DNA ושעתוק Flashcards

You may prefer our related Brainscape-certified flashcards:
1
Q

תארי את המבנה של הד-נ-א

A

.
Deoxyribonucleic acid – דאוקסי = חסר חמצן, ריבו = סוכר )מלשון ריבוז(, נוקלאיק אסיד = חומצת גרעין.
􏰀 הדנ”א בנוי כסליל כפול.
􏰀 כל גדיל מורכב משרשרת של נוקלאוטידים )מיליוני זוגות(.
􏰀 הנוקלאוטיד הוא היחידה הבסיסית ממנה מורכב הדנ”א )”החרוזים בשרשרת”(.
􏰀 הדנ”א מכיל את כל המידע התורשתי הבסיסי לייצור כל החלבונים בתא.
􏰀 הדנ”א נמצא בכל האורגניזמים, מחיידקים ועד לבני אדם, ואף בחלק מהנגיפים )יש נגיפי דנ”א כמו
למשל הרפס ויש נגיפי רנ”א כמו למשל נגיף הקורונה(.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
2
Q

מהו מבנה הנוקלאוטיד

A

סוכר – פנטוז/ריבוז, מכיל 5 פחמנים. פחמן מס’ 1 מחובר לבסיס
החנקני ופחמן מס’ 5 מחובר לפוספט.
􏰀 פוספט
􏰀 בסיס חנקני
ישנם 4 סוגים של נוקלאוטידים הנבדלים זה מזה בבסיסים החנקניים:
1. ציטוזין C 2. אדנין A 3. טימין T )ברנ”א יש אורציל U במקום( 4. גואנין G

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
3
Q

מי מהנוקלאוטידים הוא פורין ומי פירימידין

A

פורין – G,A. מורכבים מ2 טבעות חנקניות. פירימידין – T,C. מורכבים מטבעת חנקנית אחת.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
4
Q

מהם סוגי הסוכרים שנמצאים בנוקלאוטידים

A

נקרא פנטוז בגלל שהוא מכיל 5 פחמנים. ישנם 2 סוגי סוכרים:
1. ריבונוקלאיד אסיד - פחמן מס’ 2 מכיל קבוצת OH. נמצא ברנ”א.
2. דאוקסיריבונוקלאיד אסיד – בפחמן מס’ 2 חסרה מולקולת חמצן )יש רק מימן(. נמצא בדנ”א.
לדנ”א חסרה מולקולת חמצן בפחמן מס’ 2 של הסוכר ואילו ברנ”א החמצן נמצא. מלבד זאת החיבורים בדנ”א ורנ”א זהים.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
5
Q

כיצד נראים הקדרים בין נוקלאוטידים באותו גדיל

A

החיבור נעשה בין פחמן מס’ 3 בסוכר אחד לבין פחמן מס’ 5 בסוכר השני. זהו קשר פוספו די אסטרי שביצירתו משתחררת מולקולת מים.
מולקולות הפוספט מסתובבת ימינה כך שהקשר הכפול ימצא בצד ימין ויתאפשר חיבור בין המולקולות. קבוצת ה-OH הקשורה לפחמן מס’ 3 משתחררת, ונוצר קשר כימי בין חמצן שקשור לפחמן מס’ 3 בקשר יחיד בסוכר אחד לבין פחמן מס’ 5 בסוכר השני. כתוצאה מכך משתחררת מולקולת H. סה”כ ביצירת הקשר משתחררת מולקולת מים אחת.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
6
Q

למה חשיפה לשמש פוגעת בנוקלאוטידים?

A

הנוקלאוטידים בולעים אור באורך גל של 260 ננומטר. קרינת UV פוגעת בחומצות הגרעין ויוצרת שברים בין פירימידינים )T,C( וכתוצאה מכך נוצרים שברים גם בין C ל-G ובין T ל-A, מה שגורם למוטציות ולסרטן העור.
לכן חשיפה רבה לשמש יכולה לגרום לנזקים. בגוף יש מנגנון שיודע לעשות תיקון של נזקים שנגרמים בעקבות קרינת UV אבל עם זאת צריך להימנע מחשיפה מרובה לשמש.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
7
Q

איזה נוקלאוטיד מתחבר לאיזה נוקלאוטיד ובכמה קשרי מימן?

A

יש חוקיות באופן היקשרות הבסיסים אחד לשני בדנ”א: 1. A תמיד נקשר ל-T בשני קשרי מימן
2. C תמיד נקשר ל-G בשלושה קשרי מימן

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
8
Q

מהן צורות התארכות הגדיל?

