פוטורופיזם וגרביטופיזם

Question 1

• פוטומורפוגנזה

Answer 1

תהליך התפתחותי בו האור משפיעה על ההתפתחות הפיזית של הצמח. האור משמש סיגנל להפעלת תהליכים התפתחותיים שונים. לרוב התהליכים המורפוגנטיים מופעלים בעוצמות אור נמוכות ביחס לתהליך הפוטוסינתזה.

Question 2

• ספקטרום האור

Answer 2

אוסף כול גלים האלטרומגנטיים בכל התדרים האפשריים. נהוג לחלק את הספקטרום לגלי רדיו, גלי מיקרו, אינפרא אדום, אור נראה, אולטרא סגול, קרינת רנטגן וקרני גמא. בצמחים, אור כחול משפיע על כיפוף לעבר מקור האור.

Question 3

• חלבון קולט אור (Photoreceptor protein

Answer 3

חלבון הרגיש לאור ומעורב בתהליכי החישה והתגובה לאור. בצמחים יש 2 קבוצות עיקריות של פוטורצפטורים, אלו בולעים בתחום הכחול (קריפטוכרום ופוטוטרופין) ואלו הבולעים בתחום האדום והאדום רחוק (פיטוכרום).

Question 4

• קריפטוכרום (Cryptochrome

Answer 4

חלבון המשמש כקולטן עיקרי של אור כחול בצמחים (ובבעלי חיים רבים).

Question 5

• פוטורצפטור (Photoreceptor

Answer 5

– שם כולל לקולטנים של אור

Question 6

• פוטוטרופין (Phototropin

Answer 6

חלבון המשמש קולטן של אור כחול ומתווך את תהליך הפוטוטרופיזם בצמחים עילאים.

Question 7

• פיטוכרום (Phytochrome

Answer 7

פוטורצפטור המשמש קולטן לאור אדום ואדום רחוק. מורכב מחלבון ומכרומופור. כול עוד הפיטוכרום במצב לא פעיל הוא נקרא Pr. לאחר קליטת אור אדום הוא משנה את המבנה המרחבי שלו למצב הפעיל, הנקרא Pfr. כעת הפיטוכרום יכול לקלוט אור אדום רחוק, וכאשר אור כזה נקלט הוא יחזור למצבו הבלתי פעיל (Pr). המעבר מהמצב הפעיל למצב הלא פעיל מהיר יותר מהמעבר ממצב לא פעיל לפעיל.

Question 8

• פוטוטרופיזם (Phototropism

Answer 8

גדילה של הצמח לכיוון האור. בטבע התופעה מתרחשת כאשר הנבט או הצמח נחשפים לאור בעוצמה שונה מכיוונים שונים. האור הכחול משפיע על כיפוף לעבר מקור האור. הכיפוף נוצר מהתארכות לא שווה של הגבעול, וזאת בעקבות ריכוז גבוה יותר של אוקסין בצד המוצל.

Question 9

• בקרה על נביטה

Answer 9

– היחס בין אור אדום לאור אדום רחוק משפיע על נביטה. אור אדום מעודד את הנביטה ואור אדום רחוק מעכב נביטה. ישנם זרעים אשר יכולים לנבוט בחושך אולם אלו שלא חייבים אור לנביטה. ללא אור וכאשר הם קבורים עמוק מדי בקרקע לא תהיה נביטה והזרעים יישארו בתרדמה. האפקט של האור הוא הפיך, כאשר טיבו של אורך הגל שניקלט אחרון בצמח הוא זה שיקבע את התגובה.

Question 10

• פוטופריודה ( Photoperiodism

Answer 10

– תגובתם הפיזיולוגית של אורגניזמים למשך פרק הלילה לעומת היום. בצמחים מסוימים משך פרק החושך קובעים את מועד הפריחה

Question 11

• צמחי יום ארוך (לילה קצר)

Answer 11

נפוצים באיזורים קרים, פורחים כאשר מספר שעות החושך קצר מעל סף מינימלי.

Question 12

• צמחי יום קצר (לילה ארוך)

Answer 12

– נפוצים באיזורים חמים, פורחים כאשר מספר שעות החושך ארוך מסף מקסימלי.

Question 13

• מקצב צירקדי (Circadian rhythm)

Answer 13

– מקצב שפועל במחזוריות של כ24 שעות ונועד להתאים ת פעילות האורגניזם להשפעתה של השמש לאורך היממה

Question 14

• פלוריגן (Florigen)

Answer 14

גורם המשמש לאות המעורר פריחה. סיגנל אוניברסלי שמורה לצמח מתי לפרוח, לאחר קליטת האור בעלים

Question 15

• גרביטרופיזם (גיאוטרופיזם, Gravitropism)

Answer 15

– גדילה בהתיחס לכוח המשיכה. בצמח, השורשים גדלים עם כיוון כוח המשיכה (גרביטרופיזם חיובי) והנצרים גדלים נגד כיוון כוח המשיכה (גרביטרופיזם שלילי).

Question 16

• Statoliths – עמילופלסטים

Answer 16

דחוסים הקיימים בתאי הקצה בשורש ומאפשרים לו חישה של כוח הכבידה. במצב מאונך הם שוקעים לכיפת השורש בצורה שווה ומאפשרים פיזור אחיד של אוקסין לכול הכיוונים. במצב אופקי הם שוקעים לצד אחד, דבר שגורם לפיזור לא סימטרי של אוקסין – יותר אוקסין נאגר בצד התחתון, מעכב את ההתארכות השורש דבר הגורם לו להתכופף בחזרה לכיוון כוח המשיכה.

Question 17

• טיגמוטופיזם ((Thigmotropism

Answer 17

– גדילה בתגובה למגע. בעקבות המגע של רקמת הצמח הגדלה עם אובייקט מסוים, יש מעבר של אוקסין לצד המרוחק מאזור המגע, דבר הגורם לעידוד התארכות תאים באזור זה. הגידול הלא סימטרי גורם לליפוף הגבעול סביב לאובייקט.