תרגול 2 Flashcards
?מהם החלבונים נושאי החמצן בגוף
מיוגלובין והומוגלובין
תפקיד המוגלובין (HB)
- נושא את החמצן מהריאות לתאים- נמצא בדם.
מיוגלובין תפקיד (MB)
נושא את החמצן בתאים
מיוגלובין לא נמצא בכל התאים !! ולא חייבים אותו כדי לשאת חמצן בתאים
נמצא בריכוזים הכי גבוהים בתאי השריר (כיוון שזו רקמה שדורשת הכי הרבה חמצן).
למי יש זיקה גבוהה יותר לחמצן?
למיוגלובין
מהם הקשיים עליהם צריך להתגבר כדי להעביר חמצן ?
- מסיסות נמוכה של חמצן במים (2%)- הדם נוזלי
- החמצן לא נקשר לאף חומצת אמינו בצורה הפיכה. (רוצים לשחרר את החמצן וזה בעייתי)
- חמצן חופשי מאוד ראקטיבי
הפיתרון: קשירת חמצן לFE2+ (יוני ברזל) הקשור לקבוצת HEME (חלק לא חלבוני בתוך החלבון). במצב זה הברזל קושר את החמצן בצורה הפיכה ומשחרר אותו בתאים ללא יצירת רדיקלים חופשיים.
חלבונים רבים נעזרים בקופקטורים לפעילותם.
קו פקטור= קבוצה לא חלבונית הדרושה לפעילות החלבון. עשויה להיות אורגנית (קו אנזים) או יון אי אורגני.
* כאשר הקו פקטור קשור בצורה קוולנטית לחלבון הוא נקרא קבוצה פרוסטטית (נמצאת שם כל הזמן).
- קבוצת הHEME היא קבוצה פרוסטטית של מיוגלובין והמוגלובין וקושרת יוני ברזל.
מהי אנמיה?
מחלה שבה לא מגיע מספקי חמצן לתאים.
חלק מהאנמיה יכול להגרם ממחסור בברזל/ בעיה בקבוצת הHEME / בעיה בחלבוני הומוגלובין או מיוגלובין.
מבנה המיוגלובין
מבנה שלישוני
עשוי מ153 ח”א
עשוי מ8 סלילי אלפא
לכל חלבון אחד של מיוגלובין יש קבוצת HEME אחת.
?האם ברזל +3 יקשור חמצן
לא
קישור בקבוצת הHEME
היסטדין קושרת ברזל שקושר חמצן
histidine-fe-O2
p50
הלחץ החלקי של חמצן בו 50% מהמולקולות כבר קשרו חמצן.
ככל שP50 נמוך יותר, האפיניות לחמצן גבוהה יותר.
מבנה המוגלובין
חלבון אלוסטרי
מבנה רביעוני- 4 תת יחידות : 2 אלפא ו2 בטא
חלבון הנוצר בתאי הדם האדומים ותפקידו לקשור את החמצן שמסיסותו נמוכה.
המבנה המרחבי האלוסטרי של המוגלובין הוא המאפשר לו להיות עם זיקה גבוהה לחמצן בריאות, ועם זיקה נמוכה יותר בתאים ולשחרר את החמצן למיוגלובין.
יש לו 4 קבוצות HEME
המוגלובין פחות הידרופילי מהמיוגלובין
תאי דם אדומים
תאי דם אדומים (אריתרוציטים) מכילים המוגלובין ואינם כוללים את מרכיבי התא האחרים. תפקידם היחיד הוא להיות נשאים של חמצן. לאחר המעבר בריאות ההמוגלובין רווי ב96% חמצן.
גרף המתאר את קישוריות ההמוגלובין לחמצן
גרף שיתופי (קואופרטיבי):
עקומת קישור סיגמואידית
החמצן- מודולטור חיובי
כלומר הקשירה של החמצן הראשון המוגלובין, משפיעה גם על הקשירה של החמצן השני, השלישי, הרביעי ולהיפך. הזיקה עולה במהירות.
לחמצן הראשון יהיה הכי קשה להשתחרר/ לעזוב.
זאת לעומת עקומת המיוגלובין שהיא היפרבולית.
