורביו, בעוד שעל פי חזונו של סולון, הבחירה אמורה הייתה להיות בהגרלה. השלטון היה מורכב מתומכיו ומאריסטוקרטים שרצה להשתיק וכך מנע תסיסה נגדו. השאיר אף את מועצת הזקנים, האריאופאגוס, שהייתה מורכבת מארכונטים קודמים. מטרתה הייתה לשמור על חוקי סולון, אך בפועל, מאחר שהיה מעורב בבחירת הארכונטים, הייתה מורכבת מתומכיו בלבד.
צורת השלטון הפייסנית של פייסיסטראטוס, למרות שבבסיסה הייתה מבוססת על טיראניה ועל עלייה לשלטון בכח הזרוע, הייתה צעד מכריע לקראת הדמוקרטיה. העניים הזדקקו פחות לפטרונותם של העשירים, ההבדל בין המעמדות הצטמצם ונוצר סדר קבוע אחרי שנים של אי סדר ותהפוכות. כל זה יצר, גם אם תחת שלטונו של טיראן, רצון, שקט ופנאי אצל האזרחים לעסוק בפוליטיקה והיווה בסיס לדיאלקטיקה פוליטית של הרוב - מה שהביא בסופו של התהליך את הדמוקרטיה. לאחר מותו של פייסיסטראטוס שלטו שני בניו, היפיאס והיפרכוס. בימיהם נפלה הטיראניה ולשלטון עלה קלייסתנס.
תקופת הטיראניה באתונה הייתה תקופה של פריחה תרבותית. חידוש פולחנים וטקסים דתיים ומפעלי הבניה הרבים ביניהם בולטת בניתם של מקדשים, נתנו פתרונות תעסוקה חדשים. בנוסף, בימיו של פייסיסטראטוס נעשו צעדים חשובים מבחינה תרבותית: האחד, בתחום התיאטרון- הפרדת השחקן הראשי מהמקהלה, מה שתרם במאה ה-5 לפנה”ס להיווצרות הדרמה. השני, המיוחס לפייסיטראטוס עצמו, אך לא הוכח- הוא איסוף כל דברי הומרוס והעלאתם לכתב.
