סומטוסנסורי

Question 1

9 מערכות חישה:

Answer 1

ראייה, ריח, טעם, מגע, מערכות חישת חום וקור thermal sensation, כאב,
שמיעה, שיווי משקל, proprioception (החוש השקט).

Question 2

Mechanoreceptors

Answer 2

מגיבים למגע מכני, אלו רצפטורי חישה.

Question 3

thermoreceptors

Answer 3

רצפטורים שמגיבים לטמפרטורה, חום או קור

Question 4

Nocireceptors

Answer 4

רצפטורים של כאב.

Question 5

Proprioceptors

Answer 5

רצפטורים של תחושת מנח הגוף.

Question 6

הרצפטור ב-muscle spindle

Answer 6

יושב בתוך השריר, מדווח על המצב של השריר (למשל: כמה הוא מתוח).
האינפורמציה עולה ל-CNS, מדווחת על המצב של השריר עצמו ועל מצב הגידים.

Question 7

ה-golgi tendon organ

Answer 7

ה golgi tendon organ יושב על הגיד עצמו ומדווח על אורך הגיד המתיחה והמצב של הגיד הם חשובים על הדיווח של התנועה ועל התכנון של התנועה הבאה

Question 8

לתחושת המגע אחראיים 4 סוגים של מכנורצפטורים.

Answer 8

o 2 רצפטורים שנמצאים בדרמיס: .Ruffini’s ending-וה pacinican aorpuscle
o 2 רצפטורים נמצאים שטחית, בגבול שבין האפידרמיס והדרמיס: .Meissner’s corpuscle-ו Merkel’s disc

Question 9

• גופי התאים של הרצפטורים שמעצבבים את הפנים, חלל הפה, שפתיים, וה-dura נמצאים

Answer 9

ב-trigeminal nucleus

Question 10

המשותף לרצפטורים

Answer 10

יש אקסון שאוסף את המידע מהרצפטורים.
• גופי התאים של האקסון שמגיע לסביבה נמצא ב-DRG. • התאים בעלי סעיף פריפריאלי שמעצבב את הרצפטורים, וסעיף
primary Afferent axon שנושא את המידע בחוט השדרה (עם או בלי סינפסה) ונושא את המידע ל-CNS.
• זה נכון לכל הרצפטורים בגוף, חוץ מאזור הפנים.

Question 11

כל ארבעת הרצפטורים שמדווחים על מגע

Answer 11

עטופים בקפסולות. ישנה חשיבות למבנה שלה.

• כל קפסולה מעוצבבת על ידי אקסון. האקסון הוא זה שיוביל את המידע הלאה למערכת העצבים.

Question 12

האקסונים הפריפריים נמצאים בתוך

Answer 12

ה-spinal nerve

בעל סעיפים סנסורים וסעיפים מוטורים

Question 13

הרצפטורים

Answer 13

בעלי מבנה מסוים.
• כולם מעוצבבים על ידי אקסון פריפרי. • 
ההתמרה של תחושת המגע, של הגירוי המכאני, נעשית על גבי הממברנה של
האקסון הפריפרי.
 • מוביל את האינפורמציה לגוף התא.

Question 14

:Meissner’s corpuscle

Answer 14

• הקפסולה שעוטפת את סיב העצב היא קפסולה מיוחדת, הגודל של המבנה הוא 150 מיקרון. • ניתן לראות את האפידרמיס ואת הדרמיס. • המייסנר יושב בתוך הקפלים של העור. • המבנה הזה מעוגן בתוך הרכסים על ידי סיבי קולגן, כך שהמגע של העור דרך אותם סיבי קולגן מעביר את התחושה
של הלחץ והאנרגיה המכנית לתוך ה-meissner corpucles. • בתוך ה-corpuscle יש נוזל בעל תפקיד בהעברת האנרגיה המכאנית.

Question 15

:Pacinian corpuscles

Answer 15

• הרצפטור הכי גדול בגוף - 1 מ”מ.
• שכבות רבות קונצנטריות של תאים אפיתלייאלים כך שבין השכבות יש ג’ל מטריקס.
• תאים עוטפים את האקסון הבודד.
• הגירוי המכני מתווך דרך אותם מבנים קונצנטריים שבינהם יש את הג’ל מטריקס.

Question 16

מי שכיח יותר meissner’s corpuscle or pacinian

Answer 16

באפידרמס, שכיחים יותר מהMeissner’s corpuscle

pacinian

Question 17

Merkel cell-neurite complex

Answer 17

• רצפטורים מיוחדים, בנויים מתאים אפידרמלים. • המבנה של הרצפטורים הללו מזכיר סינפסה. • לתאים יש וזיקולות שיכולות לשחרר טרנסמיטר. • יש להם מעין סינפסות שנוצרות עם הטרמינל של האקסון. • לא ברור מיהו הנוירוטרנסמיטר או מה המבנה שלו, אך
מתוך המבנה של הרצפטורים, ניתן להבין שיש העברת מידע בין תאי האפידרמיס והאקסון.

