prokaryotes Flashcards
אוקריוטים פרזיטים דוגמאת
- מלריה
- פטריות
וירואידים
-מולקולות רנא מעגליות קטנות אשר גורמות למחלות רק בצמחים.
פוגעים בגדילה שלהם, מחלות קלות וקשות
-לא מקודדים לחלבונים בכלל
-עוברים עתקה או על ידי הרנא פולימראז התאי של הצמח או על ידי ריבוזימים.
-מזכירים את החיים הראשוניים
-מעוברים בצמחים רק על ידי מגע ישיר, אין יכולת תנועה.
-מתיקעים את עצמם הרבה פעמים בתא וזה שואב משאבים ויכול להרוג אותו
הבדל בין וירואידים לוירוסים
1) וירואידים לא עטופים בשום דבר, וירוסים תמיד במינימום עטופים על ידי קפסיד.
2) וירואידים לא מקודדים לחלבונים, ועד כל הוירוסים צקודדים לחלבונים- במינים החלבון הוא הקפסיד עצמו.
פריונים
- הם חלבונים קמת בלתי ניתנם לפירוקים.
- באופן כללי חלבונים ניתנם לפירוק על ידי חום אבל אלה עמידים לחום מאוד מאוד גבוהה.
- מדביקים על ידי מגע בחלבון אחר וצשניים לו את הצורה.
- דוגמאות למחלות: הםרה המשוגעת, scrapie, creutzfeldt-jakob disease.
- the prion is in a beta sheet
- הדרך היחידה שהפריון יעבור הלאה היא אם למשל מישהו אוכל פרין
פאגים
- הם וירוסים אשר מדביקים חיידקים, לא מזיקים לבני אדם
- משתמשים בהם במעבדה כי קל לגדל ולאפיין אותם.
-שני מחרוזים:
a) lytic cycle:
שהפאגים נכנס ומייתר פאגים חדשים ועושה lyses(מפרק את בתא)
-דוג פאג T4
-מתנגש באופ אקראי בתא ומחדיר םנימה את הדנא
-יש פאגים אם פיצוץ אקטיבי על ידי ייצור של חלבונים אשר מחורר את הדופן, ויש כאלה פסיבים שרק מיצריים עד פיצוץ
b) lysogenic cycle:
-לא משמיד את המאחסן שלו
-הדנא של הפאג נכנס לתוך הכרומוזום של החיידק כמו hiv.
-קוראים לו פרופאג אחרי שהוא נכנס
-כמעת ואין להם שלב של reverse transcription
כי רובם דנא
-כל פעם שהחיידק מתחלק גם הפרופאג מתחלק
**הקשר בין המחרוזים זה שבתנאי של עקה (stress)
כמו שינוי תנאי הסביבה בחום, קור, ph, מחסור במשאבים.
ואז הוא נכנס למחזור הליטי
1) פאג וירולנטי
2) temperate phages
3)emerging viruses
1) פאג רק עם מחזור ליטי
2) פאגים אשר יודעים להיות בשני סוגי המחזורים
**אין פאגים שרק ליזוגניים
3)וירוסים חדשים שנכנסים לתוך אוכלוסייה חדשה
איך וירוסים נוצרו
שתי תאוריות:
1) או שהם היו שם מראשית החיים
2) טרנספוזונים שלמדו להימלט מהתא (לעטוף את עצמם ולהימלט)
פרוקריוטיים
- אורגניזמים חד תאיים נעדרי גרעין. (ארכיאה ובקטריה
- קבוצה פראפיליטית (לא מונופילטית כי אין אוקריוטיים)
- ההערכה הוא שיש כמו 10 בחזרת 30.
עץ של בקטריה ,ארכיאה, ואאוקריוטיים
-חושבים שהראשון היה אב קודמון של בקרטיה. אז התפצל לחיידקים בצד אחד וארכיה ואאוקריוטיים לצד שני. ואז עוד ביצול כמובן.
-דמיון בין אאוקריוטים ואכריאה:
כל מערכת התרגום של ארכיאה ואאוקריוטים הרבה יותר דומה מאשר לחיידקים.
1)ריבוזומים
2) כל החלבונים שקשורים למערכת התרגום
3) שלושה סוגים של רנא ולחיידקים יש רק אחד
4) יש להם היסטונים ונוקלאוזונים, הלומר ה דנא נעטף סביב ההיסטונים מה שיוצר את הנוקלאוזונים. לדנא אין את זה, יש להם פשוט מולקולת דנא אחת חופשית שמסתובבת בתא ואינה מסודרת.
