מערכת הראייה

Question 1

כיווניות עיבוד האינפורמציה

Answer 1

• bottom-up: מהדמות->אל העין->אל המוח.

* top-down: המוח מטיל על האינפורמציה ציפיות מוקדמות, פרשנות.

Question 2

החיסרון של מצלמת חריר:

Answer 2

נדרש חריר מאוד קטן כדי שלא יהיה טשטוש

Question 3

החיסרון של מצלמת חריר: נדרש חריר מאוד קטן כדי שלא יהיה טשטוש

מה הפתרון?

Answer 3

הפתרון: שימוש בעדשה. מאפשרת להגדיל את החריר, כך ניתן להכניס הרבה יותר אור, וכן יש מישור מסוים, עליו
הדמות נמצאת בפוקוס. החיסרון: מישור מסוים של פוקוס.העדשה שומרת על פוקוס בעומק מסויים לפעמים הפוקוס נעשה על מה שקרוב יותר לעדשה ולפעמים למה שרחוק יותר

Question 4

צמצם: ככל שהוא קטן יותר

Answer 4

פחות אור נכנס, אולם ניתן לקבל הרבה יותר אובייקטים בפוקוס.

Question 5

ה-Fovea

Answer 5

אזור על הרטינה, בו יש ריכוז גדול יותר של קולטנים. כשמכוונים את המבט למקום מסוים, מנסים להביא
לכך שהאינפורמציה שמעניינת אותנו תנחת על ה-Fovea.

Question 6

העצב האופטי:

Answer 6

מקום קטן על הרשתית בו אין קולטנים.

Question 7

האור מגיע אל

Answer 7

הרטינה.

Question 8

הכתם העיוור

Answer 8

נובע מכך שיש מקום על הרשתית בו העצב האופטי נכנס פנימה, נוצר אזור עיוור בראייה.

Question 9

רשתית

Answer 9

• מורכבת משכבות מאוד מאורגנות של תאים.
• האינפורמציה עוברת דרך העדשה, נופלת על הרשתית בצורה הפוכה.
• יש אזורים שלא נופלים על הרשתית של אחת העיניים.
o שדה ראייה חופף לשתי העיניים.
o שדה ראייה פריפריאלי, כל עין רואה בנפרד.

Question 10

מסלול העברת אינפורמציה

Answer 10

• מורכבת משכבות מאוד מאורגנות של תאים. • האינפורמציה עוברת דרך העדשה, נופלת על הרשתית בצורה הפוכה. • יש אזורים שלא נופלים על הרשתית של אחת העיניים.
o שדה ראייה חופף לשתי העיניים. o שדה ראייה פריפריאלי, כל עין רואה בנפרד.

Question 11

• הסיבים עוברים מהאונה הטמפורלית ומגיעים עד האונה האוקסיפיטלית. • מהלך הסיבים:

Answer 11

o כמיליון סיבים מתחילים דרך העצב האופטי.
o האינפורמציה הולכת לכל מיני גרעינים.
.LGN-עיקר האינפורמציה הולך לגרעין התלמוס, ל o
o האינפורמציה חוצה מצד לצד

Question 12

• אינפורמציה שמגיעה בעצב האופטי,

Answer 12

חלקה חוצה צד באזור
ה-optic chiasma. חלק מהאינפורמציה מגיעה ל-LGN
הימני וחלק ל-LGN השמאלי. משם ממשיך לקורטקס הראייתי הראשון.

Question 13

האינפורמציה מעין שמאל

Answer 13

הולכת גם למוח הימני וגם למוח השמאלי.

Question 14

o אובייקטים שנמצאים בשדה הראייה הימני מגיעים ל?
o אובייקטים שנמצאים בשדה הראייה השמאלי
מגיעיםל?.

Answer 14

o אובייקטים שנמצאים בשדה הראייה הימני מגיעים למוח השמאלי.

o אובייקטים שנמצאים בשדה הראייה השמאלי מגיעים למוח הימני.

