תקשורת בין עצבית Flashcards
הגדר סינפסה
צומת התקשורת בין התאים, המרחב דרכו תאי עצב מתקשרים ביניהם
הגדר תא פרה סינפטי
התא המעביר את המסר בזמן פוטנציאל פעולה
הגדר תא פוסט סינפטי
התא המקבל את המסר
ישנם 4 סוגי סינפסות. מהם?
- סינפסה אקסו-דנדריטית – בין האקסון של התא הפרה-סינפטי לדנדריט של התא הפוסט-סינפטי (a), בין אם משטחו החלק של דנדריט או Dendritic Spine כלשהו, מעין בליטה שמצויה על הדנדריט.
- סינפסה אקסו-סומטית – בין האקסון של התא הפרה-סינפטי לסומה של התא הפוסט-סינפטי (b).
- סינפסה אקסו-אקסונית – בין אקסון לאקסון, הרבה פעמים בין כפתורים סופיים (c).
- סינפסה דנדרו-דנדריטית – בין דנדריט לדנדריט, נדירה יחסית ופחות מרכזית.
מתי ההסתברות הגבוהה ביותר לכך שהתא הפוסט-סינפטי יירה פוטנציאל פעולה
עבור סינפסות אקסו-סומטיות, שכן בחיבור כזה הדרך לגוף התא, שבו נוצר פוטנציאל הפעולה, היא הקצרה ביותר.
מה משותף לכל סוגי הסינפסות?
ככל שקטן המרווח הסינפטי (המרחב הצר שבין התאים) – כן התקשורת בין התאים מהירה יותר, שהרי כך היא דועכת פחות במעבר ביניהם.
האם התקשורת בין התאים דרך הסינפסות היא חשמלית או כימית?
כימית
כיצד מתרחשת תקשורת בין תאים?
בכפתורים הסופיים ישנו ריכוז גדול של שלפוחיות, או וזיקולות, כדורי ממברנה שמכילים נוירוטרנסמיטרים – כימיקלים שנוירונים מייצרים ומתפקדים בתור המסרים שהם מבקשים להעביר לנוירונים שכנים. הכפתורים רצופים בתעלות סידן תלויות מתח, שסף העירור בערך כשפוטנציאל הפעולה מגיע הן נפתחות ומאפשרות כניסה של סידן מחוץ לתא הפרה-סינפטי לתוכו. הסידן נקשר לווזיקולות שעוגנות באזור השחרור של הנוירוטרנסמיטר בממברנה בעזרת חלבונים שצמודים לאותן וזיקולות, ומאפשר להן להתחבר ולהתאחות עם הממברנה החיצונית של התא (הפרה-סינפטי) כך שנוצרת בה צורה של אומגה. או אז, תכולת הממברנה נשפכת החוצה בתהליך של אקסוציטוזה, והנוירוטרנסמיטר מושלך אל תוך המרווח הסינפטי.
כיצד מאורגנות הווזיקולות לפי קבוצות?
ב-3 קבוצות, לפי הסדר בו הן עובדות:
- release ready vesicles
- recycling pool
- reserve pool
הגדר release ready vesicles
קבוצת הווזיקולות הראשונה.
וזיקולות שכבר עוגנות אל מול הצד הפנימי של התא הפרה-סינפטי. כאשר הן משחררות את הנוירוטרנסמיטר הן מתנתקות מהממברנה, מחכות לאסוף עוד מולקולות של נוירוטרנסמיטר (Kiss and Run). וזיקולות אלה מהוות פחות מ-1% מכלל הווזיקולות, והן הראשונות לעבוד. כאשר קצב הירי של הנוירון איטי מספיק, הן היחידות שעובדות.
הגדר recycling pool
וזיקולות שנמצאות בבריכת המחזור, נבלעות חזרה לתוך הממברנה תוך איבוד צורתן לאחר שחרור הנוירוטרנסמיטר ואז נוצרות מחדש מתוכה (Merge and Recycle). וזיקולות אלה הן השניות לעבוד, והן מהוות 10-15% מכלל הווזיקולות.
הגדר reserve pool
וזיקולות שנמצאות בבריכת הרזרבות, שלאחר שחרור הנוירוטרנסמיטר ממוחזרות בתהליך של אנדוציטוזה. אלה האחרונות לעבוד, והן מהוות 85-90% מכלל הווזיקולות.
כל קולטן עובד רק עם נוירוטרנסמיטר מסוג אחד (אבל לא להיפך). נכון או לא נכון?