A

החיבור בין שני גדילי דנ”א מתאפשר רק אם הכיוונים שלהם מנוגדים. התארכות של גדיל
אחד נעשית מכיוון 5’ לכיוון 3’, כלומר הנוקלאוטיד הנוסף תמיד יצטרף לקצה 3’ החופשי. התארכות הגדיל השני נעשית מכיוון 3’ לכיוון 5’, כלומר הנוקלאוטיד הנוסף תמיד יצטרף לקצה 5’ החופשי.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
9
Q

הם סוגי הד-נ-א

A
  1. B DNA – לפי ווטסון וקריק
    􏰀 סליל ימני כפול
    􏰀 הבסיסים ניצבים לציר 􏰀
    10 שיירים לסיבוב
    􏰀 שכיח בתמיסה
    B DNA מתקבל בדה-הידרציה של – A DNA .2 􏰀
    סליל ימני כפול
    􏰀 מישור הבסיסים מוטה ב- ̊20 ביחס למצב הניצב
    􏰀11 שיירים לסיבוב
    􏰀 לא ברור אם קיים בתאים, קיים בקשר בין רנ”א לדנ”א ובקשר בין רנ”א לרנ”א.
  2. Z DNA – מתקבל בתמיסת מלח גבוה וברצף פורין פירימידין לסירוגין.
    􏰀 סליל שמאלי כפול
    􏰀 שלד בזיגזג
    􏰀 12 שיירים לסיבוב
    􏰀 הבסיסים מוטים
    􏰀 קיים רק minor grove 􏰀
    הכמות שלו בתאים לא ידועה 􏰀
    נמצא חלבון שנקשר רק ל-Z DNA וכנראה מייצב אותו 􏰀
    נוגדנים כנגד Z DNA נקשרו רק לאחר שהרחיקו מהם את ההיסטונים.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
10
Q

מהו b structure

A

סוג של דנא

המבנה הנפוץ ביותר. במבנה B לאחר כל 10 נוקלאוטידים נוצר
סיבוב ימני. המרחק בין כל סיבוב הוא 3.4 ננומטר ונקרא major grove. השקע שנקרא minor grove הוא בעומק של 1 ננומטר ובגובה 0.34 ננומטר, כלומר בין כל שני נוקלאוטידים יש מרחק של 0.34 ננומטר.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
11
Q

מה זה רנא

A

Ribonucleic acid – ריבוז = סוכר, נוקלאיק אסיד = חומצת גרעין.
􏰀 מולקולה המורכבת מיחידות חוזרות של נוקלאוטידים.
􏰀 מורכב מגדיל אחד בלבד.
􏰀 המבנה הזה מאפשר לרנ”א להשתתף בתרגום המידע הגלום בו ליצירת חומצות אמינו המרכיבות
חלבונים ולבצע פעולות נוספות.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
12
Q

מהם סוגיהנוקלאוטידים ברנא?

A

ישנם 4 סוגי נוקלאוטידים, בכולם זרחה וסוכר )ריבוז( והם נבדלים זה מזה בבסיס החנקני:
􏰀 ציטוזין C – מורכב מטבעת חנקנית אחת.
􏰀 גואנין G - מורכב מ-2 טבעות חנקניות.
􏰀 אדנין A – מורכב מ-2 טבעות חנקניות.
􏰀 אורציל U )במקום T בדנ”א, דרך להבדיל ביניהם( - מורכב מטבעת חנקנית אחת. מולקולת החמצן על פחמן מס’ 2 ברנ”א נמצאת )בניגוד לדנ”א(.

אופן היקשרות הבסיסים בין מולקולת דנ”א למולקולת רנ”א

  1. A תמיד נקשר ל-U בשני קשרי מימן
  2. C תמיד נקשר ל-G בשלושה קשרי מימן
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
13
Q

נכון או לא נכון הרנא נמצא רק בגרעין

A

לא נכון הוא גם בציטופלזמה

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
14
Q

מהי צורת מולקולת הד-נ-א בתאים אאוקריוטים

A

דנ”א לינארי בעל קצוות חופשיים.
􏰀 במיטוכונדריה יש גם כמות קטנה של דנ”א.

􏰀 גם בכלורופלסטים שנמצאים בצמח יש דנ”א אך מעגלי.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
15
Q

מהי צורת הד-נ-א בתאים פרוקריוטיים?