Question 18

אדפטציה מהירה men hne

Answer 18

מייסנר, פצ’יניאן.

Question 19

אדפטציה איטית men hne

Answer 19

מרקל, רופיני.

Question 20

שדה רצפטיבי קטן men hne

Answer 20

מייסנר, מרקל.

רזולוציה יותר גבוהה.

Question 21

שדה רצפטיבי גדול. men hne

Answer 21

פצ’יניאן, רופיני

הכי גדול יש לפציניאן.רזולוציה יותר נמוכה.

Question 22

אדפטציה מהירה

Answer 22

ירידה מהירה בתגובה לגירוי מתמשך.
o יש פו”פ רק בשלב שבו הגירוי עובר ממצב המנוחה למצב יציב.
o כשהגירוי משתנה יש תגובה.
o כשהגירוי במצב יציב אין תגובה בעצב.
o כשהגירוי חוזר למצב המנוחה יש שינוי בתגובה.
o המצב בו יש תגובה רק כאשר הגירוי משתנה: קוראים אדפטציה מהירה של העצב.
o משתנה רק כשיש שינוי בגירוי.
למרות שיש גירוי שהוא באותו
חוזק, עדיין העצב לא מפיק תגובה.

Question 23

• עבור התגובה slowly adapting:

Answer 23

o יש קצת פו”פ במנוחה.
o קצב הפו”פ עולה בהדרגה כשעולים בגירוי.
o קצב הפו”פ במצב היציב יותר גבוה ממצב הבסיס.
o כשמפסיקים את הגירוי יש פו”פ מהיר וחזרה למצב הבסיס.

Question 24

מודליטי:

Answer 24

מוגדר על ידי סוג הרצפטור: סוג הגירוי, האם נרגיש מגע קל, לחץ, ויברציה.

Question 25

העוצמה מוגדרת על ידי

Answer 25

הירי של הנוירון והאופן של האדפטציה.

Question 26

רצפטורים עם אדפטציה איטית לא יוכלו לדווח על גירוי

Answer 26

שמשתנה מהר כמו ויברציה.

Question 27

Meissner صفات مهمة

Answer 27

.rapid adaptation • • ויברציות איטיות יחסית. • יודעים לדווח על שינוי, לכן חשובים בבקרה על אחיזה של אובייקטים.

Question 28

Merkelصفات مهمة

Answer 28

.slow adaptation • • בגלל הגודל של השדות הרצפטיביים שלהם הקטן ביותר, יכולים לדווח על טקסטורות, פרטים עדינים וקטנים (כתב ברייל למשל).

Question 29

Pacinianصفات مهمة

Answer 29

.rapid adaptation • • הרצפטור הכי רגיש. • תנועה. • ויברציות מהירות.

Question 30

Ruffini صفات مهمة

Answer 30

.slow adaptation • • שדה רצפטיבי גדול, נמצא עמוק בתוך העור. • חשוב בדיווח של מתיחה של העור. מצוי באזורים אסטרטגיים. יכול לדווח על מנח היד ועל חפצים בתוך היד. מדווח על תחושה פרופריוספטיבית. • צורות גדולות.

Question 31

הרצפטור הכי רגיש לויברציות בתדירות גבוהה הוא

Answer 31

הפצ'יניאן מדווח תחושה של ויברציה מהירה.

Question 32

2 סוגי רצפטורים:

Answer 32

• בתאי מרקל יש מבנה דמוי סינפסה. • תאי פצ'יניאן הם תאים ענקיים שאותן מקיפות שכבות קונצנטריות של תאים אפיתלייאלים. • קצה העצב מגיע לאמצע הפצ'יניאן ועוטף את המרקל. • ברגע שיש גירוי מכאני, שינוי לחץ, ויברציה, או כל גירוי מכני אחר על פני העור, הוא מועבר לקפסולות של הרצפטורים.

Question 33

עבור האזור ההתחלתי בו עוברים מגירוי בעוצמה נמוכה לגירוי שעולה בעוצמתו:

Answer 33

* הצפיפות של פו"פ הולכת ועולה. * ככל שהגירוי חזק יותר עם משרעת חזקה יותר, תדירות פו"פ עולה. * ככל שהגירוי הולך ומתמשך, מספר פו"פ יעלה ויתחום את הגירוי. • זה ידווח לנו על משך הגירוי.

Question 34

מתאי הפצ'יניאן משתחרר

Answer 34

• בשנים האחרונות מתחילים נראה שייתכן שיש השתתפות של תאי הקפסולה בהתמרה. • יש עדויות לשחרור נוירוטרנסמיטור שלא יודעים מהו, אך יודעים שהוא מווסת את ההתמרה שמתרחשת על גבי הממברנה של האקסון של תאי המרקל. • חושבים שמתאי הפצ'יניאן משתחרר נוירוטרנסמיטור GABA.

