מערכת הראייה-2 Flashcards
גרעין ה-lateral geniculate nucleus( LGN) בתלמוס:
• המידע מגיע מה-optic chiasma ל-LGN, גרעין שכבתי המורכב מסדרה של שכבות במספר חלוקות.
• האינפורמציה מגיעה לגרעין משתי העיניים.
•3 מהשכבות הולכות לצד השני (האות C מייצגת קונטרה-לטרלי),
ו-3 שכבות נשארות באותו צד (האות I מייצגת איפסילטרלי)
• שם יש סינפסה.
• האינפורמציה ממשיכה לעלות ל-primary visual cortex (אזור 17-BA).
• משם ממשיכים למעלה לקורטקס הראייתי הראשוני.
לתאי P channel( parvocellular
יש מסלול מסוים. midget cells
קשורים אליו. קשור לראיית צבע
לתאי M channel( magnocellular
יש מסלול אחר, parasol cells
קשורים אליו.
• התאים ב-LGN מקבלים אינפומציה:
o 10% מהאינפורמציה מהרשתית.
.neocortex-90% מהאינפורמציה היא פידבק חזרה מה
oכלומר, התלמוס מקשיב גם למידע שמגיע מלמעלה ולא רק למידע שמגיע מהעיניים.
מסלול ההעברה
• האור פוגע ברשתית->מהרשתית המידע עובר בעצב האופטי->חצייה של אינפורמציה ב–>optic chiasma המידע ממשיך לתלמוס->ממשיך לקורטקס הראייתי הראשוני.
פגיעה במסלולים מהעין אל התלמוס ומשם אל V1:
כתלות במיקום הפגיעה, כך נקבל סוגים שונים של פגיעות בשדה הראייה.
• פגיעה ב-A: נקבל פגיעה באינפורמציה שמגיעה מעין מסוימת.
• פגיעה ב-C: תגרום לבעיה בשדה הראייה.
אפיון של פגיעה בשדה הראייה יכול לספר לנו על המיקום של הפגיעה בעצב האופטי.
התכנסות והתבזרות
- ברשתית יש מספר גדול של נוירונים של פוטורצפטורים (בערך 108).
- יש כמיליון תאי גנגליון.
- גם ב-LGN יש סדר גודל של מיליון נוירונים.
- כשהולכים ל-neocortex יש ביזור של האינפורמציה מחדש.
neocortex
- ה-cerebellum הוא הקורטקס הכי מסודר מבחינה אנטומית. שם הדברים מאורגנים מבחינת סידור התאים והקשרים ביניהם.
- עבור ה-neocortex, לפי צביעה של גופי התאים Nissl באזור V1: ניתן לראות בלאגן.
- היריעה של המוח מאוד דקה. הרוחב שלה (מלמעלה עד למטה): בין 1-3 מ”מ (תלוי בסוג היונק, בבני אדם יותר קרוב ל-3 מ”מ).
- מסודר במבנה של 8 שכבות (בספירה ידנית). נהוג להגיד שהקורטקס 6 שכבתי (נקבע על ידי Ramon y Cajal).
• החלוקה מייצגת שכבות שנוטות להתפצל, כאשר באזורים אחרים יש שכבות שנעלמות.
.V1 שכבה 4 היא שכבה שנוטה להתפצל באזור o o ישאזוריםבנאוקורטקסשבהםאיןשכבה4. o לדוגמה: שכבה 4 היא שכבה אופיינית לקורטקסים סנסורים.
בקורטקסים המוטוריים, פחות מסתמכים על קידוד של אזורים אחרים, לכן שכבה 4 נעלמת. o החלוקה ל-6 שכבות מתארת את הקורטקס, אך כשמסתכלים בצורה פרטנית על כל אזור, ניתן לראות
שלעתים השכבות מתאחדות ולעתים מתפצלות.
• יש שכבות יותר צפופות ויש שכבות יותר דלילות.
o שכבה 1 היא השכבה הכי דלילה בגופי תאים. בשכבה זו יש הרבה מאוד סיבים, הרבה מאוד חומר לבן, והיא
שכבה הקשורה לקישור בין אזורים.
ן צביעות Nissl
צובעת רק גופי תאים
הסוג הנפוץ ביותר של תאים ב-V1 הם
הם תאים פירמידאליים ותאי spine( stellate ו-smooth).
צביעת Golgi:
תאים שהיא צובעת, היא צובעת את כולם (גופי תאים, אקסונים ודנדריטים).
עבור תאים פירמידאליים: נקראים כך בשל הצורה האופיינית של משולש.מתאפיינים ב-2 מערכות דנדריטליות:
o העץ הדנדריטי העליון: עץ דנדריטי אפיקלי. בדוגמא, יושב בשכבה 1-2. o העץ הדנדריטי התחתון: עץ דנדריטי בזאלי. בדוגמא, יושב בשכבה 2-3.
אחוז ניכר מהתאים בקליפת המוח הם נוירונים ?.
Dendritic spines נמצאים על נוירונים?.
אחוז ניכר מהתאים בקליפת המוח הם נוירונים אקסיטטוריים.
Dendritic spines נמצאים על נוירונים אקסיטטוריים.
עבור ה-stellate cells:
• יכולים להיות אקסיטטורים אם יש להם?. •
יכולים להיות אינהיבטורים אם הם?.
עבור ה-stellate cells: • יכולים להיות אקסיטטורים->אם יש להם spines.
• יכולים להיות אינהיבטורים -> אם הם smooth.