נכון
מה ההבדל בין קולטנים בין תאים לרצפטורים?
רצפטורים רגילים – קולטנים שרגישים לגירויים פיזיקליים בעולם החיצוני (אור, חום וכו’).
קולטנים בין תאים רגישים לגירויים כימיים בתוך הגוף.
מה קורה כאשר הנוירוטרנסמיטר נקשר לקולטן באתר הקישור שלו?
הקולטן מזהה אותו.
או אז, הקולטן משנה את צורתו וכך בעצם נפתחות תעלות
gated
לכניסה או יציאה של יונים, תעלות תלויות נוירוטרנסמיטר, במה שמביא לשינוי המתח בתא הפוסט-סינפטי ולכן גם ליצירת פוטנציאל מדורג בתוכו – לכיוון של דה-פולריזציה ובתקווה גם פוטנציאל פעולה אם מדובר בנתרן, לכיוון של היפר-פולריזציה אם מדובר באשלגן.
מה ההבדל בין synaptic potential
לעומת
receptor potential?
עבור synaptic potential:
התעלות שנפתחות הן תעלות שהמפתח שלהן הוא לא גירוי פיזיקלי חיצוני אלא גירוי כימי סינפטי
הנוירוטרנסמיטר עצמו הוא זה שעובר מתא אחד לשני. נכון או לא נכון?
לא נכון.
הוא מתפקד כשליח ותו לא, מי שאמון על העברת המסר, אך הוא לא המסר עצמו. המסר הוא פתיחת התעלות שרגישות לנוירוטרנסמיטר וזרימת היונים המתאימים לתעלות, נתרן או אשלגן בעקרון, אל תוך התא הפוסט-סינפטי.
מי קובע בפועל אלו תעלות ייפתחו: הנוירוטרסמיטר או הרצפטור?
מי שקובע בפועל אילו תעלות ייפתחו הוא לא הנוירוטרנסמיטר עצמו, אלא הרצפטור שאליו הוא נקשר
התא הפרה-סינפטי עשוי להכיל סוגים שונים של נוירוטרנסמיטרים, אך במהלך תהליך תקשורת בודד עם התא הפוסט-סינפטי משחרר באמצעות הווזיקולות נוירוטרנסמיטר מסוג אחד בלבד.
נכון או לא נכון?
נכון
מהם השלבים לתקשורת בין תאים?
- פוטנציאל פעולה מגיע מהאקסון
- דה פולריזציה כלומר מתח ממברנה חיובי
- נפתחות תעלות סידן תלויות מתח
- סידן נכנס לתוך התא
- אקסוציטוזה - הממברנות של הווזיקולות מתוך התא מתאחות עם הממברנה של התא
- הנוירוטרנסמיטרים משתחררים למרווח הסינפטי
- הנוירוטרנסמיטרים נקשרים לרצפטורים על הממברנה של הנוירון הפוסט סינפטי
- נפתחות תעלות תלויות נוירוטרנסמיטר בתא הפוסט סינפטי וגורמות לתגובה
היקשרות של נוירוטרנסמיטרים לקולטנים שלהם יכולה לגרום לדה פולריזציה בלבד.
נכון או לא נכון?
לא נכון.
ההיקשרות יכולה לגרום לדה פולריזציה או היפר פולריזציה
בתא הפוסט-סינפטי יכול להיווצר אחד משני סוגים של synaptic potential מדורג.
מהם שני הסוגים?
- EPSP (Excitatory Postsynaptic Potential)
2. IPSP (Inhibitory Postsynaptic Potential)
הגדר EPSP (Excitatory Postsynaptic Potential)
פוטנציאל מעורר (אקסיטטורי), מתרחש בעקבות דה-פולריזציה.
בתא הפוסט סינפטי
למה דה פולריזציה גורמת לפוטנציאל מעורר?
כי עכשיו יש סיכוי טוב לקבל פוטנציאל פעולה, אם הדה-פולריזציה חזקה מספיק זה בדיוק מה שיקרה, כלומר התא קיבל מסר מעורר.
הגדר IPSP (Inhibitory Postsynaptic Potential)
פוטנציאל מעכב (אינהיביטורי), מתרחש בעקבות היפר-פולריזציה.
בתא הפוסט סינפטי
למה היפר פולריזציה גורמת לפוטנציאל מעכב?