Question 35

3 אזורים באקסון.

Answer 35

• אזור ההתמרה. ייצור פוטנציאל רצפטור. • Gain system: עושה וויסות על המתח שנוצר מהתעלות שנמצאות באזור ההתמרה. • אזור המייצר פו"פ: האזור בו יש הובלה של פו"פ.

Question 36

באזור ההתמרה:מה צריך להיות

Answer 36

• כדי שתהיה התמרה של הסיגנל אנחנו צריכים תעלות שחשות מתח מכני, מהווה את ה-gating של התעלה. • לדוגמא: o תעלות תלויות מתח: תעלה חלבון על גבי הממברנה במצב סגור. החלבון מכיל חלקיק חלבוני נוסף טעון שיודע להרגיש את מתח הממברנה: כשמתח הממרנה משתנה, החלקיק בתוך התעלה משנה את הקונפורמציה שלו, גורם לפתיחת התעלה ומעבר יונים דרכה. o תעלה תלוית ליגנד: החלבון שמשמש כרצפטור משנה את הקונפורמציה שלו בקישור של ליגנד. הרצפטור נפתח והופך לתעלה ויכול להעביר יונים.

Question 37

ישנם לפחות 2 סוגי רצפטורים שעושים דה-פולריזציה:

Answer 37

* Pietzo2: תעלה קטיונית, החלבון העיקרי שמתרגם את השינויים המכניים לשינויים של מתח. * TRPA1: תעלה קטיונית, מתווך תחושה מכנית בנוסיספטורים. קשור בעיקר לתחושת כאב.

Question 38

ישנם 3סוגי רצפטורים שעושים היפר-פולריזציה:

Answer 38

ישנן תעלות נוספות: 1.1.TREK-1 , TRAAK , Kv , אלו תעלות אשלגן, אשר יודעות להיפתח על ידי שינויים מכניים. כשהן נפתחות, הן מורידות את מתח הממברנה. גורמות להיפר-פולריזציה.

Question 39

2. תעלות ב-gain system

Answer 39

• התעלות לא רגישות לשינויים מכניים. • אולם, התעלות יודעות לווסת את פוטנציאל הרצפטור שנוצר מהתעלות שרגישות למתח המכני. • באזור זה יש תעלות חיוביות שעושות אקסטיציה, ותעלות שליליות שעושות אינהיביציה. • השקלול יקבע את מתח הרצפטור. Nav1.9 o: תעלות נתרן תלויות מתח (לא התעלות שמייצרות את פו"פ). Cav3.2 o: תעלות סידן תלויות מתח. Kv1.1 , KCNQ o: תעליות אשלגן.

Question 40

3. אזור המייצר פו"פ

Answer 40

אם שילוב התעלות באזורים השונים ייצר פוטנציאל רצפטור שעובר את סף הירי של פו"פ: יווצר פו"פ באזור המייצר פו"פ בו יושבות תעלות אשלגן ונתרן תלויות מתח. אם הדה-פולריזציה תהיה מספיק משמעותית ותעבור את הסף של הפעלת תעלת הנתרן תלויות המתחיהיה פו"פ שיתקדם דרך הסומא לאקסון של ה-primary affarent axonיגרום לשחרור נוירוטרנסמיטורהמידע יעבור הלאה לסינפסה הבאה כל הדרך עד שהתחושה בפועל תתממש.

Question 41

* ישנה נעילה של הרצפטור לגל הסינוס. | * תכונה זו מאוד אופיינית

Answer 41

לתאי הפצ'יניאן רגישות לתדירות הגירוי על ידי רצפטורים שעוברים אדפטציה מהירה

Question 42

בתאי הפצ'יניאן, ככל שהתדירות עולה

Answer 42

צריך להפעיל פחות כוח כדי לקבל תגובה.

Question 43

יש רצפטורים נוספים חוץ מפציניאן שרגישים לגירוי בתדירות גבוהה

Answer 43

(מייסנר), אבל הם ידווחו על שינויים בתדירות קצת יותר נמוכה ובסף יותר גבוה. • תאי מייסנר יכולים לדווח יחסית בסף נמוך על טווח גירוי של 50 הרץ. • התכונה הזו של תאי המייסנר חשובה מאוד ב-grip control: כאשר אנחנו אוחזים חפצים שזזים ביד, ואנחנו רוצים לתקן את האחיזה, נשתמש בתאי המייסנר שידווחו לנו על שינויים בתנועה של החפצים בכף היד. הם חשובים לדיווח של השינויים ולבקרה של אחיזה של חפצים בכף היד.

Question 44

רואים כי המרקל לא רגישים לתנועה, זוהי תכונה של

Answer 44

הפצ'יניאן והמייסנר.