שינוי קונפורמציה בהמוגלובין
אוקסי המוגלובין= מצב R - RELAX- (נפוץ בריאות)- זיקה גבוהה לחמצן
*דאוקסי המוגלובין= מצב T =tense -(נפוץ בתאים)- זיקה נמוכה לחמצן
האפיניות של R לחמצן גבוהה פי 150-300 מהאפיניות של T לחמצן.
כלומר להמוגלובין יש התנהגות שונה בלחצים חלקיים שונים של חמצן.
עקומת היל
עקומת רוויה לוגריתמית שמאפשרת לבדוק אם ישנה שיתופיות
מקדם היל= שיפוע הגרף= מסומן בnH
מקדם היל= 1= אין שיתופיות (כמו במיוגלובין)
גדול מ1 אך לא מקסימלי- יש שיתופיות חיובית חלקית (בהמוגלובין 3.5)
שיתופיות חיובית מוחלטת- מקסימלית (מספר תתי היחידות-בהמוגלובין 4- מצב תיאורטי).
שיתופיות שלילית- חומר מעכב - המקדם בין 0 ל1.
ציר הX- לוג של הלחץ החלקי של חמצן
ציר Y- לוג של תטא חלקי 1 פחות תטא
תטא= אחוז המולקולות הרוויות
האם בהמוגלובין הקשירה היא תמיד אלוסטרית?
לא!
בחמצן הראשון והאחרון הקשירה היא ללא שיתופיות.
(מקדם היל=1)
מודולטורים (אפקטורים) אלוסטריים
מולקולות הנקשרות לחלבון באתר שונה מהאתר הפעיל/אתר הקישור,גורמות לשינוי אלוסטרי ומשפיעות על פעילות החלבון.
החמצן בהמוגלובין
הוא גם הליגנד וגם מודולטור אלוסטרי חיובי
מעודד מצב R
מודולטורים אלוסטרים שליליים של המוגלובין
- יוני H+
- פד”ח
- BPG
מסייעים בשחרור החמצן לרקמות
עליה בחומציות= ירידה בPH
המצאות של יוני H+ מקטינה את הזיקה של המוגלובין לחמצן.
ברקמה פעילה יש עליה בחומציות (במיוחד בשריר)- נוצרת חומצה לקטית שמאפשרת יותר שחרור של חמצן לשריר.
בPH גבוה יש 2 שיירי היסטדין בתת יחידה אלפא במטען 0 ו2 שיירי אספרטט בתת יחידה בטא במטעו מינוס והם לא יוצרים קשר.
לעומת זאת, בPH נמוך, היסטדין מקבלת מטען חיובי ואספרטט שלילית - אלו יוצרים אינטרקציות וגורמות לשחרור החמצן = ייצוב מצב T.
מהו אפקט בוהר?
עליה בריכוז H+ וCO2 גורמת לירידה בזיקת ההמוגלובין לחמצן
פד”ח גורם לעלייה בחומציות.
פד”ח- עליה בריכוז פד”ח מורידה את הזיקה לחמצן
איך זה קורה?
CO2 נקשר לקצה האמיני של שרשרות הגלובין. קישור פד”ח מייצב את מצב T ולכן מגביר שחרור חמצן מההמוגלובין.
הCO2 מעלה את החומציות ב2 אופנים:
- ע”י קישור לקצה האמיני של ההמוגלובין (משתחרר H+).
2. ע”י יצירת חומצה פחמתית (שמתפרקת לH+ ויון ביקרבונט) בקישור עם מים. (ביקרבונט יוצא כיון בדם).
bpg
מולקולה טעונה שלילית (-5) שנמצאת בתאי דם אדומים.
BPG היא בגודל מתאים בדיוק לכניסה לחלל שנוצר בהמוגלובין במבנה T. היא מתחברת למטענים החיוביים בשיירים של חומצות האמינו היסטדין ומתמקמת באמצע. - מצב T מיוצב ולא יוכל להפוך לR.
ככל שיהיו יותר מולקולות BPG , יש נטייה גבוהה יותר להיות במצב של T, והזיקה לחמצן יורדת.
מה קורה לאנשים במצבי היפוקסיה (ירידה במעבר בחמצן לקרמות כתוצאה מחיים באזורים גבוהים (בהם יש פחות חמצן זמין), תפקוד לקוי של הריאות או מחסור בתאי דם אדומים?
יש להם יותר BPG והזיקה לחמצן יורדת.