שיעור 1

Question 1

פירוש המילה אימונולוגיה

Answer 1

Immunis = free from

Question 2

פתוגן חוץ ותוך תאי

Answer 2

פתוגן תוך תאי - פתוגן שחי בתוך התא וזקוק למנגנונים שלו על מנת להתרבות. ווירוס הוא דוגמא לפתוגן תוך תאי
פתוגן חוץ תאי - עצמאי ולא זקוק לתאי הגוף כדי להתרבות. למשל חיידק (יש גם מקרים של חיידקים תוך תאיים)
למערכת החיסון יש יכולת להבחין ולפעול בצורה שונה בין פתוגן תוך תאי לבין פתוגן חוץ תאי

Question 3

רקמות מוקוזליות

Answer 3

רקמות שחשופות לחוץ, מצופות בתאי אפיתל (תאים הנמצאים כשכבה על הרקמות והינם תאים מפרישים)
אלה המקומות המרכזיים מהם יש כניסה של וירוסים וחיידקים

Question 4

שלוש רמות הארגון של רקמות מוקוזליות:

Answer 4

1. מערכת השתן והרבייה
2. מערכת הנשימה
3. מערכת העיכול שמתחילה בפה ונגמרת ברקטום

Question 5

האיברים שנחשפים למיקרואורגניזמים
איברים שח רקמות מוקוזליות:

Answer 5

1. העור - מהווה מחסום כניסה של פתוגנים לגוף שלנו
2. בלוטת הדמעות - יחסית פתוחה אל היית
3. בלוטות הרוק - יחסית פתוחות אל החוץ

מערכת החיסון פעילה באיברים האלה , כלומר אם נחשפנו לווירוס שנכנס דרך הגרון (רקמה מוקוזלית), מרכיבים של מערכת החיסון באזור הראש עוברים הפעלה (למשל בלוטות הלימפה שבגרון) ומערכת החיסון תפעיל מנגנונים אפקטוריים באזור שבו חדר הווירוס.

Question 6

מנגנונים אפקטוריים

Answer 6

המנגנונים של מערכת החיסון
דורשים שיתוף פעולה בין מערכת החיסון הנרכשת והמולדת

Question 7

תאי מערכת החיסון המולדת

Answer 7

1. מאקרופאגים
2. נויטרופילים
3. דנדריטים

Question 8

תאי מערכת החיסון הנרכשת

Answer 8

1. תאי B
2. תאי T

Question 9

מאקרופאגים

Answer 9

כשמם כן הם, עושים פאגוציטוזה
לא ספציפית ומפרישים ציטוקינים
מקורם במונוציט שהיה בזרם הדם, נכנס לרקמה והפך למאקרופאג
למאקרופאג יש שלוחות תאיות (נקראות podia) שעוטפות את החיידק ומכניסות אותו לאבדון תוך תאי שנקרא פאגוזום
הפאגוזום עובר איחוי עם הליזוזום שמכיל אנזימים מפרקים והחומרים יוצאים באקסוציטוזה
(ואז מרכיבי הפתוגן מוצגים על MHC עבור תאי הT)
יש שני סוגים של מאקרופאגים
1. נמצא ברקמות ״דרך קבע״
2. מונוציטים שהגיעו עכשיו לרקמה ועברו דיפרנציאציה למאקרופאג

Question 10

נויטרופילים

Answer 10

לא נמצאים ברקמות ״דרך קבע״, אלא נכנסים לרקמה רק אפ יש אירוע שדרש את הכניסה שלהם לטובת פאגוציטוזה לא ספציפית. בנוסף , מפרידים ציטוקיניםולוקחים חלק חשוב בהליך דלקתי. לאחר שסיימו את פעולתם הם מתים ברקמה
לעומת מאקרופאגים- נויטרופילים לא מציגים חתיכות מהפתוגן!

Question 11

דנדריטים

Answer 11

נמצאים ברקמה ויש להם חשיבות בניוד של אנטיגנים לבלוטות הלימפה .
בנוסף, עוסקים בבליעה של אנטיגנים שמקורם בפתוגנים(לבדוק את המשפט הזה בהקלטה) ומציגים אותם ללימפוציטים (בעיקר לתאי T)
יש בו TLR , והדנדריט הוא מעין ״שוטר תנועה״ - בהצאם לרכיב שה TLR שלו פגש - התא הדנדריטי יבצע סיגנל של ציטוקין מסוים שיקרא לT helper ספציפי נגד הפתוגן.