A

אין גרעין.
􏰀 דנ”א מעגלי, יש כיווניות אבל אין קצוות 3’,5’.
􏰀 הכרומוזום מאוד מלופף - suprcoild, נדרשת אנרגיה כדי לפתוח אותו -
relaxed. הליפוף ימני טבעי יותר, יכול להיות גם שמאלי.
􏰀 אנזים טופואיזומרז 1 – נדרש בגלל הצורה המעגלית של הדנ”א. זהו אנזים החותך את שני
גדילי הדנ”א, משחרר את הליפוף ומחבר את גדילי הדנ”א בחזרה. )תהליך זה לא דורש אנרגיה(.
􏰀 אנזים טופואיזומרז 2 )DNA gyrase( – משתמש ב-ATP כדי לדחוס את הדנ”א לצורת .supercoild

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
16
Q

מהי אלקטרופורזה

A

כדי לראות את גדיל הדנ”א נריץ אותו על ג’ל בתהליך שנקרא אלקטרופורזה. דנ”א הוא בעל מטען שלילי, ככל שהוא דחוס יותר הוא ירוץ בג’ל מכיוון האנודה לקתודה מהר יותר. כך ניתן למפות את הדנ”א במצבים שונים. משתמשים בחומר פלואורוסנטי שנקשר לדנ”א או בצבע אחר שניתן לראות באור UV.

17
Q

תארי בכותרות את שלבי הכפלת הד-נ-א

A

תהליך הכפלת הדנ”א הוא תהליך מדויק, נמשך בין 6-8 שעות. שלבי השכפול:
1. פתיחת הסליל הכפול
2. כל אחד מהגדילים משמש תבנית שעליה נבנה גדיל חדש של דנ”א המשלים לו.
3. בסיום התהליך נוצרות שתי מולקולות בת. בכל אחת מהן שני גדילים משלימים, אחד ישן ואחד חדש.
הכפלת הדנ”א היא שמרנית למחצה, מכיוון שבכל מולקולת דנ”א יש גדיל אחד חדש ואחד ישן.

18
Q

בשכפול הדנא, כיצד מתבצעת הפרדת הגדילים

A

בנקודה מסוימת בדנ”א מתרופפים קשרי המימן בין שני הגדילים והם נפרדים זה מזה כמו רוכסן שנפתח. האזור בסליל בו נפתחים שני הגדילים עקב פעילות אנזימתית נקרא מזלג ההכפלה.
􏰀 האנזים הליקאז נקשר לאחד הגדילים
􏰀 ההליקאז מתקדם לאורך הדנ”א ומנתק את קשרי המימן = פורם את הגדילים.
􏰀 חלבוני )single strand binding protein (ssbp – במהלך תהליך פתיחת הדנ”א
החלבונים האלה נקשרים לדנ”א שנקשר כדי למנוע יצירת קשרי מימן שיחברו את הדנ”א בחזרה.

19
Q

בשכפול דנא באיזה כיוון מתארך הגדיל? מי האנזים שאחראי על זה?

A

התארכות הדנ”א
􏰀 הדנ”א המתחדש מתחדש בכיוון 5’ ל-3’.
􏰀 גדיל קיים שכיוונו מ-3’ ל-5’ משמש כתבנית ליצירת הדנ”א החדש.
􏰀 דנ”א פולימראז – האנזים שמבצע את תהליך ההתארכות ומצרף נוקלאוטידים חדשים לגדיל הדנ”א
החדש. דנ”א פולימראז יודע לבנות מקטעי דנ”א רק מכיוון 5’ ל-3’ )ולא להיפך(.
כיצד נבנה הגדיל מכיוון 3’ ל-5’?
התגלה ע”י חוקר יפני בשם אוקזאקי.
הגדיל הזה יבנה במקטעים ולא ברצף ע”י דנ”א פולימראז. המקטעים הללו שומרים על הכיווניות של 5’ ל-3’ מכיוון שזה מה שהאנזים יודע לעשות. המקטעים האלה נקראים פיסות אוקזאקי. הן מתחברות ע”י אנזים שנקרא ליגאז.

גדיל מוביל leading strand – הגדיל שנבנה רצוף מ-5’ ל-3’ ככל שהסליל נפתח.
גדיל “נשרך” lagging strand – נבנה במקטעים.

20
Q

מהם התנאים לפעילות דנא פולימראז?