Question 15

מעבר אינפורמציה מהרשתית למוח

Answer 15

• האינפורמציה עוברת דרך מסלול שנראה כמו שעון חול. • ברשתית יש כ-100 מיליון פוטורצפטורים.
• עצב הראייה יוצא מהעין אל המוח, שם יש כמות קטנה יותר, כמיליון סיבים
שיוצאים מתאי גנגליון ברשתית לכיוון המוח.
• גם בתלמוס LGN יש כמות יחסית קטנה של תאים.
• רק לאחר מכן יש התפזרות של האינפורמציה, כמות התאים שמטפלים
בראייה במוח מגיע למאות מיליונים.

Question 16

האינפורמציה מהדמות:

Answer 16

• חצי ימני של הדמות -> הולך לקורטקס השמאלי.
• חצי שמאלי של הדמות->הולך לקורטקס הימני.
• ישנה חצייה של האינפורמציה באזור ה-chiasma.

Question 17

ייצוג האינפורמציה

Answer 17

• עבור דמות: מוצגת ברשתית פחות או יותר באותו אופן מבחינת הזוויות.
• כשהאינפורמציה מגיעה לאזור הראייתי הראשוני, היא לא מיוצגת באותו אופן.
• לא כל הדמות מיוצגת, רק חצי ממנה בערך.
• הייצוג לא ליניארי מבחינת השטחים המיוצגים לחלקי
הפנים השונים. הייצוג הכי גדול הוא של מרכז הפנים. ייצוג קטן יותר של הידיים.
• הבדלי הייצוג נובעים מכך, שעבור תאי הגנגליון בקורטקס: עיקר הסיבים מגיעים מה-Fovea (ולא מהפריפריה).

Question 18

RGC، LGN،HC

Answer 18

RGC מייצג את תאי הרטינה.

• LGN מייצג את תאי התלמוס. • HC מייצג את ההיפוקמפוס. אזור יחסית גבוה, קשור לתפקודי מוח גבוהים: תפיסה מרחבית, זיכרון.

Question 19

מסלול ה-what.

מסלול ה-where

Answer 19

• החץ הכחול: מייצג את מסלול ה-what. המסלול הונטרלי. o הולך לאזור של הקורטקס שנקרא inferotemporal cortex. קשור לזיהוי של עצמים.
o מה השייכות של העצמים בעולם.
• החץ האדום: מייצג את מסלול ה-where. המסלול הדורסלי. o ניתן לראות את אזור MT, קשור לאנליזה של תנועה.
o זיהוי תנועה וזיהוי של מקום.

Question 20

תאי גליה

Answer 20

(תאי תמך שתומכים בנוירונים) נמצאים ברשתית. מסתבר
שיש תאי גליה ארוכים דרך הרשתית, בעלי צורה של פסים בין כל השכבות, ומהווים סוג של מוליכים של אור דרך התאים לכיוון הרצפטורים.

Question 21

הרשתית מורכבת מכמה שכבות של תאים ושל סיבים בין התאים.

Answer 21

הפוטו-רצפטורים נמצאים למעלה. תאי הגנגליון נמצאים למטה. ביניהם יש שכבות תאים. האור עובר את כל השכבות של התאים ברשתית, עד שמגיע לפוטורצפטורים.

Question 22

סוגי התאים ברשתית

Answer 22

• פוטורצפטורים: cone (10 מיליון) ו-rod (100 מיליון).
• תאי bipolar.
• תאי retina ganglion cells( RGC).
.Midget RGC , parasol RGC :הסוגים העיקריים o
o יש כמיליון RGC, משום שיש בערך מיליון אקסונים
בעצב האופטי. אלו תאי ה-output של המערכת. • תאים הוריזונטליים.
• תאי amacrine.

Question 23

העברה ורטיקלית:העברה הוריזונטלית:

Answer 23

ניתן לחלק את התאים ל-2 קטגוריות על פי זרימת המידע: • העברה ורטיקלית:  cones ,rods תאים בי-פולריים  תאי גנגליון  עצב אופטי.
מוציאים את האינפורמציה החוצה מתוך הרשתית. • העברה הוריזונטלית: זרימה הוריזונטלית של אינפורמציה. תאי amacrine ותאים הוריזונטליים.
ההבדל בין התאים: תאים הוריזונטליים נמצאים בתפר בין הפוטורצפטורים לתאים הבי-פולריים. תאי ה-amacrine נמצאים בין התאים הבי-פולריים לתאי הגנגליון.