היפר-פולריזציה מרחיקה את התא הפוסט-סינפטי מסף העירור שלו ובעצם מהיווצרות פוטנציאל פעולה. התא קיבל מסר מעכב, כעת נדרשים יותר גירויים פיזיקליים מהעולם החיצוני ע”מ להביא את התא לאותו סף עירור ולהיווצרות פוטנציאל פעולה.
ממה נגרם EPSP?
EPSP נגרם כתוצאה מפתיחת תעלות נתרן (שנכנס פנימה).
ממה נגרם IPSP?
IPSP נגרם כתוצאה מפתיחת תעלות אשלגן (שיוצא החוצה), ובמצבים בהם התא נמצא בדה-פולריזציה ולא במצב מנוחה, גם ע”י פתיחת תעלות כלור (שנכנס פנימה).
אותו נוירוטרנסמיטר יכול להביא ל-EPSP במקרה אחד
ול-IPSP במקרה אחר
נכון או לא נכון?
נכון
מהו תלולית האקסון?
אזור החיבור בין הסומה לאקסון שבו נוצר פוטנציאל הפעולה אצל התא הפוסט-סינפטי (יש ריכוז גבוה של תעלות נתרן תלויות מתח באזור זה), כלומר הפוטנציאל המדורג הופך לפוטנציאל פעולה בנקודה זו
איפה מתרחשת רוב התקשורת המעוררת?
רוב התקשורת המעוררת מתרחשת דרך סינפסות אקסו-דנדריטיות
איפה מתרחשת רוב התקשורת המעכבת?
רוב התקשורת המעכבת מתרחשת דרך סינפסות אקסו-סומטיות,
כך שה-IPSP משתחרר קרוב לתלולית האקסון.
כיצד מתקיימת תקשורת בין תאים דרך סינפסות דנדרו-דנדריטיות?
בתקשורת מהסוג הזה, ממברנה של תא אחד נצמדת כמעט לגמרי לממברנה של תא אחר, במה שיוצר Gap Junction – בכל אחת מהממברנות יש הרכב מסוים של תעלות פתוחות, מה שמאפשר מעבר דיפוזי של יונים מתא אחד לתא השני. כך, בעצם, שינוי מתח של אחד התאים מביא באופן ישיר לשינוי מתח של התא האחר.
כמות הנוירוטרנסמיטר שמשתחררת מכל תא יכולה להשתנות.
נכון או לא נכון
נכון
כמות הקולטנים / תעלות של התא הפוסט-סינפטי יכולה להשתנות (התא הוא שמייצר אותם).
נכון או לא נכון
נכון
איזה סוגי רצפטורים יש?
רצפטור יונוטרופי
רצפטור מטבוטרופי
מהם המאפיינים של רצפטור יונוטרופי?
- כניסה ישירה
- מעבר מהיר - מילישניות
- השפעה מצומצמת בזמן ובמרחב
- פתיחת תעלות בלבד
- תעלה אחת בלבד
מהם המאפיינים של רצפטור מטבוטרופי?
- כניסה עקיפה
- מעבר איטי - שניות ואפילו דקות
- השפעה רחבה בזמן ובמרחב
- פתיחה או סגירה של תעלות
- יכול לפתוח או לסגור תעלות רבות
הגדר כניסה ישירה ברצפטורים
הנוירוטרנסמיטר נקשר עם הרצפטור שמשנה את צורתו, התעלות נפתחות ויונים נכנסים פנימה או יוצאים החוצה. הקולטן והתעלה הם, למעשה, מבנה אחד.
הגדר כניסה עקיפה ברצפטורים
הנוירוטרנסמיטר נקשר עם הרצפטור שמשנה את צורתו, במה שמתחיל שרשרת של תהליכים כימיים בתוך התא הפוסט-סינפטי. חלבון G, שצמוד לרצפטור, מופעל ומביא לשחרור חומר כימי, ה-Second Messenger (הנוירוטרנסמיטר הוא השליח הראשון), שבתורו מביא לפתיחה או סגירה של התעלות, שהן מבנים נפרדים מהקולטן עצמו.
מה יש לעשות על מנת שתהליך אחד יסתיים ויתחיל תהליך חדש?
לשם כך יש לקטוע את מעבר האינפורמציה בין התאים באמצעות סילוק הנוירוטרנסמיטר ולנקות את המרווח הסינפטי מהשאריות שלו.
ישנם 3 מנגנונים שמטרתם לבקר את פעילות הנוירוטנסמיטר בתא. מהם?