A

תבנית
2. נוקלאוטידים חופשיים
3. מגנזיום – קופקטור של האנזים.
4. Primer )תחל( – 50-100 נוקלאוטידים התחלתיים 5.
אנזים פרימאז – אחראי לצירוף ריבונוקלאוטידים חופשיים זה לזה ליצירת primer. כלומר התחל
מורכב מנוקלאוטידים של רנ”א אליהם נקשר דנ”א פולימראז.

21
Q

כיצד נמנעות טעויות בשכפול דנא?

A

הד-נ-א פולימראז אחראי על הבקרה . מוטציה נגרמת מקשרים לא טובים שהפולימראז לא הצליח לפרק

22
Q

מהו פריימר?

A

נקודת המוצא על פני הדנ”א.
􏰀 כדי שיתחיל תהליך הסינתזה צריך שעל הדנ”א יהיה primer – רצף קצר של בסיסי רנ”א שאליו מתחבר דנ”א פולימראז. לאחר השימוש הprimer מסולק.
􏰀 אקסונוקלאז – מסלק את התחל.
􏰀 ה primer בכיוון 5’ ל-3’.
􏰀 לפני שפיסות אוקזאקי מתחברות ע”י ליגאז הפריימרים מסולקים מכיוון 5’ ל-3’.
􏰀 פרימוזום – קומפלקס חלבונים שאחראי על יצירת רנ”א פריימר על גדיל דנ”א במהלך תהליך
הרפליקציה של הדנ”א.

23
Q

מהו מוצא ההכפלה? מה ההבדל ביננו לחיידקים?

A

בתאים אאוקריוטים שכפול הדנ”א מתחיל במספר נקודות על גבי הדנ”א הנקראים origin of replication )בחיידקים בנק’ אחת(. בו זמנית מתרחש תהליך שכפול מצד ימין ומצד שמאל עד שיש מפגש ביניהם.
בחיידק השכפול הוא מאוד מהיר, כ-20 דק’ בלבד ויש פחות מנגנוני בקרה. אוכלוסיית החיידקים יכולה להסתדר עם מוטציות מכיוון שיש הרבה צאצאים.
באדם יש 1,000-10,000 נקודות פתיחה לשכפול. זהו תהליך שכפול איטי ומדויק, 8-10 שעות. בני אדם לא יכול להתמודד עם טעויות לכן אם מתרחשת טעות יש תיקון תוך כדי התהליך ע”י חלבוני בקרה.
נקודות הפתיחה לשכפול מוגדרות ע”י רצף מסוים של נוקלאוטידים.

להסתכל על הטבלה בסיכום עמוד 38

24
Q

מהן סוגי המוטציות ?

A

מוטציה חסרה – גריעה של נוקלאוטיד אחד או יותר ברצף. מוטציית הוספה – הוספה של נוקלאוטיד אחד או יותר ברצף.

25
Q

הי אנמיה חרמשית? ממה היא נגרמת?

A

מחלת דם תורשתית. המוגלובין מצוי בתאי דם אדומים ונושא חמצן לכל תאי הגוף. בחולים באנמיה חרמשית ההמוגלובין מיוצר בצורה לקויה, מה שגורם לעיוות תאי הדם האדומים לצורת חרמש. כתוצאה מכך חמצן לא עובר לתאים בצורה מספקת מכיוון שההמוגלובין לא יכול לשאת אותו כמו שצריך.
כתוצאה מהמוטציה בגן המבטא את החומצה האמינית גלוטמט )שנמצאת בהמוגלובין(, היא מוחלפת בחומצה האמינית וולין שגורם להפקת חלבוני גלובין לקויים.
המוטציה הזו נפוצה באפריקה.

26
Q

מה זה סיסטיק פיברוזיס?

A

מחלה תורשתית קשה המשפיעה כמעט על כל חלקי הגוף ובעיקר על הריאות, לבלב, בלוטות זיעה, מערכת עיכול ומערכת המין.
נגרמת מפגם בגן המקודד לחלבון הנמצא בכרומוזומים ההומולוגיים )לא X ולא Y(. כתוצאה מכך מאזן הנוזלים בתאים בגוף משתבש, תהליך המעבר של יוני כלור מחוץ ואל פנים התא לא מתפקד כראוי. התאים מפרישים נוזל סמיך בכמויות גדולות במקום ריר דליל שחוסם את המעבר התקין של נוזלים אחרים. בנוסף, על הנוזל הזה מצטברים הרבה חיידקים, במיוחד בריאות. הפתרון היחיד כמעט שיש היום הוא השתלת ריאה.
נפוצה בקרב אנשים לבנים בארצות המערב.