Question 24

פוטורצפטורים: קנים (rods) ומדוכים (cones)

Answer 24

• rods: ארוכים יותר. קשורים לראיית לילה , בשל ה-outer segment הארוך.
הוא צריך לקלוט יותר אור. האזור שעושה את ההתמרה בין אור לבין סיגנל חשמלי אלו הדיסקים, לכן יש לפוטונים יותר הזדמנות להיקלט.
• cones: צורה של חרוט בקצה. קשורים לראיית יום .

Question 25

סוג ההתמרה שמתבצעת – זהה ל-cones ול-rods:

Answer 25

• שניהם פעילים באור אך בכמות שונה של אור. ההבדל ביניהם הוא טווח הרגישות. • ה-rods מגיעים לסטורציה ברמות נמוכות יותר, פעילים בלילה . רגישים מאוד ומגיעים לסטורציה מהר יותר. • מולקולות Rhodopsin עם חלק אקטיבי שרגיש לאור, נקרא retinal. • חלק זו עושה שינוי קונפורמציה כשפוגע אור במולקולה. כך מתרחשים תהליכים בתא. • מתחילה קסקדה כתוצאה מפגיעה של האור. מעורבים בה G-proteins. • תעלת נתרן שהייתה פתוחה (בחושך) נסגרת (באור). • זרמים שהיו בפוטורצפטור מפסיקים. אותה סינפסה מפסיקה להיות אקטיבית. • dark current -> כאשר אור פוגע בו ->מפסיק להיות פעיל

Question 26

כלי דם מסביב ל-fovea:

Answer 26

• באזור זה יש יחסית מעט נימים. • מיקום הקולטנים והצפיפות שלהם לא מאפשרים לנימים להיות באזור זה. לכן מערכת אספקת הדם צריכה להיות שונה.

Question 27

בראיית לילה

Answer 27

לא משתמשים ב-fovea. ניתן לדעת זאת משום שבמרכז ה- fovea יש רק cones, כלומר בלילה ממקדים את העיניים אחרת מאשר ביום. בלילה נרצה שהאור ייפול על המקום בו יש את כמות ה-rods הכי גדולה.

Question 28

ב-fovea: יש הרבה יותר

Answer 28

יש הרבה יותר cones מאשר rods.

Question 29

• טווחי הפעילות של ה-rods וה-cones מאפיינים את התחומים האלו.

Answer 29

• טווחי הפעילות של ה-rods וה-cones מאפיינים את התחומים האלו. .rods-תחום הפעילות של ה :scotopic + mesopic o .cones-תחום הפעילות של ה :mesopic + photopic o

Question 30

קרינה אלקטרומגנטית

Answer 30

• גלים המכילים תנודות של שדה חשמלי ושל שדה מגנטי. • בעלי אורך גל ותדירות. • גלים אלו מתקדמים במהירות האור. • האור הנראה הוא תחום מאוד צר של אורכי גל nm 350-700. • בתחומים שונים של האור הנראה מקבלים צבעים שונים.

Question 31

:visual receptor types

Answer 31

* short :S-cone, אורכי גל קצרים. * medium :M-cone, אורכי גל בינוניים. * long :L-cone, אורכי גל ארוכים. * rod. ראיית לילה.

Question 32

ה-cones האדומים הרבה יותר נפוצים

Answer 32

מהכחולים.

Question 33

בנוגע לעיוורון צבעים:

Answer 33

המקסימום של האדום: nm 564. המקסימום של הירוק: nm 534. • מאוד קרובים, שניהם רחוקים מהכחול. • עיוורון צבעים אדום-ירוק הוא הנפוץ ביותר, בעיקר אצל גברים (תאחיזה ל-X). אצל אנשים אלו יש נטייה של שני הגרפים להתאחד בשל הקרבה המאוד גדולה ביניהם. • למחשב יש RGB כדי להתאים את הצבעים למה שהעין יכולה להיראות.

Question 34

סכמה של הרשתית בגדול, אפשר להגיד: • הזרימה של האינפורמציה הוורטיקלית ?? • הזרימה של האינפורמציה ההוריזונטלית היא ???.