- reuptake
- enzymatic deactivation
- דיפוזיה
הגדר reuptake
התא הפרה-סינפטי אוסף את מולקולות הנוירוטרנסמיטר באמצעות משאבות שרגישות אליו, שמזהות את הנוירוטרנסמיטר ואז אוספות אותו. התא יכול למחזר את השאריות שנאספו ולהחזיר את הנוירוטרנסמיטר בחזרה לווזיקולות ע”מ להשתמש בו בתקשורת הבאה (זאת בנוסף בכך שהוא ממשיך לייצר יחידות חדשות של הנוירוטרנסמיטר). תהליך זה מתרחש די מהר, כך שהתא הפוסט-סינפטי מקבל חשיפה קצרה בלבד לנוירוטרנסמיטר.
הגדר enzymatic deactivation
פירוק של הנוירוטרנסמיטר ע”י אנזימים שונים שמצויים בסינפסה ומיוצרים ע”י תאי התמך (שאחד מתפקידם, כזכור, הוא לדאוג לניקוי הסביבה). זהו תהליך איטי, כך שבזמן שהוא נמשך הנוירוטרנסמיטר ממשיך להיקשר לרצפטורים של התא הפוסט-סינפטי.
הגדר דיפוזיה
המולקולות של הנוירוטרנסמיטר מתפזרות להן אל מחוץ למרווח הסינפטי.
, קיימים שני מנגנוני רגולציה אחרים של התא הפרה-סינפטי על פעולת הנוירוטרנסמיטר.
מהם?
- אוטורצפטורים
2. presynaptic facilitation/inhibition
הגדר אוטורצפטורים
קולטנים עצמיים של התא הפרה-סינפטי שרגישים לנוירוטרנסמיטר שהוא משחרר. ברגע שהקולטנים הללו מזהים את הנוירוטרנסמיטר ונקשרים אליו, התא מבין שיש מספיק ממנו במרווח הסינפטי ואפשר להפסיק לשחרר אותו. כל עוד זה לא קורה, התא מבין שצריך להמשיך לשחרר אותו.
הקולטן עצמי, אם כן, אינו אחראי על פתיחת תעלות (אין פה שינויי מתח), אלא על ויסות תהליכים פנימיים בתא. ואמנם, אוטורצפטורים הם קולטנים מטבוטרופיים, רק כאלו שהתהליך הכימי שהם מתחילים לא כרוך בפתיחת תעלות.
הגדר Presynaptic Facilitation / Inhibition
מקרה ספציפי שבו התא הפרה-סינפטי עובר בקרה בכפתור הסופי שלו ע”י תא אחר דרך סינפסה אקסו-אקסונית.
זה פועל כך: בתוך אותו תא פרה-סינפטי, תא א’, מתקדם פוטנציאל פעולה בדרכו לתא ב’, התא הפוסט-סינפטי המקורי. בינתיים, תא ג’, ש”מחובר” לכפתור סופי של תא א’ דרך סינפסה אקסו-אקסונית, שולח לכיוון אותו תא א’ נוירוטרנסמיטר משל עצמו שנקלט ע”י רצפטורים של תא א’ שנקראים “הטרורצפטורים”, מה שמביא ל-EPSP או IPSP בתא זה (כשביחסים אלה תא א’ הוא התא הפוסט-סינפטי). הפוטנציאל שמגיע מתא ג’ מתפשט בתא א’, שם הוא פוגש את פוטנציאל הפעולה המקורי. תא א’ עושה אינטגרציה, וקובע בהתאם איזו כמות של נוירוטרנסמיטר לשחרר לכיוון תא ב’.
בקיצור, תא ג’ מווסת את היקף השחרור של הנוירוטרנסמיטר שתא א’ משחרר.
מה תפקיד הסידן בשחרור נוירוטרנסמיטר?
Ca2+ causes fusion of the vesicles with the cell membrane
איזה גורם מכריע האם יהיה בתא הפוסט סינפטי
EPSP
או
IPSP?
The ultimate effect depends on the target RECEPTOR and the channels it opens
מה סף העירור של תעלות סידן תלויות מתח?
-55mV
ויזיקולות סינפטיות מיוצרות על ידי מה?
הסומה
איזה גורם משפיע על קצב הירי המקסימלי של נוירון?
א. מיילין
ב. התקופה הרפרקטורית
ג. מתח הסף של הממברנה
ד. א ו ב
ב. התקופה הרפרקטורית
האם מיילין משפיע על קצב הירי המקסימלי של הנוירון?
לא
לכל נוירון יש בהכרח תעלות סידן.
נכון או לא נכון?
נכון