27
Q

מהו שעתוק?

A

תהליך שבו מולקולת רנ”א מיוצרת לפי תבנית של מולקולת דנ”א. גן - יחידה בסיסית שמורכבת מרצף של נוקלאוטידים הקובעים את רצף חומצות האמינו של החלבונים. באאוקריוטים בכל פעם משועתק גן בודד. מטרת השעתוק היא להביא את המידע מהדנ”א לרנ”א ולתרגם אותו לחלבון.
􏰀 דנ”א הוא דו גדילי, ורנ”א הוא חד גדילי עם כיוון מ5’ ל3’. 􏰀 הביטוי למידע התורשתי הקיים בדנ”א מורכב מ-2 שלבים - תהליך השעתוק
מתרחש בגרעין ותהליך התרגום בו מועבר המידע מרנ”א לחלבון מתרחש בציטופלסמה.
􏰀 A משועתק לT ,U משועתק לC ,A משועתק לG ולהפך. 􏰀 התרגום מתרחש על גבי הריבוזום לקבלת חלבון.
􏰀 דנ”א אף פעם לא עוזב את הגרעין וכל האינפורמציה עוברת באמצע mRNA

28
Q

איך מתרחש תהליך השעתוק? בכותרות

A

פתיחה של גדיל הדנ”א
􏰀 מקטע דנ”א עובר שעתוק לרנ”א ע”י אנזים רנ”א
פולימראז.
􏰀 רנ”א פולימראז מבצע שעתוק )מסנתז( מ-5’ ל-3’
)בדומה לדנ”א פולימראז(, לכן השעתוק מתבצע על גדיל דנ”א שכיוונו מ-3’ ל-5’.

29
Q

תאר את שלב האתחול בשלב השעתוק ומבנה הרנא פולימראז

A

רנא פולימראז בנוי מליבה ופולי פפטיד סיגמא
בחיידקים בנוי מ-4 תת יחידות – שתי תתי יחידות α, אחת β ואחת ‘β.
מה תפקיד כל אחת מהיחידות?
ליבה – בונה את הרנ”א מדנ”א.
סיגמא פקטור σ – קרויה גם גורם סיגמא. מזהה רצף של נוקלאוטידים בדנ”א )פרומוטור( שממנו מתחיל השעתוק. הודות לכך לא מתבצעים שעתוקים אקראיים לכל אורך הגנום אלא רק מההתחלה ועד הסוף של כל גן.
הולואנזים – אנזים הליבה וגורם הסיגמא. נצמדים לפני השעתוק לאזור הפרומוטור – אזור המצוי לפני תחילת הגן.
כל המקדמים בתאים פרוקריוטים מכילים רצפים מסוים של נוקלאוטידים אותם מסוגל גורם הסיגמא לזהות .(TATA BOX)
Initiation point – האתר בו מתחיל השעתוק.
􏰀 הקשרים באזור הפרומוטור )רצפי TATA( אלה קשרי מימן חלשים יחסית.
􏰀 רנ”א פולימראז מזהה את הפרומוטור ומתיישב לידו.
􏰀 קיימת העדפה שהנוקלאוטיד הראשון בגדיל הרנ”א החדש יהיה A או G. 􏰀
הדנ”א מתחיל להיפרם ומתחיל סנתוז של נוקלאוטידים.
􏰀 סיגמא פקטור משתחרר אחרי רצף של 8 נוקלאוטידים )סיים לזהות את רצף ההתחלה( וגורמי
ההתארכות נקשרים לליבה במקום לסיגמא.

30
Q

תאר את שלב הסיום בשעתוק

A

שלב הסיום
􏰀 גדיל הדנ”א נסגר.
􏰀 כשרנ”א פולימראז מגיע לנקודת הסיום הוא משתחרר מהדנ”א.
􏰀 הרנ”א המשועתק משתחרר .
􏰀 הסיגמא פקטור מתחבר שוב לליבה ורנ”א פולימראז חוזר להיות שלם.