• תאי ה-stellate
הם אינטרנוירונים:
• תאי ה-stellate
הם אינטרנוירונים: אין להם אקסון שיוצא החוצה, שולחים את האקסון שלהם בתוך האזור.
• עבור קליפת המוח:
o ?% מהנוירונים הם אקסיטטורים.
o ?% מהנוירונים הם אינהיביטוריים. מגוונים מבחינת
• עבור קליפת המוח:
o 80% מהנוירונים הם אקסיטטורים.
o 20% מהנוירונים הם אינהיביטוריים. מגוונים מבחינת הסוגים שלהם. לרוב יורים בקצב הרבה יותר גבוה, יש
פעילות מאוד חזקה של התאים האינהיביטוריים.
• כל אחת מהשכבות מקבלת קלט מאזורים אחרים.
• שכבה 4 היא שכבת הקלט באופן עקרוני.
.4B
תאי magnocellular
הולכים לשכבה j4Cα.
->4b
תאיparvocellular
הולכיםלשכבהm 4Cβ.
בשכבה 5 האינפורמציה הולכת לאזורים
תת-קורטיקלים )pons למשל(.
שכבה 6 שולחת פידבק בחזרה ל
ל-LGN.
אפיון התגובה של תאים ב-V1 לגירויים ראייתיים שדות
השדה הרצפטיבי בפוטורצפטורים.
השדה הרצפטיבי בתאי הגנגליון
שדה צר מול שדה רחב
שדה צר: ספקטרום קטן של גירויים מפעיל את הנוירונים. שדה רחב: ספקטרום רחב של גירויים מפעיל את הנוירונים.
השדה הרצפטיבי בתאים ב-V1:
קצב הירי של התא כפונקציה של גירויים שונים שנותנים לתא.
עבור תאי הגנגליון: גירוי שניתן בנקודה מסוימת גרם להפעלה של תא גנגליון.
לעומת זאת גירוי שניתן בנקודה אחרת, גרם להפסקת הפעילות של התא.
כך איפיינו את השדה הרצפטיבי של התא.
אור במרכז
אור שמאירים על הפריפריה
כאשר מכבים את האור
מה התגובה תהיה?
אור במרכז מייצר תגובה מאוד חלשה שנכבית מאוד מהר. אור שמאירים על הפריפריה של השדה הרצפטיבי: גורמת לכיבוי. כאשר מכבים את האור רואים שהתא חוזר להגיב.
שמו לב שהתא מגיב ל? יותר מאשר?
שמו לב שהתא מגיב לסדק בזכוכית יותר מאשר לנקודת האור שהאירה על
הרשתית.
שדות רצפטיבים של simple cell ב-V1
שדות רצפטיבים של simple cell ב-V1 הם בעלי צורה מורכבת ויש בהם רגישות לפסים
באוריינטציות שונות. שדות מורכבים יותר מאשר ה-LGN.
השדה הרצפטיבי יהיה בעל
קו של )+( ומסביב אזור
של )-(
על פי השדה הרצפטיבי הספציפי בו יש פלוסים במצב אנכי:
ואם יהיה אופקי?
על פי השדה הרצפטיבי הספציפי בו יש פלוסים במצב אנכי: אם הסדק אור יהיה באמצע כקו
אנכי תהיה הפעלה החזקה ביותר. אם יהיה אופקי, אז הגירוי יבוטל )פלוס באמצע ובצדדים מינוס( ולא נראה ירי.
Hypercolumn
היא עמודה שמכילה טווח שלם של אינפורמציות
על כל הסידור הזה מלמעלה גם מתלבש סידור רטינוטופי.
.fovea-רגישים יותר לאינפורמציה שמגיעה מה V1-אזורים מסוימים ב o
o אזורים אחרים ב-V1 רגישים יותר לאינפורמציה שמגיעה מהפריפריה.
.Ocular dominance columns -
בשכבה 4 יש אזורים שמקבלים את האינפורמציה מעין אחת ואזורים
שמקבלים את האינפורמציה מעין שנייה - Ocular dominance columns.
חתיכה של קורטקס עם 6 שכבות, מכילה אזורים שמקבלים אינפורמציה
מהתאים הקונטרה-לטרליים ואזורים שמקבלים אינפורמציה מהתאים האיפסילטרליים.
ראו שניתן לאפיין כל אחד מהתאים הפשוטים
לפי הכיוון העיקרי שאליהם הם מגיבים.
כל אחד מהתאים הפשוטים מגיבים לכיוון מסוים.
ראו שהכיוון העיקרי שאליו התאים מגיבים משתנה באופן
סיסטמטי ככל שמתקדמים עם האלקטרודה לעומק השכבה.
ראו סידור בתוך V1.
אם למשל יש קו הוריזונטלי
עבור עמודה ורטיקלית??
אם למשל יש קו הוריזונטלי, זה סוכם אזורים של מינוס ופלוס, לכן מקבלים שהתא לא מגיב. עבור עמודה ורטיקלית: נופל על השדה הרצפטיבי, ולכן התא מגיב בצורה חזקה. מוגבל בזמן.
לתאים פשוטים תאים מורכבים:hypercomplex cells
לתאי גנגליון ותאים ב-LGN
מה היא צורת השדה
לתאי גנגליון ותאים ב-LGN יש שדה רצפטיבי עגול. לתאים פשוטים: שדה רצפטיבי של קווים. תאים מורכבים: יש להם שדה רצפטיבי יותר גדול. hypercomplex cells: תאים שמגיבים לאלמנטים של פינות.