Answer 34

בגדול, אפשר להגיד: • הזרימה של האינפורמציה הוורטיקלית היא אקסיטטורית. • הזרימה של האינפורמציה ההוריזונטלית היא אינהיביטורית.

Question 35

תא גנגליון מקבל אינפורמציה בממוצע | מ

Answer 35

תא גנגליון מקבל אינפורמציה בממוצע מ-100 rods ו-10 cones. ישנה התכנסות של האינפורמציה.

Question 36

עבור תא גנגליון: מקבל אינפורמציה | מה

Answer 36

-cones וה-rods שנמצאים מעליו. התאים ההוריזונטלים ותאי ה-amacrine יכולים לשלוח אינפורמציה ממרחקים גדולים יותר (אינפורמציה הוריזונטלית). יש שדה גדול ממנו אינפורמציה יכולה להגיע אל הגנגליון למרכז.

Question 37

אם פוגע אור ברשתית, כאשר במרכז יש תא גנגליון?:אם האור פוגע יחסית בקצה?

Answer 37

אם פוגע אור ברשתית, כאשר במרכז יש תא גנגליון: האור פוגע באזור מסוים יחסית קרוב למרכז, התא יתחיל לפעול. אם האור פוגע יחסית בקצה, התא יעבור אינהיביציה

Question 38

תגובות של RGC( Retinal Ganglion Cells)

Answer 38

דיברנו בתחילת השיעור על כך שנוירונים מפסיקים לעבוד כשנופל עליהם אור. לעיתים, בין הנוירונים יש סינפסות אינהיביטוריות. אז תא הגנגליון יתחיל לפעול. אם יש סינפסה אקסיטטוריות, תא הגנגליון יפסיק לפעול.

Question 39

off-center ganglion cells

Answer 39

מרכז אינהיביטורי, שוליים אקסיטטורים. אקסיטציה מה-cones ו-rods אל ה-bipolar cells. אקסיטציה מהתאים ההוריזונטליים אל הגנגליון. התאים ההוריזונטליים, עושים אינהיביציה, יגרמו לכך שהאזור מסביב יהיה אקסיטטורי ובמרכז אינהיביטורי.

Question 40

on-center ganglion cells

Answer 40

מרכז אקסיטטורי, שוליים אינהיביטורים. | המצב ההפוך. במרכז יהיה אקסיטטורי, באזור ההיקפי יהיה אינהיביטורי.

Question 41

סוגים שונים של RGC מתפקדים כקומבינציות של פוטורצפטורים

Answer 41

* תאי גנגליון לא רגישים לאורכי גל באותה צורה. * קשור לרשת, האם יש גנגליון אינהיביטורי או אקסיטטורי * רגישות שלילית: מוריד את קצב הירי.

Question 42

יש תאי גנגליון שהם א-כרומטיים

Answer 42

מקבלים את ה-cones | האדום והירוק כאקסיטציה, עקומת הרגישות מאוד מזכירה את עקומת הסיגנל.

Question 43

יש תאי גנגליון שהם red-green mechanism,

Answer 43

עקומת הרגישות שלהם מקבלת את האינפורמציה מה-cones האדומים והירוקים באופן אנטגוניסטי. מקבלים עקומת רגישות שונה. יש רגישות למשהו אדום ולא ירוק. אלו תאים שעוזרים להבחין בין אדום לירוק, הם גם יהיו התאים שבבעיה אצל עיוורי צבעים אדום-ירוק.

Question 44

סוגים שונים של RGC

Answer 44

העץ הדנדריטי מבדיל ביניהם. יכול להיות בגדלים שונים • האקסון הולך ל-optic nerve. • הסוגים המרכזיים: parvocellular o: מקומי יותר. רגיש לצבע. רגיש למסלול ה-what. בצורת midget RGC. magnocellular o: תופס אינפורמציה מתחום רחב יותר, רגיש יותר לתנועה. רגיש למסלול ה-where. בצורת parasol RGC.

Question 45

תאי magnocellular( M cells

Answer 45

תאים מונוכרומטיים, השדה שלהם | יותר גדול. מגיעים משני הסוגים: on ו-off.

Question 46

תאי parvocellular( P cells

Answer 46

יש כמה סוגים שונים. מסודר לפי | הצבעים האנטגוניסטים.