31
Q

מהם המנגנונים באמצעותם מתרחש הסיום של השעתוק

A

הסיום מתרחש בשני מנגנונים, בשניהם מתרחשת האטה של תנועת רנ”א פולימראז על גבי הדנ”א ברצפי הסיום:
1. מנגנון פנימי שאינו תלוי בחלבון רו
ρ– 􏰀 רצף ייחודי של נוקלאוטידים בדנ”א גורם להתנתקות רנ”א פולימראז.
􏰀 הרצף הזה של קודו הסיום לא מתורגם לחלבון.
􏰀 רצף הסיום גורם לרנ”א להתקפל למבנה מרחבי של לולאה שגורמת
לעיכוב האנזים רנ”א פולימראז.
􏰀 הרנ”א מתנתק מהדנ”א והשעתוק מופסק.
2. מנגנון תלוי בחלבון רו
ρ- 􏰀 חלבון המורכב מ6 תת יחידות זהות.
􏰀 החלבון נקשר לקצה 5’ של גדיל הרנ”א החדש.
􏰀 פועל כ- ATPase כלומר דורש שחרור אנרגיה.
􏰀 מתחיל לנדוד לעבר רנ”א פולימראז.
􏰀 כשרנ”א פולימראז מגיע לקודון הסיום מתרחש עיכוב בתנועתו.
􏰀 חלבון רו מגיע אל האנזים, משחרר אותו ואת רצף הרנ”א.

32
Q

מהו תהליך העיבוד שהרנא עובר בשעתוק

A

.
התהליכים:
1. הוספת CAP – 􏰀
הוספת של GTP )גואנין עם 3 פוספטים( לקצה 5’ של רנ”א שליח. בסיום התהליך
משתחררים 2 פוספטים.
􏰀 ליד מולקולת A נוצר מבנה דמוי כיפה. הכיפה מגנה מפני פירוק של נוקלאזות )פירוק על ידי
אנזימים שיודעים לפרק חומצות גרעין( ומסייעת למיקום נכון של הריבוזום בתחילת התרגום.
2. Methylation – צירוף שיירי מתיל )CH3( לקבוצות ריבוז שבשני הנוקלאוטידים הקיצוניים בגדיל רנ”א. למתיל יש תפקיד בבקרה על תרגום המידע שיש ברנ”א לחלבון. הרעיון מאוחרי הבקרה -
כשיש שיירים של מתיל יש לפעמים קושי של תרגום המידע מהרנ”א. כשיש תהליך של דה מטילציה )הסרה של קבוצות המתיל( יש בקרה על סינתזת החלבון והתרגום מתרחש על כל מקטע הרנ”א.
– polyadenylation .3 􏰀 באאוקריוטים יש הוספת polyA )שרשרת של כ- 200 נוקלאוטידים A( לקצה 3’ של רנ”א
שליח. משמש זיהוי בתנאי מעבדה - כאשר בתנאי מעבדה רוצים לזהות את הרנ”א שמים בתוך קולונה הרבה נוקלאוטידים T ואז הpolyA נקשר אליהם וניתן למצות את הרנ”א הרצוי בלבד.
􏰀 בפרוקריוטים רנ”א פולימראז ורנ”א שליח מתנתקים ביחד מהדנ”א.

Splicing - עריכה – הרנ”א שנוצר הוא תבנית של
הדנ”א. בדנ”א יש הרבה אינפורמציה שלא כולה משמעותית ליצירת החלבון )לא כולה מכילה גנים(. הרנ”א שליח מכיל אינטרונים ואקסונים. בתהליך השחבור האינטרונים, שלא תורמים ליצירת החלבון מוסרים, והאקסונים שמבטאים את החלבון מוצמדים זה לזה.

33
Q

מהם קודונים? מהו קודון ההתחלה וקידומי הסיום?

A

כל חומצה אמינית
מיוצגת על ידי קודון שמורכב מ-3 נוקלאוטידים. כלומר, כל קודון מתורגם לחומצה אמינית אחרת.
ישנם 4 אותיות AUGC וכל קודון מורכב מ-3 אותיות, לכן על פניו הקוד הגנטי יכול לקודד ל-64 חומצות אמינו, אך בפועל ישנן רק 20 חומצות אמיניות שונות. למעשה לכל חומצה אמינית יש מספר קודונים שונים שמקודדים אליה.
קודון התחלה – AUG מקודד לחומצה אמינית מתיונין. )למתיונין יש רק קודון אחד(. קודוני סיום – UGA ,UAG ,UAA. אינם מבטאים חומצה אמינית אלא סיום של תהליך התרגום.