דוגמאות לאיפה יש פרוקריוטים
1) אגם רטבה שנמצא בסהגל:
- אגם ורוד, יש בו 40 אחוז מלח. ורודים כתוצאה ממלא פרוקריוטיים.
- האחד הספציפי זה הלובקריום halobacterium
- בארכיואת שחובבות מלח יש נטייה לחומצות אמינו שטעונות חיובית כדי לסתור את היונים הטעונים השליליים שיש במלח.
* *בים המלח יש רק 34 אחוז ויש בו אאוקריוטיים
2) yellow stone random with blue in the middle:
במרכז יש 85 מעלטת צלסיוס ושם שום דבר לא חי. כל שכבה מסביב היא שכבה של פרוקריוטיים לפי הטמפרטורה האופיינית שוהא חי בה.
3) hydrothermic ocean vents:
גם בטמםרוטורה מאוד גבוהה ויש חלק אם גפרית, מתאן, ונפט. אמור להיות מקומות שלא מאפשרים חיים אבל בכל זאת יש פרוקריוטיים שם. דוגמה זה פרוקריוטיים שיודעים לפרק נפט.
4) גבול הקוטב הצפוני:
התגלה חיידק חדש שנקרא
planococcus halocyrophilis.
הוא חיי המינוס 15 מעלות צלסיוס, ששום דבר לא אמור לחיות. הוא חיי במקומות קטנים אשר ריכוז המלח משנה את טמפרוטורת הקיפאון של המים ומאפשרים לחיידק לחיות.
חיידקים
- חיידקים הם הדבר שיש הכי הרבה ממנו ברחבי כדור הארץ.
- אבל מפחינת מסה זה לא נכון כי הם קטנים. במסה זה חרקים
- חלק מהסיבה שחיידקים כל כך נפותים היא שהם מתחלקים בינארית, כלומר גידול אקספוננציאלי.
- בתנאים אופטימליים חיידק יכול להתחלק כל 20 דקות.
- אם נותנים להם להתחלתק בלי גבולות תוך יומיים במסה של כדור הארץ אבל לא קורה בגלל משאבים מגבילים.
צורה אופייניות של פרוקריוטיים וחיידקים
1) צורה ספרית
2) צורה של מקל קטן
3) תולעת ארוכה
מאפיינים של חיידקים
1)דופן תא (מה שמגן על החיידקים ועל הארכיה מפני יציאה של מים מתוך התא): -מה שייחודי לחיידקים זה שיש להם פפטידוגליקן. לארכיאה יש גם חלבונים ופוליסוכרים אך לא בצורה הזו.
2)אפשר לזהות חיידקים על ידי bacterial gram staining.
ואפשר לחלק אותם לשתי סוגים:
a) גראם חיוביים:
בחלק התחתון בממברנה יש ליפידים וחלבונים אך למעלה יש שכבה שמנה וגדולה של פפטידוגליקן.
**גם יכולים להיות מסוכנים, לדוגמה MRSA.
הוא חיי על העור ואם נכנז למערכת הדם גורם למחלה קטלנית, והוא עמיד לאנטיסיוטיקה.
b) גראם שליליים:
שתי שכבות ממברנליות, עליונה ותחתונה, שבאמצע יש שכבה דקה של פפטידוגליקן.
**השכבה העליוניה לרוב טוקסית לגוף שלנו. יכול להכניס את הגוף ל septic shock
**יכולים למנוע פעילות של אנטיביוטיקה (כניסתו)
**דוגמות למסוכנים:
דבר , דלקת ריאות, escherishia coli
3) נגבים
4) ביופילם
פפטידוגליקן
מאגר של סוכרים שמחוברים אחד לשני על ידי פוליפפטידיים.
-קיים בכל חיידקים
איך מבחינים בין גרם שלילי וחיובי
gram straining:
- שלב ראשון צבע בסגול
- שתיפה ועל חלק נשאר הסגול
- שלב הזה מוסיפיים צבע שנקרא סרפנין שהוא ורוד.
- *כאשר יש שכבה מאוד שמנה של פפיטדוגליקאין הרבה מאוד צבע סגול ייתפס. לכן מה שסגול הוא גרם חיובי ומה שורוד הוא גרם שלילי