Question 12

תאי B

Answer 12

לאחר שעוברים אקטיבציה, הם נהיים תאי זיכרון ותאי פלזמה שמשחררים נוגדנים

Question 13

תאי T

Answer 13

תאים פעילים כנגד פתוגן באופן ישיר
1. תאי CTL - תאים שהורגים תאים מודבקים בגוף (ולא את הוירוס עצמו)
2. תאי T helper - כשהם הופכים להיות תאים אפקטוריים הם משחררים ציטוקינים שמשפעלים את תאי הB, CTL-P ומאקרופאגים

Question 14

למה צריך מערכת מולדת?

Answer 14

מערכת החיסון הנרכשת צריכה זמן כדי להתפתח ולכן צריך את המולדת שהיא מעין קו הגנה ראשוני - היא מרחיקה את הם וגם בזמן ש נרכשת ״מתכוננת״

Question 15

למה צריך מערכת נרכשת?

Answer 15

לזיכרון, אחרת מה שיקרה זה שבכל פעם שניחשפך לפתוגן מערכת החיסון המולדת תיכנס לפעילות חזקה ודלקתית, כלומר תפתח דלקת בעקבות כל חשיפה לפתוגן. בנוסף, המערכת הספציפית משלימה את תהליך הפינוי של הפתוגנים שהתחילה המערכת המולדת.

Question 16

תגובה דלקתית

Answer 16

תהליך מאוד בולט במערכת המולדת . לרוב מתפתח בחשיפה ראשונה לפתוגן כשאין לנו עדין זיכרון חיסוני ומערכת החיסון הנרכשת עדין לא הופעלה . זה מצב שבו יש צורך בתאים שיכנסו וירחיקו את הפתוגן על ידי פאגוציטוזה
מאפיני התהליך:
1. נפיחות - בעקבות כניסה של תאים ונוזלים לרקמה
2. אדמומיות - יש זרימה חקה יוצר של דם שמביאה עוד מרכיבים של מערכת החיסון
3. מוגלה - תוצאה של נויטרופילים ופתוגנים שמתו ברקמה

לרוב , אחרי תהליך דלקתי שמבוקר נכון, נראה הפעלה של מערכת החיסון הנרכשת והיא תטפל במה שנשאר מהפצוגן ותיצור זיכרון חיסוני כדי שבפעם הבאה לא נחווה את התהליך הדלקתי אלא ישר המערכת הנרכשת תיכנס לפעולה

Question 17

איך תאי מערכת החיסון המולדת מבדילים בין עצמי לזר?

Answer 17

1. מרכיבי PAMP
2. מרכיבי PRR

Question 18

PAMP

Answer 18

Pathogens associated molecular patterns
מוטיבים מבניים ששמורים בפתוגנים ואין למארח
המרכיבים האלה יכולים להיות בנויים מחלבונים, חומצות שומן או סוכרים- הרכב שאופייני לקבוצת הפתוגנים

Question 19

PRR

Answer 19

Pattern recognition receptors
המרכיבים של מערכת החיסון המולדת שמכירים את הPAMP
יכולים להיות ממברנליים (כמו TLR) או מסיסים

Question 20

TLR

Answer 20

Till like receptor
סוג של PPR - כלומר מרכיב מערכת החיסון המזהה מוטיבים של פתוגנים וכך מבדיל בין עצמי לזר
ה- TLRs מתבטאים בעיקר על תאים דנדריטיים וכן על מאקרופאגים ו נויטרופילים.
באדם ישנם 10 TLRs
הם יכולים להיות הומודימר או הטרודימר
חלקם על ממברנת הפלזמה וחלק על ממברנות של אורגנלות תוך תאיות - למשל אנדוזום.
החלק של הקלשון פונה אל מחוץ לציטופלסמת התא - מטרת הקלשון היא להכיר את המרכיבים הזרים .
כתוצאה משפעול הTLR שעל פני ממברנת הפלסמה יועבר סיגנל על ידי יצירה של ציטוקינים כדי להפעיל את מערכת החיסון . כלומר הסיגנל יעבור לתוך הציטופלזמה (החלק שהוא לא הקלשון)